
16/09/2025
שנים של יצירה, חודשים של תכנון ועבודה על התערוכה וארבעה שבועות של עונג צרוף וכל כך הרבה אהבה והערכה שהורעפה עלינו.
תודה לכולכם.
פוסט סיכום והתחלה.
תערוכת היחיד שלי 'הטרולסקיז' הסתיימה לאחר ארבעה שבועות.
היא החלה בהתרגשות מהולה בחרדה... אנשים יגיעו? מי בכלל יגיע? את מי אני מעניין? את מי האמנות שלי מעניינת?
ומי שכבר יגיע, יאהב את העבודות שלי? יראה בהן קישוט? אמנות? בדיחה? יצירה?
התערוכה הזו וההרצאות שנתתי בה היו מהרגעים הכי חשופים בחיי. כאלו שאין לי מאחורי מה ומי להתחבא.
זה אני מול העולם, וכולם יכולים לראות אותי במערומיי (וגם את מערומי היצירות שלי).
ואז הגיע ערב הפתיחה, שאת העבודות האחרונות סיימנו לתלות כשעתיים לפני תחילתו.
וזה היה וואו. פשוט וואו.
קודם כל - כמות האנשים... הגלריה היתה ליטרלי צרה מלהכיל. אנשים נאלצו להצטופף ולא ויתרו. הם עברו יצירה יצירה, דיברו, צחקו, התרגשו, וכולם באו לשתף אותי 'לא ידענו', 'חשבנו שאתה רק עושה אנימציה', 'מאיפה זה בא?' ועוד כאלו משפטים ששמעתי לאורך הערב.
והכי מדהים, אנשים אשכרה רצו את היצירות אליהם וקנו מהן. מכל הסוגים - מפסלי חיתוכי העץ, חיתוכי הפרספקס, הגלויות הממוסגרות, ההדפסים האמנותיים וגם החולצות ('אמנות לבישה' כמו שצח הקפיד לומר לי).
ולאורך ארבעת שבועות התערוכה, אנשים המשיכו לבוא. מכאלו שלא ראיתי שנים (מאז התיכון) ועד כאלו שהגיעו ממרחק וכלל לא מכירים. פשוט שמעו על התערוכה וראו תמונות שגרמו להם לרצות לבוא - מירושלים ועד לצפת. איזה כיף.
ואורח מפתיע במיוחד, שריגש והכניס מלא אנרגיות - דודו גרשטיין, שהוא לא רק אמן גדול, אלא גם אישיות כובשת ואיש מקסים באופן מיוחד.
תהיתי לעצמי בימי התערוכה מה ההורים היו אומרים עליה. עופר אמר שהיו עפים עליה ועלי. נראה לי שהוא צודק.
חבל שפספסו. טוב שלא היו צריכים למשוך במצב שהיו רק כדי להגיע אליה.
כתבתי בהתחלה שזה פוסט סיכום והתחלה. סיכום של התערוכה אבל זו התחלה של מסע שאני מקווה שיהיה מרתק, יזכה לשמח אנשים וגם יגלה עוד מקור פרנסה. גם זה חשוב.
זה גם פוסט תודה - תודה לכל מי שהגיעו, תודה לכל מי שקנו (כה ריגשתם. ברצינות).
תודה לכל מי ששיתפו והפיצו.
תודה לחבר'ה היקרים מפיל אנימציה - נועם, נעם, נדב ובר - שעזרו הרבה וגם סבלו לא מעט בחודשים האחרונים.
תודה לרמי ועדי שעזרו ברגע חשוב ואפשרו לי לעבוד בראש שקט בחלל מעולה.
תודה לצח ולספיר - בלעדיכם לא היתה אמנות לבישה להציג ולמכור וכל כך הרבה אנשים היו נאלצים ללכת עירומים, בלי חולצות טרולסקי.
תודה לסשה על הסושיאל - בחורה מאוד סושיאלית.
תודה לעינת על העצות החכמות - עוד נמשיך להיעזר בך.
תודה לעמית על האירוח בפורטפוליו.
תודה לגיא על הכתבה המפרגנת במעריב.
תודה לאייל על הצילומים בגלריה וצילומי האופנה (בקרוב נחשוף).
תודה לנוער ממשפחת גזית ולאורי המקסים על הדוגמנות.
תודה לצביקה על הכנת סיור וירטואלי בתערוכה - כן, כן, כנסו ללינק ותראו.
תודה לגיתית על כל הפרגון, התמיכה וסיוע הלוגיסטי.
תודה לשרון על כל העזרה שנתנה וכבר הציעה הלאה ועל סיפור ההיכרות בהלוויה. פרייסלס.
תודה לירמי, לגיא ורוני, על עזרה בהקמת התערוכה.
תודה לניסים על הרעיון והחיבור לנילי.
תודה ענקית, מיוחדת ואוהבת במיוחד לנילי מנהלת גלריה הרצליה ואוצרת התערוכה, על הכל. ולגלריה העירונית הרצליה על אירוח חם ומחבק.
תודה לעופר אחי ושותפי.
והכי תודה לכל המשפחה המורחבת שפריגנה ועזרה ומלווה אותי כל חיי (או חייהם, לפי העניין): גיא, רוני, מאיה וגליה, תמר, יעל, יואב, נוגה, דנה ועופר.
כמו בכל רשימת תודות, אולי שכחתי מישהו או מישהי יקרים שעזרו, תמכו והיו לצדי. אם זה קרה, אז תדעו שאוהב אתכם הרבה ותודה.
שרון - טרול - טרולסקי.
Pil Animation פיל אנימציה גלריה הרצליה-בית אמנים Ofer Gazit Eyal Granit Sharon Gazit Sascha Carlyle Guy Sternfeld נוגה גזית יעל גזית @תמר גזית Gitit Wainer Galia Sagy דנה לבנת-גזית