25/12/2025
מתוך פרק ה' מיומן השטח של הרב יהושע פפר:
צה״ל אינו זר לרבנים: מאות רבנים פועלים בו במסגרות שונות – כחיילים, כמילואימניקים וכאזרחים – וממלאים תפקידים מגוונים, מחיזוק רוח יהודית ושירותי דת ועד שאלות הלכתיות, כשרות וזיהוי חללים. הסיפור שלי שונה במקצת: הגעתי לטירונות כרב חרדי מבוגר, תחת פיקודם של חיילים צעירים ממני בהרבה, ובחרתי מהרגע הראשון להיות פשוט חייל מן השורה – יהושע, לא “הרב יהושע”.
המציאות הזו החזיקה מעמד חלקית בלבד. מהר מאוד מצאתי את עצמי הופך ל“רב הלא־רשמי” של הפלוגה: דברי תורה בהפסקות, מענה לשאלות, ולעיתים גם שיעורים קצרים בפקודת המפקדים. ביצעתי את כל המטלות והעונשים כמו כולם, ודווקא מהמקום שבו אני רגיל לסמכות ואחריות – הייתה בזה גם הקלה: מישהו אחר קובע, מישהו אחר אחראי.
כעת, לקראת סיום הטירונות, אני מתלבט כיצד לשרת במילואים: בתפקיד רבני בפיקוד העורף, או דווקא כחלק מגדוד לוחם. החוויה שעברתי מושכת אותי לאפשרות השנייה – להיות “רב לוחם”, תלמיד חכם המשולב בתוך היחידה עצמה ונושא את רוח התורה מתוכה. הצבא אינו זקוק רק לרבנות, אלא גם לאנשים המחברים בין תורה, אחריות ולחימה – וזוהי שליחות גדולה.
