21/05/2026
ערב חג הוא תמיד הזמן הזה שבו הלב מושך הביתה, לא משנה כמה רחוק הלכתי או כמה זמן נעלמתי בדרך.
אני מכיר את זה מקרוב. את הצורך הזה פתאום לקחת מרחק, להיעלם לחודשיים, לנתק קצת מגע ולצלול לתוך השקט והעולמות שלי. בזמן שכולם מסביב אולי תהו לאן נעלמתי ואיפה אני, הייתי צריך את הזמן הזה לעצמי, לעיבוד, ליצירה, פשוט להיות.
ואז מגיע ערב החג. יש משהו בתכונה הזו באוויר, בריחות, במנגינה המוכרת, שפשוט קורא לי לחזור. ובלי הודעה מוקדמת, אני פתאום מופיע. פותח את הדלת כאילו לא עברו חודשיים, כאילו רק יצאתי לרגע וחזרתי.
יש משהו מנחם בידיעה שבסופו של דבר, יש מקום שתמיד מחכה שאחזור אליו, ושיש אנשים שיודעים לקבל אותי בדיוק ככה – עם ההיעלמויות ועם החזרות. החג הזה מזכיר לי שגם אם הדרך לוקחת אותי למקומות מבודדים ומפותלים, בסוף המגנט הפנימי הזה תמיד עושה את שלו. הלב יודע את הדרך.
מאחל לכולם חג שמח, משפחתי ומלא בשקט נפשי. שנמצא תמיד את הדרך חזרה לעצמנו ולאנשים שאוהבים אותנו. חג שמח!
#הלבמושךהביתה
#מתגעגעיםלארץ
#חגשמחבחו"ל
#ישראליזהאופי
#איןכמובארץ
#שבתשלוםבחו"ל
הלב חוזר הביתה - עידו כנפי"כי הלב תמיד מושך הביתה..."שיר על געגועים, חום, משפחה, שישי בערב והים התיכון. לפעמים, לא משנה לאן נלך בעולם, השביל חזרה הביתה תמיד ...