זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית ע"ר

זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית ע"ר פרויקט ייחודי להנצחת חללי.ות צה"ל ונפגעי.ות פעולות האיבה באמצעות ״אנדרטה דיגיטלית״.

הצטרפו אלינו בהנצחת זיכרון החיים של הנופלים והנרצחים במלחמות ישראל ובפעולות איבה.
באמצעות הגישה הייחודית שלנו, אנחנו מסייעים למשפחות וקהילות ביצירת סיפורן האישי, הקהילתי וסיפורנו הקולקטיבי כישראלים, במטרה לזכור ולהנציח את יקיריהן בכבוד. "זיכרון לחיים" נוסדה בשנת 2017, וההנצחה העיקרית אותה אנחנו מובילים היא הפקת סרטוני הנצחה מקצועיים בשיתוף עם משפחות הנופלים והנרצחים. המשפחות מקבלות ממשקי הנצחה אינ

טראקטיביים ועמידים, שהם יכולים להציב בכל מקום בו הן חפצות שהציבור יפגוש בסיפור יקיריהן וילמד על אודות מורשתם באמצעות סריקת קוד QR המקשר ישירות לוידאו שהופק.
יחד, אנחנו הופכים טרגדיה לזכרון משמעותי, ומחנכים את הדורות הבאים על מורשתם, על הקרבה וחוסן.
תמכו ב"זיכרון לחיים" היום, וסייעו לנו לכבד את גיבורינו באהבה.

סמ״ר דניאל בזגודוב ז״ל- סיפור חייו ונפילתו בן מרגריטה. נולד ביום ד' בטבת תשס"ב ה- 19.12.2001 בעפולה.אח לסנדרה, ולדיסלב, ...
04/06/2025

סמ״ר דניאל בזגודוב ז״ל- סיפור חייו ונפילתו
בן מרגריטה. נולד ביום ד' בטבת תשס"ב ה- 19.12.2001 בעפולה.
אח לסנדרה, ולדיסלב, יאסמין ואדם.

דניאל גדל בעפולה ובהמשך בחריש. היה ילד חייכן ושמח בעל עיניים טובות וחכמות,
חזק מבחינה פיזית ונפשית, ותמיד אפשר היה לסמוך עליו.

ליבו של דניאל, כפי שהעידו חבריו, "היה כגודל שריריו".
הוא בלט במתן כבוד לזולת, בערך הנתינה, ובסיוע לאחר בשעת צרה.
"דניאל היה מביא אור לכל מקום חשוך", סיפרה עליו אימו.

את שנות התיכון למד בבית הספר 'פסגת אמיר' בחריש.
בשנות נעוריו פיתח את כוחות הנחישות והשאפתנות שאפיינו אותו כל כך.
בזמנו הפנוי, אהב דניאל לטייל בטבע, להעמיק בקריאת ספרים, לרקוד ולבלות.

דניאל היה ילד ונער שובב, ובעקבות כך קיבל פטור משירות צבאי בצה"ל,
אך לקראת סיום לימודיו החליט "לקחת את עתידו בידיו" ולעבור שינוי מהותי על מנת להגשים את שאיפותיו להתגייס לשירות קרבי משמעותי.

כנגד כל הסיכויים, הצטרף למכינה הקדם-צבאית "אשר רוח בו" הפועלת במצפה רמון
ומכשירה צעירים לקראת שירות. חבריו למכינה זוכרים אותו כאדם ערכי, מנהיג מלידה, אשר היה מוביל בשקט ובעוצמה.

באוגוסט 2021 התגייס דניאל לסיירת נח"ל. הוא סיים את ההכשרה כמצטיין פלוגתי, ובהמשך יצא לקורס מ״כים והיה למפקד וללוחם בסיירת הנח"ל.

במהלך שירותו הכיר את סתיו, והשניים הפכו לבני זוג בלתי נפרדים,
הם התגוררו יחד במשך שנתיים, תחילה בקיבוץ יגור, ובהמשך בעפולה.

ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד, ה- 7.10.2023, פרצה מתקפת החמאס על ישובי עוטף עזה. באותה השבת דניאל אמור היה להיות בבית, אך אחד החיילים ביקש לצאת הביתה באופן מיוחד, ודניאל סגר במקומו את השבת במוצב סופה.

עם תחילת המתקפה דניאל ושישה לוחמים מצוותו נכחו באנדרטת 'נירים דנגור' ונתקלו בהסתערות של עשרות מחבלים חמושים. הם ניהלו קרב עיקש, מעטים מול רבים, נאבקים למנוע כניסה לישובים ופגיעה באזרחים.

כאשר נפגע מפקד הכוח, תפס דניאל את הפיקוד, באומץ ובקור רוח המשיך להילחם, עד אשר נפגע מאש האויב, ונהרג.

דניאל הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בעפולה.
הותיר אחריו אם וארבעה אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

כחלק מפעולות ההנצחה לזכרו, נחנך פארק 'נחל דניאל' בעפולה עילית, גלעד לזכרו הוצב סמוך לתוואי נחל המורה, במטרה לחבר באופן סמלי בין הנחל שמקורו סמוך למקום מגוריו, ובין חטיבת הנח"ל שבה שירת.

סמ"ר דניאל בזגודוב ז''ל - בן 21 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.

לינק לסרטון ההנצחה ביוטיוב- בתגובה הראשונה
הופק על ידי ״זיכרון לחיים- אנדרטה דיגיטלית״
עבור העמותה להנצחת זכר חללי הנח״ל וחיל החינוך

סמל יהונתן מימון ז״ל- סיפור חייו ונפילתו בן לירושה ומאיר. נולד בה׳ בסיוון תשס"ג, ה- 5.6.2003 בבני ברק.ילד שמיני מעשרה אח...
04/06/2025

סמל יהונתן מימון ז״ל- סיפור חייו ונפילתו
בן לירושה ומאיר. נולד בה׳ בסיוון תשס"ג, ה- 5.6.2003 בבני ברק.
ילד שמיני מעשרה אחים. אח לשרית, מעיין, דוד נתנאל, לאה, אברהם שלמה, רבקה, פנחס אליהו, אודליה ופנינה.

יהונתן היה ילד חכם, סקרן ודעתן שאהב ללמוד ונהג לחייך ולהקשיב לכולם.
בני משפחתו כינו אותו ״קסם של ילד״, כיוון שהיה שנון, מלא הומור, מכבד ואוהב את הבריות.

יהונתן למד מגן חובה ועד כיתה ו׳ בתלמוד התורה בבני ברק.
בשנות ילדותו העביר את זמנו הפנוי באימוני כושר גופני, רכיבה על אופניים וגלישה על סקייטבורד.

בנעוריו עברה משפחתו לאופקים, ואת לימודיו התיכוניים בחר לעשות בישיבת 'אפיקי ארץ'.
יהונתן פרח בישיבה, ואהב מאוד את מוריו,
הוא גילה עניין בלימודים הכלליים, לצד לימודי הקודש, ובזכות מורתו רותי מצא את דרכו לעולם הרובוטיקה אשר היה לו כבית שני. יהונתן נבחר להיות קפטן קבוצת ״עיטי המדבר״, עמה הגיע להישגים מרשימים.
בקבוצה פגש את אביב, וביניהם נרקמה אהבה שהפכה אותם לבני זוג.תחביב נוסף שפיתח בנעוריו היה נדל״ן ושוק ההון, הוא קנה ספרים רבים וחקר את הנושא לעומקו.

באוגוסט 2022 התגייס יהונתן לחטיבת הנח״ל ושובץ לסיירת, הוא זכה להערכה רבה, ואף מונה לתפקיד קשר ה- מ״פ.
תמיד שאף למצוינות והיה נערץ על ידי חבריו ומפקדיו. חבריו לצוות מספרים שהיה "הפסיכולוג של החבורה", ושתמיד דאג שלא יחסר להם דבר.

במוצאי-שבת, כ"א בחשוון תשפ״ד, ה- 4.11.2023, בתקופת מלחמת 'חרבות ברזל', הצטרף יהונתן למפקדו לתכנון המשך הלחימה, במסגרת פעילות מבצעית זו נפגע מתקרית מצערת של אש כוחותינו, ונהרג.

יהונתן הובא למנוחת עולמים בבית העלמין באופקים. הותיר אחריו הורים, תשעה אחים, בת זוג ואת חברו אדם שהיה לו כאח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

לזכרו פעולות הנצחה רבות, ביניהן ספר תורה על שמו בבית הכנסת באופקים, פעילות רכיבה על אופניים, רובוט שנבנה בקבוצת הרובוטיקה על שמו וזכה במקום הראשון בתחרות הארצית, השיר ״לנצח תישאר״ של משה פרץ, ומצפה לזכרו שהוקם ליד בית יתיר בדרום הר חברון.

סמל יהונתן מימון ז״ל - בן 20 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.

לינק לסרטון ההנצחה ביוטיוב- בתגובה הראשונה.
הופק על ידי ״זיכרון לחיים- אנדרטה דיגיטלית״
עבור העמותה להנצחת זכר חללי הנח״ל וחיל החינוך

סמל ראשון אורי בר אור ז"ל - סיפור חייו ונפילתו.בן נועה וקובי. נולד ביום י"ד בטבת תשס"ג, ה- 19.12.2002.אח ליפתח ואיתמר.או...
14/05/2025

סמל ראשון אורי בר אור ז"ל - סיפור חייו ונפילתו.

בן נועה וקובי. נולד ביום י"ד בטבת תשס"ג, ה- 19.12.2002.
אח ליפתח ואיתמר.

אורי גדל והתחנך במדרשת בן גוריון בנגב. הוא למד בבית הספר היסודי 'צין', והיה תלמיד מצטיין.

אורי היה ילד יצירתי וסקרן. בימי הולדתו היה מתכנן ומפיק אירועים מיוחדים ויצירתיים, שנחרטו בזכרונם של חבריו. אורי נהנה ליצור קסמים ולחקור את סודותיהם,
וכשהיה בכיתה ו' אף יצר ערוץ יוטיוב עצמאי בו היה מלמד ומסביר על קסמים שאהב.

אורי המשיך בלימודיו במדרשת בן גוריון ב- 'תיכון לחינוך סביבתי' במגמת המוזיקה, שם התמקצע בתחום ההלחנה. אורי בלט בכשרונו, והלחין ארבע יצירות קלאסיות: 'חורף', 'סתיו', 'אביב', ויצירה לתזמורת בשם 'קצב הלב', אותה ביצעה התזמורת הקאמרית הישראלית.

המנחה שלו, פרופסור מיכאל וולפה, הגדיר אותו כ"כישרון יוצא דופן, אחד בדור".

בזמנו הפנוי אהב אורי לטייל, לשחק שחמט, ליצור ולערוך סרטונים ולנגן.
אורי היה מדריך בסניף תנועת הנוער המקומי, וכן לימד את הנערים בישוב לנגן בגיטרה.
עם סיום הלימודים, התנדב אורי לשנת שירות בירושלים והשתלב במסלול גרעיני הנח"ל.

בדצמבר 2022 התגייס אורי לחטיבת הנח"ל, ושובץ לגדוד 50. כשסיים את הכשרתו,
הוצב בחפ"ק המ"פ. מפקד הפלוגה, שאהב את אורי וסמך עליו,
שיבץ אותו כמש"ק תקיפה בצמוד אליו.

לאחר כשבועיים מפרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', החל צה"ל בתמרון ברצועת עזה.
בתקופת הלחימה פעלו אורי ויחידתו בצפון הרצועה, וניהלו קרבות עזים מול המחבלים.

גם בתקופת הלחימה, היה אורי עטוף במוזיקה, מלמד חבר לנגן בתופים - ללא מערכת תופים, מצייר תווים על קירות וחושב על יצירתו, 'קיץ' אותה לא הספיק לסיים. בחופשות מהצבא היה מבקר אורי את המורה האהוב, פרופסור וולפה, מספר לו על היצירה 'קיץ', ושואב ממנו השראה והכוונה.

ביום כ' באייר תשפ"ד, ה- 28.5.2024, במהלך פשיטה בעיר רפיח עם פלוגתו, נכנסו אורי ושבעה לוחמים נוספים לתוך מרפאה שהיתה ממולכדת.

מטען רב עוצמה שהוסתר במקום התפוצץ. אורי וחבריו לגדוד, אמיר גלילוב ועידו אפל ז"ל נהרגו, וארבעה לוחמים נוספים נפצעו באורח קשה.

אורי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במדרשת בן גוריון.
הותיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

את היצירה 'קיץ', השלים לזכרו המורה שלו, פרופסור וולפה, לאחר מותו.

סמל ראשון אורי בר אור ז"ל - בן 21 וחצי בנופלו.
יהי זכרו ברוך.

לינק לסרטון ההנצחה ביוטיוב - בתגובה הראשונה
הופק על ידי "זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית"
עבור העמותה להנצחת זכר חללי הנח"ל וחיל החינוך.

סמל אמיר לביא ז''ל - סיפור חייו ונפילתו.בן רחל ואלעד. נולד ביום כ"ו בניסן תשס"ד, ה- 17.4.2004 בירושלים.אח בכור לתמר.אמיר...
14/05/2025

סמל אמיר לביא ז''ל - סיפור חייו ונפילתו.

בן רחל ואלעד. נולד ביום כ"ו בניסן תשס"ד, ה- 17.4.2004 בירושלים.
אח בכור לתמר.

אמיר נולד וגדל בשכונת עין כרם בירושלים וזכה לחיות בשכנות עם סביו, דודיו ובני דודיו,שהיו לו כאחים.
הוא גדל בסביבה כפרית בעלת נופים מרהיבים, וכבר בגיל צעיר ניתן היה להבחין באהבת האדם והטבע שבליבו.

אמיר התחנך בבית הספר האנתרופוסופי 'אדם' עד לכיתה ט',
שם למד מלאכות ואמנויות רבות, בעיקר אהב לצייר ולנגן על גיטרה.

בכיתה י' עבר אמיר לתיכון למדעים ואומנויות בירושלים. שם נהנה משלוש שנים נפלאות, בהן למד במגמת אומנות וביטא את כישרונו בצורה יוצאת דופן.

אמיר היה "נפש חופשיה", אמן מוכשר שלא הפסיק להתפתח כצייר וכמוזיקאי.
אדם רב גוני שחי בהרמוניה ובשלום עם אחדות הניגודים.
אוהב אדם, נטול ביקורתיות ושיפוטיות.
בזכות אופיו המיוחד והמכיל היה תמיד מוקף במגוון אנושי וחברתי.

לאמיר תמיד היה ברור שיתגייס לשירות קרבי, הוא האמין כי השירות בגדודים חשוב, גם כאשר העבודה "שחורה" ואין בה תהילה.

באוגוסט 2022 התגייס אמיר לחטיבת הנח"ל, והיה לרג״מ קשת בגדוד 50.
אמיר שמח על השיבוץ, כיוון שלמד כי החטיבה בולטת בהון האנושי שלה,
הוא ראה בשירות כלוחם זכות גדולה להגשמת ערך הציונות.

אמיר היה חייל למופת, הוא סיים את הטירונות בהצלחה רבה ואהב את הצוות שלו.
מפקדיו העריכו אותו, וסיפרו עליו שהיה "חלום של כל מפקד".

ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד, ה- 7.10.2023, פרצה מתקפת החמאס על ישובי עוטף עזה, בשעה זו אמיר היה בכוננות במוצב סופה.
עם הסתערות המחבלים, לחמו אמיר וחבריו בקרב הרואי, מעטים מול רבים, הן בכוח האדם והן בתחמושת. הם לא ויתרו עד הרגע האחרון, ובזכות אומץ ליבם ניצלו חיי אזרחים רבים.

במהלך הקרב, אמיר וחבריו נפצעו, הם פינו את עצמם לאחד מבתי המגורים בבסיס,
אך במהרה פרצו המחבלים החמושים אל המקום, והכוחות נפלו חללים.

אמיר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.
הותיר אחריו הורים, אחות, בת זוג, משפחה כואבת והרבה חברים אוהבים.
לאחר נופלו הועלה אמיר לדרגת סמל.

המוטו של אמיר היה "אם אפשר לעשות טוב - עושים",
לזכרו הקימה משפחתו את עמותת אמי"ר - אמנות, מוזיקה, יצירה ורוח.
מטרתן של כל פעולות העמותה להנציח את רוחו של אמיר, תוך דגש על עשיית הטוב והתרומה לקהילה בתחומים שונים ומגוונים שהיו קרובים לליבו.

סמל אמיר לביא - בן 19 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.

לינק לסרטון ההנצחה ביוטיוב - בתגובה הראשונה
הופק על ידי "זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית"
עבור העמותה להנצחת זכר חללי הנח"ל וחיל החינוך.

רס"ל ליאב אלוש ז"ל - סיפור חייו ונפילתו.בן מלי וקובי. נולד בי״ב בטבת תשס״ב, ה- 27.12.2001, בגדרה. אח לעמית.ילד מיוחד שכב...
14/05/2025

רס"ל ליאב אלוש ז"ל - סיפור חייו ונפילתו.

בן מלי וקובי. נולד בי״ב בטבת תשס״ב, ה- 27.12.2001, בגדרה. אח לעמית.

ילד מיוחד שכבש את כולם בחיוכו והתאפיין באהבת אדם ובשמחה אינסופית.
ליאב למד בבית הספר היסודי 'גוונים' בגדרה. את שנות התיכון עשה בבית ספר אמריקאי בבולגריה, שם התגורר עם משפחתו במסגרת שליחות דיפלומטית.

ליאב הצטיין בענפי ספורט שונים והיה נער אנרגטי שאהב לבלות וליהנות מהחיים,
חבריו כינו אותו "מלך המסיבות".
ליאב היה ילד משפחתי מאוד, הוא נהג בכבוד ובנימוס והקשר בינו ובין אחותו עמית היה מיוחד ומעורר השראה, היה אח ובן תומך ונאמן.

ליאב היה נחוש להיות הטוב ביותר ועם זאת היה צנוע ועניו ולא התפאר בהישגיו.
מנהיג אמיתי שהאמין בעוצמתו ובדרכו, חבריו תמיד אמרו עליו שהיה משרה תחושת ביטחון.

בנובמבר 2020 התגייס ליחידת דובדבן. מסלול ההכשרה ביחידה ערך כשנה וארבעה חודשים ובמהלכו זכה בתארים: מצטיין מסע כומתה ומצטיין מסלול. לאחר מכן היה למ״כ טירונים והפיקוד עבורו היה לתפקיד משמעותי מתוך מחויבות לחינוך הדור הבא של לוחמי היחידה.

בסיום תפקידו היה ליאב חדור מטרה להתקדם ולהתפתח ביחידה והתקבל להכשרה מתקדמת ב- 'צוות 100', צוות פריצה מיוחד המוביל כ"חוד החנית" של היחידה, שם היה גם חובש צוותי.

במסגרת תפקיד זה חתם ליאב קבע לשנה נוספת. לאורך שירותו כלוחם השתתף בשלל פעילויות מורכבות ומסוכנות, תמיד נהג במקצועיות ולחם עם "רעל בעיניים".

בשבעה באוקטובר לחם ליאב עם יחידתו בגזרת כפר עזה. גם כאשר נפלו ונפצעו סביבו לוחמים מהיחידה, המשיך לתפקד בלחימה ובחילוץ לוחמים ואזרחים פצועים תחת אש.
במלחמת 'חרבות ברזל' השתתף ליאב בקרבות בעזה במסגרת התמרון הקרקעי באזורים השונים.
ביום ה׳ בטבת תשפ״ד, ה- 17.12.2023, עשרה ימים לפני יום הולדתו ה- 22,
נפל ליאב בקרב בחאן יונס.
בפנקסו האישי נמצא משפט שכתב: "לוחם עומד זקוף, גם כשהוא לא יכול לעמוד יותר".
ליאב הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בגדרה.
הותיר אחריו הורים ואחות.
לאחר נופלו הוקמה לזכרו קבוצת 'צוות אלוש' - מסגרת כושר קרבי לנערים בגדרה.
אנדרטה הוקמה לזכרו בשביל שאהב לרוץ בו והוא קיבל את השם 'שביל ליאב'.
הזמר גל אדם כתב לזכרו את השיר "חלומות גדולים".

רס"ל ליאב אלוש - בן 21 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.

לינק לסרטון ההנצחה ביוטיוב - בתגובה הראשונה
הופק על ידי "זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית".

רז מזרחי ז״ל - סיפור חייהבת נירית וגל. נולדה בי"ג בחשוון תשס"ב, ה- 30.10.2001, בגדרה. אחות בכורה לנועה ודור.רז למדה בבית...
13/05/2025

רז מזרחי ז״ל - סיפור חייה

בת נירית וגל. נולדה בי"ג בחשוון תשס"ב, ה- 30.10.2001, בגדרה.
אחות בכורה לנועה ודור.

רז למדה בבית הספר היסודי 'רימונים' ובתיכון 'דרכא רמון'.
הייתה נערה יפת-תואר, חברותית ושמחה, היא אהבה מאוד לשיר והצטיינה בלימודים.

רז הייתה חניכה ומדריכה בתנועת ׳מכבי צעיר׳, וכן חברה במועצת הנוער של העיר גדרה.
היא הייתה מנהיגה סוחפת, פעילה חברתית ולוחמת צדק, שתמיד סייעה לחלשים.

רז חלמה להיות לוחמת, ובמרץ 2020 התגייסה למשמר הגבול.
היא סיימה טירונות בהצטיינות, עברה קורס מכ״ים, והוצבה בפלוגה ל"א ביהודה ושומרון.

במאי 2021, במסגרת מבצע 'שומר חומות', תגברה הפלוגה את הכוחות בשכונת שיח ג'ראח במזרח ירושלים, במהלך המשמרת הגיח לעבר הלוחמים במחסום רכב ופגע בהם.

רז נפצעה בפיגוע הדריסה, אך הייתה נחושה להשתקם ולחזור לשגרת לוחמה במג״ב.
לאחר השיקום המפרך, חזרה לתפקידה ואף יצאה לקורס קצינים, אותו סיימה בהצלחה.

בטקס הסיום אמרה:"לא נתתי לפציעה, לכאבים הפיזיים שעד היום אני סובלת מהם או לכאבים הנפשיים ולחרדות, להשתלט על חיי ולהסיט אותי מהמסלול שחלמתי עליו - להיות קצינה במשמר הגבול".

לאחר שחרורה התנדבה רז בעמותת 'בלב אחד', המסייעת בשיקום פצועי צה"ל.
היא אהבה לבלות, לגלוש, לשחק בכדור-יד חופים, ללכת למסיבות, אהבה את החיים טובים.

ב- 7.10.2023, כשפרצה מתקפת הפתע של החמאס על ישובי עוטף עזה,
בילתה רז במסיבת ה- 'נובה', סמוך לקיבוץ רעים.

יחד עם חברותיה נמלטה מהמסיבה לכיוון צומת בארי, שם נאצלו להסתתר במיגונית עם עשרות מבלים אחרים. אפילו בדקות האחרונות לחייה גילתה קור רוח ומנהיגות יוצאת דופן כאשר ניהלה תקשורת עם מוקד המשטרה וניסתה להשיג עזרה.
אך הקשר עימה נותק כאשר ירו המחבלים לתוך המיגונית, שם תמו חייה.

רז הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בגדרה.
הותירה אחריה הורים, אחות ואח.

המוטו של רז היה:
"בידיו של כל אדם היכולת לבחור ולהשפיע על האופן שבו יתמודד עם אתגרי חייו".

את מסר זה מהדהדים ברחבי הארץ לזכרה של רז: נירית - אמה, ושרון - חבר ולוחם מג"ב ששירת עם רז בפלוגה, במסגרת הרצאות על סיפור חייה הייחודי בבתי ספר ובבסיסי צה״ל.

לזכרה של רז התקיימו מעגל גלישה עם עמותת 'בלב אחד', טורניר כדורגל, והשקת סדרת יינות.

רז מזרחי ז״ל - בת 21 בנופלה.
יהי זכרה ברוך.

לינק לסרטון ההנצחה ביוטיוב - בתגובה הראשונה
הופק על ידי "זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית"

סמ״ר ליאור רביב ז"ל - סיפור חייו ונפילתו.בן שרית סייה ודורון. נולד ביום ט' באב תשס"ב, ה- 18.7.2002. אח להילה, טל ויעל.לי...
12/05/2025

סמ״ר ליאור רביב ז"ל - סיפור חייו ונפילתו.

בן שרית סייה ודורון. נולד ביום ט' באב תשס"ב, ה- 18.7.2002. אח להילה, טל ויעל.

ליאור גדל והתחנך בראשון לציון.
היה ילד צנוע, מתחשב ורגיש לסביבה.
ליאור הצטיין בלימודיו בבית הספר הממלכתי-דתי זבולון המר, ובישיבת 'בני עקיבא'.

ליאור היה פעיל בתנועת הנוער 'בני עקיבא' ותמיד היה הראשון להתנדב לכל דבר.
ליאור אהב לקרוא, לצייר, לטייל בחיק הטבע, לרכב על אופניים ולהתאמן בחץ וקשת.

עם סיום לימודיו התיכוניים, נרשם ליאור למכינה הקדם-צבאית 'קשת יהודה' ברמת הגולן.
אהבתו הגדולה לארץ ישראל התבטאה בחיבתו לניווטים ולטיולים.

בשנת 2021 התגייס ליאור לחטיבת הנח"ל וסיים טירונות קרבית כמצטיין פלוגתי.
לאחר האימון המתקדם שובץ לפלוגה המבצעית בגדוד 'גרניט' 932.

ליאור התבלט ביכולותיו המקצועיות כלוחם וכקלע ופעל בקור רוח, תוך חתירה לניצחון והצלחה במשימות השונות. אופיו וערכיו באו לידי ביטוי בכל דבר שעשה, והוא נבחר לתפקיד קשר המ"מ.

במלחמת 'חרבות ברזל', התמודדו חיילי חטיבת הנח"ל עם משימות "טיהור" שטח צפון רצועת עזה. הם חיסלו מחבלים רבים והובילו להשמדת תשתיות טרור רבות.

ליאור עמד במשימות שהוטלו עליו והיה נחוש להילחם להגנת המולדת ולהשבת החטופים ארצה. לראשו חבש כיפה שאימו סרגה לו בילדותו, וכדי להרגיע אותה אמר: "עם כיפה כזאת שום דבר לא יפגע בי".

ביום י"ג באדר ב' תשפ"ד, ה- 23.3.2024, השתתף ליאור בסריקת בניין רב קומות בסמוך לבית החולים 'שיפא' במערב העיר עזה. ליאור נכנס ראשון לדירה בה הסתתר מחבל חמאס.
המחבל הפתיע את ליאור וירה בו מטווח קצר, ליאור נפגע, ונהרג.

ליאור הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין 'גני אסתר' בראשון לציון. הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות.

על מצבתו כתבו אוהביו את הפסוק: "גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע כי אתה עמדי".

פינת הנצחה לזכרו הוקמה בבית הספר זבולון המר בו למד, ריהוט ועליו שמו ותמונותיו של ליאור נתרם על ידי משפחתו לישיבת בני עקיבא, וספר תורה נכתב לזכרו.

סמ״ר ליאור רביב ז"ל - בן 21 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.

לינק לסרטון ההנצחה ביוטיוב - בתגובה הראשונה
הופק על ידי "זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית"
עבור העמותה להנצחת זכר חללי הנח"ל וחיל החינוך

סמ''ר מתן וינוגרדוב ז''ל – סיפור חייו ונפילתו.בן ולדימיר ז״ל ופולינה. נולד בכ"ט בניסן תשס"ג, ה- 1.5.2003 בירושלים. אח לס...
28/04/2025

סמ''ר מתן וינוגרדוב ז''ל – סיפור חייו ונפילתו.

בן ולדימיר ז״ל ופולינה. נולד בכ"ט בניסן תשס"ג, ה- 1.5.2003 בירושלים. אח לסטלה.
מתן גדל בשכונת נווה יעקב, בן למשפחה חילונית, אך למד בבית הספר הדתי 'שובו' בעיר.

עוד מילדות בלטו באופיו של מתן ערכים של נתינה אינסופית, רגישות ודאגה לאחר.
לאורך שנות לימודיו היה מתן הראשון להגיע מוקדם לבית הספר, והאחרון לעזוב,
מיוזמתו התמיד להגיע ולעזור למנקה להוריד ולהרים את הכיסאות בכיתות הלימוד,
כך סיפרה כאשר הגיעה במיוחד לבית המשפחה לחלוק כבוד אחרון בימי השבעה.

בבית הספר התיכון 'שובו' למד במגמת אלקטרוניקה, בשעות הפנאי אהב לטייל בטבע,
להשתתף במשחקי מחשב מרובי משתתפים, לקרוא, ולחקור את התרבות הסלאבית, שעניינה אותו במיוחד.

מתן היה מחובר מאוד למשפחתו ותמיד עזר לסבתו ילנה, הוא אהב לדוג בכנרת עם אביו ולבלות עם האחיינים נועם ואוריאן.

בשנת 2020 נפטר אביו לאחר שלקה בהתקף לב. מתן ששהה עמו בבית, ניסה לבצע החייאה באביו ולא הרפה עד להגעת כוחות ההצלה לביתם.
גם ברגעים הכי קשים, ידע מתן לתפקד ולשמור על קור רוח.

מגיל צעיר שאף מתן להתגייס לשירות ביחידה קרבית, בעקבות סיפורי הגבורה של אביו מהמלחמה באפגניסטן.

בדצמבר 2021 התגייס מתן לחטיבת הנח״ל ושובץ לפלוגת החו"ד ולמחלקת רת"ק.
במהלך הטירונות התקשה מתן לעבור את בוחן המסלול.
למרות שנכשל מספר פעמים, המשיך להתאמן ולא ויתר עד שלבסוף צלח את המבחן.

במרץ 2024, במהלך פעילות מבצעית בעזה, גדודו של מתן לקח חלק בכיתור בית החולים 'שיפא', במטרה לטהר את תשתיות הטרור הרבות שנתגלו בו.

במהלך הנסיעה אל עבר המשימה, מטרים בודדים לפני ההגעה לנקודת הפריקה,
נורה טיל לעבר הכוח הרכוב ומתן נפגע מרסיס בבטנו, אשר חדר תחת האפוד הקרמי שלו.
מתן קיבל טיפול רפואי בשטח ופונה לבית החולים ברזילי, שם נאבקו על חייו,
אך ביום ח' באדר ב' תשפ"ד, ה- 18.3.2024 נקבע מותו.

מתן הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.
הותיר אחריו סבתא, אם, אחות ואחיינים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון.

בצוואה שכתב הסביר מתן במפורש:
״…אני אשמח מאוד אם יקימו משהו לזכרי, דבר שיעזור מאוד לאנשים…".

לזכרו של מתן נבנה קיר משחקים ולמידה במחלקת טיפול נמרץ לב ילדים במרכז הרפואי 'שניידר', במטרה לשקף את האכפתיות והסולידריות שאפיינה אותו כל כך.
יומן המלחמה שכתב, עתיד לצאת לאור כספר זיכרון.

סמ''ר מתן וינוגרדוב ז''ל - בן 20 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.

לינק לסרטון ההנצחה ביוטיוב - בתגובה הראשונה
הופק על ידי "זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית"
עבור העמותה להנצחת זכר חללי הנח"ל וחיל החינוך

מתן בוקובזה ז''ל - סיפור חייומתן היה לוחם חיים אמיץ שהפך כל אתגר להזדמנות, וסירב לתת למגבלות הגוף להכתיב את דרכו. מתן נו...
26/03/2025

מתן בוקובזה ז''ל - סיפור חייו

מתן היה לוחם חיים אמיץ שהפך כל אתגר להזדמנות, וסירב לתת למגבלות הגוף להכתיב את דרכו.

מתן נולד ב- ו׳ באייר תשמ״ז, ה- 5.5.1987 ברמלה.
בן לאליס וחיים, אח לחן, אלעד ומור.

שמו נבחר בקפידה, שכן היה "מתנה יקרת ערך" למשפחתו ולכל מי שזכה להכירו.

מתן נולד עם תסמונת גנטית נדירה ומורכבת - 'אנמיה פנקוני'. ילדותו הייתה רצופה באתגרים רפואיים ואשפוזים רבים, אך דווקא בתוך אתגרים אלה התגלתה רוחו האיתנה.

בגיל שבע עבר מתן השתלת מח עצם, אשר נתרם על ידי אחיו הבכור חן - רגע שסימל את הקשר המיוחד והעמוק במשפחה.

כשהיה מתן בן עשר, עברה המשפחה למזכרת בתיה, שם המשיך מתן להפתיע את כולם בכוחות הנפש שלו.

הוא סיים את לימודיו עם תעודת בגרות מלאה, ובגיל 17 כבר החזיק מתן ברישיונות נהיגה על אופנוע, רכב פרטי, ואף רישיון להשטת סירה עם שמונה נוסעים - הישג אדיר שהעיד על תשוקתו לחיים ולעצמאות.

למרות שקיבל פטור מגיוס לצה"ל בשל מצבו הרפואי, מתן לא ויתר על החלום לתרום למדינה. בזכות אהבתו העזה לכלבים, התקבל בשנת 2006 להתנדבות ביחידת 'עוקץ', שם הותיר חותם עמוק על כל מי שפגש.

לאחר שחרורו, הפגין מתן את אומץ ליבו כאשר טס לבדו לארה"ב, ללא ידיעת השפה וללא משפחה. שם, בכוח נחישותו ואישיותו הכובשת, הצליח להקים עסק עצמאי משגשג בתחום עגלות המכירה.

בתקופה זו מצא את אהבת חייו, סוזן, איתה חלם להקים משפחה.

כאשר התגלה אצל מתן גידול סרטני בוושט, הוא ביקש לחגוג את אהבתו לסוזן בישראל. המשפחה התגייסה במהירות, ויחד ארגנו טקס חתונה מרגש, מלא בשמחה ואהבה, מוקפים במשפחה וחברים.

לאחר ניתוח מורכב והתמודדות אמיצה עם מחלתו, התגלה בשנת 2020 גידול נוסף, ולאחר אשפוז ארוך - נאלץ מתן לעבור לטיפול ביתי עם המטפל רוסטי המדהים.

גם בימיו האחרונים, המשיך מתן להעניק לסובביו שיעורים רבים על משמעות החיים.
מתן הוכיח שגם מול האתגרים הקשים ביותר, ניתן לבחור בחיים, באהבה ובנחישות.
ביום ב׳ בניסן תשפ״א, ה- 14.3.2021, בגיל 33, נפטר מתן בביתו, מחובק בזרועות משפחתו האוהבת.

מורשתו של מתן ממשיכה לחיות דרך גינת הכלבים שהוקמה על שמו, ספר שנכתב על ידי אימו אליס ושמו "שביל החיים של מתן", ואופני ההצלה שנתרמו לזכרו.

כולם סמלים לאהבת החיים, הנתינה והאומץ שאפיינו אותו כל כך. מתן לימד את כולנו שהחיים אינם נמדדים באורכם, אלא בעומק המשמעות והאהבה שממלאים אותם.

יהי זכרו ברוך.

לינק לסרטון ההנצחה - בתגובה הראשונה.
הופק על ידי "זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית"

סמל מתן-ישראל מלכה ז"ל - סיפור חייו ונפילתו.בן ליבת ויוסי. נולד בכ׳ באלול תשס״ד, ה- 6.9.2004. אח לאוהד, עמית ואיתמר.מתן ...
19/01/2025

סמל מתן-ישראל מלכה ז"ל - סיפור חייו ונפילתו.

בן ליבת ויוסי. נולד בכ׳ באלול תשס״ד, ה- 6.9.2004. אח לאוהד, עמית ואיתמר.
מתן גדל והתחנך בקיבוץ גשר הזיו, היה ילד של אור, שמחה ואהבה, תמיד מוקף בחברים טובים.

בגיל 6 החל לשחק טניס, במהרה הפך התחביב לעיסוק מרכזי בחייו של מתן,
לאורך מרבית שנות פעילותו בספורט ליווה אותו המאמן קותי, עמו זכה בתחרויות רבות.

מתן למד בבית הספר 'סולם צור', נוסף על הצלחתו כספורטאי, היה למצטיין גם בלימודים.
בשנות התיכון היה לבן זוגה של שחר אבירם ובניהם התפתחה חברות עמוקה ואהבה גדולה.

בכיתה י״א החליט מתן לעזוב את הטניס ולהשקיע את כל כולו בכושר קרבי כהכנה לשירות.

באותה תקופה, החל מתן לעבוד בטרק-ים אכזיב, ארגון המפעיל אטרקציות ימיות שונות.
עד מהרה הפך המקום ל״ביתו השני״. הוא אהב את האנשים, העשייה ובעיקר את הים.

בדצמבר 2022 התגייס מתן לחטיבת הצנחנים והיה ללוחם בגדוד פתן 101.
בתום ההכשרה יצא מתן לקורס מ״כים ואף שאף לצאת לקורס קצינים.

ביום כ״ב בתשרי תשפ״ד, ה- 7.10.2023, פרצה מתקפת החמאס על ישובי עוטף עזה. באותה השבת מתן היה בביסל״ח, בשבועיים האחרונים להכשרתו בקורס מ״כים.

שתי כיתות הקורס הוקפצו לקיבוץ כיסופים במטרה להגן על האזרחים,
בדרכם לכיסופים סייעו לאזרחים רבים שנתקלו במחבלים ואף מנעו חטיפה של תיירת.
בשעה 13:00 אחה"צ הגיע הכוח לקיבוץ. מתן וחבריו היו נחושים ואחוזים מורל גבוה.
הם קיבלו דיווח מגולני על חדירת מחבלים רבים ובאזור החורשה נתקלו בעשרות מחבלים חמושים.

מתן נפל בקרב הבלימה של מחבלי חמאס יחד עם חמישה מחבריו,
בר יענקלוב, לביא בוחניק, עומרי פרץ, רגב אמר ואדם אגמון זכרונם לברכה,
במותם הצילו אזרחים רבים.

מתן הובא למנוחת עולמים בבית העלמין האזרחי בגשר הזיו.
הותיר אחריו הורים, אחים ובת זוג. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

משפחתו הקימה לזכרו של מתן קרן תמיכה לחיילים ובפרט ל"חיילים בודדים", על מנת להמשיך את דרכו בראיית האחר - ״ואהבת לרעך גם אם לא כמוך״ ערך שהיה "נר לרגליו".
אמו של מתן, מרצה לכיתות י״ב על הערכים שאפיינו את מתן בחייו: מנהיגות תעוזה ונתינה.

סמל מתן-ישראל מלכה ז"ל - בן 19 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.

לינק לסרטון ההנצחה ביוטיוב - בתגובה הראשונה.
הופק על ידי "זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית"

רנ״ג רומן גנדל ז''ל - סיפור חייו ונפילתו.בן לסופיה ויבגני זכרונו לברכה. נולד ביום כ״ז באב תשל״ו, ה- 23.8.1976.אח לאיגור....
19/01/2025

רנ״ג רומן גנדל ז''ל - סיפור חייו ונפילתו.

בן לסופיה ויבגני זכרונו לברכה. נולד ביום כ״ז באב תשל״ו, ה- 23.8.1976.
אח לאיגור.

רומן גדל בעיר באקו, בירת אזרבייג׳אן.
היה ילד יפה תואר, בעל תלתלים בלונדיניים ועיניים ירוקות, חייכן ותמיד מוקף בחברים.

רומן היה תלמיד טוב, ממושמע ואהוב מאוד על מוריו.
היה נער שאפתן ורודף צדק שתמיד הגן על החלשים וכאשר היה מציב בפניו מטרה,
היה משיג אותה.

בשנת 1993, בהיותו בן 17, עלה רומן עם אחיו לישראל והתגייס למשמר הגבול.

בסיום שירותו הסדיר, התגייס לשירות קבע,
שם ביצע מספר רב של תפקידים כלוחם בסיירת מג"ב וכמפקד צוות ביחידה.

במסגרת תפקידו, יצא להכשרות רבות והתמקצע בתחומים מגוונים, ביניהם לוחמה בטרור.

בשנים האחרונות לחייו היה מדריך לוחמה בטרור ובשנתיים שקדמו לנפילתו שימש כמדריך ביחידה הטקטית, רומן היה מדריך מוכשר וגידל דורות רבים של לוחמי מג״ב.

בשנת 2010 התחתן עם אלכסנדרה ונולדו להם שתי בנות, עדן ועדי.

בשנת 2016 הזוג החליט להתגרש וכל אחד החל פרק חדש. למרות הפרידה המשיכו לגדל את בנותיהם במסירות ואהבה.

ביום כ״ב בתשרי תשפ״ד, ה- 7.10.2023, עם פרוץ מתקפת החמאס על ישובי עוטף עזה, הוקפץ רומן עם יחידתו לדרום הארץ על מנת לטהר ממחבלים את העיר שדרות.

בשלב מסוים של הלחימה, התקבלה קריאה מקיבוץ ניר עם על כך שכיתת הכוננות צריכה סיוע מיידי, אחרת המחבלים יפלשו לתוך הקיבוץ.

בהגיעם לניר עם, הבינו הכוחות כי המחבלים ממוקמים בנקודה גבוהה מחוץ לקיבוץ.
לוחמי היחידה, יחד עם רומן, החלו לנוע רגלית לכיוונם.

בעודם מתקדמים לכיוון המחבלים, הבחינו בנמ״ר שנפגע ובתוכו חיילי צה"ל.
בניהם, מתן אברג׳יל ז״ל שבמעשה גבורה קפץ על הרימון שנזרק לתוך הנמ״ר ובכך הציל את חיי חבריו.

רומן וחבריו הסתערו על המחבלים תחת אש כבדה על מנת לחלץ את החיילים,
במהלך פעולה זו נפגע רומן מכדור צלפים בראשו ונהרג במקום.

רומן הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בעיר לוד. הותיר אחריו אם, אח ושתי בנות.
לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-נגד.

רנ״ג רומן גנדל ז''ל - בן 47 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.

לינק לסרטון ההנצחה ביוטיוב - בתגובה הראשונה.
הופק על ידי "זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית"

סמ״ר ים גלס ז״ל - סיפור חייה ונפילתה.בת ענת וליאור. נולדה ביום כ"א באייר תשס״ג, ה- 22.5.2003, במודיעין.אחות לפלג וריף.ים...
19/01/2025

סמ״ר ים גלס ז״ל - סיפור חייה ונפילתה.

בת ענת וליאור. נולדה ביום כ"א באייר תשס״ג, ה- 22.5.2003, במודיעין.
אחות לפלג וריף.

ים הייתה ילדה שמחה, חייכנית וחכמה.
היא למדה בבית הספר 'ניצנים' במודיעין ובחטיבת הביניים 'עירוני ב׳'.

בשנת 2016, לאחר כשנה בחטיבת הביניים, עברה המשפחה להתגורר בהולנד בעקבות עבודתו של אביה, שם למדה בבית הספר הבינלאומי, ובילתה את שנות נעוריה.
ים הייתה תלמידה מצטיינת, נעימת הליכות, אחראית ושקדנית. הייתה מוכשרת בנגינה על תופים ואף הייתה שותפה בהרכב מוזיקלי יחד עם בני כיתתה.
בתקופת הלימודים בבית הספר הבינלאומי הייתה ים מאושרת.
היא טיילה המון, צברה אין ספור חוויות ורכשה קשרי אמת עם חברים מכל רחבי העולם.
בשנת 2021, עם סיום לימודיה התיכוניים, החליטו הוריה לחזור לארץ על מנת שהיא ואחיה פלג יתגייסו לצבא, ויקיימו את חובתם כאזרחי מדינת ישראל.
ים התגייסה לחיל הגנת הגבולות, בתפקיד ממ"חית בגדוד 414.
היא שירתה בעמדות התצפית בבלוני הצפלין 'ארז' שבאוגדת עזה.
לאחר כשנה בתפקיד, אותו ביצעה בהצטיינות, יצאה בהמלצת מפקדותיה לקורס פיקוד.

לאחר סיום הקורס, הוצבה ים כמפקדת תצפיתניות בחמ"ל במוצב נחל עוז, אשר נחשב למוצב הקדמי והמבצעי ביותר בגזרה. שם השתתפה בשלושה סבבים ואינספור אירועים.

בבוקר יום שבת, כ"ב בתשרי תשפ"ד, ה- 7.10.2023,
פרצה מתקפת החמאס על ישובי עוטף עזה.

באותו הזמן, ים וחברותיה לתפקיד איישו את משמרת החמ״ל.
הן המשיכו לדווח ולתפקד בנחישות עד לרגע בו הפילו המחבלים את אחרון אמצעי התצפית.

הן המשיכו לפעול בגבורה גם כאשר כוח גדול של מחבלים פשט על המוצב.
ים וחברותיה, שהיו כלואות בתוך החמ"ל, נפלו חללות באש הלהבות שהציתו המחבלים.
תחילה נחשבה ים כנעדרת ורק כעבור חודש, זוהתה גופתה.

ים הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי במודיעין.
לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל ראשון.
הותירה אחריה הורים, שני אחים ובן זוג.

סמ״ר ים גלס ז"ל - בת 20 בנופלה.
יהי זכרה ברוך.

לינק לסרטון ההנצחה ביוטיוב - בתגובה הראשונה.
הופק על ידי "זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית"

Address

Mishmarot

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית ע"ר posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share