שלומי מריאני

נשוי באושר לאשתי המדהימה ואבא גאה לשלושה ילדים מקסימים. כארכיאולוג והיסטוריון עם ניסיון רב בעבודה עם ילדים ונוער בסיכון, אני מחזיק בידע מעמיק גם בתחומי החינוך המיוחד, חקלאות טבע, שטח ומדעים.

מרגישים שאתם משקיעים, מדברים, מחנכים – ושום דבר לא נקלט בצד השני?לפני שאתם מתייאשים, תעיפו מבט על הזרע הקטן הזה באדמה הי...
09/12/2025

מרגישים שאתם משקיעים, מדברים, מחנכים – ושום דבר לא נקלט בצד השני?
לפני שאתם מתייאשים, תעיפו מבט על הזרע הקטן הזה באדמה היבשה.
תסתכלו על התרשים: במדבר, האדמה יכולה להישאר יבשה וצחיחה במשך שנים. הזרעים שנמצאים בתוכה נראים כלפי חוץ "מתים". אין גבעול, אין עלים, שום סימן לחיים.
אבל האמת היא שהם לא מתים – הם רדומים.
הם במצב של "המתנה" (Dormancy), שומרים בתוכם פוטנציאל עצום של חיים וצבע, ומחכים לטריגר הנכון. ואז, כשהגשם מגיע וחודר את הקליפה הקשה – המדבר מתעורר בבת אחת לפריחה משוגעת שאי אפשר היה לדמיין קודם.
כמטפל בגינון ויועץ משפחות, אני פוגש המון הורים שנמצאים בשלב "האדמה היבשה".
הם אומרים לי: "אני מסביר לו אלף פעם וזה לא עוזר", או "אנחנו נותנים לה הכל והיא נשארת אדישה/כועסת". התחושה היא של השקעה לריק.
הטבע מלמד אותנו שיעור ענק על אמונה:
זה שאתם לא רואים תוצאות עכשיו, לא אומר ששום דבר לא קורה מתחת לפני השטח.
כמו הזרעים במדבר, גם הילדים שלנו (ובני הזוג שלנו) לפעמים זקוקים לזמן צבירה.
כל מילה טובה שלכם, כל גבול שהצבתם בנחת, כל חיבוק – הוא טיפת גשם.
המים מחלחלים פנימה. הם מרככים את הקליפה. הם מפעילים תהליכים סמויים בנפש שאנחנו לא רואים בעין.
התפקיד שלנו הוא לא למשוך את הנבט החוצה בכוח (זה רק יהרוג אותו), אלא להמשיך להיות ה"גשם המעורר":
🌧️ להמשיך להאמין בהם, גם כשהם לא מאמינים בעצמם.
🌧️ להמשיך להרעיף חום ואהבה, גם כשהקרקע נראית יבשה.
🌧️ לזכור שלכל אחד יש את "שעון העצר" הפנימי שלו להתעוררות.
כשזה יקרה – והפריחה תגיע – היא תהיה צבעונית ומרגשת יותר מכל מה שיכולתם לדמיין.
שאלה למחשבה: איפה בחיים שלכם אתם צריכים כרגע לנשום עמוק ולסמוך על התהליך, למרות שעדיין לא רואים תוצאות?
#גינוןטיפולי #ייעוץמשפחתי #הורות #סבלנות #פריחה #אמונהבילד #התפתחותאישית #טבע #כוחהשלצמיחה

07/12/2025
06/12/2025

"אדם, אתה רואה? הכל מסביב ירוק, אבל מתחת לאקליפטוס - כלום."
יצאתי עם אדם בני לסיבוב ביער ראש העין, ונעצרנו מול עץ אקליפטוס ענק.
שאלתי אותו אם הוא שם לב למשהו מוזר: למה מסביב הכל פורח וירוק, אבל דווקא מתחת לעץ הגדול והחזק הזה – האדמה חשופה וריקה?
הסברתי לו שמה שקורה כאן זה סוג של "לוחמה כימית" של הטבע.
האקליפטוס, עם כל הגודל והעוצמה שלו, הוא "סוליסט". הוא מפזר חומרים שמונעים מצמחים אחרים לצמוח לידו, רק כדי להבטיח שכל המים והמשאבים יישארו אך ורק אצלו.
הוא גדל לממדים עצומים, הוא "מייבש ביצות", הוא חזק – אבל הוא לבד. שום דבר לא יכול לשגשג בצילו.
וכאן, בדיוק בנקודה הזו ביער, שני העולמות שלי – כגנן טיפולי וכיועץ משפחות – נפגשים:
כשאני מסתכל על העץ הזה, אני חושב עלינו, ההורים.
כולנו רוצים להיות "עצים גדולים" עבור הילדים שלנו – חזקים, יציבים, מגוננים.
אבל יש גבול דק שבו ה"גודל" שלנו עלול להפוך לצל כבד מדי.
במשפחה, בניגוד לאקליפטוס, המטרה שלנו היא לא לשמור את המשאבים (תשומת לב, זמן דיבור, קבלת החלטות) רק לעצמנו.
אם נהיה דומיננטיים מדי, צודקים מדי, או ביקורתיים מדי – אנחנו עלולים בלי לשים לב ליצור סביבנו "אדמה חשופה" שבה הילדים שלנו חוששים להביע דעה או לפתח עצמאות.
אז מה הלקח שאדם ואני לקחנו מהיער הביתה?
שאנחנו לא רוצים להיות אקליפטוסים בבית.
אנחנו רוצים להיות עצים שמאפשרים צמיחה – כאלו שהשורשים שלהם משאירים מקום, שהצמרת שלהם נותנת לאור השמש לעבור, ושמתחתיהם גדלים שתילים חזקים, עצמאיים ושמחים.
תהיו חזקים, אבל תשאירו מקום לירוק של אחרים לפרוח לידכם.

הסבר בקישור בתגובה הראשונה
#גינוןטיפולי #ייעוץמשפחתי #הורות #ראשהעין #אבאובן #חינוךמהטבע #אקליפטוס #צמיחהמשותפת

למה האקליפטוס נשאר לבד? (ומה זה מלמד אותנו על אווירה בבית)מכירים את זה שאתם מטיילים בחורשת אקליפטוסים והאדמה מתחת לעצים ...
06/12/2025

למה האקליפטוס נשאר לבד? (ומה זה מלמד אותנו על אווירה בבית)
מכירים את זה שאתם מטיילים בחורשת אקליפטוסים והאדמה מתחת לעצים נראית "נקייה" לגמרי?
עצים גבוהים, ריח טוב באוויר, אבל למטה – שום שיח, שום פרח, רק אדמה חשופה.
למה בעצם צמחים אחרים לא מצליחים לשרוד לידו?
תציצו רגע בתרשים. האקליפטוס לא סתם "מטיל צל". הוא נוקט בשיטה שנקראת "אללופתיה".
העלים שנושרים והשורשים שלו מפרישים חומרים שמונעים מזרעים אחרים לנבוט בסביבתו. הוא בעצם יוצר לעצמו "שטח סטרילי" כדי לא להתחלק במים ובמזון עם אף אחד אחר.
התוצאה: הוא מלך הגבעה, חזק וגבוה, אבל הוא צומח לבד לגמרי.
כמטפל בגינון ויועץ משפחות, התרשים הזה תופס אותי בבטן, כי הוא מזכיר לי דינמיקות שלפעמים קורות בתוך הבית:
בטבע, האסטרטגיה של האקליפטוס היא הישרדותית. אבל במשפחה? היא הרסנית.
לפעמים, בלי לשים לב, אחד מבני הבית (הורה או ילד) הופך להיות "האקליפטוס". הנוכחות שלו כל כך דומיננטית, שהוא תופס את כל המרחב ומשליט אווירה שמונעת מאחרים "לנבוט" ולבוא לידי ביטוי.
איך נראים "החומרים המעכבים" האלו אצלנו בבית?
זה לא רעל כימי, אלא רעל רגשי:
✅ ציניות וביקורת מתמדת: שגורמים לאחרים להתכווץ, לשתוק ולהפסיק לנסות.
✅ השתלטות על השיחה: כשלא נותנים לאף אחד אחר להשחיל מילה בשולחן שבת.
✅ "אני כבר אעשה את זה": לקיחת אחריות יתר על הכל, שמונעת מהילדים לפתח עצמאות (הם נשארים זרעים שלא נובטים כי "העץ הגדול" עושה הכל).
בגינון טיפולי, המטרה היא ליצור מערכת אקולוגית מגוונת, לא יער של עץ אחד.
אנחנו רוצים שכל בני המשפחה ירגישו שיש להם "קרקע נקייה" ופורייה לצמוח בה, בלי לחשוש שידרכו עליהם או יקטינו אותם. כשאנחנו מנקים את ה"רעלים" מהתקשורת שלנו, אנחנו פתאום מגלים איזה פרחים מדהימים צומחים ממש מתחת לאף שלנו.
שאלה למחשבה:
נסו לחשוב רגע בכנות – האם יש הרגל או תגובה שלכם שמתפקד כמו "חומר מעכב" וחוסם מישהו אחר בבית מלצמוח? ואיך תוכלו לפנות לו קצת "אדמה נקייה" השבוע?
#גינוןטיפולי #ייעוץמשפחתי #הורות #צמיחהאישית #תקשורתמקרבת #אקליפטוס #מקוםלכולם

04/12/2025

למה אני הכי אוהב ללמד בבוקר? (התשובה נמצאת על העלים האלו)
הרבה פעמים שואלים אותי מאיפה יש לי אנרגיות ללמד מוקדם בבוקר. התשובה שלי נמצאת ממש כאן, בטיפות הטל האלו.
תסתכלו רגע על היבולים בסרטון. בשעות המוקדמות, כשהטל עוד עוטף אותם, העלים זקופים, פתוחים ורעננים. זה הזמן שבו הם "שותים" לרוויה, סופגים את הלחות ומתחזקים לקראת היום החם שמחכה להם.
וככה בדיוק אני מרגיש מול התלמידים שלי בבוקר.
יש משהו בשעות הראשונות של היום שהוא "זמן חסד".
כמו שהצמחים פותחים את הפיוניות שלהם לרווחה בבוקר, ככה גם הלב והראש של הילדים פתוחים יותר לקבל. הרעש של היום עוד לא התחיל, העייפות עוד לא הגיעה, והציניות או המסכים עוד לא אטמו את הרגש.
בשבילי, הבוקר הוא לא סתם זמן "להעביר חומר", אלא הזדמנות אמיתית להרוות את השורשים:
💧 לזרוע ערכים של דרך ארץ לפני שהיום מתבלגן.
💧 ליצור חיבור וקשר עין אמיתי כשהמבט עוד צלול.
💧 לתת להם "צידה לדרך" של ביטחון שתחזיק אותם גם בשעות הקשות יותר של היום.
כשאני מלמד בבוקר, אני מרגיש שהמילים שלי נוחתות כמו אגלי טל – בעדינות, אבל נספגות עמוק עמוק פנימה.
אז נכון, לקום מוקדם זה לא תמיד קל, אבל לראות את ה"עלים" של הילדים נפתחים אל העולם? בשביל זה אני כאן.
איך אתם בבקרים – פורחים ורעננים או צריכים עוד רגע (וקפה) כדי להיפתח?

הסבר מלא של התהליך בתגובה הראשונה
#חינוךמכלוהלב #גינוןטיפולי #בוקרטוב #הורות #מורהלחיים #שליחות #השראהיומית #טל #חיבורלטבע #זמןאיכות

מחכים ל"מבול" שיציל את המצב בבית? תראו רגע מה הטבע מלמד אותנו על כוחה של עדינות. תסתכלו על התרשים: הבוקר עולה, והצמחים צ...
04/12/2025

מחכים ל"מבול" שיציל את המצב בבית? תראו רגע מה הטבע מלמד אותנו על כוחה של עדינות.
תסתכלו על התרשים: הבוקר עולה, והצמחים צמאים. האדמה יבשה, השמש קופחת, ואין שום סימן לגשם באופק. במצב כזה, היינו מצפים שהצמח יקמול.
אבל אז מגיעה "מתנת הבוקר" – הטל.
זה לא מבול סוער, לא שיטפון, ולא צינור כיבוי אש. אלו טיפות זעירות שנוצרות בשקט בלילה, נספגות בעדינות בעלים, ומרוות את השורשים בדיוק בכמות הנכונה כדי לתת לצמח חיים וכוח להזדקף.
כמטפל בגינון ויועץ משפחות, אני רואה כאן הקבלה מדויקת לחיי היומיום שלנו עם הילדים ובזוגיות:
הרבה פעמים, כשיש "יובש" ביחסים (ריחוק, שתיקות, עייפות), אנחנו מחכים למחווה גרנדיוזית שתתקן הכל. אנחנו חושבים שצריך חופשה יקרה, שיחה דרמטית אל תוך הלילה, או מתנה ענקית ("גשם").
הטבע מזכיר לנו: לא חייבים סערה כדי להרוות את הנפש.
מערכות יחסים בריאות וחזקות לא ניזונות מאירועים חד-פעמיים גדולים, אלא מ"אפקט הטל" – המחוות הקטנות, היומיומיות והעדינות:
💧 מילה טובה על הבוקר: "שיהיה לך יום מוצלח", גם אם אתמול רבנו.
💧 מגע אקראי: חיבוק קטן או יד על הכתף כשעוברים במסדרון.
💧 הקשבה שקטה: 5 דקות של תשומת לב כשהילד חוזר מבית הספר, בלי הטלפון ביד.
ה"רטיבות" העדינה הזו, כשהיא מגיעה יום אחרי יום, נספגת עמוק בשורשים. היא זו שיוצרת את הביטחון, את הקרבה ואת היכולת שלנו לצמוח יחד גם בימים חמים ומאתגרים.
שאלה למחשבה: איזו "טיפת טל" קטנה ועדינה אתם יכולים להעניק למישהו בבית היום?
#גינוןטיפולי #ייעוץמשפחתי #הורות #זוגיות #הדבריםהקטנים #צמיחה #טבע #כוחהשלרכות #טל

02/12/2025

למה הילדים היו מרותקים לערוגת הסלק? (ומה זה קשור לחוסן הנפשי שלהם?) 🌱💜
בסרטון הזה לא תראו אותי מחזיק עזרים או מצגות. אנחנו עומדים מעל ערוגות גן הירק, והאדמה עושה את כל העבודה.
תפסתי רגע מיוחד שבו הסברתי להם סוד קטן על הסלקים שמציצים מהאדמה: הצבע הסגול היפה שלהם הוא לא סתם "קישוט" – הוא מנגנון הישרדות. הוא "קרם ההגנה" שהצמח מייצר לעצמו כדי לא להישרף מהשמש החזקה.
ברגע הזה, השיעור הפך מבוטניקה לשיעור לחיים:
הם הבינו שגם בטבע (וגם בחיים שלנו), כשקשה וחם – אנחנו לא נשברים. אנחנו מייצרים כוחות פנימיים שהופכים אותנו לחזקים יותר ועמידים יותר.
תפעילו סאונד 🔊 – ככה נשמע שיעור על חוסן שמתחיל ישר מהשורשים.
👇 שימו לב לתגובה הראשונה: שמתי לכם שם קישור להסבר המלא והגרפיקה מהפוסט הקודם, שיעשו לכם סדר בכל מה שקורה שם בערוגה.

#גינוןטיפולי #סלק #חוסןפנימי #שיעורלחיים #הורותוחינוך #גןירק #למידהבשטח #ילדיםוטבע #השראהיומית #חינוךמיוחד

לפעמים, כדי לשרוד, צריך להחליף צבעים עמדתי הבוקר מול ערוגת הסלק בגינה. השמש קפחה מלמעלה, מאותן שמשות חזקות שגורמות לך לר...
01/12/2025

לפעמים, כדי לשרוד, צריך להחליף צבעים
עמדתי הבוקר מול ערוגת הסלק בגינה. השמש קפחה מלמעלה, מאותן שמשות חזקות שגורמות לך לרצות לברוח לצל.
הסתכלתי על העלים הצעירים וחשבתי לעצמי: "איך הם לא נשרפים? העור שלהם כל כך עדין".
ואז נזכרתי בסוד הקטן של הסלק.
הוא לא בורח. הוא לא מתחבא. הוא פשוט משתנה.
ברגע שהשמש הופכת ל"יותר מדי" עבורו, הסלק לא נשבר. הוא מתחיל לייצר בתוכו חומר מיוחד (אנטוציאנין) שצובע אותו בסגול עמוק.
הצבע הזה הוא לא סתם יופי – הוא השכפ"ץ שלו. הוא משקפי השמש הטבעיים שמסננים את הכאב ומאפשרים לו להמשיך לגדול, דווקא בתוך החום הגדול.
וכמטפל, אני לא יכול שלא לחשוב עלינו, ועל הילדים שלנו.
האינסטינקט הראשון שלנו כהורים הוא להיות "השמשייה". לעמוד מעל הילד ולספוג במקומו את הקרינה של העולם – את האכזבות, הכישלונות, המילים הפוגעות.
אנחנו רוצים שהם יישארו "ירוקים" ורעננים לנצח.
אבל הסלק מלמד אותנו שיעור אחר על חוסן.
הוא מלמד אותנו שילד שפוגש קושי, לא חייב להישבר. אם ניתן לו את התמיכה הנכונה, הוא ילמד לייצר את ה"סגול" שלו. הוא יפתח עור עמיד יותר, בגרות, והבנה פנימית.
הוא לא יישאר אותו "עלה ירוק" ותמים שהיה בהתחלה – הוא יהפוך למשהו חזק יותר, עמוק יותר, ובעל צבע ייחודי משלו.
אז בפעם הבאה שאתם רואים את הילד שלכם מתמודד עם "שמש חזקה", תזכרו בסלק.
אל תמהרו רק להצל עליו. תסמכו עליו שהוא מסוגל לייצר את ההגנה מבפנים. התפקיד שלנו הוא לא להעלים את השמש, אלא להזכיר לו שיש בו את הכוח לשנות צבעים ולצמוח.
#גינוןטיפולי #שיעוריםמהטבע #חוסן #הורות #משפחה #סלק #צמיחהמתוךקושי #השראה

01/12/2025

#תעלומהבחווה #סודבשדות #חקלאותמסתורית #מהקורהבחווה #טבעמסקרן #סימניםבשדה #חקלאיםבשטח #הרפתקהחקלאית #רמזיםבטבע #תעלומהבשטח #מיומאסתר #מסתוריןבטבע #לגלותאתהאמת #חידהלךיישוב

01/12/2025

תגידו שלום לדייר הירוק והחדש שנכנס אצלנו לאדמה אתמול!
סלרי הוא לא רק קראנצ'י ופוטוגני, הוא פצצת בריאות של ממש – מלא באשלגן, ויטמין C וכל מה שצריך לאיזון (בדיוק כמו שאנחנו מחפשים בחיים, לא? ).
שתלנו אותו אתמול עם המון אהבה, והיה יום כיפי, מלכלך ומספק במיוחד.

רוצים לראות איך זה נראה בזמן אמת (וקצת ידיים בבוץ)?
כל התיעוד מהשתילה מחכה לכם עכשיו בסטורי! 📸👆

#גינוןטיפולי #סלרי #גינהירק #בריאות #ייעוץמשפחתי #זמןאיכות #מהגינהלצלחת #אורחחייםבריא #גינהביתית #טבע #צמיחה #מריאני #ירוקבעיניים"

30/11/2025

הטריק הגאוני של הרקפת (ומה לומדים מזה בבית)

הסברתי לאורי הבן שלי איך צמח שלא זז מצליח להגיע למרחקים. התשובה? "שליחים" עם מוטיבציה!
הטבע מלמד אותנו ששיתוף פעולה אמיתי קורה כשכולם מרוויחים משהו. שיעור חשוב לגינה – ועוד יותר חשוב למשפחה.

​מה ה"חטיף" שאתם נותנים כדי ליצור שיתוף פעולה בבית? 👇
הסבר מלא בתגובה הראשונה

​ #גינוןטיפולי #אבאובן #הורות #טבעישראלי #רקפת #טיפיםלהורים #לומדיםמהטבע #שיתוףפעולה

Address

Kiryat-Ata

Opening Hours

Monday 16:00 - 20:00
Wednesday 16:00 - 20:00
Thursday 16:00 - 20:00
Sunday 16:00 - 20:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when שלומי מריאני posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share