הבית לנשמה

הבית לנשמה ברוכים הבאים ל"הבית לנשמה"
רק היום - צעד אחד מנצח.

כשלא ברור - זה הזמן להקשיבלהרפות כדי לגדול: הכוח שבאי-ודאותיש רגעים בחיים שבהם הכול נמס - התוכניות, הוודאות, התחושת כיוו...
08/07/2025

כשלא ברור - זה הזמן להקשיב

להרפות כדי לגדול: הכוח שבאי-ודאות

יש רגעים בחיים שבהם הכול נמס - התוכניות, הוודאות, התחושת כיוון.
מה שהיה ברור - מיטשטש.
ומה שעוד לא - לא נולד.
וזה לא נוח.
כי אנחנו רגילים לדעת, להבין, לתכנן, לשלוט.
אבל דווקא הרגעים האלה, שבהם הערפל יורד, הם גם הרגעים שבהם הנשמה מתחילה לדבר.
הבלבול, התקיעות, הריק - הם לא סימן שמשהו לא בסדר.
הם סימן שמשהו משתנה.
והשינוי, כמו כל תהליך של לידה מתחיל מבפנים.

בטבע, גם העץ צריך להשיל את עליו
כדי לפרוח מחדש.
גם הזרע מתפרק באדמה לפני שהוא פורץ החוצה.
כך גם אנחנו.
כדי לגדול - לפעמים אנחנו צריכים לא לדעת.
כדי להתחדש - אנחנו צריכים לאפשר לריק להיפתח בתוכנו.

מה אם דווקא עכשיו אפשר להרפות?
לא כויתור.
אלא כאקט של אמון.
מה אם לא צריך להבין הכול כדי להיות בדיוק במקום הנכון?

תרגול קטן לימים גדולים
עצמו עיניים לרגע.
הניחו יד על הלב.
ושאלו:
"מה הנשמה שלי מבקשת היום?"
לא מה נכון.
לא מה צריך.
רק הקשיבו.
מילה, תמונה, רגש קטן - יופיעו.

כתבו לי בתגובות - מה אתם לוקחים מהמאמר?

📌 שתפו עם מישהו שזקוק לנשימה
💜 עקבו אחרי לעוד תכנים מרפאים

רק היום - צעד אחד מנצח!










🌱 בין עבר לעתיד - להיוולד מחדש מתוך עצמייש רגעים בחיים שבהם משהו בתוכנו מבקש עצירה.לא כי נכשלנו.לא כי טעינו.אלא כי משהו ...
04/07/2025

🌱 בין עבר לעתיד - להיוולד מחדש מתוך עצמי

יש רגעים בחיים שבהם משהו בתוכנו מבקש עצירה.
לא כי נכשלנו.
לא כי טעינו.
אלא כי משהו בפנים מרגיש... שסיימנו פרק.
לפעמים אלה לא זיקוקים של שינוי אלא דווקא הלחישות.
התחושות הקטנות שאומרות:
"זה כבר לא מדויק. זה כבר לא את. הזמן להתחדש."
אבל איך מתחדשים כשלא ברור מהו הפרק הבא?
איך נולדים מחדש כשאנחנו עוד מתאבלים על מה שהיינו?
בין עבר לעתיד יש מרחב.
מרחב של המתנה.
של אי-ודאות.
של ריפוי.
וזה בדיוק המקום שבו קורים הניסים הפנימיים.
המקום שבו אני מרשה לעצמי לעזוב תפקיד, מסכה, זהות ישנה -
לא כי יש לי כבר תחליף,
אלא כי הנשמה שלי ראויה למשהו אחר.
נכון, זה לא תמיד נוח.
להרגיש תלושה, בלי הגדרה.
אבל זה בדיוק השער.
כי רק כשאני לא יודעת מי אני אמורה להיות,
אני יכולה להתחיל להיזכר במי שנועדתי להיות.

✨ תרגיל לעצירה ושיקוף:
שבו רגע בשקט וענו על השאלה: "מה אני כבר לא מוכנה לסחוב איתי לפרק הבא?"
כתבו מילים, דפוסים, רגשות או סיפורים.
שימו כוונה לשחרור.
ואז כתבו: "ואיזה 'אני' חדשה רוצה להיוולד בי?"
הנשמה יודעת. תנו לה לדבר.

עקבו אחרי לעוד מסעות של כתיבה, תודעה וריפוי עמוק דרך הלב.

רק היום - צעד אחד מנצח!

איך להרגיש יציבות – כשכל-ום לא יציב?עוגנים פנימיים בתקופה של חוסר ודאותיש ימים שבהם המציאות דומה לרכבת הרים:חדשות מתחלפו...
22/06/2025

איך להרגיש יציבות – כשכל-ום לא יציב?
עוגנים פנימיים בתקופה של חוסר ודאות

יש ימים שבהם המציאות דומה לרכבת הרים:
חדשות מתחלפות בקצב מסחרר, תחזיות משתנות, הלב מתכווץ ואז מנסה להתרחב שוב.
דווקא עכשיו אנחנו מגלים: יציבות אמיתית לא נמצאת בלוח שנה מסודר או בכותרות מרגיעות;
היא נוצרת בִּפְנִים - במקום שאף רעש חיצוני לא יכול לנתק אותנו ממנו.

שלושה עוגנים פנימיים פשוטים (ועוצמתיים)

1. עוגן נשימה - “שלוש נשימות למתניים”
• עוצמים עיניים, מניחים ידיים על המתניים.
• שאיפה איטית עד שהצלעות מתרחבות־אחורה.
• נשיפה ארוכה, כאילו מוציאים אוויר דרך קַשׁ.
🌬 שלוש נשימות כאלה ומערכת העצבים מקבלת “איתות בטוח”.
2. עוגן גוף - “שתי רגליים על הקרקע”
• עומדים יחפים (או עם גרביים) ומשקללים את משקל הגוף בין העקב לכריות.
• ממלמלים בלב: “הקרקע מחזיקה אותי. אני כאן.”
🏋‍♀️ הגוף זוכר יציבות פיזית → המוח מתרגם אותה ליציבות רגשית.
3. עוגן משמעות - “שאלה מחזירה-כיוון”
• שואלים: “מה הדבר הקטן שאני יכול/ה לעשות היום כדי להיטיב?”
• טלפון לחבר/ה, ספל תה לשכנה, דקה של הודיה.
✨️ מעשה קטן = תחושת שליטה מחודשת + זריקת תקווה לסביבה.

תרגול 5-דקות לחיזוק העוגנים
• כתוב/י שלושה מצבים שמערערים אותך בימים האחרונים.
• ליד כל מצב - שרבט/י חץ אל עוגן מתאים (נשימה, גוף, משמעות).
• התחייב/י להתנסות באותו עוגן ברגע הבא שהמצב יצוץ.
הכתיבה עצמה היא התחלת היציבות: היא ממפה כאוס למפה ברורה.

💫 לזכור:
• יציבות היא שריר. ככל שמפעילים אותו - הוא מתחזק.
• חוסר ודאות לא נועד לשבור אותנו, אלא ללמד אותנו למצוא בית שלא תלוי במזג האוויר החיצוני.
• עוגן פנימי קטן שווה לפעמים יותר מאלף פתרונות חיצוניים שלא זמינים ברגע האמת.

👣 עקבו אחרי לעוד כלים מחזקים, נשימה משקיטה ומשמעות שמאירה גם בימים מתנדנדים.

רק היום - צעד אחד מנצח!



להיות אור קטן במקום חשוך – זו שליחות גדולהאנחנו רגילים לחשוב ששליחות היא דבר גדול.משהו דרמטי. כזה שצריך בשבילו זמן, כסף,...
19/06/2025

להיות אור קטן במקום חשוך – זו שליחות גדולה

אנחנו רגילים לחשוב ששליחות היא דבר גדול.
משהו דרמטי. כזה שצריך בשבילו זמן, כסף, במה, קהל.
אבל דווקא ברגעים שבהם העולם רועד,
יש שליחויות קטנות שהן גדולות יותר מכל טייטל נוצץ:

💛להחזיק למישהו את היד, גם בלי מילים.
💛לשלוח הודעה למישהו שפתאום נעלם.
💛להקשיב באמת, כשאין פתרון – רק לב.
💛לשים מוזיקה שנוגעת. להדליק נר. לנשום.

לפעמים כל מה שנשמה צריכה זה אור קטן שיזכיר לה שהיא לא לבד.

בזמן שבו החושך מתפשט מהר – האור לא צריך למהר.
הוא רק צריך להיות.
לא להוכיח. לא להצדיק.
רק להחזיק נוכחות.
רק להיות מישהו שאפשר לנוח מולו.
וזו שליחות.

תרגיל קטן (גדול):
עצרו רגע.
שאלו את עצמכם בשקט:
"איפה אני יכול להיות אור היום?"
לא במובן הרוחני-הוליסטי-מאוד-מסובך.
אלא פשוט: עם מי אני יכול להיות נוכח, רך, מחבק?

אל תזלזלו במה שנדמה "קטן".
כי דווקא כשחשוך, כל אור – הוא כוכב.

עקבו אחריי לעוד תכנים מרפאים ומחזקים

רק היום - צעד אחד מנצח!


💠 כשהעולם רועש – איך לשמוע את השקט שבתוכי?יש ימים שבהם הרעש מבחוץ צורח כל כך חזק,שנדמה שאי אפשר לשמוע שום דבר מבפנים.כות...
16/06/2025

💠 כשהעולם רועש – איך לשמוע את השקט שבתוכי?

יש ימים שבהם הרעש מבחוץ צורח כל כך חזק,
שנדמה שאי אפשר לשמוע שום דבר מבפנים.
כותרות, אזעקות, אי-ודאות, דאגות...
כאילו כולם מחזיקים את הנשימה,
מצפים שמשהו יתבהר, שייגמר, שיחזור ה"נורמלי".
אבל האמת היא –
שדווקא כשהכול מתערער בחוץ,
זה הרגע לחזור פנימה.

🌬️ יש מקום אחד שאף אזעקה לא יכולה לגעת בו.
הוא לא נמצא בטלוויזיה.
לא בחדשות.
לא בקבוצות ווטסאפ.
הוא נמצא בך.
המקום הזה נקרא שקט.
והוא לא תלוי במה שקורה בחוץ – אלא במה שקורה בפנים.

🧘 תרגול פשוט לשעת סערה:
• עצמו עיניים (אפילו לדקה).
• הניחו יד על הלב.
• שאלו בשקט:
“מה אני צריכ.ה עכשיו כדי להרגיש בטוח.ה?”
• נשמו אל תוך התשובה.
לא תמיד תדעו לענות במילים.
אבל הנשימה תדע.

🌿 זכרו:
🔹 גם פחד הוא רגש. הוא עובר.
🔹 גם אי-ודאות היא גשר, לא בית.
🔹 גם עכשיו – אתם לא לבד.
ולפעמים – שקט זה לא היעדר רעש,
אלא נוכחות פנימית חזקה יותר ממנו.

💛 הבית שלנו הוא לא רק קירות.
הוא מקום בתוכנו.
מקום שאפשר לשוב אליו שוב ושוב – גם כשאין ודאות וגם כשיש הרבה דאגה.
כי כשאנחנו שומעים את הלב – אנחנו תמיד שומעים את הדרך.

📣 עקבו אחרי לעוד תוכן מחזק, רגיש ומרפא –
כי דווקא כשבחוץ סוער – הלב מבקש בית 💫

רק היום - צעד אחד מנצח!



💔 למה אנחנו מתגעגעים לאנשים שלא התאימו לנו בכלל?הם לא התאימו לנו.אפילו ידענו את זה — בלב, בראש, בגוף.ראינו את הדגלים האד...
12/06/2025

💔 למה אנחנו מתגעגעים לאנשים שלא התאימו לנו בכלל?

הם לא התאימו לנו.
אפילו ידענו את זה — בלב, בראש, בגוף.
ראינו את הדגלים האדומים.
חווינו את הפערים.
הבנו, לפעמים שוב ושוב, שזה לא זה.
ועדיין...
כשנכנסת השעה השקטה בלילה,
או שיר מסוים ברדיו,
או ריח, או רחוב —
משהו בנו מתכווץ.
געגוע.
לא מוסבר, לפעמים לא הגיוני.
כמעט מביך להודות בו.

🌪 אז למה זה קורה?
כי הגעגוע הוא לא לאדם עצמו.
הוא למה שהוא סימל עבורנו.
למה שהוא עורר בנו לרגע.
למה שהאמנו שאולי, רק אולי, נמצא שם.

🌿 לפעמים אנחנו מתגעגעים ל:
• התחושה ש מישהו ראה אותנו, גם אם לרגע.
• ההבטחה שלא מומשה — יותר מהמציאות עצמה.
• גרסה של עצמנו שהיינו ליד אותו אדם (גם אם זו גרסה כואבת — היא הייתה מוכרת).
• רגש עז, חיות, תשוקה — גם אם זה היה לא בריא.

🌀 זה לא געגוע לאדם — אלא לרגש.
והלב? הלב לא תמיד מבדיל.
הוא רק יודע: כאן פעם הרגשתי חזק.
כאן פעם משהו בי נדלק.
אבל חשוב לזכור:
גם הכאב מתגעגע. גם הפחד מתגעגע.
לא כל געגוע הוא אמת של הנשמה.
לפעמים הוא קריאה של חלק פצוע בתוכנו —
שמבקש מענה, ריפוי, חיבוק.

🛤️ אז מה עושים?
• מכירים בזה.
זה בסדר להתגעגע.
גם למישהו שלא התאים.
הכאב לא מתווכח עם ההיגיון.
• שואלים את עצמנו:
למה אני מתגעגע.ת באמת?
מה הרגש שגעגוע זה מזכיר לי?
האם אני יכולה לתת לעצמי את זה — בלי אותו אדם?
• מחבקים את הלב.
הוא לא טיפש.
הוא רק אנושי.

💌 לא כל מי שהתגעגענו אליו — ראוי שנחזיר אותו לחיינו.
אבל כל געגוע — ראוי שנתבונן בו.
כי מתחתיו — מחכה ריפוי.

✍️ תרגיל קטן לשחרור געגוע — עבור כולנו
קחו לכם רגע של שקט.
בלי טלפונים, בלי הפרעות.
רק אתם — והלב שלכם.

1️⃣ כתבו על דף:
"למה אנחנו מתגעגעים באמת?"
כתבו בלי לסנן.
אולי זה:
• לתחושת חיות
• להרגשה שראו אותנו
• לאהבה שלא הייתה שלמה
• לריגוש
• או לרגש אחר שמבקש הכרה.

2️⃣ שאלו את עצמכם:
"האם הגעגוע הוא לאותו אדם — או לרגש שהוא ייצג עבורנו?"

3️⃣ כתבו משפט חדש עבור עצמכם:
"אנחנו בוחרים להזין את הרגש הזה בדרכים שמקדמות אותנו."
למשל:
"אנחנו בוחרים להזרים תחושת חיות לחיינו דרך יצירה."
"אנחנו בוחרים להרגיש נראים ונאהבים בקרב אנשים שרואים אותנו באמת."

💫 הגעגוע הוא מורה.
לא מורה שצריך לנהל אותנו —
אלא כזה שיכול להראות לנו מה בתוכנו מבקש ריפוי וחיבור.
כשהלב יודע מה הוא באמת מבקש —
אנחנו יכולים לבחור לתת לו את זה בלי לחזור אחורה.

👣 לעוד תכנים מחברים וריפוי פנימי — מוזמנים לעקוב ולהישאר קרובים ✨

רק היום - צעד אחד מנצח!


#געגוע

איך יודעים מה נכון לי — כשהכול מרגיש מבולבל?מדריך פרקטי לחיבור לקול הפנימיקרה לכם פעם ששאלתם את עצמכם:"אני באמת רוצה את ...
06/06/2025

איך יודעים מה נכון לי — כשהכול מרגיש מבולבל?
מדריך פרקטי לחיבור לקול הפנימי

קרה לכם פעם ששאלתם את עצמכם:
"אני באמת רוצה את זה — או שאני בורח ממשהו אחר?"
"זו האינטואיציה שלי — או פחד בתחפושת של 'קול פנימי'?"
"אני נשמע לעצמי — או פשוט לכאוס שבתוכי?"

ברוכים הבאים למועדון הנשמות שמחפשות כיוון🌿 אינטואיציה מול פחד -
שני קולות, שני עולמות
האתגר הוא כזה:
גם אינטואיציה וגם פחד מדברים מתוכנו בקול פנימי.
אבל — הם נשמעים אחרת.

✨ כך נשמעת אינטואיציה:
• קול רגוע, שקט, לא דחוף.
• תחושת פתיחה בגוף.
• גם כשזה מפחיד — יש שם ידיעה עמוקה שזה נכון לי.
• לא מבוסס על דחף או לחץ רגעי.

😨 כך נשמע פחד:
• קול דרמטי, דחוף ("חייבים עכשיו!" או "אל תעשה את זה בשום אופן!").
• תחושת כיווץ בגוף, לחץ.
• מחשבות בלולאה אינסופית.
• מבוסס על ניסיון להימנע מכאב — לא על רצון אמיתי.

איך מחברים את עצמנו לאינטואיציה?
🕊️ 1. שקט פנימי קודם
אי אפשר לשמוע קול עדין בתוך סערה.
לפני כל החלטה — קחו רגע של שקט:
הליכה, נשימה, מדיטציה קצרה.
✍️ 2. שאלו את עצמכם: למה אני רוצה את זה?
כתבו:
• מה מושך אותי בזה?
• ממה אני פוחד?
• אם לא היה בי פחד — מה הייתי בוחר?
⚖️ 3. הקשבה לגוף
הגוף לא משקר.
כיווץ = פחד.
פתיחה, נשימה רחבה = אינטואיציה.
🕯️ 4. בדקו את העומק
אינטואיציה לא מתווכחת איתכם.
פחד — כן.
אם אתם מנהלים דיון אינסופי עם הקול — זה כנראה פחד.
⏳ 5. תנו לזה לילה
אם אחרי לילה של שינה הקול נשאר שקט, ברור ונוכח — כנראה שזה נכון.

💡 אינטואיציה לא תכריח אתכם.
פחד — כן.
אינטואיציה מדברת מתדר של אמת.
פחד — מתדר של הישרדות.

🌟 תרגיל לסיום:
שבו בשקט, יד על הלב.
שאלו את עצמכם:
"מה נכון לי — באמת?"
וחכו.
התשובה תעלה — לא כמשפט בראש, אלא בתחושת גוף.

✨ עקבו אחרי לעוד כלים, השראה וריפוי פנימי ✨

רק היום - צעד אחד מנצח!













חג השבועות זה לא רק חג. זו תזכורת.שיש בתוכנו שדה שלא נגמר.שיש קציר גם בלי מגל ביד,שיש פירות – גם אם לא רואים אותם על העץ...
02/06/2025

חג השבועות זה לא רק חג. זו תזכורת.
שיש בתוכנו שדה שלא נגמר.
שיש קציר גם בלי מגל ביד,
שיש פירות – גם אם לא רואים אותם על העץ.
זה הזמן של הלב לחזור פנימה
ולשאול בלי לחץ, בלי צורך לתפקד: מה באמת הבשלתי בי השנה?
אולי זה היה כאב שלמדתי להכיל.
אולי זו הייתה תנועה קטנה אחת של חמלה לעצמי.
אולי זו הייתה הבנה –
שאני לא צריכה לרצות כדי להיות ראויה.

חג השבועות לא בא לבקש מאיתנו להוכיח משהו.
הוא בא רק להזכיר: שאנחנו לא נמדדים בכמה הספקנו –
אלא בכמה הסכמנו לראות את האמת.
את האמת שבתוכנו,
את הקול השקט הזה, שבמשך חודשים דיבר –
ואולי רק עכשיו אנחנו באמת מוכנים לשמוע.
זה לא רק חג של תורה.
זו התגלות אישית.
אינטימית.
פנימית.
תורה לא חייבת לבוא מהר סיני.
לפעמים היא מגיעה באמצע הלילה,
או כשמשהו בנו נשבר –
ורק אז אנחנו באמת מתקרבים.

אז מהי התורה שלך?
מה הקול שלך?
ומה הביכורים שלך השנה?
תני להם שם.
תני להם מקום.
חבקי אותם. הם שלך.
ושיהיה חג של אמת.
חג של שקט.
חג של נשמה. 🌾💛

רק היום - צעד אחד מנצח!



מה קורה לנשמה שלנו כשאנחנו לא מקשיבים לה?יש קול כזה בפנים.הוא לא צועק, לא לוחץ, לא דוחף.הוא פשוט לוחש.מתחת להכול – מתחת ...
28/05/2025

מה קורה לנשמה שלנו כשאנחנו לא מקשיבים לה?

יש קול כזה בפנים.
הוא לא צועק, לא לוחץ, לא דוחף.
הוא פשוט לוחש.
מתחת להכול – מתחת למשימות, למחויבויות, למסכים, לציפיות של כולם.

והשאלה היא:
כמה זמן אפשר להתעלם מהקול הזה – לפני שהוא מתחיל לכאוב?
הנשמה לא שותקת – היא רק לוחשת חזק יותר
כשהנשמה שלנו קוראת לנו, היא לא עושה את זה בדרמטיות.
היא שולחת סימנים עדינים:
תחושת תקיעות בלתי מוסברת
עייפות שלא נפתרת בשינה
תחושת ריק בפנים – דווקא כש”הכול בסדר” מבחוץ
כאבים סומטיים או חזרתיים
תחושת ניתוק, ניכור, או געגוע למשהו שאי אפשר להגדיר
זה לא שאתם “עייפים”.
זה לא שאתם “לא בפוקוס”.
זו הנשמה שלכם – שמנסה למשוך את תשומת הלב הביתה.
אבל אנחנו אלופים בלא לשמוע
אנחנו מדחיקים עם עוד קפה.
מתקנים עם עוד רשימת משימות.
מתעלמים עם עוד פרק בסדרה.
וככה, יום ועוד יום – היא מתרחקת.
לא כי היא עוזבת, אלא כי אתם עסוקים מדי בלהתנהל, במקום לחיות.

הנשמה לא נעלמת. היא רק מתכווצת.
וכשאנחנו לא מקשיבים לה לאורך זמן – היא מתכווצת למקום קטן בפנים, עד שלפעמים שוכחים שהיא שם.
מתחילים לקבוע החלטות רק מהראש
נכנסים לקשרים שלא מדויקים
מתפשרים על עבודה, על חלומות, על תחושת משמעות
אומרים כן – כשבפנים מרגישים לא
מרגישים חיים… אבל חצי.
הנשמה שלנו מבקשת נוכחות. לא ביצועים.
היא לא צריכה שתהיו “מושלמים”.
היא לא זקוקה לדיוק אינסופי, ולא מחפשת שתעשו רושם.
היא רק מבקשת דבר אחד: שתהיו. איתה.
שתקשיבו כשמשהו בפנים מצטמרר.
שתשימו לב לרגע הזה שבו הגוף מתכווץ כשאתם מתפשרים.
שתעצרו כשמשהו בתוככם לוחש – "לא לשם."

תרגיל קטן, חיבור גדול:
3 דקות – שינוי תודעתי עמוק
עצמו עיניים.
שאלו בשקט:
"נשמה שלי… מה את מנסה להגיד לי שאני לא שומע/ת?"
ואז… הקשיבו.
בלי לשפוט.
בלי לסדר.
בלי לתקן.
רק תהיו שם, ביחד.

הנשמה לא צריכה שתצילו אותה. רק שתשימו לב שהיא מדברת.
ואם קראתם עד כאן – כנראה היא כבר התחילה.

עקבו אחרי לעוד רגעים של תודעה, רגש וריפוי
כאן כדי להזכיר לך את מה שכבר נמצא בתוכך.

רק היום – צעד אחד מנצח!




מי אתם – כשאף אחד לא צריך מכם כלום?העולם רגיל לזהות אתכם דרך מה שאתם עושים:הורים, עובדים, בני זוג, משקיעים, תומכים.אבל מ...
22/05/2025

מי אתם – כשאף אחד לא צריך מכם כלום?

העולם רגיל לזהות אתכם דרך מה שאתם עושים:
הורים, עובדים, בני זוג, משקיעים, תומכים.
אבל מי אתם – כשהטלפון שותק?
כשהלוז פתאום ריק ואין אף אחד שצריך מכם מענה, עצה, ארוחה או כתף לבכות עליה?
רבים מאיתנו למדו להרגיש שווים – רק כשאנחנו "בשימוש".
התרגלנו לזהות את הערך שלנו דרך הצורך של אחרים.
וכשהצורך נעלם?
נשאר שקט… שלפעמים מרעיש מבפנים הרבה יותר מכל כאוס חיצוני.
המסכה הכי כבדה – היא זו של "החזקים"
אנחנו ממשיכים לתפקד.
מחייכים, עונים, עוזרים, מחזיקים…
אבל עמוק בפנים, לפעמים אנחנו בכלל לא בטוחים אם מישהו רואה את מי שאנחנו באמת –
מאחורי התפקידים, הדאגה האינסופית והיכולת "להכיל הכול".

ולפעמים מגיע רגע שבו משהו בנו כבר לא מוכן לשתוק.
רגע כזה שבו הלב שואל:
"ומי אני – בלי כל זה?"
שאלות של אמת שמבקשות מענה עמוק
מי אנחנו כשאין קהל?
מה נשאר מאיתנו כשאנחנו לא ב"שליחות", לא בנתינה, לא ב"עשייה"?
האם אנחנו יודעים לחיות – גם כשאף אחד לא צריך אותנו?
אם השאלות האלו מעוררות בכם משהו – אתם לא לבד.
זה סימן שהנשמה שלכם מבקשת מקום.
ולא תפקיד.

הזמנה להיזכר בעצמכם, לא דרך תפקידים – אלא דרך הלב
זו הזמנה – לרגע של כנות, שקט ונוכחות עם עצמכם.
למקום שבו לא צריך להוכיח כלום.
ולא להצדיק את הקיום.
רק להיזכר:
במה שמרגיש.
במה שבוער.
במה שפעם ידעתם… ואז שכחתם כדי לשרוד.

למי שמוכן לפגוש את עצמו שוב – לא דרך העולם, אלא דרך העיניים הפנימיות.

תרגיל לשיקוף זהות ולפגישה עם העצמיות האמיתית:

קחו דף וכתבו בחופשיות את המשפטים הבאים:
"אני מרגיש/ה שאני שווה – כשאני..."
"אם אף אחד לא היה צריך אותי – הייתי..."
"מי אני, בלי כל התפקידים שלי?"
שימו מוזיקה שקטה, קחו נשימה עמוקה וכתבו בלי לסנן.
היד תכתוב – והלב יספר לכם את הסיפור שאתם אולי שוכחים לשמוע.

המלצה:
עשו את התרגיל בשקט, עם עצמכם.
ואם משהו בתוככם רועד – זה סימן שהתעוררתם 🙏

עקבו אחרי לעוד מסעות עומק, ריפוי וחיבור עצמי
דרך מילים. דרך רגש. דרך הלב.
עקבו, שתפו והישארו קרובים.

רק היום – צעד אחד מנצח!



האלימות שלא מדברים עליה מספיקמבט עומק על תקיפות פיזיות ומיניות של ילדים ומבוגריםבעולם שבו מדברים על חופש, התפתחות אישית ...
15/05/2025

האלימות שלא מדברים עליה מספיק

מבט עומק על תקיפות פיזיות ומיניות של ילדים ומבוגרים

בעולם שבו מדברים על חופש, התפתחות אישית והעצמה, מתקיימת בו זמנית מציאות כואבת, חבויה ולעיתים מושתקת: אלימות. פיזית. מינית. רגשית.
כלפי ילדים, כלפי נשים וגברים, כלפי הגוף והנפש.
זו אלימות שאינה נמדדת רק במספרים או בכותרות חדשותיות – אלא בטראומות שממשיכות ללוות אנשים במשך שנים.
לעיתים כל החיים.

מהי אלימות ומהן צורותיה?
אלימות אינה מתבטאת רק במכות או צעקות. היא יכולה להיות שקטה, מתוחכמת, חודרת לנפש.
אלימות היא כל פעולה שמטרתה לשלוט, לפגוע, להכאיב או להשפיל.
היא מתרחשת במשפחה, בזוגיות, במסגרות חינוכיות, ברחוב, באינטרנט – ובמקרים רבים, דווקא במקום שהיה אמור להיות הכי בטוח.

צורות האלימות הנפוצות:
• אלימות פיזית: מכות, דחיפות, שריטות, חנק או כל פגיעה גופנית.
• אלימות מינית: אונס, הטרדות, מעשים מגונים, חדירה לפרטיות מינית גם ללא מגע פיזי.
• אלימות רגשית/מילולית: השפלה, קללות, מניפולציות, שתיקות עונשיות, הפחדה, הקטנה.
• אלימות כלכלית: מניעת גישה לכסף, שליטה מוחלטת במשאבים, השפלה סביב יכולת כלכלית.

ילדים ונוער: הפגיעים ביותר
ילדים לא רק קטנים פיזית – הם גם תלויים. באחרים. במבוגרים. במבנה חברתי שמתיימר להגן עליהם, אך לעיתים נכשל.
אלימות כלפי ילדים – במיוחד מינית – היא אחת הצלקות העמוקות ביותר שאדם יכול לשאת. ילד או ילדה שחווים פגיעה נושאים לעיתים קרובות תחושות אשם, בושה, בלבול – ובמקרים רבים אינם מצליחים לספר או לשתף.
הפגיעות בילדים מגיעות פעמים רבות מתוך מעגלי האמון הקרובים: הורה, מורה, קרוב משפחה, שכן, מדריך – מה שמחמיר את ההשפעה הנפשית ואת הקושי בריפוי.

מבוגרים שנושאים טראומות
אנשים רבים מסתובבים בעולם כשפנימית – הם עדיין אותם ילדים שנפגעו.
רבים סוחבים טראומות ילדות שמעולם לא טופלו, שממשיכות להשפיע על מערכות היחסים, על הערך העצמי, על ההורות, על הקריירה – ועל היכולת לחיות באמון ובשלווה.
בנוסף, גם מבוגרים חווים פגיעות: בזוגיות, בעבודה, במרחבים ציבוריים.
נשים רבות חוות אלימות מינית ופיזית מצד בני זוגן או במרחבים יומיומיים.
גברים לעיתים קרובות אינם מדווחים על פגיעות בגלל בושה או פחד מערעור גבריותם.
ישנם גם מבוגרים הסובלים מאלימות מצד ילדיהם או מטפלים.

השלכות נפשיות ופיזיות
האלימות – בכל צורותיה – יוצרת חותם עמוק בנפש.
בין ההשלכות:
• פוסט טראומה (PTSD)
• חרדות, דיכאון, הפרעות שינה
• פגיעה בדימוי ובערך העצמי
• בעיות במערכות יחסים ואינטימיות
• התמכרויות (כדרך לברוח מהכאב)
• מחלות פסיכוסומטיות

שבירת מעגל השתיקה
שתיקה – היא שותפה לאלימות. פעמים רבות החברה, המשפחה ולעיתים אפילו אנשי מקצוע, נרתעים מלהתמודד עם האמת הלא פשוטה.
אך ללא הכרה – אין ריפוי. ללא הקשבה – אין שיקום.
עלינו לדבר על זה. לחנך לזה. לא להתבייש. לא להאשים את הקורבן.

הדרך לריפוי – תקווה בתוך השבר
ריפוי מפגיעות אלימות הוא אפשרי. הוא תהליך. לעיתים ארוך, לעיתים כואב – אך עם ליווי נכון, הוא גם עמוק, מחולל חיים ומשחרר.

מה כולל ריפוי כזה?
• טיפול רגשי תודעתי – שמבין שהטראומה היא חוויה גופנית, רגשית ורוחנית.
• החזרת השליטה והכוח לנפגע/ת – בהדרגה, בקצב פנימי.
• חינוך ומניעה – שינוי תודעה בחברה, חיזוק הדיבור הרגשי וההקשבה מגיל צעיר.
• בניית מעגלי בטחון ותמיכה – מסגרות טיפוליות, קהילות, משפחות מחזקות.

לא מדובר רק בסיפור אישי של מי שנפגע.
מדובר במחלה חברתית שדורשת טיפול שורש.
כל אדם פגוע – הוא עדות למערכת שכשלה.
אך הוא גם עדות לעוצמה אנושית בלתי נתפסת – להישרדות, ליכולת לצמוח מתוך כאב ולרצון לחיות אחרת.

אם עברתם פגיעה – אתם לא לבד. אם אתם מזהים פגיעה אצל אחרים – אל תשתקו. תתערבו.

תהיו האור שמישהו אחר צריך, בדיוק כמו שאתם הייתם צריכים פעם.

רק היום - צעד אחד מנצח!



















Address

Kadimah

Opening Hours

Monday 09:00 - 21:00
Tuesday 09:00 - 21:00
Wednesday 09:00 - 21:00
Thursday 09:00 - 21:00
Sunday 09:00 - 21:00

Telephone

+972503999696

Website

https://www.facebook.com/groups/1078972999408795/?ref=share_group_link, https://instagram.com/h

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when הבית לנשמה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share