מסע במילים

מסע במילים סדנאות כתיבה אינטואיטיבית ויצירתית
יומנים ומחברות השראה לכתיבה
ליווי תהליכי כתיבה, יצירה ועריכה
(1)

מסע במילים - חגית אלמקייס
כותבת כדרך חיים. מנחה סדנאות כתיבה אינטואיטיבית וביבליותרפיה. מלווה תהליכי יצירה והתפתחות באמצעות כתיבה וביבליותרפיה. עיתונאית וצלמת. בוגרת לימודי ביבליותרפיה במרכז להשתלמויות של אוניברסיטת בר אילן. בוגרת תואר שני (MA) בתקשורת, אוניברסיטת בר אילן.

אני אוחזת בעט מאז שאני זוכרת את עצמי, כתיבה תמיד הייתה חלק משמעותי מחיי, המקום אליו התנקזו כל המחשבות, הרגשות והשאיפות הכמו

סות שלי. בכל פעם שאני מניחה את קצה העט על הדף, אני יוצאת למסע פנימה. אני יודעת באיזה נקודה הוא מתחיל, אבל תמיד מופתעת מהדרך שבה הוא נגמר, מהאפשרות לקלף עוד ועוד שכבות, להעמיק ולגלות בתוכי דברים שלא ידעתי על עצמי.

הכתיבה היא המרחב האינטימי שלי בו אני מאפשרת לעצמי לדמיין, ליצור, להיפתח, להתחבר לכוחות ולעוצמות שבי ולבטא את האמת שלי. באמצעות המילים אני מצליחה להתבונן על הדברים ממעוף הציפור, ובעיניים פקוחות. המילים הן מרחב החופש והיצירה שלי. באמצעות המילים אני מדייקת את חלומותיי, מחפשת וגם מוצאת את הדרך להגשים אותם.

יצאנו יחד ליער. מתוך יום רצוף משימות שלפנו את עצמנו, באנו אל העצים פשוטות (קצת עייפות),  צעדנו יחפות על העלים והקשבנו לפ...
12/11/2025

יצאנו יחד ליער. מתוך יום רצוף משימות שלפנו את עצמנו,
באנו אל העצים פשוטות (קצת עייפות),
צעדנו יחפות על העלים והקשבנו לפצפוץ בכפות הרגליים.
תחילה מצאנו אבן לנוח עליה, עץ להישען עליו,
פתחנו מחברות והתחלנו לכתוב.
ברגע מסוים ליטלי שלפה את המצלמה.
זה בטבע שלה 🙂
סיפרתי לה על ויז'ן שמלווה אותי כבר הרבה שנים.
תמונה של אישה שפעם הייתי ואני רוצה לשוב אליה.
שלפתי מהתיק שמלה שהבאתי שמזכירה לי את האנרגיה שלה,
התלבשתי והתחלתי ללכת בין העצים ולחפש אותה בתוכי,
להתחבר אל האיכות שלה אל מול המצלמה.
עדינות, אצילות, פראיות.
עוצמה עם רוך.
לפתע הגיחה שובבות וחטפה אותי מתוך החיפוש הרציני אל המשחקיות והקלילות.
האישה ההיא שבתוכי הלכה והתגלתה.
מתמונה לתמונה.
תוך כדי תנועה, שיחה, ניסיונות,
שבירה של תבניות
של איך היא אמורה להיות או להיראות,
מה אני חושבת שהיא צריכה לעשות,
עד שהיה רגע אחד שנתתי לי להתפרע,
לעשות פרצופים למצלמה, להוציא לשון, לצחוק, להשתולל,
להיות הכי הפוך ממנה.
ובדיוק אז היא השתחררה ופגשתי אותה.
פגשתי אותי!
בלב היער, נולדה יחד עם האישה הזו (וסדרת צילומים מופלאה!), סדנה משותפת שמשלבת את האהבות שלנו, את מי שאנחנו בטבע שלנו.
~ אישה ביער ~
לכתוב ולצלם אותך כמו שאת.
מפגש נשי חד פעמי בחיק הטבע שמחזיר אותנו הביתה,
אל מי שאנחנו באמת, במלאות שלנו ✨
רוצות להצטרף אלינו?
לקבל עוד פרטים?
תכתבו לי בתגובות "אישה ביער"
אני מבטיחה לשלוח את כל הפרטים.
ותודה ענקית לפיית היער שהיא צלמת מוכשרת בטירוף, פוטותרפיסטית וגם חברתי הטובה: ליטל כספין - "חיבור פשוט" ❤🙏

23/10/2025

תרגיל כתיבה שבועי: Blackout Poetry
בלאקאאוט פואטרי היא טכניקת כתיבת שירה, שבה מוחקים מילים מטקסט קיים, כדי לחשוף שיר חדש הנולד מתוך חיבור בין המילים שנותרו.
מדהים מה אפשר ליצור ולחלץ מתוך טקסט שממש לא התכוון להיות שירה.
למחוק כדי לכתוב.
שתפו אותי בתוצרים היצירתיים שלכם ותייגו אותי כאן או באינסטגרם!

10 סיבות למה "חטוף" של אלי שרעבי הוא ספר חובה:התחלתי לקרוא אותו בידיים רועדות, אבל לא יכולתי להניח אותו לרגע. למרות פרצי...
29/06/2025

10 סיבות למה "חטוף" של אלי שרעבי הוא ספר חובה:
התחלתי לקרוא אותו בידיים רועדות, אבל לא יכולתי להניח אותו לרגע.
למרות פרצי הבכי והכאב העמוק שצף מתוכי, הספר הזה הוא חובה, כי הסיפור הזה לא התרחש פעם מזמן.
הוא מתרחש עכשיו, ברגעים אלה ממש. 50 חטופים עדיין נמצאים בעזה כבר 632 ימים. המסמך המצמרר הזה מעיד יותר מכל כמה המצב בלתי נסבל, אין לנו זמן וחייב להשיב אותם מיד.
וזה ספר על תקווה.
הרגשתי שאני לומדת ממנו ודרכו כל כך הרבה על רוח האדם, על החיפוש אחר האנושיות ועל היכולת למצוא משמעות.
אז למרות שזה סיפור על חושך, על רעב, כאבי גוף ונפש, חוסר אונים ובדידות איומה, הספר הזה הוא גם על כוחה של אמונה, על היאחזות ברוח ועל החופש לבחור בלב הנסיבות. זה סיפור על חברות, על נדיבות ועל אופטימיות חסרת תקנה ובחירה בחיים.
יש בספר 237 עמודים (וסיבות) למה לקרוא אותו.
אני מביאה כאן 10 סיבות שליקטתי, רגעים וציטוטים שנגעו בי, כלים פרקטיים שאני רוצה לנצור בתוך הלב:
1. על כוחה של בחירה - "גם בתוך מרחב שבו אתה לגמרי לא בידיים של עצמך, יש לך בחירה".
2. על כוחה של אמונה - "אני חייב להאמין... מתוך כל האפשרויות שרצות לי בראש כל הזמן, מונחת במקום כלשהו בפינה גם האפשרות הנורא מכל, אך אני לא נותן לה הרבה מקום. אני לא נותן לעצמי לשקוע בה. אני חייב להאמין שכולם בסדר, כדי להחזיק בשבילם, כדי לשרוד בשבילם האמונה שהם בחיים והדאגה להם נותנת לי כוח."
3. על היכולת לראות את האחר ובחירה באנושיות על פני הישרדות – "כל אחד מאיתנו צריך לבחור, בהרבה רגעים, האם הוא עושה את מה שהוא צריך לעשות כדי לשרוד, כדי לחיות, בלי לראות את האחרים, או האם הוא שם את האחרים באותו מקום איתו. האם הוא אוכל גם על חשבון מי שלא הספיק, כי הוא מפחד מהרעב ומהמוות, או שהוא מצליח לנהל את עצמו מול זה, לעצור ולהתחשב."
4. כשאין לך שליטה, תתמקד במה כן יש לך - "אני עובד הרבה עם הראש, עם הלוגיקה הקרה שפיתחתי עם השנים. אני אומר לעצמי, אלי, תתמקד. זה מה יש. זה המצב כרגע. אין לך מושג מה עם המשפחה שלך, אין לך דרך לדעת מה עלה בגורלם. אין לך שליטה על כמויות המזון שאתה מקבל, אין לך שליטה על רמת הניקיון של המרחב ואין לך שליטה על החופש שלך. תתמקד במה שנתון לשליטה שלך, תפנה את הכוחות למקומות שאתה יכול לנהל ולהישאר בהם מי שאתה."
5. על הכוח של הכרת תודה והיכולת לראות את הטוב גם בלב הגיהינום - "גם בימים הקשים האלה, יש לנו טקס קבוע בסוף כל יום. טקס שאנחנו לא מוותרים עליו. אנחנו יושבים, ארבעתנו, ומחפשים דבר טוב שקרה לנו היום. לא חשוב איזה יום זה היה... בהתחלה אנחנו מתאמצים וחושבים על דבר אחד טוב שהיה. אחר כך עם הימים אנחנו מאתגרים את עצמנו ומנסים להגיע לשלושה דברים טובים שקרו. לפעמים זה קשה ולפעמים אנחנו מוצאים שלושה בקלות ואפילו ממשיכים משם לארבעה וחמישה דברים טובים. דבר טוב יכול להיות שפתאום נתנו לנו לשתות תה. שהתה היה חם. שהתה היה מתוק. דבר טוב יכול להיות ששובה אכזרי שאנחנו לא אוהבים, לא היה היום. שעבר יום בלי השפלות. שקיבלנו פרי קטן מאחד השובים. לאט לאט זה משפיע לנו על כל היום. אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים את הדברים הטובים שעליהם נודה בערב."
6. על התקווה – "אני עובד בלהפיח בהם את התקווה"... "תקווה זה לא תמיד דבר שבא בקלות, תקווה זה דבר שצריך להילחם עליו, לעבוד בו".
7. על כוחו של ספר טוב בשבי – על הספר "צל ועצם" של הסופרת לי ברדוגו שעובר בין כולם במנהרה והם קוראים בו שוב ושוב – "הספר הזה מעסיק אותם הרבה. משהו בו, מלבד זה שהוא מסייע להעביר את הזמן, מחזק. אני מבין מהם שהדמות המרכזית, גיבורת הספר, לומדת לחיות ולנווט בתוך האפלה, וההתנהלות שלה, למרות שהיא דמיונית והספר כולו הוא רומן פנטזיה, מלמדת משהו על חיים בתוך חושך. חיים בתוך שבי. שוב ושוב הם קוראים את הספר. קוראים אותו בתורנות. אלון ואז אור ואז אליה ושוב אור ושוב אלון."
8. על הכוח של החיים – "אני רוצה לחיות. אני אוהב את החיים, אני תאב חיים, אני רוצה לחיות את החיים, לנשום אותם, להתהלך חופשי, לשוב אל הנופים, אל הבית, אל העבודה, אל העשייה. לשוב אל הצלילות, אל הטיולים, אל החגים שלנו בתוך המשפחה... לשוב אל הכבישים, אל הנהיגה ברכב, אל ההליכה בחורב, אל היומיום הרגיל, הפשוט, הנקי."
9. על בחירה בחיים אל מול האובדן הגדול והמוות – "זוהי התחתית. ראיתי אותה. נגעתי בה. עכשיו החיים."
10. על החובה לשיבה הביתה עכשיו – הספר הזה הוא חובה כי הסיפור הזה לא התרחש פעם מזמן. הוא מתרחש עכשיו, ברגעים אלה ממש. 50 חטופים עדיין נמצאים בעזה, ביניהם אלון אוהל בן טיפוחיו של אלי עליו הוא נספר בספר. והם שם כבר 632 ימים!! המסמך הזה הוא קריאה חזקה ודחופה – לשחרור הביתה של כל מי שעוד נמצאים בלב התופת, בעומק מנהרות נטולות אויר ובתנאים קשים – השיבו אותם הביתה, עכשיו ומיד!!
תודה רבה על הספר, אלי שרעבי, ותודה לכל מי שעסקו במלאכת הוצאתו.
הספר ראה אור בסלע מאיר הוצאה לאור - וניתן להשיג אותו בכל חנויות הספרים.
נמשיך לשאת תפילה לשובם של כל החטופים הביתה במהרה.

מאחלת לכולנו חג של חירות פנימית עמוקה וטובה.שנזכור שחירות היא לא משהו שניתן לנואלא זכות שאפשר לממשאו לא לממשונדרשת תעוזה...
13/04/2025

מאחלת לכולנו חג של חירות פנימית עמוקה וטובה.
שנזכור שחירות היא לא משהו שניתן לנו
אלא זכות שאפשר לממש
או לא לממש
ונדרשת תעוזה גדולה
ובחירה
כדי להיות חופשיים באמת
הלוואי שנעשה עוד צעד קטן בדרך אל החירות הגדולה. כולנו יחד.
הלוואי שכולם ישובו הביתה במהרה.
אמן אמן אמן.

"שליליות היא כמו אפלה. אז מהי אפלה? אתה מסתכל על חשכה ורואה שהיא בעצם כלום; זה ההיעדר של משהו. אתה מדליק את האור והחשכה ...
19/01/2025

"שליליות היא כמו אפלה. אז מהי אפלה? אתה מסתכל על חשכה ורואה שהיא בעצם כלום; זה ההיעדר של משהו. אתה מדליק את האור והחשכה נעלמת.
אבל השליליות לא נעלמת. אז איזה אור ניתן להדליק כך שיעלים את השליליות כמו שאור השמש מעלים את החשכה? זהו אור התודעה הטהורה, ה"אני" - אורה של האחדות.
אל תיאבק באפלה. אפילו אל תהיה מוטרד ממנה. כשתדליק את האור היא תיעלם. כשתדליק את אור התודעה הטהורה: השליליות תיעלם...
אנחנו כמו נורות. כשהאושר העילאי מתחיל לצמוח בתוכנו זה כמו אור; מקרין על הסביבה... כולנו מקרינים על הסביבה שלנו. אם ניתן לאור הפנימי שלנו לתפוס יותר ויותר עוצמה נוכל להנות ממנו אפילו יותר. והאור הזה יפרוץ החוצה ויאיר למרחקים"

פרידה מדיוויד לינץ'. 2025-1946
הציטוט מתוך הספר הנפלא "לתפוס את הדג הגדול" - הרהורים על מדיטציה, תודעה ויצירתיות. בהוצאת אסיה ובתרגום של נועה ברמן-הרצברג.
"רעיונות הם כמו דגים. אם רוצים לתפוס דג קטן אפשר להישאר במים רדודים. אבל אם רוצים לתפוס דג גדול, צריך להגיע למעמקים."

Address

הרימון
Pardes Hanah
37018

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מסע במילים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to מסע במילים:

Share