01/10/2025
יום כיפור 2025 שלי הוא לא יום הכיפור שהיה לפני 5 שנים או 10 ובטח לא מה שהיה לפני למעלה מ-30 שנה.
בילדותי, ביליתי המון משעות היום אצל השכנה הצמודה להורי - דודה רחל ז"ל ומשם ספגתי את מרבית ערכי היהדות שהולכים איתי. לדודה רחל יש 7 ילדים, ורובם היו גדולים ממני משמעותי ויחד עם זאת, הייתי מבלה את חיי היום יום אצלה ולעתים, גם את ימות החג. זו הייתה משפחה דתית מסורתית, שומרת שבת וחגים וכשגדלתי, כל מה שראיתי אצלם, לקחתי איתי לחיי הבגרות שלי.
כבר מגיל מצווה, אני צמה מידי שנה בכיפור ולאורך השנים, הייתי מקפידה שלא להדליק אורות, לא לצפות בטלוויזיה וזה הגיע לרמה שהייתי חותכת ניירות טואלט בשירותים מראש - למה? כי זה מה שראיתי בבית של דודה רחל ז"ל.
חלפו עשרות בשנים, ובלימודי התואר, בחרתי ביהדות, כאחת ההתמחויות שלי וזכיתי ללמוד על היהדות ממרצים שונים, חלקם חילוניים וחלקם דתיים.
אחת ההשפעות הגדולות קרתה באחד מקורסי היהדות (של ד"ר מיכל לניר, אני עוד זוכרת 🙂), שלימדה שכולנו דתיים כי להיות דתי בהגדרה זה להיות אדם שמאמין במשהו (והרי כולנו מאמינים במשהו, לא?) והשלתי מעצמי הרבה טאבויים שהשתרשו בי מילדות בעיקר ביום הכיפורים.
אני עדיין צמה מידי שנה אבל
אני מדליקה אור כשאני צריכה ללכת לשירותים בלילה
אני חותכת ניירות טואלט בטבעיות בזמן אמת
פעם קראתי מגזינים והיום אני מעדיפה ספרים
אני כותבת, אם אני מרגישה צורך
אני שוטפת עיניים בבוקר שלמחרת כדי להתעורר
אבל
אני לא צופה בטלוויזיה
אני לא מדברת בטלפון או גולשת באינטרנט
ועדיין אני סופרת 3 כוכבים ורק אז מבחינתי הצום נגמר.
ככה זה בשנים האחרונות ומי יודע איך זה יהיה בעתיד ...
אני לא יודעת אם יש מישהו שאני צריכה לבקש סליחה ממנו
אני יודעת שהיממה הזו היא הזדמנות לעצירה, מנוחה וחשבון נפש.
מבחינתי לצום בכיפור וכל מנהגי החגים האחרים שאני חיה על פיהם
אינם מתבצעים כי אני דתיה אלא כי זו התרבות והזהות היהודית שלי
ביממה הזו אשא תפילה:
🙏לבריאותו של אבי ושל אמי ששניהם מאושפזים למעלה משבוע בבית חולים
🙏לסיום המלחמה הארורה וחזרתם של כל החטופים והחיילים לביתם
🙏לחזרתו בשלום של אחי ארצה
🙏ולימים טובים יותר - של שפע חדש בכל תחומי החיים.
גמר חתימה טובה לכל חבריי ואהוביי
וצום קל לכל הצמים.
