הזמן הזה הוא כתב עת למחשבה פוליטית, תרבות ומדע מבית מכו?
02/07/2025
// מאמר חדש //
// שלטון הנחמדוּת ונקמת הבריונים • מוריץ רודולף //
בשלב הנוכחי של התפתחות הציוויליזציה נשלטת החברה על ידי אליטה חדשה שמתאפיינת בנחמדוּת וברגישות עילאית. זהו טיפוס אנושי שלא היה כמוהו, המותאם לדרישות של מערכת ייצור שבה אינספור איברים כרוכים זה בזה ומוכרחים לפעול בתיאום מיטבי תוך פגיעה הדדית מינימלית. במערכת זו, ההון מעודד חביבות, והעדינות היא עניין משתלם. אבל עמדות מפתח רבות מאוישות עדיין על ידי בריונים שלא התרגלו למשטר החדש. אלה מבחינים בחבל המתהדק סביב צווארם, ונעשים מסוכנים.
[דימוי: רונה יפמן, "ילד סמיילי", צילום שחור לבן (סריקה מנגטיב), 2000]
בשלב הנוכחי של התפתחות הציוויליזציה נשלטת החברה על ידי אליטה חדשה שמתאפיינת בנחמדוּת וברגישות עילאית. זהו טיפוס אנושי שלא היה כמוהו, המותאם לדרישות של מערכת ייצור ש...
24/06/2025
// מאמר חדש //
// מתים רק פעם אחת • אמיר אחמדי אריאן //
בעשור האחרון, רוב אזרחי איראן נסוגו למצב תודעתי של פטליזם שנוצר בהשפעת המשטר. על תקווה אין מה לדבר. אם המשטר באיראן ישרוד איכשהו את המלחמה הזאת, הוא ינסה להציג את הקטסטרופה כניצחון שלו, ואז יהפוך למדינה מיליטריסטית קיצונית שלידה המשטר הנוכחי נראה כמו גן עדן ליברלי.
בעשור האחרון, רוב אזרחי איראן נסוגו למצב תודעתי של פטליזם שנוצר בהשפעת המשטר. על תקווה אין מה לדבר. אם המשטר באיראן ישרוד איכשהו את המלחמה הזאת, הוא ינסה להציג את הקטס...
18/06/2025
// מאמר חדש //
// שאלת הזמן הזה: רבע המאה •
איתמר מן | אפרים פודוקסיק | שרון קנטור | יואב רונאל | נועה שקרג'י | מתן קמינר //
בחלוף הרבע הראשון של המאה העשרים ואחת, מה אנחנו יכולים לומר עליה כעת? רוב התחזיות שנכתבו בסוף המאה שעברה רחוקות מתיאור העידן שלנו כפי שהוא מתממש בפועל. למעשה, רק בשנים האחרונות אנו חווים את הטלטלות המסמנות תקופה חדשה, והעתידות אולי לעצב את דמותו של העידן שלפנינו.
בסוף השנה הנוכחית יסתיים הרבעון הראשון של המאה העשרים ואחת. נראה כאילו רק אתמול חגגה האנושות את סופה של המאה העשרים ודנה במשמעויות של סוף המילניום ותחילתה של מאה חדש...
11/06/2025
// מאמר חדש //
// החיה הרעה הגדולה • מיכאל מנקין //
הפילוסופית סימון וייל יצאה נגד שפת הנקמה של התנ״ך וטענה שהיא מספקת לגיטימציה לעליונות דתית־לאומית ולהתעמרות בעמים אחרים. מבקריה של וייל טוענים בצדק שהתייחסותה ליהדות מבוססת על מושג מעוות של המסורת היהודית, שנשען רק על התנ"ך ומתעלם מהמסורת הרבנית החומלת; אך בישראל של שנת 2025, היהדות הכוחנית התנ״כית שווייל יוצאת נגדה היא ההגמוניה. לכן בתקופתנו הביטול שלה נוח מדי, וקריאת הביקורת שלה נחוצה מתמיד. תגובה למאמרו של אדם קירש "הקללה של ישראל".
הפילוסופית סימון וייל יצאה נגד שפת הנקמה של התנ״ך וטענה שהיא מספקת לגיטימציה לעליונות דתית־לאומית ולהתעמרות בעמים אחרים. מבקריה של וייל טוענים בצדק שהתייחסותה ליה....
30/05/2025
// גיליון חדש //
הגיליון השביעי של הזמן הזה הופץ עם גיליון סוף השבוע של עיתון הארץ בערב שבועות, ב-30 במאי 2025. בימים הקרובים תוכלו למצוא אותו גם בחנויות ספרים ברחבי ישראל. כל מאמרי הגיליון זמינים לקריאה באתר כתב העת, והם מצורפים כאן לעיונכם.
*
// שאלת הזמן הזה: רבע המאה • איתמר מן • אפרים פודוקסיק • שרון קנטור • יואב רונאל • נועה שקרג'י • מתן קמינר //
בחלוף הרבע הראשון של המאה העשרים ואחת, מה אנחנו יכולים לומר עליה כעת? רוב התחזיות שנכתבו בסוף המאה שעברה רחוקות מתיאור העידן שלנו כפי שהוא מתממש בפועל. למעשה, רק בשנים האחרונות אנו חווים את הטלטלות המסמנות תקופה חדשה, והעתידות אולי לעצב את דמותו של העידן שלפנינו. https://hazmanhazeh.org.il/h-h_question3/
*
// יובל קרמניצר • טוטליטריות לא טוטלית //
הימין האנטי־ליברלי, שהולך מחיל אל חיל ברחבי העולם, שובר כללים שהיו בבחינת טאבו בדמוקרטיה הליברלית מאז מלחמת העולם השנייה ומעורר חשש מחזרתו של הפשיזם. מגיני הסדר הליברלי, המתמקדים בסכנות מוכרות מהעבר, נוטים לראות בימין החדש שלב מעבר המהדהד תנועות אוטוריטריות ישנות, אך בעשותם כן הם מתעלמים ממאפייניו הבולטים והמשמעותיים ביותר. המנהיגים של תנועות אלו אינם מנסים לרתום את ההמונים לתנועה מאוחדת, אלא מבססים את כוחם הפוליטי דווקא על שימורו של הקיטוב. https://hazmanhazeh.org.il/untotalitarian_totalitarianism/
*
// הניסוי של ינה • עפרי אילני //
ספרה של אנדריאה וולף "מורדים מופלאים" מנסה לשרטט דיוקן קבוצתי חדש של הרומנטיקה הגרמנית. הרומנטיקה מתוארת בו כמהלך רדיקלי מטלטל, המשלים את המהפכה הצרפתית. בשעה שבפריז התגבשו עקרונות הפוליטיקה המודרנית, חברי מעגל ינה הולידו את הנפש המודרנית הסוערת ואת החיפוש אחר אותנטיות, מקוריות וחופש אישי. אך תיאורם של המשוררים וההוגים הרומנטיים כגיבורי תרבות שוברי מוסכמות שהמציאו את האינדיווידואליזם המודרני מתעלם מן המשיכה של הרומנטיקה לאפלה, שמתבטאת ביצירותיהם של הרומנטיקנים וגם בביוגרפיות שלהם. ביקור בערים ויימאר ויֵנָה מאפשר להתוודע לצד הנסתר של הנפש הרומנטית. https://hazmanhazeh.org.il/the_jena_experiment/
*
// אחותנו דינה • רעות בן יעקב //
בעקבות פשעי המין שביצע חמאס בשבעה באוקטובר, הועלה באוב הסיפור המקראי על אונס דינה. לאורך השנים השתמשו השירה והפרשנות העברית בסיפור הזה לשירות תכליות אידיאולוגיות מתחלפות, אבל בגרסאותיו הנוכחיות הוא מוסגר בעיקר כסיפור שמכונן ברית בין אחים ומביא להתהוותה של המשפחה כלאום סביב האונס ומעשה הנקמה. גופה וסבלה של האחות הופכים לגבול בין ״אנחנו״ ובין ״הם״, ומשמשים לכינון האחאות הגברית או תחושת הרֵעוּת. https://hazmanhazeh.org.il/dinah/
*
// כאבה של השעועית • אליזבת קולברט //
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שצמחים ניחנים ביכולת חושית מפותחת הרבה יותר ממה שסברנו בעבר, ואולי גם באינטליגנציה. בוטנאים אחדים טוענים כי צמחים יכולים לחוש כאב וכי יש להם תודעה מסוימת. לטענתם, ההתכחשות לממצאים האלה נובעת מ"הטיה אנטי־בוטנית". לנוכח הראיות המצטברות, פילוסופים והוגים לוקחים על עצמם את המשימה לדבר בשם "אומת הצמחים" ולבטא את טענותיה כלפי בני האדם. אך מהן המשמעויות המוסריות של הגילוי הזה? https://hazmanhazeh.org.il/savvy_in_the_grass/
*
הדימוי על השער: רות פתיר, מתוך ״מקוננות״, אמני תלת מימד דניאל שמאוטה ופיטר פילאטוב (סטודיו שלוש אחיות), ויונתן וסרמן, 2024
14/05/2025
// מאמר חדש //
// רישיון להרוג • עֹמר ברטוב //
בעקבות השואה הוקם משטר בינלאומי שנועד למנוע התרחשות פשעים מן הסוג שביצעו הנאצים. אך מדינת ישראל מבצעת כעת רצח עם של הפלסטינים – פעולותיה מעידות על כוונה למחות כליל את קיומם הפיזי והתרבותי של הפלסטינים בעזה. אף על פי כן, היא זוכה לפטור כמעט מוחלט ומשתמשת בזכר השואה כדי לנפץ את אותו סדר משפטי שגובש אחרי המלחמה.
(דימוי: אתי גדיש דה לנגה, "כמוסה", 2021)
בעקבות השואה הוקם משטר בינלאומי שנועד למנוע התרחשות פשעים מן הסוג שביצעו הנאצים. אך מדינת ישראל מבצעת כעת רצח עם של הפלסטינים – פעולותיה מעידות על כוונה למחות כליל ....
30/04/2025
// מאמר חדש //
// מִחזוּר עד מוות • עודד היילברונר //
האם אפשר עוד לחדש בחקר התופעה הנאצית? ההיסטוריונית אן ברג מפנה את תשומת הלב לפינה שנשכחה בחקר ההיסטוריה הסביבתית של הרייך השלישי: היחס לפסולת ולמִחזוּר. המשטר הנאצי, היא מראה, היה משטר פסולת. הפסולת הפכה ברייך השלישי מאיום מזהם המאפיין בעיקר יהודים למשאב יקר ערך עבור הגרמנים. ברג הופכת פינה זו לנדבך מרכזי בהבנת המנגנון הגרמני־הנאצי שאִפשר את עלייתו של הרייך השלישי ואת השמדת יהודי אירופה, ומציגה את נוכחותו של רוע רדיקלי דווקא במרחבים ובפרקטיקות שקשה לנו לקשור אותם למעשי נבלה ורשע.
האם אפשר עוד לחדש בחקר התופעה הנאצית? ההיסטוריונית אן ברג מפנה את תשומת הלב לפינה שנשכחה בחקר ההיסטוריה הסביבתית של הרייך השלישי: היחס לפסולת ולמִחזוּר. המשטר הנאצי,...
23/04/2025
// מאמר חדש //
// מצבה ללא כתובת • פיטר גורדון //
ספרו של ההיסטוריון ג'רמי אייכלר מבקש לבחון את בעיית ייצוג הסבל במוזיקה אחרי אושוויץ. כיצד יכולה המוזיקה להנציח טראומות היסטוריות ולתרגם סבל קולקטיבי לצלילים בלי לעטוף את הכאב והאלימות בהילה של יופי? אתגר ההנצחה הופך מורכב עוד יותר כאשר אין טקסט שילווה את היצירה המוזיקלית וישמש לנו תמרור של משמעות. במקרים כאלה המוזיקה פועלת כגנזך של זיכרון, אך השאלה מה בדיוק זוכרים נותרת פתוחה.
דימוי: ערן נוה, מראה הצבה מתוך "תראי אמא", הגלריה של המדרשה לאמנות, תל אביב, 2013 (צילום: ליאת אלבלינג)
ספרו של ההיסטוריון ג'רמי אייכלר מבקש לבחון את בעיית ייצוג הסבל במוזיקה אחרי אושוויץ. כיצד יכולה המוזיקה להנציח טראומות היסטוריות ולתרגם סבל קולקטיבי לצלילים בלי לע....
21/04/2025
// קריאה חוזרת //
// פוליטיקת המחוות של האפיפיור פרנציסקוס • כרמה בן-יוחנן //
האפיפיור הנוכחי זוכה לפופולריות רבה הודות למחוותיו הליברליות כלפי פליטים, להט"בים ואתיאיסטים ובזכות הפתיחות שלו לעולם שמחוץ לכותלי הכנסייה. אלא שבניגוד לתפיסה הרווחת, מורשתו הקתולית של פרנציסקוס מצויה דווקא במקום אחר, והיא מסמנת אותו כממשיך דרכו של האפיפיור השמרן יוחנן פאולוס השני.
האפיפיור הנוכחי זוכה לפופולריות רבה הודות למחוותיו הליברליות כלפי פליטים, להט"בים ואתיאיסטים ובזכות הפתיחות שלו לעולם שמחוץ לכותלי הכנסייה. אלא שבניגוד לתפיסה הרו....
09/04/2025
// מאמר חדש //
// הקללה של ישראל • אדם קירש //
סימון וייל הייתה פילוסופית גאונה. בשנים שלפני מותה ב־1943 היא ניסחה רעיונות פילוסופיים, מוסריים ותיאולוגיים עמוקים, ולאחר מותה היא הפכה עבור נוצרים רבים לקדוֹשה. אבל באותם כתבים ממש היא ביטאה איבה פראית ליהדות. אף שנולדה למשפחה יהודית ולפי חוקי הגזע הייתה ראויה להשמדה, היא תיארה את היהדות כמקור ההשראה של המשטרים הטוטליטריים – אותם משטרים שרדפו את היהודים באותן שנים.
סימון וייל הייתה פילוסופית גאונה. בשנים שלפני מותה ב־1943 היא ניסחה רעיונות פילוסופיים, מוסריים ותיאולוגיים עמוקים, ולאחר מותה היא הפכה עבור נוצרים רבים לקדוֹשה. אבל ....
02/04/2025
// מאמר חדש //
// רגל ראשונה בבלתי קיים • תהל פרוש //
הנס שטמון בבני האדם הוא היכולת להתחיל שוב ושוב, להתחיל בכל פעם עוד פעם. זה החופש שנוכח גם כשהחיים הפוליטיים מתאבנים ונראה כי הגורל חרוץ מראש. החלל הריק הוא מה שהיה, צפוי מראש, מוזמן להמשיך מעצמו. אבל במקום שבו לא עמד כלום – יעמוד דבר.
הנס שטמון בבני האדם הוא היכולת להתחיל שוב ושוב, להתחיל בכל פעם עוד פעם. זה החופש שנוכח גם כשהחיים הפוליטיים מתאבנים ונראה כי הגורל חרוץ מראש. החלל הריק הוא מה שהיה, צפ....
26/03/2025
// מאמר חדש //
// עידן ההתפשטות הטריטוריאלית • מייקל אלברטוס //
רצונה של ארצות הברית להשתלט על גרינלנד אינו אלא פרק הפתיחה בתחרות גלובלית חדשה על שטחים. במשך עשרות שנים הסתפקו מדינות העולם בשטחים שבהם החזיקו, אבל שינוי האקלים משפיע כיום על מצב הדברים. המעצמות הגדולות ינסו להתמקם מחדש כדי לשגשג בעולם המתחמם, ומדינות רבות אחרות ימהרו להבטיח את גישתן לשטחים ולמשאבים חיוניים; כך תיפרץ הדרך לעידן שבו השתלטות כוחנית על טריטוריה עשויה להפוך לחזון נפרץ.
רצונה של ארצות הברית להשתלט על גרינלנד אינו אלא פרק הפתיחה בתחרות גלובלית חדשה על שטחים. במשך עשרות שנים הסתפקו מדינות העולם בשטחים שבהם החזיקו, אבל שינוי האקלים משפ...
Be the first to know and let us send you an email when הזמן הזה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.
הזמן הזה הוא כתב עת למחשבה ולדיון ציבורי מבית מכון ון ליר בירושלים. במסגרת כתב העת מתפרסמים מאמרים ומסות בנושאים פוליטיים, חברתיים, תרבותיים ומדעיים מאת חוקרים וכותבים מובילים מהארץ ומהעולם. אנו מבקשים להציע חשיבה מחודשת על סוגיות מרכזיות שנמצאות, או ראוי שיימצאו, על סדר היום הציבורי והאינטלקטואלי בישראל ומחוצה לה.
עורך: אסף שטול-טראורינג
עורך משנה: עמית לין
מערכת: שי לביא (יו״ר), חגי בועז, אסף דוד, כפיר כהן לוסטיג, טל כוכבי, יוכי פישר
עורכת לשון: לידר ארצי
עיצוב: אמיתי גלעד, איל זקין
פיתוח אתר: אריאל היין
ייעוץ אמנותי: יעל פרבר
עורכת ראשית וראש הוצאת מכון ון ליר: טל כוכבי
Hazman Hazeh (These Times) is a magazine of political thought, culture, and science founded by the Van Leer Jerusalem Institute. The magazine publishes articles by leading writers and scholars in Israel and abroad, aiming to offer renewed thinking on key issues that are, or should be, on the public and intellectual agenda.
Editor: Asaf Shtull-Trauring
Deputy editor: Amit Linn
Editorial board: Shai Lavi (Chair), Hagai Boas, Assaf David, Kfir Cohen Lustig, Tal Kohavi, Yochi Fischer
Copy editor: Lidar Artzi
Design: Amitay Gilad, Ayal Zakin
Web development: Ariel Hein
Art consulting: Yael Ferber
Executive Editor and Director of Van Leer Institute Press: Tal Kohavi
هزمان هزيه (هذا الزمن) هو مجلة رقمية تعنى بالقضايا الفكرية والجدل الجماهيري العام وتصدر عن معهد فان لير في القدس. تنشر المجلة مقالات لباحثين وكتّاب مرموقين من البلاد وخارجها وتتناول القضايا السياسية والاجتماعية والثقافية والعلمية. تسعى المجلة لطرح تفكير متجدّد حول قضايا محورية مطروحة، أو يجدر بها أن تكون حاضرة، على جدول أعمال الرأي العام والساحة الفكرية في إسرائيل وخارجها.
المحرّر: أساف شطول-طراورينغ
محرّر مساعد: عميت لين
هيئة التحرير: شاي لافي (رئيس)، حجاي بوعاز، اساف دافيد، كوهين لوسطيج، طال كوخافي، يوخي فيشر
المحررة اللغوية: ليدر أرتسي
تصميم: أميتاي جلعاد وأَيال زكين
تطوير الموقع: أريئيل هاين
استشارة فنية: ياعيل فيربر
رئيسة التحرير ومديرة دار النشر معهد فان لير: طال كوخافي