הזמן הזה הוא כתב עת למחשבה פוליטית, תרבות ומדע מבית מכו?
04/11/2025
// מאמר חדש //
// אחרי 30 שנה • אבי שילון //
רציחתו של רבין בשיאו של תהליך השלום עם הפלסטינים הציבה אתגר משמעותי למחנה הימין בישראל. בשלושים השנים שחלפו מאז, מסגר הימין את הרצח והעניק לו משמעות בכמה אופנים שונים – החל בדיבור על חשבון נפש, עבור בהפיכתו של רבין לגיבור של ארץ ישראל השלמה וכלה בהאשמתו במותו שלו, וגם באסונות אחרים בתולדות המדינה.
[דימוי: יהושע סימון, רצח רבין מפליימוביל, 2000]
רציחתו של רבין בשיאו של תהליך השלום עם הפלסטינים הציבה אתגר משמעותי למחנה הימין בישראל. בשלושים השנים שחלפו מאז, מסגר הימין את הרצח והעניק לו משמעות בכמה אופנים שוני...
29/10/2025
// מאמר חדש //
// כהנא עכשיו • ניל בר //
האידיאולוגיה הכהניסטית היא המפתח להבנת הפוליטיקה הישראלית העכשווית, גם כשהיא מיושמת על ידי שחקנים פוליטיים שאינם כהניסטים. מה שלמראית עין נדמה כפרובוקציות אימפולסיביות, טעויות דיפלומטיות או לשון חסרת אחריות הוא למעשה יישום שיטתי ומכוון של דוקטרינה אידיאולוגית שמטרתה לנתק את ישראל מהמערב. הניתוק הזה אינו תוצר של נסיבות או של כישלון מדיני. הוא משרת מטרה תיאולוגית מוצהרת: רק כשישראל תישאר לבדה, ללא כל תמיכה, יוכל האל להתגלות.
האידיאולוגיה הכהניסטית היא המפתח להבנת הפוליטיקה הישראלית העכשווית, גם כשהיא מיושמת על ידי שחקנים פוליטיים שאינם כהניסטים. מה שלמראית עין נדמה כפרובוקציות אימפולס...
22/10/2025
// מאמר חדש //
// עריצותו של הזיכרון • גיא פרחי //
ישראל שלאחר שבעה באוקטובר היא מדינה ששקעה בתוך הזיכרון, ובדיוק בשל כך היא שכחה את ההווה שבו היא חיה. עזה מתכנסת לעיניה כאגדה מוגמרת בסדרי הימים של ההיסטוריה. סיור זיכרון בעוטף עזה מדגים כיצד שיח הזיכרון סוחף אותנו אל אותו זמן מיתי שבו עמלק, הנאצים וחמאס אחד הם. כאילו אין זה משנה מה נזכור, ובלבד שנקיים את מחוות הזיכרון עצמה: לזכור כאילו מה שהיה כבר נחתם, לזכור כאילו דבר ממה שהיה אינו מתרחש ברגע הזה ממש.
ישראל שלאחר שבעה באוקטובר היא מדינה ששקעה בתוך הזיכרון, ובדיוק בשל כך היא שכחה את ההווה שבו היא חיה. עזה מתכנסת לעיניה כאגדה מוגמרת בסדרי הימים של ההיסטוריה. סיור זיכ...
08/10/2025
// מאמר חדש //
// לפני המפץ • דניאל לינפורד //
מאז שנות השישים יש הסכמה כמעט מוחלטת שהיקום הנצפה החל במצב חם ודחוס ומאז הוא הולך ומתרחב. מכך נגזרה התיאוריה הידועה כמפץ הגדול. אבל בעשורים האחרונים החלו לצוץ שאלות: האם באמת כך החל היקום? וגם אם היקום הנצפה אכן התרחב ממצב חם ודחוס, אולי אין להסיק מכך שקודם לכן לא היה דבר.
[דימוי: רן סלוין, גן עדן עכשיו 2, 2024]
מאז שנות השישים יש הסכמה כמעט מוחלטת שהיקום הנצפה החל במצב חם ודחוס ומאז הוא הולך ומתרחב. מכך נגזרה התיאוריה הידועה כמפץ הגדול. אבל בעשורים האחרונים החלו לצוץ שאלות: ...
30/09/2025
// מאמר חדש //
// הכתם נשאר • עידן לנדו //
התמודדות עם אשמה פנימית באמצעות הכחשה, ואימוץ של שיח סניטרי כדי להשליך את האשמה על גורמים חיצוניים, היא מנגנון מחולל אלימות עתיק יומין. קדחת הניקיון מכסה על חרדה נוראה של האני מפני חוסר הטוהר של עצמו. בימים אלו, בצל האשמה הכבדה של מלחמת ההשמדה בעזה, הישראלים נאחזים באלימות המטהרת ומעצימים אותה. התיקון יבוא דווקא מחיבוק האשמה הנוראה שדבקה בנו.
[דימוי: רותי זינגר, "חדר טהרה", 2022 (צילום: יובל חי)]
התמודדות עם אשמה פנימית באמצעות הכחשה, ואימוץ של שיח סניטרי כדי להשליך את האשמה על גורמים חיצוניים, היא מנגנון מחולל אלימות עתיק יומין. קדחת הניקיון מכסה על חרדה נור....
25/09/2025
// מאמר חדש //
// הניסוי של ינה • עפרי אילני //
ספרה של אנדריאה וולף "מורדים מופלאים" מנסה לשרטט דיוקן קבוצתי חדש של הרומנטיקה הגרמנית. הרומנטיקה מתוארת בו כמהלך רדיקלי מטלטל, המשלים את המהפכה הצרפתית. בשעה שבפריז התגבשו עקרונות הפוליטיקה המודרנית, חברי מעגל ינה הולידו את הנפש המודרנית הסוערת ואת החיפוש אחר אותנטיות, מקוריות וחופש אישי. אך תיאורם של המשוררים וההוגים הרומנטיים כגיבורי תרבות שוברי מוסכמות שהמציאו את האינדיווידואליזם המודרני מתעלם מן המשיכה של הרומנטיקה לאפלה, שמתבטאת ביצירותיהם של הרומנטיקנים וגם בביוגרפיות שלהם. ביקור בערים ויימאר ויֵנָה מאפשר להתוודע לצד הנסתר של הנפש הרומנטית.
[דימוי: עמליה רובין, מתוך "שר היער", אקריליק על קנבס לא מתוח, 2023-2024]
ספרה של אנדריאה וולף "מורדים מופלאים" מנסה לשרטט דיוקן קבוצתי חדש של הרומנטיקה הגרמנית. הרומנטיקה מתוארת בו כמהלך רדיקלי מטלטל, המשלים את המהפכה הצרפתית. בשעה שבפריז...
10/09/2025
// מאמר חדש //
// דגים מחוץ למים • ארמין נאסהי //
רק הדג שהורחק מהמים מתחיל לגבש לעצמו מושג על אודותיהם. מה שמשותף לגולה, למהגר, לפליט, לאיש השוליים, ליהודי וגם למבקר התרבות הוא תהליך של התרחקות מהעצמי, אם בכפייה אם מרצון. כל הקבוצות הללו דומות לדגים על היבשה: הן חוות את "מימיותם" של המים באופן שונה מהדג הנע בהם בחוסר דאגה. אלא שבעידן הנוכחי של מלחמות התרבות, הולך ונוצר חוסר אמון כלפי הסדר החברתי. המים הופכים לנראים לעין, אבל בכך משתבשים התנאים הבסיסיים המאפשרים סדר חברתי תקף.
[דימוי: קרן גלר, פרטים מתוך "אוסף רטוב", הדפסה בהזרקת דיו פיגמנטי על נייר ארכיוני, 110X74 ס"מ 2022; באדיבות האמנית וגלריה רו-ארט]
רק הדג שהורחק מהמים מתחיל לגבש לעצמו מושג על אודותיהם. מה שמשותף לגולה, למהגר, לפליט, לאיש השוליים, ליהודי וגם למבקר התרבות הוא תהליך של התרחקות מהעצמי, אם בכפייה אם מ....
03/09/2025
// מאמר חדש //
// שנאה עצמית 2.0 • קרן דותן //
יותר ויותר קולות ביקורתיים נגד פעולותיה של ישראל מושתקים בטענה שמדובר ב״שנאה עצמית״. התגובה היא, בדרך כלל, להכחיש את התופעה או למזער אותה. אבל אולי אין עוד טעם להכחיש את קיומה של שנאה עצמית ישראלית. זהו משא רגשי כבד ומסרס, אך הוא קיים. אם נכיר בו, אולי הוא יוכל להוביל לשינוי נפשי נחוץ.
יותר ויותר קולות ביקורתיים נגד פעולותיה של ישראל מושתקים בטענה שמדובר ב״שנאה עצמית״. התגובה היא, בדרך כלל, להכחיש את התופעה או למזער אותה. אבל אולי אין עוד טעם להכחיש...
27/08/2025
// מאמר חדש //
// צללי המוזיקה • אדם רוטברד //
בעידן הקולוניאליזם, חוקרים מערביים היו להוטים להקליט יצירות מוזיקליות מקוריות באפריקה ולקטלג אותן. במקרים רבים ההקלטות הללו נחשבות "מוזיקה אבודה", משום שברבות השנים אותן מסורות מוזיקליות דעכו, והשפות הילידיות שבשירים כמעט נכחדו. רק במאה העשרים ואחת, בעידן שבו גוברים הקולות הדורשים דה־קולוניזציה של ידע ותרבות, החלו ניסיונות להשיב את ההקלטות אל המקומות והקהילות שבהן נוצרו. תהליך זה, שמכונה music repatriation – השבת מוזיקה למולדתה – צובר תאוצה, אך מעורר שאלות אתיות עמוקות.
[צילום: יו טרייסי מקליט אנסמבל צ'ופי בכפר מבנגוזי, צ'ופילנד, מוזמביק, 1948 (ILAM Archive and Jonathon Rees)]
בעידן הקולוניאליזם, חוקרים מערביים היו להוטים להקליט יצירות מוזיקליות מקוריות באפריקה ולקטלג אותן. במקרים רבים ההקלטות הללו נחשבות "מוזיקה אבודה", משום שברבות השני....
13/08/2025
// מאמר חדש //
// טוטליטריות לא טוטלית • יובל קרמניצר //
הימין האנטי־ליברלי, שהולך מחיל אל חיל ברחבי העולם, שובר כללים שהיו בבחינת טאבו בדמוקרטיה הליברלית מאז מלחמת העולם השנייה ומעורר חשש מחזרתו של הפשיזם. מגיני הסדר הליברלי, המתמקדים בסכנות מוכרות מהעבר, נוטים לראות בימין החדש שלב מעבר המהדהד תנועות אוטוריטריות ישנות, אך בעשותם כן הם מתעלמים ממאפייניו הבולטים והמשמעותיים ביותר. המנהיגים של תנועות אלו אינם מנסים לרתום את ההמונים לתנועה מאוחדת, אלא מבססים את כוחם הפוליטי דווקא על שימורו של הקיטוב.
[דימוי: שרון פדידה, "שלום עכשיו", 2015]
הימין האנטי־ליברלי, שהולך מחיל אל חיל ברחבי העולם, שובר כללים שהיו בבחינת טאבו בדמוקרטיה הליברלית מאז מלחמת העולם השנייה ומעורר חשש מחזרתו של הפשיזם. מגיני הסדר הלי....
06/08/2025
// מאמר חדש //
// פנטזיות של התנגדות • דין קיסיק //
רק לפני עשור, האמנות הייתה עולם אחר. זה היה מרחב של חזיונות ראווה וחדשנות שבו אמנים התנסו במדיות מגוונות להפליא והשתעשעו ברעיונות רדיקליים. בימים ההם היה אפשר להרגיש חלק מאוונגרד. האמנים עבדו על פיתוחן של צורות תרבותיות חדשות לאלף החדש. האמנות הייתה זירה של ניסיונות, מקום שבו אנשים עיבדו את תחושת החיים במאה החדשה והמוזרה הזאת וניסו לתת לה צורה. אבל בסביבות 2016 חל מפנה; כאשר האמונה בסדר הליברלי החלה לקרוס, עולם האמנות שיקע עצמו בנושאי זהות, חברה ואי־שוויון, אבל הפסיק להיות יצירתי או מעניין.
רק לפני עשור, האמנות הייתה עולם אחר. זה היה מרחב של חזיונות ראווה וחדשנות שבו אמנים התנסו במדיות מגוונות להפליא והשתעשעו ברעיונות רדיקליים. בימים ההם היה אפשר להרגיש...
30/07/2025
// קריאה חוזרת //
// זמן רעב • עלמה איגרא //
לרעב ולאוכל יש זמן משל עצמם, והוא לא בהכרח תואם את הזמן הפוליטי או הזמן הכלכלי. אנשים אינם מפסיקים לרעוב ביום שבו נחתמים הסכמי שלום, וגם לא כשתם המצור. דיבור על רעב מחייב אותנו להכיר בעובדה שישראל מנהלת את הרעב בעזה כבר כמעט שני עשורים. סוגיית האוכל ממחישה היטב כיצד עזה אינה טריטוריה מדינית אלא מכלאת המונים. מדינות אוכלות. גם שטחים כבושים לרוב אוכלים. אבל עזה אינה אוכלת, עזה מוזנת.
[דימוי: ארם גרשוני, "בננות", שמן על עץ, 2020]
לרעב ולאוכל יש זמן משל עצמם, והוא לא בהכרח תואם את הזמן הפוליטי או הזמן הכלכלי. אנשים אינם מפסיקים לרעוב ביום שבו נחתמים הסכמי שלום, וגם לא כשתם המצור. דיבור על רעב מחי...
Be the first to know and let us send you an email when הזמן הזה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.
הזמן הזה הוא כתב עת למחשבה ולדיון ציבורי מבית מכון ון ליר בירושלים. במסגרת כתב העת מתפרסמים מאמרים ומסות בנושאים פוליטיים, חברתיים, תרבותיים ומדעיים מאת חוקרים וכותבים מובילים מהארץ ומהעולם. אנו מבקשים להציע חשיבה מחודשת על סוגיות מרכזיות שנמצאות, או ראוי שיימצאו, על סדר היום הציבורי והאינטלקטואלי בישראל ומחוצה לה.
עורך: אסף שטול-טראורינג
עורך משנה: עמית לין
מערכת: שי לביא (יו״ר), חגי בועז, אסף דוד, כפיר כהן לוסטיג, טל כוכבי, יוכי פישר
עורכת לשון: לידר ארצי
עיצוב: אמיתי גלעד, איל זקין
פיתוח אתר: אריאל היין
ייעוץ אמנותי: יעל פרבר
עורכת ראשית וראש הוצאת מכון ון ליר: טל כוכבי
Hazman Hazeh (These Times) is a magazine of political thought, culture, and science founded by the Van Leer Jerusalem Institute. The magazine publishes articles by leading writers and scholars in Israel and abroad, aiming to offer renewed thinking on key issues that are, or should be, on the public and intellectual agenda.
Editor: Asaf Shtull-Trauring
Deputy editor: Amit Linn
Editorial board: Shai Lavi (Chair), Hagai Boas, Assaf David, Kfir Cohen Lustig, Tal Kohavi, Yochi Fischer
Copy editor: Lidar Artzi
Design: Amitay Gilad, Ayal Zakin
Web development: Ariel Hein
Art consulting: Yael Ferber
Executive Editor and Director of Van Leer Institute Press: Tal Kohavi
هزمان هزيه (هذا الزمن) هو مجلة رقمية تعنى بالقضايا الفكرية والجدل الجماهيري العام وتصدر عن معهد فان لير في القدس. تنشر المجلة مقالات لباحثين وكتّاب مرموقين من البلاد وخارجها وتتناول القضايا السياسية والاجتماعية والثقافية والعلمية. تسعى المجلة لطرح تفكير متجدّد حول قضايا محورية مطروحة، أو يجدر بها أن تكون حاضرة، على جدول أعمال الرأي العام والساحة الفكرية في إسرائيل وخارجها.
المحرّر: أساف شطول-طراورينغ
محرّر مساعد: عميت لين
هيئة التحرير: شاي لافي (رئيس)، حجاي بوعاز، اساف دافيد، كوهين لوسطيج، طال كوخافي، يوخي فيشر
المحررة اللغوية: ليدر أرتسي
تصميم: أميتاي جلعاد وأَيال زكين
تطوير الموقع: أريئيل هاين
استشارة فنية: ياعيل فيربر
رئيسة التحرير ومديرة دار النشر معهد فان لير: طال كوخافي
