יהי - כתב עת פואטי פוליטי

22/06/2025

אחרית הימים זה עכשיו. אבנר שפירא כתב השבת ב'הארץ' ספרים על גיליוננו החדש:

"אחרית הימים ב"יהי".
טועה מי שחושב כי לימין הישראלי אין חזון ל"יום שאחרי": מבחינתו של כתב העת "יהי", המלחמה הנוכחית היא רק הקדמה לאחרית הימים — וזו עומדת במרכז גיליונו החדש ונבחנת בשלל טקסטים ויצירות אמנות. "חשבנו כי המונח 'אחרית הימים' מן המסורת היהודית ומן האסכטולוגיה הולם את חוויית הימים הללו ואת שצופן העתיד הלא רחוק", נכתב בדבר המערכת. לקורא שאינו משתייך לחוגים הפוליטיים שעמם מזוהה כתב העת, קשה לצלוח חלק מהיצירות הכלולות בו בלי לתהות אם לא מדובר בפרודיה מופרזת על הימין המשיחי ועל הפנטזיות הכוחניות שלו. כך, לדוגמה, השיר הפותח את הגיליון, שחיברה נעמי כיטוב, נכתב כפנייה ישירה לאמא פלסטינית מרצועת עזה, המוצגת כמי שמכורח טבעה מחנכת את ילדיה לשנאה ולרוע. המשוררת חורזת את הצירופים "אישה עזתית" ו"אישה זוועתית", ממטירה על הנמענת שורת גידופים ומקנחת בתפילה להסתתמות רחמה של בת שיחהּ המדומיינת. בקומיקס של מרים וילנר, שכותרתו "פצצת האטום של מדינת יהודה", שואל אחד הגיבורים: "למה מפטרים אותי כל הזמן: כי אני דוס? כי אני רוסי?... אולי כי אני מתנחל?" — וזאת בזמן שמנח גופו יוצר לרגע צורה המזכירה צלב קרס. ובכל זאת, אפשר למצוא בגיליון גם כמה טקסטים מוצלחים, בהם סיפור מאת הסופר עיגול שחור, המנסה לברר מתי ירדה ההיסטוריה הישראלית ממסלולה ומצביע על דלדולה של הרוח במדינת היהודים כגורם המרכזי לכך; ותרגום לחיבור ניסיוני של הסופר האמריקאי ויליאם ס' בורוז, הרואה באפוקליפסה הזמנה לשחרור האמנות מכבלי הייצוג המגבילים אותה, מתן דרור לתודעה החופשית ויצירת שיבוש בסיסי במציאות".

***

טרם שמתם יד על גיליון אחרית הימים המיוחד? הזמינו כאן והרצים יצאו דחופים אליכם הביתה: https://bit.ly/3T3Anzh

13/06/2025

יוסי סוויד > פטריית מציאות, 2024, טוש אקרילי על נייר, 42*29.7

להצלחת חיילינו הגיבורים.
ליצירות נוספות של יוסי ואמני יהי היכנסו: https://www.yehee.co.il/

13/06/2025

דוד (דוכי) כהן > לבדנו, 2025, אבן חברון בחקיקה ידנית, 100*12*3

להצלחת חיילינו הגיבורים.
ליצירות נוספות של דוד ואמני יהי היכנסו: https://www.yehee.co.il/

13/06/2025

חנה שפיצר > ליל חניה, י"ז סיון תשפ"ה - 13.6.25, עט על נייר, 7‏‏×7 ס"מ

ליל חניה/ נתן אלתרמן

לֵיל חֲנָיָה. בְּקוֹל דְּבָרִים, בִּשְׂחוֹק, בְּגֶדֶף,

בַּהֲמֻלַּת מְלָאכוֹת הוּא קָם. הִנֵּה הִנּוֹ.

כְּמוֹ פְּנֵי עִיר־נִבְנֵית פָּנָיו שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּטֶל

בְּהִתְפָּרֵשׂ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר דִּינוֹ

לִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּמָגִנּוֹ.

פְּנֵי עִיר־נִבְנֵית בְּחֶשְׁכָתָהּ וְהִבְהוּבֶיהָ,

בְּעִסּוּקָהּ הָאָץ חוֹפֵז מִתָּג אֶל תָּג.

לֵיל חֲנָיָה. פְּנֵי נַפָּחֶיהָ וְאוֹפֶיהָ

וְעֶגְלוֹנֶיהָ שֶׁל חֶבְרָה בְּטֶרֶם גָּג.

פְּנֵי הַכּוֹכָב הַקָּם וְהַמֶּרְחָב הָעָג.

פְּנֵי הַגְּבָרִים הַמַּטְלִיאִים עֲלֵי בִּרְכַּיִם

חֻלְצָה וָנַעַל. פְּנֵי הַלֵּץ. פְּנֵי הַטַּבָּח.

פְּנֵי הַבְּדִיחָה בְּצֹהַב בַּהֲרוֹת הַקַּיִץ,

שֶׁמּוֹשָׁבָהּ עַל הָאַרְגָּז אוֹ עַל הַפָּח

וּלְקָדְקֳדָהּ אֲגַן רָקִיעַ מְהֻפָּךְ.

מִתּוֹךְ אַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה, בֵּין חוֹף וָגֶבַע,

הָיָה נִשְׁקָף פִּתְאֹם מַרְאֵה הַמִּלְחָמָה

כְּמוֹ הֲוָי צוֹעֵן, חֲבוּר יָתֵד וָחֶבֶל,

בּוֹ חֵרוּתָם שֶׁל מַסָּעוֹת וְחֵרוּמָם,

בּוֹ הַכֵּלִים וְהַחֻקּוֹת בְּעֵירֻמָּם.

בּוֹ חִשּׂוּפָהּ הַפִּתְאֹמִי וְהַפָּרוּעַ

שֶׁל הַבְּדִידוּת בֵּין הָרַבִּים וְהַזָּרִים.

בּוֹ הָרֵעוּת יְדֵי אָדָם בַּצַּר בְּרָאוּהָ,

לִהְיוֹת שׁוֹמְרָה בֵּין אִישׁ וָאִישׁ אֶת הַקְּשָׁרִים,

בְּהִשָּׂרֵף גִּשְׁרֵי שְׂכִירוּת וּמִסְחָרִים.

בּוֹ מְלִיצַת סִיסְמוֹת הַזְּמַן, אֲשֶׁר לֹא פֶּרֶק־

שִׁירָה צְרוּפָה בָּן יַעֲסֹק, חָלִילָה לוֹ –,

וְרַק הַזֶּמֶר הַנָּפוֹץ, שֶׁלֹּא דְבַר־עֵרֶךְ

וְלֹא שְׂכִיַּת־חֶמְדָּה הוּא, יִשָּׂאֵן בִּמְלֹא

צִוְחַת צְבָעָיו הַחֲרִיפִים עַל חֲלִילוֹ.

עַל אַהֲבָה הוּא מְדַבֵּר (בָּהּ הוּא פּוֹתֵחַ)

וְעַל חוֹבָה וּקְרָב וָעֹל. הַכֹּל בַּכֹּל.

אֵין הוּא אוֹמֵר אֶת זֹאת בְּכָל דַּקֻּיּוֹתֶיהָ

שֶׁל הַשִּׁירָה. אֲבָל אוֹמֵר בְּקוֹל גָּדוֹל

בְּלִי מֹרֶךְ לֵב וּבְלִי חֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הַזּוֹל.

לֵיל חֲנָיָה, לֵיל זֶמֶר, לֵיל שְׁחָקִים רָקוּעַ,

לֵיל רֹב מְלָאכוֹת חוֹפְזוֹת, לֵיל אֵד מִן הַדְּוָדִים,

לֵיל שֶׁמּוֹסֵךְ אֶת כִּשּׁוּפָהּ שֶׁל רְעוּת רוּחַ

בְּבִנְיָנָהּ שֶׁל מַמְלָכָה, לֵיל נְדוּדִים

נִצָּב פָּרוּשׂ עַל הַיָּחִיד וְהַגְּדוּדִים.

עֵת מִלְחָמָה. גַּם צֶלֶם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

הָיָה צַלְמָהּ. לְקוֹל זִמְרַת־פִּזְמוֹן תּוֹעָה

עוֹד יִמְשְׁכוּ הֵמָּה, כְּמוֹ נִימָה מֵחֵלֶב,

נַפְשׁוֹ שֶׁל דּוֹר, גַּם בְּשָׂדֶה זְרוּעָה,

לִזְכֹּר, לֹא רַק לְרָע, יְמֵי רָעָה.

גַּם זֶה נִשְׁלַב בַּמִּלְחָמָה. כָּל זֶה גַם יַחַד

כְּמוֹ אִבְחַת אָבִיב נִמְסַךְ בָּעָם מִלֵּיל

וּמִשְּׁחָרִים. כָּל זֶה מִתֵּל וּמִגְּדוֹת נַחַל

יִהְיֶה עוֹלֶה בִּיעָף, וְשָׁב־נִקְטָע בִּילֵל

שֶׁל אִישׁ זוֹנֵק וְאִישׁ יוֹרֶה וְאִישׁ נוֹפֵל.


להצלחת חיילינו הגיבורים.
ליצירות נוספות של חנה ואמני יהי היכנסו: https://www.yehee.co.il/

03/06/2025

לכבוד יום ירושלים, יום בו שבנו אל מרחבי ארץ קדומים נחלת אבותינו, ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה, אסופת יהי דיומא בנושא ארץ ישראל השלמה והמובטחת הנה הנה!
בשיתוף כיבוש עכשיו.✨

כל היצירות בנושא יהי דיומא 8 - כיבוש שהתפרסמו בכתב העת יהי זמינות עבורכם במהדורה הדיגיטלית של כתב העת - היכנסו עכשיו >>

29/05/2025

ואם גם ילד אין? עם פטירתו של רביד חיים הי"ד משתפים את שירו של אלחנן ניר, נכתב אחר רצח דפנה מאיר הי"ד בעתניאל, תשע"ו

א אֲנִי רוֹתֵם אֶת שְׁאֵרִיּוֹת זְכוּת הָאָבוֹת שֶׁלִּי אוֹסֵף אֶת כָּל שְׁעוֹת הַהִתְבּוֹדְדוּת כְּדֵי לִבְרֹא לְךָ עוֹלָם בּוֹ אִשָּׁה לֹא נֶעֱקֶדֶת בְּפֶתַח ה...

22/05/2025

הנבואה - הנה היא באה. אחד כזה כל בוקר ליד הקפה ואנחנו מסודרים.
חובת הקלקה ⬇️

סשה נצח אגרונוב אודות סשה נצח אגרונוב המשך קריאה כתבים נוספים קולנוע קדם נבואי – טייק #2 נבואה

18/05/2025

"ידוע לכל שהגנים הציבוריים שלנו סובלים מהיעדר מוטיבים מקוריים ויהודיים. גם אם יש בגנים הציבוריים אויר (לא תמיד), רוח אין בהם, אוירה אין בהם. ואלו הם השטחים העומדים לרשות הציבור-העם".
לא מן הים או מן האין באנו, הסצנה של 'יהי'. רבים וטובים כאן היו וחשבו, איך עושים אמנות וספרות יהודית שורשית, גאה, הכרוכה בארצה, עמה, מורשתה. שלח אלינו בנו של האדריכל המיוחד מאיר בן אורי ז"ל את מאמר האב המצ"ב מתוך כתב העת המיתולוגי 'סולם'. במאמץ לבנות קאנון תרבותי לאומי ישראלי חדש אנו נושאים עיניים אל ראשוני המחשבה הגדולה הזו. אתם חייבים להציץ פנימה ולראות את המונומנט האדריכלי 'מגדל ההבדלה' אותו מציע בן אורי להקים בכל עיר ועיר, בו ייערכו טקסי הבדלה חגיגיים המוניים בכל מוצאי שבת ושבת. ואת מבנה בתי הכנסת שהוא חוזה. מעורר השתאות >>>

  עריכה ועיבוד- יאיר בן אורי שבט תשפ"ה. הופיע בגליון "סלם" למחשבת חרות ישראל, בעריכת ד"ר ישראל שייב-אלדד, גליון סיון תשי"א. נכתב בעקבות ההרצאה שהושמעה במועדון "סולם" כ"ז ב...

30/04/2025

על ספר ותערוכה המציגים את 'הישראלי', את המחשבה הפרדוקסלית על התפצלות בישראליות. כולנו של ישראל

    פרויקט מחזור 2007: ספר אמן > ורדי כהנא, בהוצאת 'אסיה', 2024, 400 עמ', עיצוב: סטודיו Field Day (ותערוכה, שלא ראיתי בלייב). תיעוד של 30 נערים ונערות, בנה של כהנא וחבריו, החל משנה לפני ...

29/04/2025

השם יקום דמך, זיו. נפל, כלומר עלה, בדרום חבל עזה, מלחמת חרבות ברזל, תשפ"ד. בן 27 היה, תלמיד חכם, בן ישיבת ירוחם. פרסום ראשון לשירה נפלאה שהשאיר אחריו במחברתו, על ירושלים וחזיון הלל גדול בבית המקדש. אחר מותו נולד בנו הבכור, לו העניקה הלל רעייתו את השם אריאל. את סיכת המקדש הנישאת היום על דש חולצתם של רבים חידשו הזוג בחתונתם, כשביקשו לצרוף מתנה מקורית זה לזה להעניק תחת החופה. נזכור אותך תמיד זיו ונתראה, שָׁם, באחרית הימים

    שָׁם     שָׁם עוֹבְדִים וִירֵאִים קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים   שָׁם קְדוֹשִׁים וּבְשָׂרִיִּים גּוּפָנִיִּים וְנִשְׁמָתִיִּים   שָׁם שִׁיר לְוִיִּים כֹּהֲנִים עוֹ....

29/04/2025

לעילוי נשמת רוני אשל.
יום הזיכרון, ארנון איתיאל על הגבורה, על הגברים שלא הגיעו

  לעילוי נשמת רוני אשל       יאמר ג' פעמים כשהוא מעוטף: "אנשים פוצצו את שעון חול אנשים רצים לי לגדר"     הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב אַשְּׁרוּ קַבָּלָה הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹ....

24/04/2025

זכור, אל תשכח. יום השואה תשפ"ה