28/05/2025
תחושת שליחות – ההגדרה שלי לאושר
אתמול היה לי יום מרגש ומאתגר כאחד. לימדתי ברצף מ-14:00 עד 19:30, שעות ארוכות, בזום.
התחלתי ב-14:00 בשיעור בזום באוניברסיטת בר-אילן על אלימות במשפחה, בקורס ״משפט שיתופי ומשא ומתן״ שאני מלמדת עם חברתי עו״ד עדי רז.
נושא האלימות במשפחה הוא נושא מורכב, רגיש, טעון, מפחיד וכאוב – אך לצערנו חשוב ואף אקטואלי.
הפעם, יותר מתמיד, הרגשתי את זה בגוף. רק יומיים חלפו מאז הרצח המזעזע של אישה נוספת, והצמרמורת לא עזבה אותי לאורך כל השיעור. חשבתי לעצמי – אולי, אולי אם נלמד את הדור הבא של עורכי הדין לזהות, להבין ולהתמודד נכון עם תופעת האלימות – נצליח למנוע את הרצח הבא. הלוואי.
על פי הסטטיסטיקה, אחת מתוך שלוש נשים נפגעת מאלימות במשפחה, מה שאומר שסביר שעו״ד בתחום המשפחה יפגוש תיק הכולל אלימות – ולכן חשוב כל כך להבחין, לזהות ולפעול בהתאם.
התחלנו בהבהרת הסוגים השונים של אלימות – לא רק פיזית שניתנת לזיהוי בשל הסימנים החיצוניים, אלא גם אלימות רגשית וגזלייטינג, אלימות כלכלית, דיגיטלית, מינית ועוד. דיברנו על הסימנים הגלויים והסמויים, והסטודנטים שיתפו, שאלו והקשיבו.
בהמשך דנו בשאלה האם ניתן לנהל הליך הסכמי כשיש אלימות – ובחרנו את האסכולות בעד ונגד האלימות בגישור ולעומתם הליך ה״גירושין בשיתוף פעולה״.
עדי ואני שיתפנו לאורך כל השיעור בדוגמאות כואבות מהפרקטיקה של כל אחת מאיתנו ולצערי היו לשתינו רבות כאלה.
מיד לאחר מכן, המשכתי לקורס ״גירושין בשיתוף פעולה״ של לשכת עורכי הדין אותו אני מלמדת ביחד עם ד״ר איתן בירנבאום.
שיטת הגירושין בשיתוף פעולה מתאימה לתיקים ברמת עימות בינונית ואף גבוהה מהרגיל. השיטה מצליחה להוריד את מפלס הלחץ, להכניס נשימה, שקט ואנושיות – גם בתוך סערת הפרידה. כל זה קורה דרך תקשורת, שיתוף פעולה ועבודה משותפת של צוות רב תחומי - שני עורכי דין, איש טיפול ופיננסים.
סקרתי והרחבתי על השלבים בהליך ועל עבודת אנשי המקצוע. המשתתפות (הפעם הקורס על טהרת הנשים) שיתפו בתובנות שעלו להם בעקבות השיעור הקודם וכן מחשבות בעקבות התכנים שלימדנו.
ד״ר איתן ואני שוחחנו איתם על המורכבות, ועל האפשרות לעשות את הדברים אחרת – אפשרות שקיימת בהחלט, אף אם לפעמים זה נדמה כמו הר גבוה ונשגב.
הרגשתי שאני לא רק מלמדת – אלא משפיעה. הרגשתי את זה בצמרמורת שעברה בגוף שלי, בשקט ששרר לאורך השיעור, במבטים של הסטודנטים, בשאלות שנשאלו אחר כך ובמחשבות והשיתוף של אנשי המקצוע בקורס של לשכת עורכי הדין.
כשאנחנו מלמדים סטודנטים לזהות אלימות – גם זו השקופה – וכשאנחנו מלמדים אנשי מקצוע להקשיב אחרת, ולראות את האדם שמאחורי התיק – אנחנו נוגעים ומשפיעים על חיים של משפחות רבות - בני הזוג, ילדיהם, הסבא וסבתא ואנשי המקצוע עצמם.
וזו שליחות.
וזה אושר.
ברגע כזה אני עוצרת ואומרת לעצמי – אני במקום הנכון.
אשמח לשמוע מכם – מה ממלא אתכם וגורם לכם לאושר ולתחושת שליחות?
קרדיט לצילום: אילנית קיצוני – הצלמת הנפלאה
