השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות - Hashiloach

  • Home
  • Israel
  • Jerusalem
  • השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות - Hashiloach

השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות - Hashiloach השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות

28/12/2025

את השורשים הרעיוניים של חמאס, דאעש ושות' כדאי לחפש לא מתחת לפנס, אלא בבית היוצר ההיסטורי שלהם: באידאולוגיות המערביות של הנאורות, המרקסיזם, הפשיזם והפוסט-מודרנה.

חוסיין אבו-בכר מנצור, חוקר האסלאם שנרדף במצרים, במסע היסטורי מאלף - בגיליון החדש של השילוח. אנחנו מזמינים אתכם לקרוא באתר את המאמר, שמאיר באור חדש את שורשי התופעה - https://hashiloach.org.il/the-birth-of-jihadism/

חוק הגיוס החדש מקים חומה של מתווכים שתפריד סופית בין האזרח החרדי למדינה.הבעיה העקרונית בהצעת חוק הגיוס היא הכוח החוקי רב...
25/12/2025

חוק הגיוס החדש מקים חומה של מתווכים שתפריד סופית בין האזרח החרדי למדינה.

הבעיה העקרונית בהצעת חוק הגיוס היא הכוח החוקי רב העוצמה המוענק בה לממסד החרדי. על פי ההצעה, הציבור החרדי ישועבד עוד יותר לאותו ממסד בלתי נבחר שיהפוך ל"שומר סף" נוסף על חשבון מדינת הלאום הדמוקרטית. החוק המוצע מַנשים אקטיבית את חברת הלומדים ההמונית, מונע יציאה לשוק העבודה ומפריד בין המדינה לאזרחיה על ידי התייחסות לחרדים כקולקטיב עם שפה אחת ודברים אחדים.

עוד על הבעיות העקרוניות בהצעת החוק במאמרו של עידן ארץ בגיליון 'השילוח' החדש. המאמר זמין כעת באתר.

הצעת החוק להסדרת מעמד תלמידי הישיבות מחמירה את המצב הקיים, פוגעת בביטחון ויוצרת גורם מתווך לא-נבחר בין הריבון ליחיד החרדי

יש לכם רעיון מעניין וחשוב למאמר בתחומי הזהות והתרבות היהודית והציונית, המדיניות הציבורית או ההגות הכרוכה בה? מוכנים להשק...
22/12/2025

יש לכם רעיון מעניין וחשוב למאמר בתחומי הזהות והתרבות היהודית והציונית, המדיניות הציבורית או ההגות הכרוכה בה?
מוכנים להשקיע את המאמץ כדי להוציא אותו לאור?
מוזמנים להגיש את מועמדותכם.
סיעור הכתיבה יכלול מפגש הכנה ומרתון כתיבה בן יומיים בהנחיית עורכי השילוח. מהרו להירשם.

הגשת הצעות עד ה-26.1.26

לפרטים נוספים והגשת מועמדות - https://hashiloach.org.il/siur26/

22/12/2025

מנויים יקרים,
גיליון חורף תשפ"ו, גיליון מספר 43, נמצא בדרכו אליכם.
במוקד מאמרי הגיליון עומדת השמרנות – כתפיסה פילוסופית, כלכלית ומדינית. רונן שובל מציע ניסוח אנליטי לעקרונותיה הפילוסופיים, וניקולאי טלייסניק בוחן את המתח המובנה בין שמרנות לכלכלת שוק: שניים שלא כל כך בקלות יילכו יחדיו. עוד בהקשר כלכלי, מייקל מאנגר חוזר אל תורת הבחירה הציבורית ומזהיר מפני כשלי מדינה החשובים לא פחות מכשלי שוק, ואילו אוֹרי לוי מציע לרשויות המקומיות להתפתח כשחקניות כלכליות פעילות. שאלת הריכוזיות המנהלית, והטיעון הפופולרי כאילו המדינה יכולה להחליף את היזמות הפרטית, הן נושאי מדור ביקורות הספרים הארוכות. נבחנת גם יצירה שירית חשובה מאת שאול טשרניחובסקי, העוסקת בהתנגדות למהפכנות אוטופיסטית.

הגיליון עוסק בהרחבה גם בשאלות של משילות ודמוקרטיה: יצחק קליין מנתח את המתח בין תפיסת השירות הציבורי כבלתי תלוי לבין אי-האפשרות של הרשות המבצעת לפעול כשהפקידות אינה סרה למרותה; דין מילוא בוחן את משאל העם ככלי דמוקרטי; והשופט נעם סולברג קורא לרשויות, ובכללן לרשות השופטת, לרסן את רצון הכוח.

בהקשר האקטואלי – שגיא ברמק מנתח את עליית האנטישמיות בימין האמריקני; עידן ארץ מציע ביקורת חריפה על מתווה הגיוס; מתנאל בראלי מנתח את פרשת הפצ"רית; ואלון תובל מערער על הקונספציה של ועדת חקירה ממלכתית.

לצידם, מופיעים מאמר רחב יריעה על שורשיה המערביים של פוליטיקת הג'יהאד, מאמרי דעה על האי-שוויון בנטל, על חורבנו של המשפט הבין-לאומי ועל הדרך להיבנות ממשבר היהדות בארצות הרווחה, בחינה מספרית של תולדות עסקאות השבויים והחטופים, ראיון עם החוקר סטיבן גרוסבי על הסכנות שבהכחשת הלאומיות, שלל ביקורות ספרים, ומסע מודרך בסיפורים הגדולים בעיתוני העולם.

אנו מאחלים לכם חורף פורה.

21/12/2025

הטוב האפשרי #53 - עידן ארץ חוזר לטוב האפשרי, הפעם כדי לדבר על "חוק הגיוס" ולמה הוא מתנגד לו נחרצות.

קישור לפרק המלא בתגובות

אירועי השנתיים האחרונות לימדו אותנו גם משהו חדש על הקלאסיקה העתיקה. ואולי להפך. לוחמים שהשליכו את חייהם מנגד, ושפניהם נו...
10/12/2025

אירועי השנתיים האחרונות לימדו אותנו גם משהו חדש על הקלאסיקה העתיקה. ואולי להפך. לוחמים שהשליכו את חייהם מנגד, ושפניהם נותרו שונים כאשר שבו משדה הקרב אל החֶברה שחיה את השגרה, מצאו את עצמם אצל הומרוס וגיבוריו. הקדמונים, מסתבר, הבינו היטב מבני זמננו את מקומה של המלחמה בחיים. ד"ר עידו חברוני נוכח בכך בחווייתו עם תלמידיו, ובחן את הנושא לעומקו במאמר מופת ב'השילוח'.

ביום חמישי 11.12 נקיים אירוע זום בו נראה עם עידו ועם עוד אנשי ספרא וסיפא, איך היצירות הגדולות של הרוח האנושית ממשיכות לדבר אלינו, להשפיע עלינו ואף לנחם אותנו.

מוזמנים להירשם בקישור המצורף, וקישור לאתר לאירוע יישלח אליכם -
https://hashiloach.org.il/event43/

09/12/2025

דבר העורך 6 #- כל מה שצריך לדעת על רפורמת החלב של סמוטריץ'

"אני חושב שכבר איננו אזרחים, אנחנו נתינים", הלין בנאומו האחרון נשיא העליון בדימוס אהרן ברק. גם הנשיא הנוכחי, יצחק עמית, ...
05/12/2025

"אני חושב שכבר איננו אזרחים, אנחנו נתינים", הלין בנאומו האחרון נשיא העליון בדימוס אהרן ברק. גם הנשיא הנוכחי, יצחק עמית, לא חסך טרוניות באותו המעמד. האקטיביזם של האחרון הוא המשך ישיר לאקטיביזם של הראשון.

אך האם התנגשות בית המשפט העליון עם נבחרי הציבור והשכל הישר הדמוקרטי בלתי-נמנעת? בגיליון כסלו-דצמבר של השילוח, הנמצא כעת בדפוס, מציע המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, דרך אחרת. הוא פורס משנה המצפה מכל רשות, וקודם כול מהרשות שבה הוא עצמו מכהן, לאיפוק, ריסון ובלימה. והוא מנמק זאת, כדרכו, בשיטתיות – ובנעם.

לרגל המאורעות, המאמר פתוח לעיונכם כבר מהיום באתר השילוח.

https://hashiloach.org.il/mutual-containment/

24/11/2025

מקטאר לטיקטוק: כיצד תעמולה עוינת הופכת לוויראלית?
צפו בקטע מדבריה של אלה קינן, מתוך אירוע "אם להיטלר היה טיקטוק"

23/11/2025

הטוב האפשרי #52 | ד"ר רפאל בן לוי וקובי אלירז: חלום הבלהות של מדינה פלסטינית והפתרון הראוי ביו"ש

דעת הקהל העולמית על ישראל היא מקור השפעה קריטי על הכרעות מנהיגי המדינות, ושסתום על צינורות החמצן הביטחוניים והכלכליים של...
14/11/2025

דעת הקהל העולמית על ישראל היא מקור השפעה קריטי על הכרעות מנהיגי המדינות, ושסתום על צינורות החמצן הביטחוניים והכלכליים של ישראל. המצב, גם כשוך המלחמה, מצב חירום. אבל הדוברים באירוע שלנו אמש באו עם תקווה, והתקינו פנסים בקצה המנהרה.
"אם להיטלר היה טיקטוק", גירתה את דמיון הבלהות כותרת מאמרו ב'השילוח' של ברק הרשקוביץ, המסבירן והפודקסטר, שסביבו התכנסנו. בדבריו סקר ברק את מערכות ההשפעה שבנו רוסיה וסין, קטר ואיראן, המזייפות מציאות ודעת קהל באופן שהופך מייד עלילות לעובדות המצוטטות בתקשורת. ברק פרס תוכנית ושמה "למען האמת" לתכלול מדינתי של מערך השפעה ישראלי שיפיץ עובדות. פעילת הרשת אלה קינן השלימה את הדברים מן השטח, ותיארה בין היתר את מבצע ההשפעה האנטי-ישראלית על ויקיפדיה – וגם את הצלחתה הסיכולית בתחום. גיל ארציאלי, ששימש שגריר ישראל במדינות שונות בדרום אמריקה, השלים את התמונה מהזווית הדיפלומטית, עמד על חשיבות הפנייה אל הרוב נטול הדעה-המוקדמת שיש בכל מדינה, ועל הדרכים להתאים את המסרים לתרבויות שונות.

ניפגש באירוע הבא.

Address

אהליאב 5
Jerusalem

Opening Hours

Monday 09:00 - 17:00
Tuesday 09:00 - 17:00
Wednesday 09:00 - 17:00
Thursday 09:00 - 17:00
Sunday 09:00 - 17:00

Telephone

+97225957566

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות - Hashiloach posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות - Hashiloach:

Share

Our Story

'השילוח' הוא כתב ישראלי להגות ומדיניות, שמהווה את גולת הכותרת של פרסומי קרן תקווה. 'השילוח' הוא בית לשיח מעמיק על השאלות הגדולות העומדות בפנינו. באמצעות מסות ומאמרים רחבי יריעה של מיטב הכותבים, בלי גינוני אקדמיה, אבל בשפה מוקפדת וביושר אינטלקטואלי, מציע 'השילוח' התמודדות מקיפה ומקורית עם מנעד רחב של תחומים: מהגות כללית המבררת את טבע האדם, דרך הגות וספרות יהודית וציונית, ועד לסוגיות מדיניות ציבורית הנוגעות למצוי ולראוי בתחומי הכלכלה והחברה, התרבות, החינוך והביטחון הלאומי. יואב שורק, עורך 'השילוח', הוא הוגה דעות מקורי ועיתונאי עתיר ניסיון, מייסד מוסף 'שבת' של מקור ראשון וכתבי עת נוספים ומחבר הספר 'הברית הישראלית'. שורק הוא ממובילי השיח על עיצוב חזון יהודי-ישראלי חדש שייתן מענה לאתגרים העכשוויים, התרבותיים והגאו-פוליטיים של החברה בישראל. 'השילוח' ראה אור לראשונה בירושלים לקראת ראש השנה תשע"ז.

קרן תקווה היא מוסד פילנתרופי ומכון חשיבה יהודי אמריקני, ששם לו למטרה לטפח מצוינות אינטלקטואלית ואזרחית בעם ישראל ובמדינת ישראל. הקרן עושה זאת באמצעות מפעלים חינוכיים ואינטלקטואליים, המביאים לידי ביטוי את מיטב ההוגים והתורות המדיניות, המוסריות, הכלכליות שהתפתחו במהלך ההיסטוריה. תפיסת העולם של הקרן: בהכרתה הפוליטית הקרן היא ציונית; בהשקפתה הכלכלית היא מצדדת בשוק חופשי; בתפיסתה התרבותית היא בעלת נטייה מסורתית; ומבחינה אזרחית ודתית היא דוגלת בחירות הפרט. הקרן מעודדת דיון וויכוח ערים ופתוחים בין חלקי החברה הישראלית, בין ישראל לתפוצות, ובין ההגות היהודית לזו העולמית. היא משקיעה במגוון רחב של יוזמות בישראל, בארצות הברית וברחבי העולם, ובכלל זה תכניות אקדמיות וחינוכיות, מענקי מחקר ופרסומים.