31/07/2025
מהכאב של גוש קטיף – אל הנחישות של חרבות ברזל | אמיר אביבי מתארח בפודקאסט 'בזווית אישית' עם דודו סעדה
20 שנה עברו מאז הפעם ההיא, שבה מפקד צעיר בשם אמיר אביבי עמד מול דלתות נעולות של בתים שבלב – סירבו להתפנות. הוא היה אז מפקד גדוד הנדסה, שתפקידו היה לבצע את הבלתי נתפס – לפנות אחים. יהודים. מבתיהם.
היום, תת־אלוף (במיל') אמיר אביבי מביט לאחור בלי תירוצים ובלי התחמקויות:
"גירוש של 8,000 יהודים יקרים – על כלום. זו הייתה טעות אסטרטגית נוראית. ואנחנו משלמים עליה עד היום."
הכאב הזה – של מה שהיה – מלווה אותו גם כשהוא מדבר על מה שקורה כאן ועכשיו. על השביעי באוקטובר, על חרבות ברזל, על מה שמונח על הכף.
"ברגע אחד עברנו מהלם לנחישות. עם ישראל התעשת, ויצא לקרב על הבית. זו לא עוד מלחמה – זה מאבק על הקיום שלנו. לא רק של ישראל. של כל העולם המערבי מול הטרור האסלאמי."
המסע של עם ישראל, כמו שהוא רואה אותו, מורכב משלושה שלבים:
1. השמדה מוחלטת של כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס.
2. השבת כל החטופים – כי בלי הבנים והבנות שלנו בבית, אין תחושת ניצחון אמיתית.
3. מציאות חדשה בעזה – כזו שלא תאפשר לצבא טרור לקום מחדש.
ובתוך כל זה, אמיר לא מאבד תקווה. להפך.
"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר. אבל השחר כבר כאן. איילת השחר עומדת להפציע."
בפרק מרגש ועוצמתי במיוחד של הפודקאסט "בזווית אישית עם דודו סעדה", אמיר אביבי משתף בכאב, בחזון ובאמונה שמובילים אותנו אל עבר עתיד בטוח וטוב יותר.
האזינו עכשיו – הקישור בתגובה הראשונה!
