Rachel Weinstein Torah

28/07/2023

שמיעה.
מילה זו,
מושג זה -
מתגלגל לי בראש בזמן האחרון.
שגור בפי.

שמיעה היא העסק של חודש אב.
כך לפי ספר יצירה.
והיא מוטיב מאד בולט בפרשת ואתחנן.
משה מתחנן להיכנס לארץ ישראל –
וה' לא שומע אליו.
משה קורא לעם שמע.
שוב ושוב.
שמע אל החוקים,
ויהי כשמעכם את הקול בהר סיני,
שמע ישראל ה' א-הנו ה' אחד.

אתמול הייתה לי חווית שמיעה.

נסעתי לבית הנשיא.
למעגלי שיח.
שהרשו לי לכנות אותם מעגלי שמיעה.
כן,
בט' באב.
וואו.
כל הדרך אמרתי לעצמי –
את הולכת לשמוע.
לשמוע.

פגשתי אנשים.
כנים.
כאבים.
מקווים.
המון תחושות.
ומפגש.
כנה.
במעגל שלי היה בחור -
עם ברק בעיניים,
שדיבר על התחושה שכולם רוצים לנצח.
מפחדים להפסיד.
ואין מוצא.
שמעתי ממנו תקווה,
וייאוש.
כי במלחמה הזו יש רק מפסידים.
ופתאום הבנתי שבעצם כולם רוצים שיראו אותם.
שלא ידרסו אותם.
ושאם נראה אחד את השני –
איזה הבדל.
ואולי זו התקווה.
לשנות את השפה.
לדבר.
להקשיב.
להיפגש.
לשמוע.

שיתפתי גם בכאב שלי –
כמה שקשה לי להקשיב,
שהרגשתי ששנים לא הקשיבו לי.
לא ראו אותי.
אבל יחד עם הקושי –
הבנתי שאני רוצה לעצור את המעגל הזה.

ואמנם במעגלי השיח דיברנו יותר על ראיה,
אבל אולי ניגע כרגע בשמיעה.

מהי היא שמיעה?

רב צדוק מסביר שחודש אב הוא חודש השמיעה,
אבל האיבר של חודש אב איננו האוזן.
כי לא מדובר בשמיעה טכנית.
מדובר בשמיעה החודרת אל הלב.
שמיעה עמוקה.
חיבור עמוק.

נראה לי שכך גם השמיעה בפרשה –
לא מדובר בשמיעת הצלילים באוזן.
שמע ישראל –
הכוונה לשמוע פנימה.
שהדברים יהיו "על לבבך".

פרשה זו חוזרת על מעמד הר סיני,
עשרת הדברים.
המעמד שבו העם ראו את הקולות.
בפרשה מסופר כיצד
כאשר העם מבקש לשמוע את הדברים באופן עקיף,
לא ישירות מהקב"ה אלא על ידי משה –
דבריהם נשמעים.
"וישמע ה את- קול דבריכם בדברכם אלי,
ויאמר ה' אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך,
היטיבו כל-אשר דיברו.
מי ייתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור כל מצוותי..."

העם מבקש בקשה –
ובקשתם נשמעת.
ואולי האמירה של העם היא כך נוכל לשמוע.
ממשה.
וכך נוכל ליישם.
והקב"ה שומע.
ואומר – הלוואי.
הלוואי שתצליחו לשמוע.
ואם יש הצעת ייעול שעשויה לסייע לשמיעה –
נלך על זה.
אבל מיד אחר כך חוזרת המילה שמיעה – שמע ישראל.
כי צריך לבחור –
לשמוע.
לפתוח את האוזניים,
ובעיקר את הלב.
אמנם בקשת משה להיכנס לארץ אינה מתקבלת.
הוא מתחנן.
וה' לא שמע.
אבל הלשון שם היא שה' לא שמע אליו –
כלומר אל בקשתו.
לא שה' לא שמע אותו.
יש אפשרות לשמוע את האדם.
ולפעמים בכל זאת בקשתו אינה מתקבלת...

הדרישה מהעם לשמוע –
השוזרת את הפרשה,
קשורה לכך שמשה לא יכנס עם העם לארץ.
והוא מבין שעכשיו זה תלוי בהם.
בבחירתם לשמוע.

אני יוצאת מט' באב עם תקווה,
ותפילה.
תקווה שנצליח לשמוע אחד את השני.
לשמוע באמת.
תקווה שנצליח לשמוע את דבר ה'.
בתוך כל הרעש.
תקווה שהי ישמע אותנו,
וישמע אלינו –
אל תפילותינו.

תקווה שנזכה לראות גאולה שלימה במהרה.

שבת שלום!

10/07/2023

I couldn't be more excited to be presenting at the 6th Festival on July 11th! This is the first-of-its-kind Torah/Kabbalah/Mindfulness live-stream festival, & it’s FREE with an RSVP @ www.lightofinfinite.com ️

The dream line-up of epic souls includes Keynote Speakers: Rabbi Simon Jacobson, Erez Safar, and Yom Tov Glaser.
+ Alison Serour, Chana Ani Lipitz, Choni, Eliyahu Krause, Erez Safar, Evonne Marzouk, Julia Lustigman, Katia Bolotin, Leah Silver, Leah Tabak, Leora Mandel, Micaela Ezra, Nuriel, Rabbi Alon Rome, Rabbi Tal Perez, Rachel Weinstein, Rav Itzchak Evan-Shayish, Rebbetzin Kineret Perez, Shammai Siskind, and many more!
About the festival:

"The Light of Infinite Festival is a first-of-its-kind live-stream festival featuring authors, speakers, healers, musicians, and some of the most innovative minds in spiritual self-growth and healing. The Festival boasts two interactive rooms on an exclusive virtual platform allowing festivalgoers to jump from room to room attending live talks, sessions, and musical performances.

The last four festivals were a huge success, with over 40,000 spiritual and self-growth seekers tuning in to the variety of sessions. Produced by , who acts as Your Spiritual DJ, and whose first live-stream festival, Lo-Freq Fest, was featured in Billboard, and whose Don’t Block Your Blessings festivals featured over 100+ worldwide presenters with 45,000+ attendees/ viewers.

This 6th LOI Festival celebrates Erez Safar's book release, "Light of the Infinite: Emanations of Illumination," which hits stores the day of the festival, July 11th!

The goal of the Light of Infinite Festival is to foster creative and collaborative bridge-building while presenting thought leaders through light and love to a world in need of healing."

RSVP @ www.lightofinfinite.com/fest

Please note: If you have a problem with streams not loading 1. Try refreshing page on your laptop 2. Try with browser Incognito/Private Mode 3. Turn off Ad Blocker.

29/06/2023

פרשת בלק.
יש פה מן הפרודיה.
הנקראת על שם מלך רשע,
ששוכר נביא,
קוסם,
שתום העין.
שהאתון שלו רואה יותר טוב ממנו.
שהקב"ה נקרה אליו,
לא קורא לו.

כל הפרשה הזו היא סיפור של ראיה מצומצמת,
מה שרמוז לדעתי בכך שהפרשה פותחת בפרשה סתומה.
ורוב הפרשה היא סתומה –
ללא חלוקה לפרשיות.
כמעט עד סופה.
שכבר אמרו חז"ל שפרשה סתומה מעידה על תוכן סתום.
נסתר.
(רש"י בראשית מ"ז:כ"ח על פי מדרש רבה)

בתחילה מבקש בלק מבלעם "ארה לי את העם הזה",
בלעם מבקש רשות מהקב"ה לצאת לשליחות הזו.
למסע הזה.
אך בלעם משנה ממילות בלק. במקום ארה לי,
הוא אומר "קבה לי".
רש"י מפרש "זו קשה מארה לי, שהוא נוקב ומפרש:".

קבה זוהי גם כן קללה.
שונה.
קשה יותר לדברי רש"י,
אולי ספציפית יותר.
הרש"ר הירש מסביר שקבה מלשון נקב,
מלשון קב.
מאש ממוקד ומדוד.

המילה קבה היא מילה לא נפוצה.
אך בפרשה הזו -
היא חוגגת.
גם בשיחות של בלעם ובלק אודות מסע הקללות הכושל,
וגם בסוף הפרשה.
כאשר,
בעצם,
מזימתם צלחה.
ביחס לחטא בעל פעור.
כאשר פנחס מציל המצב,
הוא לוקח רומח –
ובא אל הקובה.
שם הוא דוקר את האיש והאישה אל קבתה.

מהי המילה המוזרה הזו שפתאום זכתה לתחיה?

קבה היא חולשתו של בלעם,
היא גם כוחו של בלעם.

הוא בעל ראיה מצומצמת.
Tunnel vision
בלעז.

אבל את כללי המשחק הוא כן יודע.
הוא יודע שקללה,
כשיש נקב –
כשיש התאמה בין המילים למעשים,
החתם סופר מסביר שאת עם ישראל אי אפשר לקלל.
אבל אפשר לקוב –
הוא מסביר שמשמעות הדבר היא שאפשר לפרוש את הרשת.
אבל הבחירה האם ליפול לפח –
היא בידי העם.

וכאשר העם חוטא,
אי אי אי.
הרשת פרושה.
ונופלים.
כי החטא ממקם אותנו בדיוק במקום המתאים,
בנקב.
שבו נקב בלעם,
שבו בסופו של דבר דקר פנחס את החוטאים.
אבל יחד עם הבחירה של העם –
מסופר גם על בחירה של יחיד,
של פנחס.

כי לפעמים גם אנחנו בפרודיה הזו.
בפרשה סתומה.
מהלכים בחושך.
בראיה מצומצמת.
לא שומעים ויקרא,
מרגישים ויקר.
ואז הכל נקודות,
וצריך לנקוב.
לדקור.
לנסות לדייק...

אבל החתם סופר מדגיש שבחירה –
יש.
תמיד.
וזה המון.

הפרשה שמתארת את חטא בעל פעור,
ומעשה פנחס,
אינה פרשה סתומה.
זוהי פרשה פתוחה.
אמנם יש בה אירוע נורא,
אך יש בה גם תקווה.
פנחס הוא העדות לכך שאפילו אדם אחד –
שבוחר.
לעשות מעשה –
בכוחו לעצור את המגיפה.
ובעצם לחתום תקופה.
כי כנראה שכאן תמו מתי מדבר.
ולפתוח פתח לתקופה חדשה.

שנזכה לחיות בתודעה רחבה –
של פרשות פתוחות,
ולא פרשות סתומות.
שנדע לבחור.
להאמין שאפשר לבחור.
שנזכור שכל אחד יכול לחולל שינוי.

שבת שלום!

22/06/2023

פרשת חוקת,
הפותחת בחוק –
אבי אבות החוקים.
פרה אדומה.
המצווה הלא מובנת,
שאולי היא הסמל למה שאינו מובן.
ובין השאר –
המוות.
שאפר הפרה מטהר מטמאתה.

פרשה זו מספרת לנו על מות אהרון ומרים,
מבשרת את מות משה –
הוא לא יכנס לארץ.
פרשה זו היא פרשה של מעבר.
דור חדש.
דור שיכנס לארץ.
כי הדור הקודם איננו.

ויבאו כל העדה –
רש"י מסביר שזוהי "עדה השלימה,
שכבר מתו מתי מדבר,
ואלו פרשו לחיים."
(פרק כ' פסוק א')

אם תהיתם מתי חלפו עברו להם 38 שנה,
אז בפרשת שלח היינו לפני.
ועכשיו אנחנו אחרי.
מתי זה קרה?
לא כתוב.
בור שחור.

והנה אנו ניצבים אחרי הבור הזה.
זה הדור שיכנס לארץ.
והנה –
גם הם,
מתלוננים.
רבים.
מי מריבה.
ובא לנו לומר להם –
שקט!
תיכף נכנסים...
לא להרוס...
אבל הפלא ופלא –
מי שמשלמים פה את המחיר הכבד,
הם משה ואהרון.

רבו ההסברים,
הרבו הפרשנים לערום חטאים על משה ואהרון.
משה הכה בסלע,
במקום לדבר אל הסלע.
הכה פעמיים,
ייחס את הנס לעצמו – נוציא לכם מים,
כעס...

השפת אמת מסביר שלא היה כאן חטא.
אלא עדות.
עדות לכך שמשה איננו המנהיג המתאים לדור החדש הזה.

השפת אמת מסביר שכאשר ה' אומר -
"יען כי לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל",
הכוונה שאת המסר הנצרך,
משה איננו יכול להעביר.
את הלימוד שצריך העם ללמוד כרגע -
משה לא יכול ללמד.

העם צריך מנהיג שילמד אותם להאמין.
ומשה,
שנבואתו באספקלריא המאירה,
שמדבר עם ה' פנים אל פנים,
לא מאמין.
היא הוא יודע.
ומי שיודע -
לא צריך להאמין.
רק מי שלא רואה,
מי שיש לו ספק,
צריך אמונה.

ואת זה משה לא יכול לתת.
הוא לא יכול להקדיש את ה' לעיני העם,
כלומר בשפה של העם.
לעיני העדה הזו –
שיש ביכולתה לריב,
ושתיכף תילחם,
כבר בפרשה זו.
זה כבר דור אחר.
הדור הזה שר שירה ללא משה –
"אז ישיר ישראל את השירה הזאת,
עלי באר ענו לה".
איפה משה?
זו שירה שונה.
תרה שבעל פה.

הדור הזה,
שצריך כוחות.
צריך עצמאות.
הדור הזה,
שההנהגה שלו היא דרך הטבע.
ושר שירת הניסים הקטנים,
ניסי היום יום.
שירת הבאר.

העסק של חודש תמוז הוא ראיה.

זהו חודש מאתגר.
חודש של עבודה, בדגש על אמונה.
לראות את העולם בעיניים של אור,
של תורה.
למרות שזה לא תמיד פשוט.

ולמרות שהפרשה מתארת דור חדש,
שנכנס לארץ ישראל,
וחודש תמוז הוא החודש שבו צעדנו לכיוון הגלות,
העניין -
העסק,
דומה.

קצת פחות אור,
קצת יותר מרחק.
לפעמים הרבה...

ובעיקר הרבה עצמאות.
עשיה.
אמונה.

ואני תפילה שהדור שלנו –
שחזר,
שיושב בארץ ישראל,
אבל זוכר את צער הגלות.
צועד צעדי ענק לעבר הגאולה,
אבל עוד כואב את העבר וההווה.
ילמד.
שנצליח להיות באור,
ולהאמין.
שנצליח לקחת את הלימוד שלמד העם שלנו,
בכל גלגוליו.

למרות שהראש שלי אומר שזה בלתי אפשרי.
הלב שלי אומר –
תאמיני!

שבת שלום,
חודש טוב.
בשורות טובות.