28/07/2026
אהבתן ומסירותן האינסופיות של האחיות זו לזו ולאימן, ואמונתן בבורא עולם שנתנה להן אחיזה בארץ לא מוכרת – כל אלה יוצרות בלב הקוראות הזדהות עם התאומות. חייהן לא היו קלים, אבל סיפורן כתוב בצורה מרתקת כל כך שהספר נקרא בנשימה אחת, מן העמוד הראשון ועד האחרון. גורלם של אנשים שונים הקרובים לחנה ולחגית משפיע עליהן השפעה עמוקה, והקוראות חשות באופן מוחשי ופיזי כיצד מתגבשים בתוך נערות שבריריות – ולאחר מכן נשים בוגרות, אימהות – חוסן פנימי, מודעות עצמית יהודית והבנה של דרכן בעולם הזה. הן עוברות תהפוכות חיצוניות ופנימיות, ובסופו של דבר מצליחות לעמוד בכל הניסיונות בעוז ובנחישות.
שיאו של מה שקורה לגיבורות הספר אפשר ככל הנראה לראות בסיפור העתקת מקום קבורתה של אימן מבלרוס לישראל. שנים אחדות עוברות עד שהן מצליחות להשלים את המשימה המורכבת הזאת, אבל הן לא מוותרות ולא מתייאשות. באופן מפתיע, אירוע זה אינו נתפס כעצוב בעיני הקוראות; אדרבה, יש בו כדי לעורר השראה ולהטעין את הקוראות באנרגיה חיובית.
בספר הגאולה הכפולה האחיות התאומות חולקות עם הקוראות את הבנתן של השפעת הבורא על גורלן ועל גורל של אנשים אחרים בסביבתן, ועושות זאת באופן שובה לב. סיפור חייהן, המסופר בכנות ובצורה חיה ומרגשת, מעורר בקוראות השראה, מעצים אותן ומעניק להן כוחות להתמודדות עם אתגרי החיים. וחשוב מכול – חנה וחגית מעלות על נס את ערך ההודיה לקדוש ברוך הוא ואת החשיבות של הכרת הטוב על כל הדברים שקורים בחיינו.
