מסע במילים

Home
Israel
Pardes Hanah
מסע במילים

סדנאות כתיבה אינטואיטיבית ויצירתית
יומנים ומחברות השראה לכתיבה
ליווי תהליכי כתיבה, יצירה ועריכה

מסע במילים - חגית אלמקייס
כותבת כדרך חיים. מנחה סדנאות כתיבה אינטואיטיבית וביבליותרפיה. מלווה תהליכי יצירה והתפתחות באמצעות כתיבה וביבליותרפיה. עיתונאית וצלמת. בוגרת לימודי ביבליותרפיה במרכז להשתלמויות של אוניברסיטת בר אילן. בוגרת תואר שני (MA) בתקשורת, אוניברסיטת בר אילן.

אני אוחזת בעט מאז שאני זוכרת את עצמי, כתיבה תמיד הייתה חלק משמעותי מחיי, המקום אליו התנקזו כל המחשבות, הרגשות והשאיפות הכמו

סות שלי. בכל פעם שאני מניחה את קצה העט על הדף, אני יוצאת למסע פנימה. אני יודעת באיזה נקודה הוא מתחיל, אבל תמיד מופתעת מהדרך שבה הוא נגמר, מהאפשרות לקלף עוד ועוד שכבות, להעמיק ולגלות בתוכי דברים שלא ידעתי על עצמי.

הכתיבה היא המרחב האינטימי שלי בו אני מאפשרת לעצמי לדמיין, ליצור, להיפתח, להתחבר לכוחות ולעוצמות שבי ולבטא את האמת שלי. באמצעות המילים אני מצליחה להתבונן על הדברים ממעוף הציפור, ובעיניים פקוחות. המילים הן מרחב החופש והיצירה שלי. באמצעות המילים אני מדייקת את חלומותיי, מחפשת וגם מוצאת את הדרך להגשים אותם.

13/04/2025

מאחלת לכולנו חג של חירות פנימית עמוקה וטובה.
שנזכור שחירות היא לא משהו שניתן לנו
אלא זכות שאפשר לממש
או לא לממש
ונדרשת תעוזה גדולה
ובחירה
כדי להיות חופשיים באמת
הלוואי שנעשה עוד צעד קטן בדרך אל החירות הגדולה. כולנו יחד.
הלוואי שכולם ישובו הביתה במהרה.
אמן אמן אמן.

19/01/2025

"שליליות היא כמו אפלה. אז מהי אפלה? אתה מסתכל על חשכה ורואה שהיא בעצם כלום; זה ההיעדר של משהו. אתה מדליק את האור והחשכה נעלמת.
אבל השליליות לא נעלמת. אז איזה אור ניתן להדליק כך שיעלים את השליליות כמו שאור השמש מעלים את החשכה? זהו אור התודעה הטהורה, ה"אני" - אורה של האחדות.
אל תיאבק באפלה. אפילו אל תהיה מוטרד ממנה. כשתדליק את האור היא תיעלם. כשתדליק את אור התודעה הטהורה: השליליות תיעלם...
אנחנו כמו נורות. כשהאושר העילאי מתחיל לצמוח בתוכנו זה כמו אור; מקרין על הסביבה... כולנו מקרינים על הסביבה שלנו. אם ניתן לאור הפנימי שלנו לתפוס יותר ויותר עוצמה נוכל להנות ממנו אפילו יותר. והאור הזה יפרוץ החוצה ויאיר למרחקים"

פרידה מדיוויד לינץ'. 2025-1946
הציטוט מתוך הספר הנפלא "לתפוס את הדג הגדול" - הרהורים על מדיטציה, תודעה ויצירתיות. בהוצאת אסיה ובתרגום של נועה ברמן-הרצברג.
"רעיונות הם כמו דגים. אם רוצים לתפוס דג קטן אפשר להישאר במים רדודים. אבל אם רוצים לתפוס דג גדול, צריך להגיע למעמקים."

29/09/2024

האירועים הקרובים של מסע במילים!

06/07/2024

"לעולם איני מרגיש בודד. אני חושב שאחד הגורמים לכך הוא, שאני מתבונן בכל בני האדם מזווית חיובית. אני מנסה למצוא את הצדדים הטובים שבהם.
גישה זו יוצרת תחושת קרבה מיידית, סוג של התחברות.
ייתכן שהדבר נובע גם מהעובדה שאני חושש פחות, פוחד פחות שאם אתנהג בצורה מסוימת - האדם מולי עלול שלא לכבד אותי או לחשוב שאני מוזר.
מכיוון שאין לי פחדים וחששות כאלה, יש בי צד של פתיחות...
אמונתי הבסיסית היא שעליך להבין קודם כל את התועלת האדירה שבחמלה.
כשאתה יוצר מגע עם אנשים מתוך חמלה, הדבר מפחית מיד את הפחד ומאפשר לך להיות פתוח כלפי אנשים אחרים.
הדבר יוצר אוירה חיובית, ידידותית.
סוג זה של פתיחות מאפשר לך לנהל שיחה בעלת משמעות עם אנשים.
במקרים רבים אנשים נוטים לצפות מהזולת להגיב כלפיהם בצורה חיובית במקום לנקוט יוזמה וליצור בעצמם אווירה חיובית.
הדבר יוצר עיכובים ועלול להוות מחסום המגביר את תחושת הניכור.
העמדה הבסיסית שלך יוצרת הבדל עצום.
אם ברצונך להתגבר על תחושת הניכור והבדידות, יצירת מגע עם הזולת מתוך חמלה היא הדרך הטובה ביותר להגשים זאת."

*** היום לפני 89 שנים נולד הדלאי לאמה ה-14 והנוכחי, טנזין גיאטסו, מנהיגם הרוחני של מיליוני בודהיסטים ברחבי העולם והמנהיג הרוחני של העם הטיבטי.
קטע זה מתוך "אמנות האושר - הדלאי למה" של הווארד ס' קטלר, בהוצאת הדים ובתרגום של ענבל עמית.

31/05/2024

לֹא מְכוֹנָה חוֹסֶכֶת-עָמָל,
אַף לֹא תַּגְלִית אֶזְקֹף לִזְכוּתִי;
גַּם אֵין לְאֵל יָדִי לְהַשְׁאִיר אַחֲרַי
עִזָּבוֹן עָשִׁיר לְיִסּוּד בֵּית-חוֹלִים אוֹ סִפְרִיָּה,
לֹא זֵכֶר עֲלִילַת גְּבוּרָה, לְמַעַן אֲמֵרִיקָה,
לֹא הַצְלָחָה סִפְרוּתִית, לֹא תּוֹבָנָה—
לֹא סֵפֶר לְמַדַּף-הַסְּפָרִים,
רַק אֵי אֵלוּ מִזְמוֹרֵי-הַלֵּל הָרוֹטְטִים מִבַּעַד לַאֲוִיר, אוֹתָם אַשְׁאִיר
בִּשְׁבִיל חֲבֵרִים וְאוֹהֲבִים.

***
היום לפני 205 שנים נולד המשורר וולט וויטמן, מחבר "עֲלֵי עֵשֶׂב", שנחשב לגדול משוררי ארה"ב ולפורץ דרך בשירה בתקופתו. לאחר מותו אף קיבל את המעמד "המשורר הלאומי".
השיר מתוך "עֲלֵי עֵשֶׂב", בתרגום של משה דור

29/05/2024

"המשורר הוא האיש אשר בימי מלחמה אסור ואסור לו לשכוח את הערכים האמיתיים של החיים. לא רק היתר הוא למשורר לכתוב בימי מלחמה שיר אהבה, אלא הכרח...
לא זכות בלבד היא למשורר בימות הזוועה לשיר שירו לטבע, לאילנות הפורחים, לילדים היודעים לצחוק, אלא חובה.
החובה להזכיר לאדם כי עדיין אדם הוא, כי קיימים בעולם אותם הערכים הפשוטים והנצחיים העושים את החיים ליקרים יותר...
להזכיר לאדם כי בכל עת ובכל שעה לא הוחמץ עדיין המועד לשוב ולהיות אדם,
כי כל זמן שהשירה אוהבת את האדם בארץ הזאת ואת החיים על פניה,
כדאי וראוי גם לו לאדם לאהבם, להעריכם, לשמור עליהם..."

היום, לפני 113 שנים, נולדה לאה גולדברג, משוררת, סופרת ואשת רוח.
קטע זה מתוך עיתון השומר הצעיר 8.9.39

27/05/2024

אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים / פורשיה נלסון

פרק ראשון
אני הולך ברחוב.
במדרכה יש בור עמוק.
אני נופל לתוכו.
אני אבוד.
אני חסר אונים.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא את הדרך החוצה.

פרק שני
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק,
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני שוב נופל לבור.
אינני יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן,
אך זוהי לא אשמתי.
עדיין לוקח לי המון זמן לצאת מהבור.

פרק שלישי
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק.
אני רואה אותו.
אני עדיין נופל לתוכו...
זהו כוחו של הרגל.
עיניי פקוחות.
אני יודע היכן אני נמצא.
זוהי אשמתי.
אני יוצא מהבור מייד.

פרק רביעי
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק.
אני עוקף אותו.

פרק חמישי
אני הולך ברחוב אחר.

*** היום לפני 104 שנים נולדה פורשיה נלסון, משוררת, שחקנית ("צלילי המוסיקה", "דוקטור דוליטל") וזמרת.
ארבע שנים לאחר שהחלימה ממחלת הסרטן, הוציאה ספר שירה ובו פרסמה את השיר "אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים", שהפך לפופולרי ברחבי העולם.
השיר מתאר תהליך התפתחותי של שינוי ובעיקר את מעגליות החיים.
אני תמיד אוהבת לחזור אל השיר הזה, למקם את עצמי באחד הפרקים וגם מול אחד הבורות בחיי :-) לקבל את הבור כחלק מהדרך ולהתקדם לעבר המשך הרחוב או רחוב אחר.
תרגום זה מתוך: "ספר המתים והחיים הטיבטי" (סוגיאל רינפוצ'ה, בהוצאת חדקרן)

10/05/2024

"יום אחד יש חיים. למשל, אדם שבריאותו איתנה, אפילו לא זקן, בלי שום היסטוריה של מחלה. הכל כפי שהיה, כפי שיהיה תמיד. הוא חי מיום ליום, עוסק בענייניו, חולם רק על החיים העומדים לפניו.
ואז, פתאום, קורה שיש מוות.
אדם פולט אנחה קלה, גופו צונח בכורסתו, והנה יש מוות.
הפתאומיות שבדבר אינה מותירה מקום להירהור, מונעת מן המחשבה כל סיכוי לבחור מילה מנחמת.
אנחנו נותרים חסרי כל לבד מן המוות, מן העובדה הנחרצת של היותנו בני תמותה...
עובדת מותו של אדם בלא סיבה ניכרת לעין, עובדת מותו של אדם סתם בשל היותו אדם, מקרבת אותנו אל הגבול הבלתי נראה שבין החיים והמוות, עד שאיננו יודעים עוד באיזה צד אנחנו נמצאים."

פול אוסטר כבש אותי בגיל מאוד צעיר, כשקראתי את ספרו האוטוביוגרפי "המצאת הבדידות", ספר הפרוזה הראשון שכתב. אחר כך הגיעו הטרילוגיה הניו יורקית, מהיד אל הפה, מוסיקת המקרה, בארץ הדברים האחרונים, איש בחושך, בלתי נראה, עיר הזכוכית, ספר האשליות, מר ורטיגו, ועוד ועוד...
רק לאחרונה רכשתי לי את המחברת האדומה שלו, כדי להיזכר בתקופת הקריאה האוסטרית שלי, שהייתה חוויה של גילוי, התאהבות בשוטטות כחלק מתהליך יצירה וחיבור לז'אנר של ממואר.
הספרים של אוסטר הם מסע פיוטי מהפנט של צירופי מקרים, עם כל הרצף שבין זיכרון, דמיון ובדיון.
"להשאיר את העולם קצת יותר טוב מאיך שמצאת אותו - זה הדבר הכי טוב שאדם יכול לעשות", אמר אוסטר.
תודה לך שהעשרת והשארת את העולם שלנו קצת יותר יפה וטוב.
יהי זכרך ברוך.

הציטוט למעלה מתוך "המצאת הבדידות", בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

06/05/2024

אחרי הכל, תקומה / אורית בר ישראל

הַיּוֹם אֲנִי עוֹמֶדֶת כָּאן,
שִׁבְעָה חֳדָשִׁים אַחֲרֵי
הָאָסוֹן הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר שֶׁקָּרָה לָנוּ
מֵאָז קוּם הַמְּדִינָה,
וְאוֹמֶרֶת לָכֶם,
זוֹ לֹא הָיְתָה שׁוֹאָה.
הָיָה זֶה טֶבַח מִפְלַצְתִּי, שֶׁל חַיּוֹת אָדָם,
אֲבָל,
אֲנִי עוֹמֶדֶת כָּאן
וְזוֹכֶרֶת,
אֶת אַלְפֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּסְפּוּ שָׁם מִדֵּי יוֹם,
לִפְנֵי 85 שָׁנִים,
וְיוֹדַעַת,
לָהֶם לֹא הָיְתָה מְדִינָה,
אוֹ "אַחִים לַנֶּשֶׁק".
לֹא הָיָה מִי שֶׁיִּשְׁלַח חֲבִילוֹת,
אוֹ יִתֵּן מָקוֹם לַמְּפֻנִּים מֵהַקְּרָבוֹת.
כְּאָז , כֵּן הַיּוֹם,
שָׂרְפוּ בָּתִּים עַל יוֹשְׁבֵיהֶם,
אָנְסוּ חָטְפוּ רָצְחוּ,
אֲבָל אֶת הַתִּקְוָה לֹא שָׂרְפוּ.
אֶת הַשּׁוֹאָה הַהִיא
אָסוּר שֶׁנִּשְׁכַּח,
הִיא לֹא דּוֹמָה לִכְלוּם,
גַּם אִם זֶה נִרְאֶה כָּךְ.
וְאִם מִשָּׁם קַמְנוּ, גַּם מִכָּאן נוּכַל לָקוּם.
נְגַלֶּה אֶת הָאוֹר
בְּסֶדֶק הַתְּרִיס הַסָּגוּר,
נֶאֱסֹף אֶת אֲבַק הַלְּבָבוֹת הַשְּׁבוּרִים
הַנִּשָּׂא בָּרוּחַ.
וְנִזְכֹּר
לֹא נִשְׁכַּח,
נִלְמַד מֵהֶם עַל הַתְּקוּמָה,
נָקוּם, וְנִתְרוֹמֵם כְּמוֹ אָז,
גַּם מֵאוֹתָהּ הַשַּׁבָּת הָאֲיֻמָּה.

Orit Bar-israel

03/04/2024

"היצירה שלי אוניברסלית. אני לא כותב לישראלים או לחיפאים.
אני כותב לאדם שבתוכי. אני כותב לעצמי.
אני נאבק קשות בעצמי, מנסה להפיק את המיטב שבי. את שגב ההנאה אני קוטף בשעת הכתיבה, כשאני רואה כתמי דיו לובשים על גיליון הנייר דמויות נושמות שמרגשות אותי.
אני צריך את המגע של העט שהמלים זורמות ממנו אל היד. אני לא יכול אחרת.
הכתיבה אצלי היא לצד החיים, ואני משתמש בה כדי לברוח משגרת היום יום.
אני לא נוהג להראות לאף אחד את הספר בעודו בתהליך. על כל משפט שכתבתי, לפחות עשרה נמחקו, ואני משתדל לדייק ולהחמיר עם עצמי.
ההשראה יכולה לבוא מכל מיני מקומות. מול הים, על הספה, מתחת לחלון, זוהי פינת המדיטציה שלי. כאן אני נרגע וחושב מחשבות.
בכולנו קיים הרצון להשאיר על פני החול הנודד של החיים עקבות אישיים בני־קיימא... רבים משאירים עקבות בצורה של ארמון, המצאה, ממון וירושה מרשימה. אני משאיר מאחורי מילים."

סמי מיכאל האמין שסופרים לא צריכים ללכת למדפי הספריות, אלא לרדת לרחובות ולקבל השראה מהחיים עצמם.
כל תחנות וחוויות חייו פרושות בעשרות הספרים שכתב.
תודה על כל השפע, היופי והצדק שהנחיל לנו בספריו.
יהי זכרך ברוך.

21/03/2024

יום השוויון האביבי מציין באופן רשמי את תחילת האביב.
מאחלת לכולנו בימים אלה שנראה עוד נראה,
איך הבוקר עולה והאור הולך ומתגבר.
אף על פי כן☀️

14/03/2024

הֵם טוֹעִים הַמַּדְּעָנִים / אַבָּא קוֹבְנֶר

הֵם טוֹעִים, הַמַּדְּעָנִים, הַיְקוּם לֹא נִבְרָא
לִפְנֵי מִלְיַרְדִים שָׁנִים.
הַיְקוּם נִבְרָא, לְפִי דַּעְתִּי, יוֹם יוֹם.

הַמַּדְּעָנִים טוֹעִים כְּשֶּׁהֵם טוֹעֲנִים
שֶׁהַיְקוּם נִבְרָא מְחֹמֶר הִיּוּלִי
אֶחָד,
לְפִי דַּעְתִּי נִבְרָא הָעוֹלָם יוֹם יוֹם
מֵחֳמָרִים שׁוֹנִים שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם מְשֻׁתָּף
וְרַק יַחַס הַמַּסּוֹת שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ
שֶׁל יְסוֹד הַצַּעַר וִיסוֹד הַתִּקְוָה,
עוֹשֶׂה אוֹתָם לִבְנֵי לְוָיָה
וּלְאַבְנֵי שָׂפָה. אֲנִי מִצְטַעֵּר,
שֶׁעָלַי לָקוּם, בְּכָל הָעֲנָוָה, וְּלְעַרְעֵר
עַל הַבָּרוּר כָּל-כָּך וְהַמֻּסְכָּם עַל הַמֻּמְחִים,
שֶׁהַגְּדוֹלָה בַּמְּהִירֻיּוֹת הִיא זוֹ שֶׁל הָאוֹר.
שֶׁהֲרֵי אֲנִי וּבְשָׂרִי הַמּוּאָר
חָזִינוּ זֶה מִקָּרוֹב דָּבָר אַחֵר
שֶׁמְּהִירוּתוֹ גְדוֹלָה אַף מִמְּהִירוּת הָאוֹר
וְהוּא גַּם חוֹזֵר
אָמְנָם, לֹא בְּקַו יָשָׁר, בְּשֶׁל עַקְמוּמִיוּת הַיְקוּם
אוֹ בְּשֶׁל תְּמִימוּת הַשֵּׁם

וְאִם נְצָרֵף כָּל-זֶה לְמִשְׁוָאָה כַּדִּין, אוּלַי יוּבַן
מַדּוּעַ אֲנִי מְסָרֵב לְהַאֲמִין, שֶׁקוֹלֵךְ
וְכָל שֶׁשִּׁוִּיתִי לְנֶגְדִּי תָּמִיד
וְכָל שֶׁהָיָה מַמָּשִׁי כָּל-כָּך וּפִתְאֹם
אָבַד
בֶּאֱמֶת אָבַד לְעוֹלָם.

וְאִם עֲדַיִן לֹא נִבְנָה מִמֶּנּוּ הָעוֹלָם,
בָּרוּך הוּא יוֹם-יוֹם.

אַבָּא קוֹבְנֶר. משורר, סופר, אמן. נולד היום לפני 106 שנים ❤

Address

הרימון
Pardes Hanah
37018

Telephone

0526226277

Website

http://masabemilim.co.il/

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מסע במילים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to מסע במילים: