20/09/2025
והנה, אחרי כל הלילות, כל ההמתנות, כל הדמעות והלהבות – נשאר האדם עומד מול עצמו ויכול לראות את האמת:
האהבה בתנ״ך, בימי קדם
כמו בחיים היא כוח שאין לכבותו.
היא גם מחלה וגם תרופה.
בתנ״ך במקרים שונים אהבה מתוארת כמחלה,
והיום ב ־DSM-5 כ
“תסמונת שברון לב”
Broken Heart Syndrome/
Takotsubo Cardiomyopathy
דוד מתעורר ממִשכּבו, לִבּוֹ בוער כאילו חום הלילה שתקף את עורו.
העיר שקטה סביבו, דוממת, והירח נשפך על הגגות כאור רך וקר.
אך בתוך שקט זה, ליבו לא מצא מנוחה; עיניו נדדו מעל החומות, מחפשות, רודפות.
והנה ראה — אישה על הגג, מימיה נוטפים גולשים על גופה העירום, שערה רטוב מנצנץ נודד על כתפיה, עורה בוהק באור הירח
״וַיַּרְא אִישׁ אִשָּׁה רוֹחֲצָה, וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד״
דויד נרגש, מיוזע, גופו כולו מתעורר…
זכרותו מסתחררת.
והיא ?
היא איננה יודעת כי עיני המלך עליה, רואות, שותות ונושפות.
זהו אין מנוס.
באותו רגע אין מלך ואין לוחם, רק איש נמס באהבתו.
הוא ״נפל״ נשבה.
וישלח דוד ויקרא לה, והיא באה.
צעדיה רכים, בגדיה נוגעים בעור,
הריח שלה מגיע לנחיריו
ריחות מסממים של מור לבונה ונפת.
הקרבה ביניהם בוערת, אין להשיב.
ותבוא אליו וישכב עמה.
האהבה הזאת תביא עמה צללים: חרב תבוא לבית דוד, סוד ייחשף, כאב ירדוף.
בת־שבע – היא מחול תשוקה נשיקה ומתנה, אך גם שברון ודם.
אך זו לא כאהבת יעקב לרחל.
שם ברית של שנים, דמעות והמתנה;
כאן להבה חטופה, מסחררת, אין לה יסוד.
כאש נדלקת ברוח ומכלה את אשר סביבה.
14 שנה יעקב המתין לה.
הלילה ירד על שדות חרן.
הבאר עטופה אבנים, הרועים ממתינים, והאוויר מתוח כמו לפני סערה. ופתאום — היא מופיעה. רחל.
עיניה כעין התכלת, צעדיה רכים, אך סביב דמותה עולה אור שלא מן העולם הזה.
ויהי יום, וַיֵּלֶךְ יַעֲקֹב וַיָּבֹא אֶל הַבְּאֵר-
יעקב, זר עייף מן הדרך, רואה אותה והעולם שלו נאלם.
אין עוד אבנים, אין עוד רועים, רק היא.
הוא ניגש, ידיו אוחזות באבן הכבדה שעל פי הבאר, אבן שרבים לא יכלו להזיז. הוא מניף אותה לבדו, כאילו היה לבו בעצמו מניף אותה.
רחל מתקרבת…קווצות שערה נופלים על כתפה, זיעה חמה על עור חלק,
יעקב נושם נשימתו,
ליבו עומד להתפוצץ.
היא קרובה, נגיעה של עור על עור, נשימתה חמה, ידיה נוגעות בעדינות אך מתעקשות, רטט בגוף.
ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה וַיְהִי בְּעֵינָיו כִּימֵי אֶחָד בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ.
ושפתיו נושקות לה — נשיקה ראשונה, חטופה, מלאה עוז ותשוקה.
כך מתחיל אחד מסיפורי האהבה הגדולים שידע המקרא.
שבע שנים יעבוד יעקב בעבורה, ושבע נוספות אחרי שנרמה.
ארבע־עשרה שנות המתנה, אבל האהבה — אינה נכבית. הכתוב מספר: “ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה”.
כל יום כבערה, כל שנה מתוך 14 שנים כהרף עין.
מי שזכה לאהבה כזאת יודע שאין כוח בעולם שיכבה אותה.
רחל איננה רק נערה יפה, היא חלום בוער, אש שאינה יודעת שובע.
שבע שנים יעקב עמל בעבורה, כל לילה מדמיין את גופה בזרועותיו, כל בוקר קם לעבודה.ועוד שבע שנים.
לעומתו
דוד ידע: אהבה יכולה להיות גן נעול ומקור חתום, אך גם גחלת צורבת.
הכוח שמחיה הוא גם הממית.
כי האהבה בתנ״ך היא לא אגדה עתיקה.
היא סרט מתח קדום, היא תשוקה נושמת, היא דם ולב ונשימה.
היא הכוח שמכונן בריתות, מפרק ממלכות, מצית שדות.
והיא עדיין בוערת גם בנו.
בתנ״ך האהבה היא לא נוף רך של שקיעות.חןל לבן ודקלי קוקוס.
היא אש בוערת, לפעמים מרפאה, לפעמים מכלה.
היא מניעה אנשים לחכות שנים, להקריב, להילחם;
היא עלולה להפוך רצחנית.
אבל דווקא משום כך היא אמיתית.
התנ״ך מספר לנו את מה שאנחנו שוכחים,
אהבה אמיתית היא לא רגע — היא עלילה.
היא גם וגם.
גם החיים וגם המוות.
גם אור וגם חושך, גם חיים וגם מוות.
היא מניעה, היא מעלה, היא מורידה, היא בונה, היא הורסת.
היא מתח, היא מלחמה,
היא נשיקה ראשונה ליד באר, או דלת נעולה שנדפקת בלילה.
היא כוח ששובר לבבות ובונה עולמות.
היא תשוקה, חיבור, וחברות ועבותות של מציאות נכרכים בה.
כמו הפסוק המקסים
הציורי משיר השירים:
״שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי״
תיאור
של קִרבה מאוד אינטימית – יד שמאל של האהוב מונחת מתחת לראשה, ויד ימין עוטפת אותה בחיבוק אולטימטיבי .
כי אהבה היא גם דין וגם חסד .
ליבו של האדם נמס בתוך האהבה, ובאותו הזמן הוא נושא עליה אחריות כבדה; כי כל תשוקה, כל קשר, כל מבט – טומן בחובו גם טוב וגם צער.
כך עומד דוד, כך עומד יעקב, כך עומדת כל נפש שבאהבה.
העיניים רואות, הלב בוער, הגוף רועד, אך האהבה ממשיכה – בלתי נמנעת, בלתי ניתנת להשתקה.
עלילת חיים.
היא חיבוק, היא דמעה ונשיקה,
היא סערה ושקט יחד.
מי שעומד מולה באומץ, נושא את הכאב וההתרוממות כאחד.
וזוכה.
כי במציאות,
גם בשמים וגם באדמה,
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפו אותה
כח
״מַיִם רַבִּים לֹא יְכַלּוּ לִכְבוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וְנְהָרוֹת לֹא יְשַׁטְּפוּהָ״
שבת שלום
סיגל ♥️🙌🏻