משפט ועסקים - Law & Business

משפט ועסקים - Law & Business משפט ועסקים הוא כתב העת של בית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן

אתמול ביקרנו בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי בתל־אביב.במהלך הביקור צפינו בדיוני מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים, ושוחח...
04/09/2025

אתמול ביקרנו בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי בתל־אביב.
במהלך הביקור צפינו בדיוני מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים, ושוחחנו עם כבוד השופט בני דורון על ההליכים הללו ותפקיד השופט במסגרתם. בהמשך נפגשנו עם כבוד השופט עלאא מסארווה, ששיתף בנקודת המבט של בית המשפט המחוזי על מעצרים. לבסוף, שוחחנו עם כבוד השופט עודד מאור על תובענות ייצוגיות ותפקיד השופט בהליכים אזרחיים.
תודה רבה על האירוח החם והשיחות המעשירות!

אנו שמחים להציג את מערכת כתב העת ״משפט ועסקים״ לשנת תשפ״ו.בהזדמנות זו נבקש להודות לחברי מערכת תשפ״ה על עבודתם המקצועית ו...
14/08/2025

אנו שמחים להציג את מערכת כתב העת ״משפט ועסקים״ לשנת תשפ״ו.
בהזדמנות זו נבקש להודות לחברי מערכת תשפ״ה על עבודתם המקצועית והמסורה.
מאחלים שנה טובה והצלחה רבה לחברי המערכת הנכנסת.

"פרשנות זו של בית המשפט בעניין אקויטל מובילה לתוצאה הבלתי־רצויה שלבעלי המניות מקרב המיעוט עומדת זכות וטו על עסקאות רבות,...
30/06/2025

"פרשנות זו של בית המשפט בעניין אקויטל מובילה לתוצאה הבלתי־רצויה שלבעלי המניות מקרב המיעוט עומדת זכות וטו על עסקאות רבות, ולמעשה גם על עצם ההחלטה בדבר מבנה ההון של החברה, שהיא סוגיה המצויה בלב שיקול הדעת העסקי של קברניטי החברה".
אנו שמחים לפרסם את מאמרה של ד"ר שירלי לוי, חברת סגל במרכז האקדמי פרס ועמיתת הוראה בפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב – "עניין אישי ומעמדם של בעלי השליטה בדיני חברות".

ד"ר לוי מנתחת ומבקרת את הפרשנות והקביעות המשפטיות של בית המשפט בפרשת אקויטל, ואת המגמות החדשות בפרשנות המונח "עניין אישי" בדיני החברות בישראל. למשל, האם כל פעולה של בעל שליטה, שנועדה לשמור על מעמדו כבעל שליטה –כמו התנגדות להנפקת מניות שתדלל את אחזקותיו – מהווה אוטומטית "עניין אישי"
שמחייב את החברה לאישור מחמיר?

ד"ר לוי סוקרת את ההתפתחויות שחוללו בתי המשפט ורשות ניירות ערך בהגדרת "עניין אישי", ובפרט את ההרחבה שניתנה למונח, כך שדי לעיתים באינטרס עקיף, שלילי או תדמיתי, כדי לדרוש "אישור משולש". היא טוענת כי גישה זו מטשטשת את ההבחנה בין חשד ממשי לניגוד עניינים לבין אינטרסים לגיטימיים של בעלי שליטה, ואף עלולה להקנות למיעוט "כוח וטו" בפועל על פעולות בסיסיות של החברה – לרבות החלטות מימון, תגמול עובדים או השקעות. ד"ר לוי מציעה במאמרה פרשנות מאוזנת וחדשנית, שלפיה יש להבחין בין אינטרס לשימור שליטה, שאינו בהכרח נגוע בניגוד עניינים, לבין פעולה בלתי לגיטימית שבה בעל השליטה כופה את רצונו על הדירקטוריון ומבטל את שיקול דעתו העצמאי. כפי שמודגם במאמר – ובמקרה אקויטל עצמו – המתח בין הרצון להגן על ציבור המשקיעים לבין הצורך בשיקול דעת עסקי עצמאי מחייב איזון מדוד ושקול.

מאמרה של ד"ר לוי מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים וצפוי לראות אור בדפוס בכרך לא בהמשך שנת 2025.
לקריאת המאמר באתר משפט ועסקים >>> https://runilawreview.org/2025/06/30/vol31-levi

״לנוכח הכלים הניתנים כיום ללקוח לנהל את פעילותו בעצמו מתעוררת השאלה אם יש עדיין צורך בגישה ההגנתית ובחובת האמון הבנקאית....
26/06/2025

״לנוכח הכלים הניתנים כיום ללקוח לנהל את פעילותו בעצמו מתעוררת השאלה אם יש עדיין צורך בגישה ההגנתית ובחובת האמון הבנקאית. שאלה זו מתחדדת לנוכח העובדה ששתי המגמות סותרות לכאורה: הראשונה חותרת להטיל את האחריות ללקוח על הבנק, ואילו השנייה מטילה את האחריות ללקוח על הלקוח עצמו״.
אנו שמחים לפרסם את מאמרה של פרופ׳ רות פלאטו־שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית, המכללה האקדמית נתניה וחברה בוועדה המייעצת לנגיד בנק ישראל בענייני בנקאות, ובוועדת הרשיונות של המפקח על הבנקים – ״בין הגנה להעצמה – הגנת הלקוח הבנקאי בעידן הטכנולוגיות המודרניות״.
במאמרה בוחנת פרופ' פלאטו־שנער שתי מגמות עיקריות שנועדו להגן על הלקוח במערכת היחסים מול הבנק, המאופיינת בפערי כוחות משמעותיים. הראשונה היא הגישה ההגנתית, המטילה את האחריות לאינטרס הלקוח על הבנק, ובמרכזה עומדת חובת האמון הבנקאית – המחייבת את הבנק לנהוג בנאמנות ולעיתים אף להעדיף את טובת הלקוח על פני האינטרסים שלו. המגמה השנייה, שהתפתחה בשנים האחרונות, היא הגישה המעצימה, המעמידה לרשות הלקוח מגוון כלים דיגיטליים שמאפשרים לו לנהל את ענייניו הפיננסיים באופן עצמאי. במאמרה שואלת פרופ' פלאטו־שנער האם המגמה החדשה מפחיתה את הצורך בגישה ההגנתית המסורתית? ומגיעה למסקנה ההפוכה: אין כל סתירה בין שתי הגישות, ולמעשה, יש להחיל אותן במקביל כדי לחזק את מעמדו של הלקוח. בהתאם לכך, היא קוראת להטיל על הבנקים חובה לשכלל את הכלים המוענקים ללקוח, באופן שתבטיח את מימוש הפוטנציאל המלא של ההעצמה הדיגיטלית במסגרת יחסי האמון.
מאמרה של פרופ' פלאטו־שנער מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים, וצפוי לצאת לאור בדפוס בכרך לא בהמשך שנת 2025.
לקריאת המאמר באתר כתב העת >>> https://runilawreview.org/2025/06/26/vol31-plato-shinar

"המשפט הפלילי מנסה למצוא את האיזון הראוי בין קידום העצמאות והאוטונומיה של קטינים לבין ההגנה עליהם. אלא שהמסגרת המשפטית ה...
05/06/2025

"המשפט הפלילי מנסה למצוא את האיזון הראוי בין קידום העצמאות והאוטונומיה של קטינים לבין ההגנה עליהם. אלא שהמסגרת המשפטית הנוכחית, יותר משהיא מגינה על הקטינים, היא מזיקה להם. חוקי האונס הסטטוטורי נועדו להגן על ילדים מפני גברים מבוגרים, טורפי מין ופדופילים, ותכלית זו היא ראויה ביותר, אלא שבה בעת הם מאפשרים להעמיד לדין פלילי גם קטינים המצויים בשלב החיפוש, החקר וההתנסות שלהם בתחום המיני. הטענה היא כי קיום יחסי מין בין מתבגרים הוא תולדה של בחירה, ולא של כפייה, וכי חיפוש מיני או סקרנות מינית אצל מתבגרים הם דבר נורמטיבי החיוני להתפתחותם".

אנו שמחים לפרסם את מאמרו של ד"ר גיא בן דוד, מרצה בכיר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה; מרצה לדיני ראיות בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, ומרצה מן החוץ בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן - Reichman University – "אונס סטטוטורי".

במאמרו עורך ד"ר בן דוד ניתוח ביקורתי של עבֵרת האונס הסטטוטורי במספר מישורים, תוך שהוא מעלה קשיים שמהם סובלת העבֵרה בדין הישראלי. בין השאר, הוא מתייחס למענה החסר בסוגיית קיום יחסי מין בין קטינים קרובי־גיל במסגרת יחסי קירבה, ובטענות ההגנה הרחבות אשר מאפשרות לנאשמים לחמוק מאחריות פלילית בקלות. ד"ר בן דוד מציע פתרונות לקשיים המצוינים במאמר, ובהם הפיכת חזקת גיל ההסכמה מחזקה חלוטה לחזקה הניתנת לסתירה; הוספת סייג אי־תחולה על יחסי מין בהסכמה בין קטינים במסגרת יחסי קירבה; והחלת חזקה סטטוטורית בדבר ידיעת גיל הקטינה, המעבירה את נטל השכנוע אל הנאשם.

מאמרו של בן דוד מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים - Law & Business, וצפוי לצאת לאור בדפוס בכרך לא בהמשך שנת 2025.
לקריאת המאמר באתר כתב העת >>> https://runilawreview.org/2025/06/05/vol31-ben-david

"המחלוקת בין השופטים לא הצטמצמה במשמעותם הייחודית של הוראות החקיקה הנדונות, אלא נגעה ליסודותיה המהותיים של הפרשנות השיפו...
26/05/2025

"המחלוקת בין השופטים לא הצטמצמה במשמעותם הייחודית של הוראות החקיקה הנדונות, אלא נגעה ליסודותיה המהותיים של הפרשנות השיפוטית של דברי חקיקה. מכאן העניין המיוחד בחילוקי הדעות החריפים בין השופטים".

אנו שמחים לפרסם את רשימתו של פרופסור יצחק אנגלרד, פרופסור מן המניין (אמריטוס) בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ושופט בית המשפט העליון (בדימוס) – "שיטות הפרשנות ומטרותיהן בנוגע לדברי חקיקה: בעקבות חילוקי הדעות בין השופטים בעניין רע"א 7801/20 רפאלוב נ' מדינת ישראל".

פרופ' אנגלרד מנתח את חוות הדעת של שופטי בית המשפט העליון בערעור, אשר מגלות פער מהותי בנוגע לשיטת הפרשנות של דברי חקיקה. במרכז הדיון עומדת השאלה האם תקנה 5 לתקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ"ב־1982 מסמיכה ערכאה אזרחית, שדנה בתביעת רשלנות נגד המדינה בשל הליכים פליליים שנקטה, לפסוק מיוזמתה פיצוי לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין, התשל"ז־1977. פרופ׳ אנגלרד מציג את ההכרעה בין גישת הרוב למיעוט כעניין השקפתי בדבר גבולות הפרשנות השיפוטית ביחס למשמעות המילים לה התכוון המחוקק.

בניתוחו הביקורתי, פרופ' אנגלרד בוחן את החלטת הנשיאה (בדימוס) חיות לדחות את הבקשה לדיון נוסף וקובע כי לפי השקפתו היה מקום לקבל את הבקשה, בציינו כי לא זו בלבד שבתיק הנדון היו חמישה שופטים בדעה כי יש סמכות לבית המשפט האזרחי להשתמש בסעיף 80 לחוק העונשין, אלא זו הייתה גם ההלכה שלפיה נהגו בתי משפט בעבר. בהערתו הביקורתית הכללית, המחבר מציע כי מן הראוי היה שבית המשפט ידון בשאלה האם מדובר בחֶסֶר (לקונה) המצדיק את פתרונו בדרך של היקש לפי סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, התש"ם־1980, במקום הוויכוח הפרשני של המונח "בית המשפט" המצוי בתקנות. לדעתו, לנוכח הדמיון במצבו של התובע בהליך האזרחי למצבו בהליך הפלילי, מן הראוי שגם בית המשפט האזרחי יהיה מוסמך לפצותו בהתאם להוראות סעיף 80 לחוק העונשין, וכי יש בסיס להנחה שהתנאים להחלת ההיקש מתקיימים.

לקריאת הרשימה באתר כתב העת >>>
https://runilawreview.org/2025/05/26/englard/

המיונים למערכת כתב העת לשנת תשפ״ו נפתחו! על המעוניינים בתפקיד חבר/ת מערכת לשלוח בעותק אלקטרוני: קורות חיים, גיליון ציוני...
19/03/2025

המיונים למערכת כתב העת לשנת תשפ״ו נפתחו!
על המעוניינים בתפקיד חבר/ת מערכת לשלוח בעותק אלקטרוני: קורות חיים, גיליון ציונים עדכני ורשמי, תמונת פספורט, המלצות (אופציונאלי) ומכתב פנייה.
נוסף לכך, אנחנו מבקשים כי עם הגשת המסמכים תגיש/י חוות דעת כתובה עצמאית ומקורית שתוכנה כולל ביקורת על פסק דין, על דבר חקיקה או על מאמר אקדמי. נושא הביקורת יכול להיות בכל תחום ובלבד שבמהותו מדובר בתחום משפטי.

לדגשים ומידע נוסף על הגשת המועמדות: https://runilawreview.org/board_of_editors/join_us/

הגשת המועמדות היא עד ליום שני, 21.4.2025, בשעה 22:00 לעו״ד שחר פרידמן בכתובת הדוא״ל [email protected].

"בסתיו 2022 פרצה לתודעה הישראלית פרשת המחדל של החלפת העוּבּרים בבית חולים אסותא, שבה הושתלה בטעות ביצית מופרית של זוג אח...
11/03/2025

"בסתיו 2022 פרצה לתודעה הישראלית פרשת המחדל של החלפת העוּבּרים בבית חולים אסותא, שבה הושתלה בטעות ביצית מופרית של זוג אחד ברחמה של אישה אחרת. מחדל אנושי כאוב וקשה זה הציף אל פני השטח באבחה אחת ובמלוא מורכבותה דילמה מוסרית־משפטית עתיקת יומין – מה מעמדה המשפטי־האתי של האם הפיזיולוגית שנשאה עוּבּר שאינו ׳שייך׳ לה ולבן זוגה מבחינה גנטית, ובפרט כיצד יש לאזן בינה לבין האם הגנטית שהביצית ׳שייכת׳ לה והופרתה על ידי הזרע של בן זוגה. למרבה הפלא, נושא זה נדון במידה מועטה יחסית בספרות המחקר ובפסיקת בתי המשפט הן בארץ והן בחו"ל. המאמר שלפנינו מבקש למלא חוסר אקוטי זה".

אנו שמחים לפרסם את מאמרו של פרופ׳ יחזקאל מרגלית, פרופסור חבר בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה וחוקר אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו־יורק (N.Y.U) – " אימהוּת פיזיולוגית במשפט הישראלי".

פרופ׳ מרגלית דן במאמרו בדילמה המוסרית, החברתית והמשפטית שבאה לידי ביטוי בפרשת החלפת העוברים בבית החולים אסותא באוקטובר 2022, ומפרט מדוע חלה שחיקה רעיונית ופרקטית של היסוד הגנטי לקביעת אימהות, ומהם הנימוקים המצדדים באימהות הפיזיולוגית. הוא מציג את האיזון הראוי לדעתו בין זכויות האם הגנטית והאם הביולוגית, ומציע פתרונות שיצמצמו את הצורך לקבל החלטה דיכוטומית בדבר האימהות האקסקלוסיבית של אחת מהשתיים.

מאמרו של פרופ׳ מרגלית מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים, וצפוי לצאת לאור בדפוס בכרך לא בהמשך שנת 2025.
לקריאת המאמר באתר כתב העת >>>

https://runilawreview.org/2025/03/11/vol31-margalit/ -9673

"ביקשנו להעלות על נס מקצת ממפעלו של השופט שניאור זלמן חשין – אביו של השופט מישאל חשין – לכינון המשפט הישראלי, ובפרט לכינ...
16/02/2025

"ביקשנו להעלות על נס מקצת ממפעלו של השופט שניאור זלמן חשין – אביו של השופט מישאל חשין – לכינון המשפט הישראלי, ובפרט לכינונם של דיני האמונאות הישראליים. דיני האמונאות הם דיניהם של חסרי הישע, בהקימם תריס איתן מפני שימוש לרעה בכוח כלפיהם, והם גם דיניו המובהקים של טוהר המידות, בתובעם שקיפות מלאה ומתן דין וחשבון – אקאונטביליות – ממי שנטלו על עצמם לפעול לטובתו של אחר, בין במשפט הפרטי בין במשפט הציבורי".

אנו שמחים לפרסם את מאמרו של פרופ' עמיר ליכט, פרופסור מן המניין בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן – "בניין אב: השופט ש"ז חשין – מכונן דיני האמונאות בישראל".

פרופ' ליכט מבקש להאיר פן חשוב ומשמעותי בפועלו של השופט שניאור זלמן חשין, אביו של השופט מישאל חשין, בהקשר שטרם זכה להכרה מספקת – תרומתו המכוננת לדיני האמונאות בישראל. המאמר מתמקד בפסק דינו המכונן בעניין אגיון משנת 1952, שבו קבע השופט חשין את תוכנה של חובת האמון של מנהלי חברה ושל אמונאים בכלל. פרופ׳ ליכט מנתח כיצד פסיקה זו, יחד עם פסיקות נוספות של השופט חשין, יצרה את התשתית לדיני האמונאות במשפט הישראלי, בהתוותן הן את כללי ההתנהגות הנדרשים ממי שכפופים להם, הן ואת משטר הסעדים החל על מי שמפר אותם.

המאמר מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים, וצפוי לצאת לאור בדפוס בכרך כו אשר מוקדש לזכרו של השופט מישאל חשין ז"ל.
לקריאת המאמר בכתב העת >>>
https://runilawreview.org/2025/02/16/vol26-licht/

״השינוי החשיבתי... מסמן פרק חדש בעולם הפטנטים, שמבוסס על השינויים העמוקים שיחולו בעלויות המחקר והפיתוח בעידן הבינה המלאכ...
02/02/2025

״השינוי החשיבתי... מסמן פרק חדש בעולם הפטנטים, שמבוסס על השינויים העמוקים שיחולו בעלויות המחקר והפיתוח בעידן הבינה המלאכותית הממציאה – במיוחד לנוכח הפוטנציאל לגידול במספר האמצאות – וערעור התועלות החברתיות שבמתן הפטנט במתכונתו הנוכחית״.

אנו שמחים לפרסם את מאמרם של עו״ד דן בומבך, בוגר תואר שני במשפטים ותלמיד מחקר, אוניברסיטת תל אביב, ועו״ד יצחק בומבך, תלמיד לתואר שני במשפטים, אוניברסיטת הרווארד – "האם עידן הבינה המלאכותית מבשר שינוי תאורטי בהצדקת דיני הפטנטים?".

במאמרם, דנים דן בומבך ויצחק בומבך בהשפעת מערכות מבוססות בינה מלאכותית על דיני הפטנטים. השניים מציעים מעבר מתפיסת "התמריץ להמציא", המעודדת פיתוח אמצאות, לתפיסת "התמריץ למסחר", שמטרתה לעודד ממציאים להפוך אמצאות למוצרים מסחריים בעלי ערך לחברה. נוסף לכך, הם מעלים תרחיש עתידי שבו ירידת עלויות הפיתוח עשויה להוביל לוויתור על הגנת פטנטים ולמעבר למודל כלכלי מבוסס שוק תחרותי. עוד מציע המאמר כלי חדשני למחוקק – "ארגז חול תמריצי", שנועד להתאים את דיני הפטנטים להתפתחויות הטכנולוגיות.

מאמרם של דן בומבך ויצחק בומבך מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים, וצפוי לצאת לאור בדפוס בכרך לא בהמשך שנת 2025.

לקריאת המאמר באתר כתב העת >>> https://runilawreview.org/2025/02/02/vol31-bombach-bombach

"באופן מפתיע, אף שהכלכלה ההתנהגותית קנתה לה מקום של כבוד בשיח האקדמי, ובכלל זה בעולם המשפט, ואף שתחום אחריותו החברתית של...
23/01/2025

"באופן מפתיע, אף שהכלכלה ההתנהגותית קנתה לה מקום של כבוד בשיח האקדמי, ובכלל זה בעולם המשפט, ואף שתחום אחריותו החברתית של המגזר העסקי ותהליך קבלת ההחלטות במסגרתו סובבים סביב סוגיות הנמצאות בליבת עיסוקה של הכלכלה ההתנהגותית, קולה של זו כמעט לא נשמע במישרין ובאופן שיטתי בדיון הער בנושא ובניתוחם של דיני החברות...״.

אנו שמחים לפרסם את מאמרו של פרופ׳ עלי בוקשפן, מרצה בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים ומנהל אקדמי וכללי של מרכז אריסון ל־ESG בבית ספר אריסון למנהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן – ״הוגנוּת תאגידית ומטרת החברה בראי הכלכלה ההתנהגותית״.

פרופ' בוקשפן בוחן ומנתח במאמרו את השיח ההולך ומתגבר בשנים האחרונות סביב מטרת החברה ואחריותה כלפי מחזיקי העניין – המוכרת גם בראשי התיבות ESG (Environmental, Social and Governance) – בראי התאוריה של הכלכלה ההתנהגותית. פרופ' בוקשפן מציע במאמרו זווית חדשה להבנת השינויים במגזר העסקי, שמבקשת להחליף את התפיסה הכלכלית המסורתית בכלים מעולמה של הכלכלה ההתנהגותית, לטובת בחינה של המצב המשפטי הרצוי. הוא מדגים את נוכחותו הבולטת של עקרון ההוגנוּת, הן בתופעות במגזר העסקי והן במשפט, ומדגיש את חשיבות שילובו בתוך פונקציית המטרה של החברה. כך, התזה המרכזית שלו קוראת להטמיע את רעיון ההוגנוּת במתכונת של ״תחולה ישירה״ בתוך דיני החברות, כחלק בלתי נפרד משיקול דעתם של נושאי המשרה. המטרה היא שעקרון ההוגנוּת ימסגר את עניינם של מחזיקי העניין וישמש כמצפן לפעילות החברה.

מאמרו של פרופ' בוקשפן מתפרסם כעת באתר כתב העת משפט ועסקים כחלק מכרך כט.

לקריאת המאמר באתר כתב העת >>> https://runilawreview.org/2025/01/23/vol29-bukspan/

״הרשימה תטען כי אף שיש לברך על הטלת אחריות על בכרי לפרסום לשון הרע ועל חיובו בפיצוי הנפגע, הניתוח בפסק הדין הוביל לשתי מ...
21/01/2025

״הרשימה תטען כי אף שיש לברך על הטלת אחריות על בכרי לפרסום לשון הרע ועל חיובו בפיצוי הנפגע, הניתוח בפסק הדין הוביל לשתי מסקנות שעלולות להוביל להשלכות קשות על דיני האחריות ללשון הרע מבחינה מערכתית וכן על נתבעים בפועל ובכוח״.

אנו שמחים לפרסם את מאמרה של ד"ר מיכל לביא, עמיתת מחקר בכירה במרכז הדר ז'בוטינסקי לחקר בין־תחומי של שוקי הון, משברים וטכנולוגיה.

ד"ר לביא מבקרת במאמרה שתי קביעות בפסק הדין בעניין בכרי. הקביעה הראשונה היא כי עוולת לשון הרע היא עוולה אשר נמשכת מההקרנה הראשונה ועד ימינו, בשל העובדה שעותקים של הסרט, מושא פסק הדין, היו נגישים לציבור החל בשנת הפרסום, אף שלא הייתה הקרנה רציפה של הסרט, ואף שעד לפסק הדין של בית המשפט המחוזי לא ניתנו כלל צו החרמה או צו מניעה. הקביעה השנייה שתעמוד לביקורת היא כי המפרסם המקורי של לשון הרע יכול להיות אחראי גם לפרסומים חוזרים נוספים של הסרט שהועלו למדיה דיגיטלית על ידי צדדים שלישיים, אף שלא הוא פרסם אותם ואף שזהות הגורם שהעלה אותם אינה ידועה.

עוד טוענת ד"ר לביא כי הקביעות האלה הן למעשה חקיקה שיפוטית, שמשמעותה הטלת חובות חדשות על נתבעי לשון הרע בפועל ובכוח לנטר ולנקות את פרסומיהם של צדדים שלישיים שחזרו באופן עצמאי על הדברים מהמרחב הנגיש לכלל, ומפורמטים של הפרסום במדיה דיגיטלית. קביעות אלה מרחיקות לכת ויובילו להרחבה לא מידתית של האחריות. לשמירת שמו הטוב של האדם ולמניעת פגיעה נצחית במוניטין שלו יש חשיבות רבה, אולם כנגדן עומדות הזכות לחופש ביטוי והחשיבות של מניעת אפקט מצנן לא מידתי שיוביל להרתעת יתר. הטלת חובה על המפרסם המקורי להסיר פרסומים חוזרים שהועלו על ידי צדדים שלישיים יוצרת למעשה אחריות נצחית. לשיטתה, תוצאה זו פוגעת באיזון שבבסיס דיני לשון הרע, ובמאמר היא מציעה פתרונות אחרים שיובילו לאיזון ראוי.

מאמרה של ד"ר לביא מתפרסם כעת באתר כתב העת "משפט ועסקים", וצפוי לצאת לאור בדפוס בכרך לא בהמשך
שנת 2025.

לקריאת המאמר באתר כתב העת >>> https://runilawreview.org/2025/01/21/vol31-lavi

Address

8 Ha'Universita Street
Herzliya
4610101

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when משפט ועסקים - Law & Business posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category