מכון עיון

מכון עיון טיפוח מנהיגות, רעיונות, ותוכן העומדים בבסיס תנועה חרדית לקראת אחריות על מדינת ישראל.

"צריך עיון" הוא כתב-עת חרדי דיגיטלי המוקדש למחשבה תורנית-הגותית. מטרת כתב-העת היא לפתח דיון מעמיק בסוגיות חברתיות ותורניות הצריכות עיון.

מתוך פרק ה' מיומן השטח של הרב יהושע פפר:צה״ל אינו זר לרבנים: מאות רבנים פועלים בו במסגרות שונות – כחיילים, כמילואימניקים...
25/12/2025

מתוך פרק ה' מיומן השטח של הרב יהושע פפר:
צה״ל אינו זר לרבנים: מאות רבנים פועלים בו במסגרות שונות – כחיילים, כמילואימניקים וכאזרחים – וממלאים תפקידים מגוונים, מחיזוק רוח יהודית ושירותי דת ועד שאלות הלכתיות, כשרות וזיהוי חללים. הסיפור שלי שונה במקצת: הגעתי לטירונות כרב חרדי מבוגר, תחת פיקודם של חיילים צעירים ממני בהרבה, ובחרתי מהרגע הראשון להיות פשוט חייל מן השורה – יהושע, לא “הרב יהושע”.

המציאות הזו החזיקה מעמד חלקית בלבד. מהר מאוד מצאתי את עצמי הופך ל“רב הלא־רשמי” של הפלוגה: דברי תורה בהפסקות, מענה לשאלות, ולעיתים גם שיעורים קצרים בפקודת המפקדים. ביצעתי את כל המטלות והעונשים כמו כולם, ודווקא מהמקום שבו אני רגיל לסמכות ואחריות – הייתה בזה גם הקלה: מישהו אחר קובע, מישהו אחר אחראי.

כעת, לקראת סיום הטירונות, אני מתלבט כיצד לשרת במילואים: בתפקיד רבני בפיקוד העורף, או דווקא כחלק מגדוד לוחם. החוויה שעברתי מושכת אותי לאפשרות השנייה – להיות “רב לוחם”, תלמיד חכם המשולב בתוך היחידה עצמה ונושא את רוח התורה מתוכה. הצבא אינו זקוק רק לרבנות, אלא גם לאנשים המחברים בין תורה, אחריות ולחימה – וזוהי שליחות גדולה.

מתוך פרק ד' מיומן השטח של הרב יהושע פפר:בפלוגה שלי, שמוגדרת כ"טירונות חרדית", מתגלה מציאות מורכבת ומרתקת. למרות שהמסגרת ...
10/12/2025

מתוך פרק ד' מיומן השטח של הרב יהושע פפר:
בפלוגה שלי, שמוגדרת כ"טירונות חרדית", מתגלה מציאות מורכבת ומרתקת. למרות שהמסגרת מציעה מאפיינים "חרדיים" מובהקים – מזון בהכשר מהודר, סגל גברי בלבד, זמני תפילה וחובת כיפה – הנראות בפועל רחוקה ממה שמדמיינים כששומעים את המילה "חרדי". לצד בוגרי ישיבות כמו תפרח, חברון, קול תורה ומיר, עומדים גם דתיים־לאומיים, עולים חדשים ואנשים שבאו מרקעים שונים. נוצר כאן שילוב בלתי שגרתי, שבו כיפות שחורות, לבנות, צבעוניות וקטיפה מתערבבות זה בזה, ויוצרות מרקם אנושי רחב ומגוון.

המציאות הזו חושפת תהליך עמוק יותר המתרחש בציבור החרדי ובחברה הדתית בכלל. בעוד שבישראל שאלה כמו "מיהו חרדי" הפכה לשדה של מאבקים, הגדרות חדות וגבולות ברורים, בפועל הולכת ונוצרת תנועה אחרת – תנועה של רצף, של גיוון, של שותפות. כמו בחו״ל, שם הגדרות זהות גמישות יותר, גם כאן מתמוססים הגבולות בין מגזרים; במוסדות לימוד, בקהילות, בארגונים אזרחיים – ועכשיו גם בתוך הצבא.

כאשר אני מביט בפלוגה שלי, אני רואה מודל חדש של אחדות ישראלית, כזו המבוססת על זהות יהודית מאוחדת, גדולה ועוצמתית יותר מהזהויות הפרטיקולריות של חרדי ולא חרדי. זו אולי פלוגה קטנה, אבל היא חלק ממגמה רחבה של יצירת שותפות אמיתית – כזו שמחפשת לבנות את העתיד יחד. אז האם זו טירונות חרדית? כן – אבל אחרת לגמרי. טירונות שמבטאת משהו חדש, עמוק, ומבורך המתרחש בתוך החברה הישראלית היום.

מתוך פרק ג' מיומן השטח של הרב יהושע פפר:אחד הרגעים המרוממים בטירונות שלי הוא מסדר הדגל: הנפת הדגל, שירת התקווה ואחריה אנ...
01/12/2025

מתוך פרק ג' מיומן השטח של הרב יהושע פפר:
אחד הרגעים המרוממים בטירונות שלי הוא מסדר הדגל: הנפת הדגל, שירת התקווה ואחריה אני מאמין. את התקווה אהבתי תמיד, אבל כחייל, במדים, על אדמת ישראל - היא מרגשת פי כמה. המנגינה, המילים, הסיפור הלאומי שמתממש מול העיניים. ועדיין, העובדה שבטירונות חרדית מוסיפים ל"התקווה" גם את "אני מאמין" מזמינה מחשבה: האם זה ניסיון “להכשיר” טקס חילוני? האם אנחנו באמת צריכים שני המנונים?

יש מי שטוענים שחרדי צריך שני “דרכונים”: יהודי וישראלי. אני חושב אחרת. אני, וכמותי רבים - מרגיש ישראלי גאה. המדינה הזו היא שלנו: קיבוץ גלויות, פריחת עולם התורה, שפה עברית חיה, ריבונות יהודית. כל אלו לא מובנים מאליהם. למרות שיש למדינה חסרונות, ללא ספק, האחריות לתיקון היא שלנו, לא סיבה לברוח. לכן אינני צריך שני המנונים; התקווה כבר מבטאת כמיהה יהודית עמוקה, גם אם חסר בה אזכור מפורש לקב"ה.

בעיניי, התקווה היא שיר יהודי-לאומי מרגש, שגם אחרי קום המדינה עודנו מצביע לשאיפה לציון ולירושלים. זו השירה המשותפת שלנו, של רוב העם. עד שיגיע תיקון, נמשיך לשלב את "אני מאמין", אבל נשיר את התקווה בגאווה, מתוך תחושת זכות גדולה להיות חלק ממימוש חלום הדורות.

הרב יהושע פפר:קוראים יקרים,הטירונות שלי הסתיימה אתמול בהתרגשות גדולה. המפקדים הדגישו רבות שהם גאים במה שעשינו, ואני מודה...
24/11/2025

הרב יהושע פפר:
קוראים יקרים,
הטירונות שלי הסתיימה אתמול בהתרגשות גדולה. המפקדים הדגישו רבות שהם גאים במה שעשינו, ואני מודה שזאת הייתה גם תחושתי: לא גאווה מול אחרים אלא גאווה פנימית, על דרך הכתוב: "כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידע אותי, כי אני ה' עושה חסד צדקה ומשפט בארץ, כי באלה חפצתי, נאם ה'". אני מאמין ומקווה שהשירות הקצר שלי נכלל בהגדרות אלה.

למדתי הרבה מאד בתקופה הקצרה הזו. למדתי מהו חייל ומהי חיילוּת, כיצד נראית משמעת צבאית, מהם האתגרים הגדולים של הצבא, ומה החזון לשילוב חרדים בצה"ל. על כל זה, ועל החוויות האישיות שלי בטירונות, אני בע"ה ממשיך לכתוב ביומן מהצבא שפרקיו עולים לאתר 'צריך עיון' - https://iyun.org.il/rabbi-in-army/

אני רוצה להודות כאן למארגנים המסורים של ה'טירונות לחרדים' 03 שהייתי חלק ממנה (במסגרת פיקוד העורף), למפקדים שהובילו אותנו בגאון והצליחו להביא אותנו לרמה בסיסית שתאפשר שילוב אפקטיבי ביחידות מילואים (כולל יחידות לוחמות), ולחברים היקרים שהכרתי בפלוגה ונהיו ידידים של ממש. נפלא שאפשר לציין את "החברים מהצבא".

וכעת, בחזרה לעניינים.

17/11/2025

הרב יהושע פפר:
אתמול בלילה (כבר שלשום) הלכתי לישון באהל קטן לצד שני חברים מהפלוגים. ליתר דיוק, הלכתי לישון שלוש פעמים. אחת בשעת ערב אחרי יום אימונים מפרך בשבוע שדאות שלנו. פעם שנייה לאחר הקפצת פתע שכללה זחילה לראש הר (מתחה אותנו עד הקצה), ריצה חוזרת ונשנית עם אלונקה, ועמידה לדקות ארוכות עם נשק ארוך מוחזק מעל הראש (עוד אספר על כך, בע"ה - יש כאן סיפור). ופעם שלישית אחרי קימה לפטרל את השטח במשך שעה קטנה בלילה.

האם משום כן אני וחבריי לפלוגה נתחרט על הצטרפות לחודש הטירונות שלנו? ממש לא, ולהיפך: ככל שזה יותר אמיתי ככה זה יותר שווה. בס"ד, יש לנו את הזכות להצטרף ללוחמי צה"ל וליטול חלק יוצא דופן - בוודאי בפרספקטיבה היסטורית של העם היהודי - בקיום ההבטחה שניתנה לאברהם אבינו ותקומת ישראל בארצו.

09/11/2025

שאלת השותפות של הציבור החרדי במדינת ישראל, נגזרת משאלה מהותית יותר: שאלת היחס לחולין. נדמה שבנקודה זו יש פער בין התפיסה הדתית לאומית (באופן רחב) לתפיסה החרדית.

הרב צבי וינטר בהרצאה מרתקת בכנס "מה דינה של המדינה".

הרב יהושע פפר, שהתגייס בשבוע שעבר: אלפי אחים משמיעים היום קול של כאב ומחאה, קריאה לתיקון ולצדק. זה כאב של כולנו. לצדו אנ...
30/10/2025

הרב יהושע פפר, שהתגייס בשבוע שעבר: אלפי אחים משמיעים היום קול של כאב ומחאה, קריאה לתיקון ולצדק. זה כאב של כולנו. לצדו אני משמיע קול נוסף של שותפות, אחריות, ושליחות גדולה במימוש חזוננו המשותף. אין סתירה בין הקולות. להפך, הם נשזרים זה בזה ויחד יוצרים קול אחד של תפילה כנה ואמונה עמוקה בתקוות ישראל.

הרב יהושע פפר:אז מדוע עשיתי את הצעד הבלתי־צפוי של הצטרפות לצה"ל?ראשית, משום שזוהי זכות ומצווה נדירה ליטול חלק במטרה הנעל...
30/10/2025

הרב יהושע פפר:
אז מדוע עשיתי את הצעד הבלתי־צפוי של הצטרפות לצה"ל?

ראשית, משום שזוהי זכות ומצווה נדירה ליטול חלק במטרה הנעלה של הגנה על עמנו היושב בציון, על אחת כמה וכמה בשעת מלחמת מצווה. לרוב הצעירים בישראל אין בחירה; השרות הוא חובה. כשעליתי ארצה הצבא הודיע שאינו מעוניין בשירותי, ואילו כיום המציאות שונה: ומי יוותר על זכות כזו? שרות החובה שלי יימשך אמנם רק חודש בלבד, ואז מילואים — אך כל אחד תורם את חלקו.

שנית, הרי שבמשך לא מעט שנים אני מדבר על חשיבות השרות החרדי בצבא (והאחריות הרחבה למתרחש במדינה), אם במסגרת 'מכון עיון' ואם כחבר הנהלה בארגון 'נצח יהודה', ואחרי פרוץ המלחמה הרגשתי שעלי לתרגם מילים למעשים, להיות "נאה דורש ונאה מקיים". אילוצים שונים גרמו לתהליך הגיוס לארוך למעלה משנה, אך ב"ה הוא לבסוף הבשיל, והנה – אנחנו כאן.

שלישית, עלי לשמש דוגמה אישית. אנחנו נמצאים בתקופה מתוחה, עם עצרת ענק המתוכננת לחמישי הקרוב. לצד הביקורת הגיטימית על הצבא ורשויות המדינה, עלינו, היהדות החרדית, להפנים את העובדה שישראל היא סיפור שלנו וכי נגזרות מכך זכויות וחובות, ובראשונה חובת השרות. כן, יש הרבה מאד שצריך לשפר, אבל צה"ל הוא צבא של כולנו, ואין סיבה מספיקה שמי שאינו תלמיד ישיבה לא יתרום את חלקו. ואני בכלל.

רביעית, ושמא החשובה מכולן: לא רק הצבא זקוק לשילוב חרדי מבחינת כוח האדם. הצבא זקוק לחרדים כדי להחדיר בו ערכי תורה, חיבור לקדושה, והחדרת ביטחון בה' המעניק לנו את האומץ לעמוד מול אויבינו. אחינו בציונות הדתית המתינו לנו שנים רבות, ולאחר צמיחתה והתעצמותה הנפלאות של היהדות החרדית, אנחנו מוצאים את עצמנו מוכנים למשימה. בתקופה האחרונה עודדתי רבים להתגייס, כל אחד במתכונת ובמסגרת המתאימות. כעת תורי להצטרף.

יש הקרבה בהיעדרות למשך חודש משטף החיים — עבורי ועבור רעייתי ומשפחתי. אבל זה כאין וכאפס לעומת מסירות הנפש המופלאה של חיילינו ומשפחותיהם בשנתיים האחרונות למען עמנו וערי א-להינו. זכות ושליחות גדולה עבורי לצעוד, ולו במידה קטנה, בעקבות גבורתם.

27/10/2025

החשדנות של הציבור החרדי כלפי המדינה ומוסדותיה, נובעת באופן היסטורי מעלייתה של הלאומיות כערך העשוי להחליף את הזהות היהודית המסורתית. האם חשש זה עדיין קיים? האם השתנו הזמנים?
הרב אליעזר פויכטוונגר מציע לבחון שאלה זו שוב.
מתוך הרצאתו בכנס "מה דינה של המדינה"

21/10/2025

חבית של דבש ולפיתת חנק של נחש

מי שעומד מולנו זה לא רק האויב, אלא גם אנו בעצמנו.
אין לנו את הפריווילגיה לומר "תן לי יבנה וחכמיה" ולהיפטר בזה, עלינו לקחת צבת וליטול את הנחש מעל החבית!

הרב דוב לודמיר בקריאה אקטואלית מאין כמוה, בכנס "מה דינה של המדינה"

29/09/2025

מי הגיבור שלך? רועי קליין ויוני נתניהו? או הרב צבי טאו והרב דוד סתיו (למשל)?

מי נתפס כגיבור האולטימטיבי בעיני החניך הדתי לאומי?
בדיון בשאלת השותפות של הציבר החרדי במדינת ישראל, הרב אליעזר שטיינברגר מדגיש את עיקר התרומה שמביא הציבור החרדי לציבוריות בישראל.

על כך ועוד דיברנו בכנס "מה דינה של המדינה"

מכון עיון מאחל שנה טובה ומתוקה🍯
22/09/2025

מכון עיון מאחל שנה טובה ומתוקה🍯

Address

Modi'in Illit

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מכון עיון posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share