ניב & בידרמן, עורכי דין

21/09/2025

ללקוחותינו , שותפינו וחברינו היקרים

אנו מאחלים לכם ולבני משפחותיכם שנה של התחדשות, בריאות ושגשוג.
שנה של צמיחה אישית ועסקית, עשייה פורייה והצלחות חדשות.
שנה שבה נזכה כולנו לרגעי שלווה ולחיזוק הקשרים האנושיים והמקצועיים.

מי ייתן והשנה הזו תביא עמה תיקון ותקווה, ובתוכה גם את שיבת כל החטופים לבתיהם.

בברכת שנה טובה ומתוקה,
עו"ד יובל ניב ועו"ד שגית בידרמן

03/09/2025

השבוע קראתי החלטה שיפוטית מהעת האחרונה, שהזכיר לי שלא ניתן להגיש חוות דעת "מומחה" בכל סוגיה שנתקלים בה.

כב' השופט יוסף סוהיל (נצרת) פסל חוות דעת שהוגשה לו מטעם התובעת, שבה הפנה עורך דין, בהגדרתו כ"מומחה" מטעם התובעת ניתוח סוגיות משפטיות לפי דיני המקרקעין בישראל. הנתבעת הגישה בקשה לפסול את חוות הדעת שהוגשה
התוצאה? חוות הדעת נפסלה לחלוטין, ונפסקו הוצאות משפט בגובה של 6000 ש"ח.

זיכרו, עורך דין לא יכול לטעון לעניין שבמומחיות את ידיעת הדין. מי שמנתח את הדין ומקבל החלטות הוא השופט. עורך דין יכול לכל היותר למסור חוות דעת מה קורה בשיטות משפט לפי דין זר, ככל ועולה סוגיות מיוחדת שמצריכה היזקקות להסתכלות רחבה ולמדיניות ציבורית .

(ת"א 59308-05-20 הימנותא בע"מ נ' בלפוריה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ, 29.8.2025)

17/08/2025

לפני מספר ימים התבקשתי לתת ייעוץ ללקוח שנמצא בסכסוך כספי מורכב. הוא שאל אותי: "איך אני אוכל להוכיח את הטענות שלי אם הצד השני מסרב לתת לי גישה למסמכים החשבונאיים שלו?"

השאלה הזאת מובילה אותנו לפסיקה חשובה שיצאה השבוע מבית המשפט העליון. במקרה של סכסוך על 2.5 מיליון שקל בפרויקט התחדשות עירונית, העליון קבע כלל ברור: **רלוונטיות היא המפתח**.

המשמעות? בשלב בקשת הגילוי אתם לא צריכים להוכיח את כל הטענות שלכם עד תום. מספיק להראות שהמסמכים עשויים להיות רלוונטיים לבירור המחלוקת.

העליון גם הבהיר שטענות כמו "זה גם אצלכם" או "אתם מרחיבים חזית" לא יעזרו לצד השני להתחמק מגילוי. רק אינטרס קונקרטי כמו פרטיות או חסיונות יכול להצדיק סירוב.

הפסיקה הזאת מחזקת את עקרון ה"קלפים הפתוחים" - כי בסוף, המטרה היא לגלות את האמת 📋

האם גם אתם חוויתם קושי לקבל מסמכים חשובים בהליך משפטי? שתפו אותנו בתגובות או בפרטי.

31/07/2025

בפסק דין שיצא השבוע. אישה תבעה מחצית מהדירה שבה חיה עם בן זוגה המנוח כ-20 שנה. בית המשפט הכיר בה כידועה בציבור, אבל דחה את התביעה.

הסיבה? הדירה נרכשה לפני שהכירו, והיא לא הוכיחה כוונת שיתוף ספציפי בנכס. יותר מזה – היא עצמה טענה שהנכסים שלה הם רק שלها, אבל דרשה חלק בדירה שלו.

בית המשפט קבע שזה חוסר תום לב וחוסר סימטריה.

הלקח? גם בזוגיות הכי יציבה, חשוב לתעד הסכמות על נכסים. צוואה, הסכם ידועים בציבור, או לפחות תיעוד של השקעות משותפות.

אל תניחו שהאהבה מספיקה כשמדובר בזכויות משפטיות.

חוויתם משהו דומה? שתפו אותנו.

16/07/2025

בין הצדדים פרץ סכסוך שנגע לשווי חשבונית המס שצריכה להיות מחושבת ביחס לשווי עבודות הבניה, כשלמעש מדובר בסכומים משמעותיים עד מאוד בערכים של מליוני שקלים.

במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי, העותרים הודו כי הייתה טעות ויש לצרף לסכום את המע"מ.

כעת - לאחר שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי כי עליהם להנפיק חשבונית על סך שווי העבודות, הפחיתו הם את שווי המע"מ.

בית המשפט העליון היה חד וברור: "אתם הודיתם בטעות, אינכם יכולים לחזור בכם עכשיו". השופטים קבעו שהתנהלותם היא "חוסר ניקיון כפיים" וחייבו אותם בכל הסכום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

מש"ל: מי שמודה בטעות – לא יכול להתכחש לה בדיעבד.

מה זה אומר מבחינתנו, בעלי עסקים ועורכי דין?
חוזים, הסכמים, פסיקתאות וחשבוניות – דורשים דיוק.
לפעמים מילה כמו "כולל" או "בתוספת" – יכולה להשפיע בגובה של מאות אלפי שקלים, ולעלויות כספיות נוספות בדמות שכר טרחת עורכי דין ואגרות בית משפט.

#מעמ #בגץ

07/07/2025

ביום רביעי הקרוב, עו"ד שגית בידרמן תיטול חלק בפאנל מכובד, הנוגע לתחום המשפט האזרחי. הנכם מוזמנים להירשם לכנס הקרוב שייערך באולם הכנסים של מחוז מרכז, בראשון לציון:

חברות וחברים יקרים,

הצטרפו אלינו לערב עיון מיוחד, בריכוזם האקדמי של כבוד השופט (בדימוס) רחמים כהן ועו"ד דורון רדעי, לרגל יציאתה של מהדורה דיגיטלית חדשה של הספר "הרפורמה בסדר דין אזרחי: מורים נבוכים" מאת פרופ' יששכר רוזן-צבי.

במסגרת הערב נארח את פרופ' טליה פישר להרצאה בנושא הרפורמה בסדר הדין האזרחי - צמצום ההוראות והרחבת שיקול הדעת השיפוטי. לאחר מכן, נארח את ד"ר אורי אהרונסון להרצאה על ״איך עושים רפורמה?״ על אתגרי העיצוב וההטמעה של נורמות חדשות להרגלים ישנים.

לאחר הפסקה קצרה נשוב למושב בנושא תקנות סדר הדין האזרחי החדשות - האם השיגו את מטרתן? בהנחייתו של כבוד השופט (בדימוס) רחמים כהן ובהשתתפותם של כבוד השופט יעקב שקד, כבוד השופטת מיכל הירשפלד ועוה"ד איל רוזובסקי, ערן יעקובוביץ ושגית בידרמן.
את הערב יחתום פרופ' יששכר רוזן-צבי בדברי סיכום.

9.7.2025 | רביעי | 16:00 | בית הפרקליט, תרמ"ב 7, ראשון לציון

להרשמה ופרטים נוספים 👈
https://katzr.net/0a6fe4

הצטרפו אלינו!
עו"ד רומי קנבל,
יו"ר מחוז מרכז
וחברי ועד המחוז

28/05/2025

עיקול מיליונים נשאר בתוקף: הרשם דחה טענות נתבע שנמנע מלהגיש תצהיר, על אף השיהוי

במסגרת תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בסך של (כמעט) 7 מיליון שקלים, נטען כי במסגרת שותפות עסקית עם הנתבע לקמפיינים אינטרנטיים, הועברו לחזקתו כספים בנאמנות. כשביקשו את הכסף בחזרה – הנתבע פשוט נעלם.

התובעים הגישו תביעה והטילו עיקול על נכסי המקרקעין של הנתבע. הנתבע ביקש לבטל את העיקול, אבל עשה טעות קטלנית: הוא לא הגיש תצהיר אימות לתמיכה בגרסתו.

למה זה כל כך חמור? כי בלי תצהיר, אין לו גרסה משפטית מול טענות התובעים. יותר מזה – זה מעורר חשד שהוא פחד מחקירה נגדית, שכן במהלך הליך לביטול עיקולים, יש זכות לחקור את מי שמסר תצהיר.

התוצאה: הבקשה לביטול העיקולים נדחתה. בית המשפט נתן דגש על החשש בהברחת נכסים בסכומים כל כך גבוהים, על החשש ליטול הלוואות ומשכנתאות כנגד נכסי המקרקעין, והותיר את הצווים על נכסי המקרקעין, כשממילא הפעילו השוטפת בבנקים לא ניזוקה מכך.
טענות הנתבע נידחו, בין היתר גם כשטען שיש שיהוי בהגשת הבקשה לעיקולים.

מה דעתכם?

27/05/2025

היום פורסמה החלטה נדירה מבית המשפט העליון שמראה עד כמה חשוב להיות כנים עם חברות הביטוח.

מקרה שהגיע עד לערעור שלישי (!): סבאח רצה לחסוך כסף בביטוח הרכב שלו, אז הוא שיקר. במקום לרשום את הבן הצעיר כנהג העיקרי של רכב הגולף, הוא רשם את האבא המבוגר - כדי לקבל פרמיה זולה יותר.

כשקרתה תאונה והנזק הגיע לסכום משמעותי, חברת הביטוח גילתה את השקר וסירבה לשלם.

בית המשפט המחוזי חשב שחברת הביטוח לא הסבירה מספיק טוב מה יקרה אם ישקר, אז חברת הביטוח חוייבה לשלם. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה בצורה חד-משמעית.

השופטים קבעו: "אין לתת פרס לשקרן". מערכת הביטוח מבוססת על אמון הדדי ותמחור מדויק של סיכונים. מי שמרמה בכוונה - מאבד את הזכות לכיסוי 💸

הלקח? כנות זה לא רק ערך מוסרי - זה גם הגנה כלכלית חיונית.

#ערעורבגלגולשלישי

27/05/2025

השבוע ישבתי מול לקוח שסיפר לי על השותף שלו בפרויקט נדל"ן ששכנע אותו להשקיע עוד מיליונים בטענה שזה "הזדמנות פז". רק אחרי שהעביר את הכסף הוא גילה שהשותף הסתיר ממנו מידע חיוני על העסקה.

"אני רוצה לתבוע אותו בבית משפט", הוא אמר. "שכולם יראו איך הוא רימה אותי".

הבעיה? בהסכם השותפות היה סעיף ברור שקובע שכל מחלוקת תועבר לבוררות.

השבוע בית המשפט הכלכלי שב וקבע בהחלטה שיפוטית: גם כשיש טענות למצגי שווא ותרמית בסכומים מהותיים (באותו עניין דובר על 21 מיליון ש"ח), הרי שאם הצדדים חתמו על הסכם בוררות - הסכסוך יוכרע בפני בורר.

השופטת הבהירה שבורר מוסמך לדון בטענות תרמית וקיפוח בדיוק כמו בית משפט, והעובדה שההליך פחות פומבי לא מצדיקה התעלמות מרצון הצדדים.

הלקח? 📝 לפני שחותמים על הסכם עסקי, חשוב להבין לעומק את המשמעות של הליך בוררות וכיצד תניית הבוררות תנוסח בהסכם. לפעמים זה יכול לחסוך זמן וכסף, ולפעמים זה עלול להגביל את האפשרויות שלכם.

איך אתם מתייחסים לסעיפי בוררות בהסכמים עסקיים?

#בוררותעסקית #סכסוכיםעסקיים #דיניחוזים #נדלן #שותפותעסקית

26/05/2025

היום פורסם פסק דין חדש,של בית המשפט השלום בתל אביב (השופט אבי כהן), במסגרתו פסק כי דין תביעה בעילת לשון הרע, שהוגשה על סך של 1.6 מיליון ש"ח לפני כחצי שנה להידחות על הסף.
השופט פסק כי מדובר: ב"תביעת השתקה מובהקת", תביעה שמטרתה לא לקבל פיצוי הוגן, אלא להפחיד ולהשתיק כל מי שמעז להעלות שאלות לגיטימיות על נושאים ציבוריים.

התוצאה? התביעה נמחקה על הסף, והתובעים נקנסו ב-30,000 שקל.

האם יצא לכם להיתבע בגלל שפרסמתם ביקורת לגיטימית? ייתכן ומדובר בניסיון להשתיק אתכם.

מה דעתכם על זה?

19/05/2025

🛑 מה קורה כשבוני-אתרים “סוגרים את הברז״? 🛑

התובעים, מפעילים אתר למציאת מומחים, מצאו את עצמם במצב בו קוד קנייני שפיתח את האתר בבעלותם מצוי בבעלות החברה בונת האתרים, המספקת שירותי תמיכה.
היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, והנתבעים הודיעו “נגמר השירות”.
התובעים בגישו תביעה כנגד הנתבעים, וכן צו המונע מהם לסגור את האתר או להימנע ממתן שירות (צו שיקפיא את המצב הקיים).
בית-המשפט המחוזי החליט:
✨ לחייב את הנתבעים להשאיר את האתר באוויר עד 10.5.2027.
✨ לאסור על הנתבעים למחוק או לשנות שורה בקוד
✨ להעניק לתובעים, בעלי האתר, גישה מלאה וגיבוי חיצוני על מנת לבנות אתר חלופי מחדש, שיוביל לעצמאות דיגיטלית.


באופן זה, תישמר הרציפות העסקית והמוניטין של התובעים, אל מול לקוחותיהם. החסרון הוא שנכפה על הנתבעים, ספקי השירות, להמשיך לעבוד עבור לקוח שאין הם מעוניינים בו עוד.

מה דעתכם? אשמח שתשתפו אותנו בתגובות 👇🏻

#פסיקהחדשה #סכסוךחוזי #ליטיגציהמסחרית #אתראינטרנט #תביעהמסחרית

13/05/2025

“התנכלות, התעמרות והתערבות בהחלטות מקצועיות” –
כך מתאר מאמן נבחרת הג’ודו, אורן סמדג'ה, את יחס איגוד הג’ודו כלפיו במכתב התראה לפני תביעה שפורסם בשבוע שעבר בכתבות חדשותיות (כדוגמת ynet).

הסיפור בקצרה:
אחרי 15 שנה בתפקיד, מאמן הג'ודו האהוב, אורן סמדג’ה הודיע על התפטרות.
נחשף כי החלטתו להתפטר נובעת מטענות שיש לו בתור עובד כלפי מעסיקתו, ובכלל כך:
• טענות להתעמרות ממושכת במקום העבודה.
• פגיעה בסמכותו המקצועית (למשל התערבות בבחירת סגל ומאמנים) .
• התנהלות שאינה מתחשבת באבלו על בנו עומר ז״ל שנהרג בלחימה.

מבחינת הזווית המשפטית, חלים על כל מעסיק חובות כלפי עובדיו. חלק מהחובות הן ליצור סביבת עבודה בטוחה ומוגנת, ללא התעמרות מצד מנהלים.

כאשר מנהל “תוקע מקלות בגלגלים” (כלשון מכתבו של סמדג'ה), ייתכן ויש מקום לבחון, בנוסף לחשיפתו הישירה של המעסיק, גם חשיפה נזיקית אישית של המנהל עצמו.

מה מנהלי חברות /מעסיקים יכולים ללמוד מכאן?
אם קיבלתם מכתב התראה לפני תביעה, מכתב כזה פותח חלון הזדמנויות קצר לגישור או לבקרת נזקים.
ראוי שתשאלו את עצמכם: כמי שמובילים ארגונים בתקופה מאתגרת – האם יש לכם מנגנון בקרה שמזהה בזמן אמת סימני התעמרות או “התערבות לא עניינית” בהחלטות מקצועיות?

אנחנו מתמחים במתן שירותים לחברות, דירקטוריונים ומנהלים בכירים הזקוקים לליווי משפטי אסטרטגי בדיני עבודה וליטיגציה מסחרית — משלב ניהול הסיכונים המוקדם ועד ייצוג בערכאות השיפוט השונות.