24/10/2022
אחרי שנים של שלטון 'השכל' – מהפך! לפי מיטב ידיעתי, לא חתום עליו אף גדול בישראל. קיבלנו אותו ביבוא אישי מאמריקה. זה התחיל ב'רבי מרקד' עם גיטרה ושיער מגודל, ואחריו להקות של חסידים צעירים מבורו-פארק ומאנסי.
פתאום מעמד הסליחות הנורא שבמשך שנים 'שכל' הסביר לנו שהוא מיועד לבקש מחילה ממלך העולם, הפך לפסטיבל רועש של 'רגש' סוער. אנשים שקופצים מסביב לבימה ולא שמים לב שהמילים שיוצאות להם מהפה הן "זוחלים ורועדים מיום בואך". וזה רק הולך ומקצין.
אם להשתמש בשפה הפוליטית – המלחמה שלנו היא כבר מול מפלגות ה'רגש הקיצוני'. הרגש הקיצוני כבר שולף אקדחים ויורה באוויר. מחזות הזויים כמו 'ריקוד' מסביב לסיר טשולנט בהכנה, כבר הפכו לשגרה. אבירי ה'שכל' זועקים, מנסים לחתום על 'קול קורא', להזכיר לנו מי אנחנו – אבל 'רגש' מתעלם. ככה מרגיש לו.
בשנים האחרונות 'רגש' עלה רמה. הוא 'התיר' לכמה זמרים מחו"ל לשיר בתוך מיקרופונים ביום טוב שני. הוא לא היה צריך שום רב עם 'שכל', מספיק כמה אנשים עם גיטרה שהרגיש להם נכון.
והיה גם מחזה יותר מטומטם ש'רגש' חידש השנה: עשרות מעמדי 'הקפות' שנחגגו בבוקר 'יום טוב שני של גלויות'. מדובר במניינים מיוחדים לבני חו"ל שאצלם היום הזה הוא חג לכל דבר ואסור בעשיית מלאכה – ושם, במרכז המעגל, עומדים גם נגנים ישראלים עם מיקרופונים ואורגנים ועשו שמח. 'שכל' צרח: זו הרי סתירה מובנית – אם יום טוב היום, אסור לנגן; ואם לא יום טוב, אז מה פתאום לעשות הקפות?! – אבל 'רגש' קפץ בהתלהבות. "לכבוד התורה".
לילה לפני אותן 'הקפות' מוזרות, סערה הארץ על הח"כ הרפורמי גלעד קריב, שלקח ספר תורה בידו ועיוות פסוק להכעיס, כששר 'וראה בנות לבנותיך שלום על ישראל'. (אם כבר, לי הקטן מאוד צרמה העובדה שקריב השוביניסט בחר לשיר 'וראה בנות' ולא 'וראי בנות'. גם הסיפא צורמת: מה רע ב'שלומית על ישראלה'?)
להתלוצץ על רפורמי מבולבל, זה ספורט קל. הבדיחה נהיית הרבה יותר עצובה כשמלבישים לה שטריימל עם קצוות (בחסות 'עטרת הזנבות' כמובן) ונועצים עליה שמות של אדמו"רים ורבנים, ובוזקים עליה סגולות חדשות ומרוויחות
הטור המלא של ישראל א׳ גרובייס bit.ly/3z69LEo
צילום: פלאש 90
