05/02/2025
חוסר ריכוז אצל אישה נורמאלית (נורמאלית? יש החולקים על זה אבל ניחא) סתם בגלל התקופה / המלחמה / המצב / האישי / הווטסואבר שיהיה.
נכנסת על הבוקר לעבוד לפי לוח זמנים, יש לי משימה הרת גורל שאני מתעכבת איתה, היום זה היום להשלים פערים.
מעלה את האתר שעליו אני עובדת, מרימה את התוכנה הגרפית, פותחת את מאגר התמונות המתאים ו... הודעה בווטסאפ.
מציצה הצידה, כן, משהו שיכול לחכות אבל זה ישב לי על הראש, אז אני עונה. לקוח חמוד ששווה לשוחח איתו כך שמתאים לי כמה דקות הפוגה (עוד לא התחלתי, כן?), ובעיה ממש קטנה שצריך לפתור, ממש בקטנה.
על הדרך הוא מפנה אותי לאיש מקצוע שנותן לו שירות, אני מסתכלת על דף הקשר ומחפשת שבר ראשון את הקישור לאתר שלו.
יש! יש קישור לאתר, אני הולכת לבדוק מי האיש הזה שבדיוק קיבלתי את הקשר אליו, עד כמה האתר משקף את המקצועיות שלו (מה את צריכה לבזבז זמן על זה? אני לא מבינה אותך!).
המממ... יש לו משהו מעניין ביוטיוב שמזמן חשבתי להתעמק בו. לא! אני לא הולכת ליוטיוב לשמוע אותו, אבל פותחת את החלון לאחר-כך. יש לי כמה וכמה חלונות פתוחים כאלו לאחר-כך, אני בטוח אגיע אליהם מתישהו (או שלא).
חוזרת לתיקון הקטן, מסתבר שצריך לעדכן את האתר אחרת התיקון לא יעבוד, בעצם לא צריך לתקן אלא רק לעדכן את האתר, משימה קטנה עם חשיבות ענקית.
מדווחת ללקוח שהכל מסודר, אומר משהו לגבי חשבונית "כשיהיה לי זמן", אז אני מיד נכנסת למערכת החשבונות כי אם לא - אשכח. כן, הכל בסדר גם שם, יוצאת מהמערכת אבל נזכרת שצריכה להוציא חשבונית אחרת על תשלום. רגע, התשלום נכנס בכלל לבנק? גולשת לאתר של הבנק ומגלה שעדיין לא, אוף הלקוחות האלו שתמיד צריך לרדוף אחריהם, אז שולחת עוד הודעה בווטסאפ ומחזקת אותה במייל. רגע, יש הודעה מפקידת הבנק, מה היה לנו שם עכשיו? אה, כן, האשראי שאתמול לא הגיב אבל עכשיו בסדר. קוראת את התשובה ונרגעת, חוזרת להזכר מה בעצם רציתי קודם? אה, כן, המשימה ההכרחית מהבוקר. שמה אצבעות על המקלדת ואז - טלפון...
הלו? כן, נרשמתי לעמית, כן, אני גם מטפלת, כן ברור שאפשר לכתוב כמה כישורים ולא רק אחד, אני יודעת שליוגה פנים עדיין אין נישה במערכת אבל אפשר לשייך את זה לעיסוי פנים והשאר יהיה בהסבר שאשלח. תודה. ההתנדבות הזו לפחות מעשירה את הנשמה, מקווה לעזור לכמה חיילים על הדרך. נראה אם יצליח. מנתקת... איפה הייתי?
אה, המשימה שהתחלתי בבוקר, ועכשיו כבר כמעט צהרים. חוזרת למסך ההתחלתי ובטעות מסתכלת בשעון ומגלה - צריך לשים אוכל בתנור אם אני רוצה שארוחת צהרים תהיה מוכנה בזמן. כלומר צריך להכין משהו שיכנס לתנור, אז יוצאת מהמחשב כדי לחזור דקה אחרי ולסגור כמה הערות שכתבתי לעצמי במערכת. מעבירה את התזכורות חצי שעה קדימה וחושבת לעצמי שככה לא נוכל להמשיך. משהו חייב לעצור את המערבולת הזו.
לעצמי אני שוב חושבת - מה את מקטרת על הצרות שלך, הכל מתגמד לעומת מה שקורה במדינה הזו, ואז עצמי אומרת לי - נכון, ועדיין את דואגת לעצמך כי יש לך אותך וזהו, תקטרי, תעצרי, תנשמי, קחי פסק זמן של כמה דקות ואז תחזרי למסך -
עם טלפון שקט
ווטסאפ כבוי
אחרי האוכל
עם כוס קפה ביד
ושקט.....
שקט, שתוכלי להכנס ל Zone שלך ולעבוד קצת.
* תמונה באדיבות AI כלשהו, נסיונות לעצב דימוי של בונת אתרים קשישה אך חיננית, עם דרקונים בראש...
