ניב & בידרמן, עורכי דין

16/07/2025

בין הצדדים פרץ סכסוך שנגע לשווי חשבונית המס שצריכה להיות מחושבת ביחס לשווי עבודות הבניה, כשלמעש מדובר בסכומים משמעותיים עד מאוד בערכים של מליוני שקלים.

במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי, העותרים הודו כי הייתה טעות ויש לצרף לסכום את המע"מ.

כעת - לאחר שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי כי עליהם להנפיק חשבונית על סך שווי העבודות, הפחיתו הם את שווי המע"מ.

בית המשפט העליון היה חד וברור: "אתם הודיתם בטעות, אינכם יכולים לחזור בכם עכשיו". השופטים קבעו שהתנהלותם היא "חוסר ניקיון כפיים" וחייבו אותם בכל הסכום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

מש"ל: מי שמודה בטעות – לא יכול להתכחש לה בדיעבד.

מה זה אומר מבחינתנו, בעלי עסקים ועורכי דין?
חוזים, הסכמים, פסיקתאות וחשבוניות – דורשים דיוק.
לפעמים מילה כמו "כולל" או "בתוספת" – יכולה להשפיע בגובה של מאות אלפי שקלים, ולעלויות כספיות נוספות בדמות שכר טרחת עורכי דין ואגרות בית משפט.

#מעמ #בגץ

07/07/2025

ביום רביעי הקרוב, עו"ד שגית בידרמן תיטול חלק בפאנל מכובד, הנוגע לתחום המשפט האזרחי. הנכם מוזמנים להירשם לכנס הקרוב שייערך באולם הכנסים של מחוז מרכז, בראשון לציון:

חברות וחברים יקרים,

הצטרפו אלינו לערב עיון מיוחד, בריכוזם האקדמי של כבוד השופט (בדימוס) רחמים כהן ועו"ד דורון רדעי, לרגל יציאתה של מהדורה דיגיטלית חדשה של הספר "הרפורמה בסדר דין אזרחי: מורים נבוכים" מאת פרופ' יששכר רוזן-צבי.

במסגרת הערב נארח את פרופ' טליה פישר להרצאה בנושא הרפורמה בסדר הדין האזרחי - צמצום ההוראות והרחבת שיקול הדעת השיפוטי. לאחר מכן, נארח את ד"ר אורי אהרונסון להרצאה על ״איך עושים רפורמה?״ על אתגרי העיצוב וההטמעה של נורמות חדשות להרגלים ישנים.

לאחר הפסקה קצרה נשוב למושב בנושא תקנות סדר הדין האזרחי החדשות - האם השיגו את מטרתן? בהנחייתו של כבוד השופט (בדימוס) רחמים כהן ובהשתתפותם של כבוד השופט יעקב שקד, כבוד השופטת מיכל הירשפלד ועוה"ד איל רוזובסקי, ערן יעקובוביץ ושגית בידרמן.
את הערב יחתום פרופ' יששכר רוזן-צבי בדברי סיכום.

9.7.2025 | רביעי | 16:00 | בית הפרקליט, תרמ"ב 7, ראשון לציון

להרשמה ופרטים נוספים 👈
https://katzr.net/0a6fe4

הצטרפו אלינו!
עו"ד רומי קנבל,
יו"ר מחוז מרכז
וחברי ועד המחוז

28/05/2025

עיקול מיליונים נשאר בתוקף: הרשם דחה טענות נתבע שנמנע מלהגיש תצהיר, על אף השיהוי

במסגרת תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בסך של (כמעט) 7 מיליון שקלים, נטען כי במסגרת שותפות עסקית עם הנתבע לקמפיינים אינטרנטיים, הועברו לחזקתו כספים בנאמנות. כשביקשו את הכסף בחזרה – הנתבע פשוט נעלם.

התובעים הגישו תביעה והטילו עיקול על נכסי המקרקעין של הנתבע. הנתבע ביקש לבטל את העיקול, אבל עשה טעות קטלנית: הוא לא הגיש תצהיר אימות לתמיכה בגרסתו.

למה זה כל כך חמור? כי בלי תצהיר, אין לו גרסה משפטית מול טענות התובעים. יותר מזה – זה מעורר חשד שהוא פחד מחקירה נגדית, שכן במהלך הליך לביטול עיקולים, יש זכות לחקור את מי שמסר תצהיר.

התוצאה: הבקשה לביטול העיקולים נדחתה. בית המשפט נתן דגש על החשש בהברחת נכסים בסכומים כל כך גבוהים, על החשש ליטול הלוואות ומשכנתאות כנגד נכסי המקרקעין, והותיר את הצווים על נכסי המקרקעין, כשממילא הפעילו השוטפת בבנקים לא ניזוקה מכך.
טענות הנתבע נידחו, בין היתר גם כשטען שיש שיהוי בהגשת הבקשה לעיקולים.

מה דעתכם?

27/05/2025

היום פורסמה החלטה נדירה מבית המשפט העליון שמראה עד כמה חשוב להיות כנים עם חברות הביטוח.

מקרה שהגיע עד לערעור שלישי (!): סבאח רצה לחסוך כסף בביטוח הרכב שלו, אז הוא שיקר. במקום לרשום את הבן הצעיר כנהג העיקרי של רכב הגולף, הוא רשם את האבא המבוגר - כדי לקבל פרמיה זולה יותר.

כשקרתה תאונה והנזק הגיע לסכום משמעותי, חברת הביטוח גילתה את השקר וסירבה לשלם.

בית המשפט המחוזי חשב שחברת הביטוח לא הסבירה מספיק טוב מה יקרה אם ישקר, אז חברת הביטוח חוייבה לשלם. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה בצורה חד-משמעית.

השופטים קבעו: "אין לתת פרס לשקרן". מערכת הביטוח מבוססת על אמון הדדי ותמחור מדויק של סיכונים. מי שמרמה בכוונה - מאבד את הזכות לכיסוי 💸

הלקח? כנות זה לא רק ערך מוסרי - זה גם הגנה כלכלית חיונית.

#ערעורבגלגולשלישי

27/05/2025

השבוע ישבתי מול לקוח שסיפר לי על השותף שלו בפרויקט נדל"ן ששכנע אותו להשקיע עוד מיליונים בטענה שזה "הזדמנות פז". רק אחרי שהעביר את הכסף הוא גילה שהשותף הסתיר ממנו מידע חיוני על העסקה.

"אני רוצה לתבוע אותו בבית משפט", הוא אמר. "שכולם יראו איך הוא רימה אותי".

הבעיה? בהסכם השותפות היה סעיף ברור שקובע שכל מחלוקת תועבר לבוררות.

השבוע בית המשפט הכלכלי שב וקבע בהחלטה שיפוטית: גם כשיש טענות למצגי שווא ותרמית בסכומים מהותיים (באותו עניין דובר על 21 מיליון ש"ח), הרי שאם הצדדים חתמו על הסכם בוררות - הסכסוך יוכרע בפני בורר.

השופטת הבהירה שבורר מוסמך לדון בטענות תרמית וקיפוח בדיוק כמו בית משפט, והעובדה שההליך פחות פומבי לא מצדיקה התעלמות מרצון הצדדים.

הלקח? 📝 לפני שחותמים על הסכם עסקי, חשוב להבין לעומק את המשמעות של הליך בוררות וכיצד תניית הבוררות תנוסח בהסכם. לפעמים זה יכול לחסוך זמן וכסף, ולפעמים זה עלול להגביל את האפשרויות שלכם.

איך אתם מתייחסים לסעיפי בוררות בהסכמים עסקיים?

#בוררותעסקית #סכסוכיםעסקיים #דיניחוזים #נדלן #שותפותעסקית

26/05/2025

היום פורסם פסק דין חדש,של בית המשפט השלום בתל אביב (השופט אבי כהן), במסגרתו פסק כי דין תביעה בעילת לשון הרע, שהוגשה על סך של 1.6 מיליון ש"ח לפני כחצי שנה להידחות על הסף.
השופט פסק כי מדובר: ב"תביעת השתקה מובהקת", תביעה שמטרתה לא לקבל פיצוי הוגן, אלא להפחיד ולהשתיק כל מי שמעז להעלות שאלות לגיטימיות על נושאים ציבוריים.

התוצאה? התביעה נמחקה על הסף, והתובעים נקנסו ב-30,000 שקל.

האם יצא לכם להיתבע בגלל שפרסמתם ביקורת לגיטימית? ייתכן ומדובר בניסיון להשתיק אתכם.

מה דעתכם על זה?

19/05/2025

🛑 מה קורה כשבוני-אתרים “סוגרים את הברז״? 🛑

התובעים, מפעילים אתר למציאת מומחים, מצאו את עצמם במצב בו קוד קנייני שפיתח את האתר בבעלותם מצוי בבעלות החברה בונת האתרים, המספקת שירותי תמיכה.
היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, והנתבעים הודיעו “נגמר השירות”.
התובעים בגישו תביעה כנגד הנתבעים, וכן צו המונע מהם לסגור את האתר או להימנע ממתן שירות (צו שיקפיא את המצב הקיים).
בית-המשפט המחוזי החליט:
✨ לחייב את הנתבעים להשאיר את האתר באוויר עד 10.5.2027.
✨ לאסור על הנתבעים למחוק או לשנות שורה בקוד
✨ להעניק לתובעים, בעלי האתר, גישה מלאה וגיבוי חיצוני על מנת לבנות אתר חלופי מחדש, שיוביל לעצמאות דיגיטלית.


באופן זה, תישמר הרציפות העסקית והמוניטין של התובעים, אל מול לקוחותיהם. החסרון הוא שנכפה על הנתבעים, ספקי השירות, להמשיך לעבוד עבור לקוח שאין הם מעוניינים בו עוד.

מה דעתכם? אשמח שתשתפו אותנו בתגובות 👇🏻

#פסיקהחדשה #סכסוךחוזי #ליטיגציהמסחרית #אתראינטרנט #תביעהמסחרית

13/05/2025

“התנכלות, התעמרות והתערבות בהחלטות מקצועיות” –
כך מתאר מאמן נבחרת הג’ודו, אורן סמדג'ה, את יחס איגוד הג’ודו כלפיו במכתב התראה לפני תביעה שפורסם בשבוע שעבר בכתבות חדשותיות (כדוגמת ynet).

הסיפור בקצרה:
אחרי 15 שנה בתפקיד, מאמן הג'ודו האהוב, אורן סמדג’ה הודיע על התפטרות.
נחשף כי החלטתו להתפטר נובעת מטענות שיש לו בתור עובד כלפי מעסיקתו, ובכלל כך:
• טענות להתעמרות ממושכת במקום העבודה.
• פגיעה בסמכותו המקצועית (למשל התערבות בבחירת סגל ומאמנים) .
• התנהלות שאינה מתחשבת באבלו על בנו עומר ז״ל שנהרג בלחימה.

מבחינת הזווית המשפטית, חלים על כל מעסיק חובות כלפי עובדיו. חלק מהחובות הן ליצור סביבת עבודה בטוחה ומוגנת, ללא התעמרות מצד מנהלים.

כאשר מנהל “תוקע מקלות בגלגלים” (כלשון מכתבו של סמדג'ה), ייתכן ויש מקום לבחון, בנוסף לחשיפתו הישירה של המעסיק, גם חשיפה נזיקית אישית של המנהל עצמו.

מה מנהלי חברות /מעסיקים יכולים ללמוד מכאן?
אם קיבלתם מכתב התראה לפני תביעה, מכתב כזה פותח חלון הזדמנויות קצר לגישור או לבקרת נזקים.
ראוי שתשאלו את עצמכם: כמי שמובילים ארגונים בתקופה מאתגרת – האם יש לכם מנגנון בקרה שמזהה בזמן אמת סימני התעמרות או “התערבות לא עניינית” בהחלטות מקצועיות?

אנחנו מתמחים במתן שירותים לחברות, דירקטוריונים ומנהלים בכירים הזקוקים לליווי משפטי אסטרטגי בדיני עבודה וליטיגציה מסחרית — משלב ניהול הסיכונים המוקדם ועד ייצוג בערכאות השיפוט השונות.

12/05/2025

"מי שטוען הלוואה לא יכול לזכות בטענת טעות!" - פסק דין חדש שכדאי להכיר 💼⚖️
חברים יקרים, רוצים לדעת איך פרט טכני עלול לעלות לכם מאות אלפי שקלים בבית המשפט? בית המשפט המחוזי פרסם השבוע פסק דין מרתק שכדאי לכם להכיר!
במקרה המעניין שנדון, שני אנשי עסקים התגלגלו לסכסוך כספי סביב 625,000 ₪. אחד טען בתוקף שמדובר בהלוואה שנתן לשני כשהיה ב"מצב כלכלי קשה". השני טען שזו הייתה "התחשבנות עסקית" רגילה.
למרות שבית משפט השלום התרשם שאין מדובר בהלוואה, הוא עדיין פסק לטובת התובע - החלטה שהתהפכה עכשיו בערעור!

בית המשפט המחוזי קבע עיקרון חשוב לכל מי שמנהל עסקים:

אם אתם תובעים מישהו, חייבים להקפיד על העילה הנכונה בכתב התביעה
לא ניתן לזכות בתביעה על בסיס עילה שונה מזו שטענתם בהתחלה
אפילו אם הצדק לכאורה איתכם, טעות בניסוח התביעה עלולה להפיל את כל המקרה!

לקח חשוב: לפני שאתם מגישים תביעה או חותמים על הסכם עסקי, התייעצו עם עורך דין מנוסה שיוודא שאתם על קרקע משפטית יציבה. זה עשוי לחסוך לכם מאות אלפי שקלים והרבה עוגמת נפש!
משרדנו מתמחה בליווי עסקי ובניסוח תביעות שמגנות על האינטרסים שלכם. שווה שיחת ייעוץ לפני החלטות גדולות! ✅✅✅

(ׁמ"מ תיק 19249-06-23 ר. זנזורי חברה לבניה בע"מ נ' יעקב צין בע"מ)

#משפטעסקי #ייעוץמשפטי #הלוואותעסקיות #סכסוכיםמסחריים #פסיקהחדשה #ניהולסיכונים

11/05/2025

בפסיקה מטלטלת שפורסמה היום, לפני כחצי שעה, דחה בית המשפט העליון את עתירת בג"ץ בג"ץ הכריע, כי התינוקת סופיה - שהייתה בלב פרשת החלפת העוברים בבית החולים אסותא - תישאר אצל ההורים המגדלים.

מדובר בפסק דין שממחיש את הקונפליקט המשפטי והאנושי שבין הזיקה הגנטית לבין הקשר הנרכש, הרגשי והיומיומי.

ההרכב כלל את השופטים ברק-ארז, וילנר, גרוסקופף, שטיין וכשר.

דעת הרוב – שכתבה השופטת וילנר – קבעה כי סמכות בית המשפט מוגבלת להגדרה המשפטית של "הורה על פי דין", וכי אין היא מכריעה את הזהות האישית של הצדדים. המפתח – טובת הקטינה.

השופט שטיין, בעמדה חלקית, הדגיש את חשיבות ההכרה באבהות הביולוגית – אך לא העניק זכויות אפוטרופסות.

מנגד, בדעת מיעוט, הדגישה השופטת ברק-ארז את הצורך לבחון את "ההבנות המקוריות" של הצדדים בעת הפנייה להפריה חוץ-גופית, ואת מרכזיות הזיקה הגנטית בהקשר זה.

זהו פסק דין שייזכר כציון דרך בפסיקת בית המשפט העליון בשאלות זהות, הורות ומשפט מוסרי. הוא מציף שאלות עמוקות – על גנטיקה, על משפחה, על רגשות – אך נשען בסופו של דבר על עיקרון אחד: טובת הילדה הקונקרטית.

בית המשפט העליון הורה על קביעת מתכונת שתאפשר קשר בין סופיה להוריה הביולוגים.

המציאות נותרת מורכבת.... מה דעתכם על פסק הדין, האם צודק?

08/05/2025

18 שנים להיעלמותה של מדלן מקאן

ב-3 במאי 2007 נעלמה הילדה הבריטית מדלן מקאן מדירת נופש בפורטוגל, כאשר הוריה סעדו במסעדה סמוכה. היעלמותה טלטלה את העולם והפכה לאחת מפרשות הנעדרים המורכבות והמתוקשרות ביותר שנרשמו בעידן המודרני.

היום, לאחר 18 שנים, דווח כי החקירה קרובה מתמיד לפריצת דרך.
🔹 כבר בשנת 2020 זוהה חשוד מרכזי: כריסטיאן ברוקנר, עבריין מין גרמני המרצה עונש מאסר בגרמניה. אז גם פורסם לראשונה החשש כי מדלן אינה בין החיים, וחודשה החקירה באזור סכר מים סמוך למקום היעלמותה.

🔹 ההתפתחויות האחרונות כוללות ממצאים חדשים: ראיות דיגיטליות מזעזעות שנמצאו ברשות החשוד – ובהן תצלומי עירום, תלבושות ילדים מוסוות, וחומרים פורנוגרפיים חמורים – אשר, לטענת הרשויות, מחזקים את ההנחה כי הילדה נרצחה. למרות זאת, אין בידיהם "ראיית זהב" – לא גופה, לא DNA, ולא עדות ישירה.

ההתמקדות בפרטים החדשים, מחזירה אותנו גם לסוגיה אזרחית, שטלטלה את משפחת מקאן:

במהלך החקירה הראשונה בפורטוגל, הוכרזו קייט וג'רי מקאן, הוריה של מדלן, כ"חשודים רשמיים".
חצי שנה לאחר מכן, הוסר מפקח החקירה, גונסאלו אמראל, מתפקידו.
כעבור חצי שנה נוספת, נסגרה החקירה מחוסר ראיות.
שלושה ימים בלבד לאחר סגירת התיק, פרסם אמראל ספר בו טען כי ההורים היו מעורבים במותה של מדלן והסתירו את גופתה.
במקביל העניק ראיון לעיתון, והספר עובד גם לסרט תיעודי ששודר בטלוויזיה והופץ מסחרית.

בתגובה, הגישו ההורים תביעת דיבה נגד אמראל (ומדינת פורטוגל) – הליך שהגיע עד לבית המשפט העליון בפורטוגל, ובהמשך גם לבית הדין האירופי לזכויות אדם.

הספר והסרט הציגו תזה שלפיה הם ביימו חטיפה ופעלו ברשלנות כלפי בתם – ומכאן שמדובר בפרסום לשון הרע.

בית הדין האירופי לזכויות אדם דחה את עתירת ההורים פה אחד.
נקבע כי:
🔹חופש הביטוי של אמראל גובר במקרה זה על הזכות לשם טוב,
🔹אמראל התבסס על תיק חקירה פומבי,
🔹ספרו הציג תיאוריה אפשרית – ולא קביעה עובדתית.
🔹ההורים הפכו לדמויות ציבוריות במידה רבה בעצמם, תוך חשיפת חייהם לעין הציבור.
🔹לא נמצא שאמראל פעל מתוך עוינות אישית.

בפסק הדין הודגש, כי קביעה לטובת ההורים עלולה להוביל ל"אפקט מצנן" מסוכן על חופש הביטוי הציבורי בנושאים מהותיים. על כן תביעת ההורים נדחתה.

למראה המקום של פסק הדין של בית הדין האירופי:
https://hudoc.echr.coe.int/eng #{%22itemid%22:[%22002-13798%22]}

בתמונה: מדלן מקאן והחשוד העיקרי בהיעלמותה (לקוח מתוך עיתון "מעריב"):

#צדק #דיבה #לשוןהרע
#חופשהביטוי

07/05/2025

פרשת תאיר ראדה ז"ל ממשיכה להכות גלים, והפעם מזווית משפטית מורכבת במיוחד: תביעת הדיבה שהגישה אולה קרבצ'נקו נגד יוצרי הסדרה "צל של אמת", עו"ד ירום הלוי ובן זוגה לשעבר, אדיר חבני.

קרבצ'נקו, שבעבר נחשדה אך מעולם לא הואשמה ברצח, מבקשת כעת פיצוי של 5.4 מיליון ש"ח בגין פגיעה בשמה הטוב ושימוש בציוריה ללא רשות. אולם, מהלך זה טומן בחובו סיכון משמעותי: במהלך הדיונים, הנתבעים מציגים ראיות ועדויות שמעמידות את קרבצ'נקו בעמדה בעייתית, כולל התבטאויות מטרידות מהעבר והודאות בשקרים שנאמרו בעבר.

המשפט, שמתנהל באולם אזרחי, מקבל גוון פלילי, כאשר השאלה המרכזית – מי רצח את תאיר ראדה – חוזרת לדיון הציבורי. ההגנה טוענת כי פרסומיהם היו אמת או הבעת דעה בתום לב, בעוד שקרבצ'נקו מתמודדת עם חקירות קשות שמעלות תהיות לגבי מהימנותה.

מקרה זה מדגיש את הקו הדק שבין חופש הביטוי לאחריות משפטית, ואת הסיכונים שבהגשת תביעת דיבה כאשר העבר האישי מורכב. האם קרבצ'נקו תצליח לטהר את שמה, או שהתביעה תוביל לחשיפת פרטים נוספים שיפגעו בה?
ישראל היום

#תאירראדה #אולהקרבצנקו #צלשלאמת #לשוןהרע #משפטאזרחי #חופשהביטוי #מערכתהמשפט #דיניתקשורת #פרשתראדה