01/09/2025
בית המשפט העליון קיבל את עתירת הסניגוריה הציבורית וקבע כי למשטרה אין סמכות לבצע חיפוש בטלפונים ניידים או בכל חומר מחשב אחר, רק בהתבסס על הסכמת המחזיק במכשיר וללא צו שיפוטי מפורש.
בית המשפט העליון קיבל הבוקר (יום א') את העתירה שהוגשה על ידי הסניגוריה הציבורית נגד היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ומשטרת ישראל – וקבע כי למשטרה אין סמכות לבצע חיפוש במחשבים ובכלל זאת בטלפונים ניידים, רק בהתבסס על קבלת הסכמתו של המחזיק במכשיר, ללא צו שיפוטי מפורש. כפועל יוצא מכך הורה בית המשפט העליון על ביטול הסעיפים בנהלי המשטרה והפרקליטות המתירים חיפוש בחומר מחשב בהתבסס על הסכמת הנחקר – ביטול שייכנס לתוקף לאחר תקופת היערכות של 18 חודשים, במסגרתה יוכל המחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה, ככל שיימצא לנכון.
בעתירה שהוגשה על ידי הסניגוריה הציבורית נטען כי החיפושים מתבצעים בניגוד להוראות החוק ופוגעים בזכויותיהם החוקתיות לפרטיות ולהליך הוגן של אלפי נחקרים מדי שנה. כל חיפוש במכשיר הטלפון הנייד של נחקר חושף לעיני החוקר את עולמו הפנימי וסודותיו הכמוסים ביותר. מעבר לכך, במכשיר הטלפון הנייד של כל אחד מאיתנו שמורות עשרות אלפי אינטראקציות עם אלפי אנשים שונים – חלקן אינטימיות ממש. חיפוש בטלפון הנייד של חשוד אחד, אפוא, פוגע אנושות לא רק בפרטיותו שלו, אלא בפרטיותם של אותם אלפי אנשים שבחרו לחלוק את סודותיהם האישיים ביותר עם בעל מכשיר הטלפון – מבלי שהעלו על דעתם ששוטרי משטרת ישראל ייחשפו למידע זה.
בית המשפט העליון קיבל את טענותיה של הסניגוריה הציבורית, וקבע כי לאור הפגיעה הקשה של חיפוש בחומר מחשב בפרטיות הנחקרים ובפרטיותם של צדדים שלישיים, נדרשת הסמכה מפורשת בחוק לעריכת החיפוש וזאת גם בנסיבות שבהן ניתנת הסכמת החשוד לכך. משכך, לא ניתן לבצע חיפוש בחומר מחשב ללא צו שיפוטי, תוך שהובהר כי הדרישה לצו שיפוטי אינה תנאי טכני-פרוצדורלי, אלא דרישה מהותית, שנועדה להבטיח, באמצעות בחינה של גורם אובייקטיבי, חיצוני לחקירה, כי אכן מתקיימת עילת חיפוש, וכי היקף החיפוש, על הפגיעה הנגזרת ממנו, אינו עולה על הנדרש.
עורכי הדין יגאל בלפור וגיל שפירא, אשר הגישו את העתירה מטעם הסניגוריה הציבורית, מסרו: "מדובר בפסק דין חשוב ותקדימי של בית המשפט העליון, הן בכל הנוגע לביצור ההגנה על זכות היסוד של נחקרים לפרטיות אשר נפגעת בצורה אנושה בעת חיפוש בטלפון נייד, והן בשל האמירה הברורה במסגרתו לפיה אסור לרשויות האכיפה לאמץ פרקטיקות חקירתיות הפוגעות בזכויות יסוד בהיעדר הסמכה חוקית מפורשת, גם אם יש תועלת חקירתית בפעולות,
שכן "המדרון בהקשר זה – חלקלק; אחריתו – מי ישורנה"; וכי מגמת רשויות האכיפה לבצע פעולות המסייעות לה במילוי תפקידה, ללא הסמכה חוקית, עלולה להביא לפגיעה הולכת וגוברת, הן בזכויות יסוד והן בעקרון שלטון החוק. בכך מסר חשוב לרשויות אכיפת החוק שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים, והמחוקק הוא הגורם הבלעדי המוסמך להתיר למשטרה סמכויות שיש בהן פגיעה בזכויות יסוד".
הסנגוריה הציבורית