הוצאת הספרים - מכון בן גוריון

14/08/2025

אנו שמחים לבשר על צאתו לאור של הגיליון ה-42 של כתב העת 'עיונים'!

בגיליון החדש עשרה מאמרים שעוסקים בנושאים שונים בחקר ישראל והציונות:
הלאומיות וחוקר המקרא יחזקאל קויפמן; בין חיים באר לש"י עגנון; המחזאי אהרן אשמן והרפרטואר הסמוי של התרבות העברית; שטיחים פרסיים וקונסול גרמניה בחיפה; פרשת ילדי תימן ועדויות כמקור היסטורי; רכוש נטוש ועיצוב המרחב ברמלה; אסירים ביטחוניים בראשית המדינה; מעמד הנשיאות בימיה הראשונים של המדינה; הטלוויזיה הלימודית בשנות השבעים ולימודים כלליים במוסדות 'עץ חיים' של תלמידי הגר"א.

כתבו: יעל בלבן, מירה בלברג, יוסי בן ארצי, איתן בר-יוסף, טליה דיסקין, שהם וקסלר, יאיר ליפשיץ, אבי פיקאר, איציק פס, מני פרידמן, גילי קוגלר ועמנואל שיבר.

'עיונים: כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל' הוא אחד מכתבי העת המובילים בתחום. גיליונות כתב העת יוצאים לאור מאז 1991 בהוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות.

כל המאמרים זמינים לקריאה בגישה חופשית באתר ההוצאה לאור:
https://www.bgu.ac.il/u/ben-gurion-institute-for-the-study-of-israel-and-zionism/main/issues/iyunim/

Oren Kalman אבי פיקאר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute Yair Li****tz
@עוקבים Shoham Wechsler רשת עושים היסטוריה Making History

29/04/2025

פרופ' מוטי גולני היה שותף מחקרי של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, של כתב העת שלו, עיונים, ושל ההוצאה לאור של המכון. מחקריו המוסמכים, הנוקבים ומעוררי המחשבה בעשורים האחרונים היו קרקע לדיונים מעמיקי חדור ורבי משמעות בינו לבין חוקרי המכון לדורותיהם. אנחנו כואבים את לכתו בטרם עת, מתאבלים על החלל שנפער במותו ומודים לו על שנים פוריות של חברות אישית ומקצועית.

'דיין מוביל למלחמה' היא כותרת מאמר שפרסם פרופ' גולני בכתב העת 'עיונים', ובו דן בהשפעתו של הרמטכ"ל על ההחלטה לצאת למלחמה באוקטובר 1956. המאמר זמין לקריאה כאן:https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/4/golani.pdf

צילום: דוד עינב, יד יערי

28/04/2025

אם עדיין לא קראתם את הספר 'בעלי הבית: ממשלת ישראל והפלסטינים, 1969-1967', הנה עוד המלצה: הספר זכה בפרס לורך של יד יצחק בן צבי.
ברכותינו לעמרי שפר רביב (:
מזמינים אתכםן להקשיב היום להרצאתו של עמרי במעמד חלוקת הפרס בירושלים.

פרטים על הטקס: https://ybz.org.il/product/ben-zvi-award-2025/
פרטים על הספר - באתר ההוצאה לאור: https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?279&r=0.146347784294875

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute יד יצחק בן-צבי Shafer Raviv

26/03/2025

מה נוכל ללמוד בעתיד מהפרוטוקולים החסויים כיום של ישיבות הקבינט? מה יתגלה בעוד שנים מן המסמכים הסודיים של מערכות המדינה והצבא הפועלות כעת? ימים יגידו. זה יתרונו של ההיסטוריון החוקר: הוא חי בעתידו של העבר, באותם 'ימים יגידו', לאחר שהוסר החיסיון ומסמכים סודיים לאלפיהם הותרו לפרסום ופתוחים לפניו.
ממסמכים כאלה, שהיו חסויים במשך כמעט חצי מאה ויצאו אל האור, ביקש עמרי שפר רביב ללמוד כיצד גיבשה מדינת ישראל את שלטונה הצבאי על האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי 'יהודה, שומרון ועזה', הלוא הם 'השטחים הכבושים' או 'הגדה המערבית' – אפילו הטרמינולוגיה, כידוע, פוליטית ונפיצה. הוא קרא פרוטוקולים של משרדי ממשלה וגופי ביטחון שונים, נחשף לדברים שנאמרו בחדרי חדרים, למחלוקות, להרהורים ולהתחבטויות של מקבלי ההחלטות בשנתיים הגורליות שלאחר מלחמת ששת הימים, ובספר החדש שראה אור בהוצאתנו, "בעלי הבית: ממשלת ישראל והפלסטינים 1967-1969", הוא משיב על שאלות המפתח בנושא הבוער הזה: כיצד ומדוע התקבלו ההחלטות הנוגעות לשלטון הצבאי של ישראל באותם אזורים? אילו דיונים התנהלו בסוגיית הגבולות, בשאלת הפליטים, בעניינה של ירושלים, בנושא הדמוגרפיה, השימוש בכוח או הכלכלה? עקב בצד אגודל אנו נחשפים למערך השיקולים הפוליטי, המדיני והאידיאולוגי של ממשלות ישראל בעת ההיא ולמקורות האחיזה ארוכת השנים בשטחים שנכבשו לפני 58 שנים.
מלחמת ששת הימים שינתה את פניה של מדינת ישראל, ולאחר הניצחון המוחץ במלחמה מצאו עצמם הישראלים במצב חדש, שולטים במרחבים שנכבשו זה עתה וברוב הערבי הפלסטיני שחי בהם. לצורך ניהול חיי האוכלוסייה המקומית הקימה ישראל מערך שלטון צבאי, שבשנתיים הראשונות לקיומו התגבש והתעצב בהשפעת צרכים צבאיים, שיקולים פוליטיים ולחצים בין-לאומיים, ובהשפעת תגובותיהם של הפלסטינים המקומיים.
גם אם החלתו של השלטון הצבאי הייתה הכרחית, לא כן שיטות עבודתו ואופיו. אלה התגבשו צומת אחר צומת, אירוע אחר אירוע, בשרשרת של החלטות, היסוסים, גחמות ופשרות. למעשה, כך מבהיר בחריפות "בעלי הבית", הזמני הוא הורתו של הקבוע. התהליך המתואר בו, שהחל בניצחונה של ישראל במלחמה, לובש ופושט צורה; ההחלטות שנקבעו אז, לפני כשישה עשורים, מהדהדות כאן ועכשיו, משפיעות על חייהם של יהודים ופלסטינים החיים בין הירדן לים ועל סדר היום הציבורי גם כיום.

לפרטים נוספים ולדרכי רכישת הספר המודפס או האלקטרוני:
https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?16_f

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון@ Shafer Raviv

https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?index

26/02/2025

ישראל מצויה בעיצומה של סערה לאומית. היא מיטלטלת בין אבל לזעם, בין נרטיבים מתנגשים, בין תפיסות עולם ואינטרסים פוליטיים וכלכליים שונים ובין ביקורת בינלאומית עזה לחיבוק מדיני.
הגיליון החדש של כתב העת Israel Studies צולל אל תוך המורכבות הזו וחושף רבדים היסטוריים, פוליטיים, כלכליים ותרבותיים שממשיכים לעצב את המציאות הישראלית. מהשפעת הנרטיב של "עם נרדף" על ההתגייסות הציבורית בעקבות השבעה באוקטובר, דרך ביטול החלטת האו"ם על "ציונות כגזענות" ושובו של השיח האנטי ישראלי, ועד הדומיננטיות של ההייטק הישראלי בזירת הסיוע הבינלאומי.
מגוון המאמרים המכונסים בגיליון זה עוסקים בנושאים האלה:
* כיצד תרמה ההתיישבות בגדה להבנת הרקע למלחמת לבנון הראשונה?
* "ציונות כגזענות" – ביטול החלטה זו באו"ם והשפעותיו על השיח הבינלאומי.
* גלגולו והשפעתו של המונח "כצאן לטבח" על הזיכרון הקולקטיבי ועל הזהות הישראלית.
* מה הפך את דמותו של ישעיהו ליבוביץ' לסמל, בניגוד לרצונו?
* המאבק על לימודי ההיסטוריה בציונות הדתית – בין חינוך לאידיאולוגיה.
* כלכלה, דת ופוליטיקה: השחיטה הכשרה בירושלים המנדטורית כזירה של מאבקי כוח.
* השפעת ההייטק הישראלי על יחסי החוץ – האם ישראל משנה את כללי המשחק בזירה הבינלאומית?
* התגייסות החברה הישראלית בעקבות השבעה באוקטובר – ניתוח חברתי ורגשי.

ראו בתגובה הראשונה את תוכן העניינים המלא של הגיליון.
בעטיפה: איור של אופק שמר ועדה רימון

המאמרים זמינים לקריאה באתרי הספריות האקדמיות ב-Project MUSE וב-EBSCOhost: https://muse-jhu-edu.bengurionu.idm.oclc.org/issue/54235
לרכישה דרך Indiana University Press: https://iupress.org/iu-press-journals-pricing-and-ordering/

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב @ מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute AIS Noa Ravinsky Raichel המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון Ofek Shemer Ada Rimon

18/02/2025

כיצד מצטיירת העיר שלכם בדמיונכם? איך מתוארות ערים בספרות העברית, ובכלל – איך מדמיינים עיר וכיצד כותבים עליה?
הספר 'מרחב מעורב: חיפה בספרות העברית' של חן בר יצחק, הניתן עכשיו לרכישה גם במהדורה אלקטרונית, מתמקד בעיר חיפה. הוא בוחן את היחסים בין הקבוצות השונות החיות בה, את יחסי האדם והטבע בה, ודרכם - את סוגיות היסוד בחברה הישראלית.
חיפה שנמצאת על רכס הר ונושקת לים, שברחובותיה נשמעות שפות שונות, הגונזת היסטוריה ייחודית, לובשת ופושטת צורה בספרות. אתן מוזמנות ומוזמנים לשוטט בה עם הספר - ובו עצמו, להתהלך בעיר המדומיינת - ובזו הממשית, לנוע בין השורות ובין הרחובות ולהכיר את הולדתה המתמשכת של חיפה בספרות ובנתיבי רטוריקת הצעידה של בר יצחק.
It’s not what you look at that matters, it’s what you see
כתב הנרי דיוויד ת'ורו בספרו 'וולדן'. עם חן בר יצחק נוכל לא רק להסתכל אלא גם להתבונן במה שאולי חמק מעינינו.

הציור היפה בעטיפה הוא של בועז נוי Boaz Noy

לפרטים נוספים: https://did.li/EZ9lC
לרכישה באתר ע-ברית: https://did.li/SaBZH

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute bar itzhak המחלקה לספרות עברית | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אוניברסיטת חיפה - University of Haifa evrit - עברית מה שכרוך עם יובל אביבי ומיה סלע

https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?index

16/02/2025

עמרם בלוי: עולמו של מנהיג נטורי קרתא

מי מכם שיגיע לפאתי ירושלים מספר דקות לקראת צאת השבת, קרוב לתחנה המרכזית, יוכל לראות קבוצה קטנה של חרדים עומדים ליד האוטובוסים המתניעים וקוראת "שאבעס". מחאה זו נגד חילול השבת היא ארוכת שנים, ועברה גלגולים רבים. בשיאה, בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים, הנהיג את מחאת השבת החרדית עמרם בלוי.
הספר "עמרם בלוי: עולמו של מנהיג נטורי קרתא", פרי עטו של קימי קפלן (ראה אור בשנת 2017 בשיתוף הוצאת יד יצחק בן צבי), מתחקה אחר דמותו של אחד המתנגדים העקביים והקיצוניים לתנועה הציונית, שהנהיג את הקבוצה החרדית-קנאית "נטורי קרתא". בלוי מצטייר בביוגרפיה המורכבת שחיבר קימי קפלן כאדם שלא היסס להתנגד בכל כוחו לממסד הציוני ולהוביל, לעתים באלימות, פעולות נגד גילויים של חילוניות בירושלים.
בלוי לא זכה בתואר "רב" באופן רשמי ואף על פי כן סחף אחריו רבים – עניין חריג עד מאוד במגזר החרדי. הוא היה אם כן מנהיג מסוג אחר. כוחו היה נעוץ בשילוב בין כריזמטיות ובין נוקשות אידאולוגית. הוא הוביל דרך, לא היסס להשתמש בתקשורת החילונית ובאמצעים מודרניים כדי להביע את התנגדותו למודרנה, ובד בבד לא היסס להתעמת עם הרבנים שאסרו עליו לשאת גיורת, את רות בן-דוד, שאתה התחתן בסופו של דבר. משנתו הייתה קיצונית, אך במפגשים פרטיים היה נעים הליכות, ואף שהיה קנאי אימץ קו מקל בנסיבות מסוימות.
דרך ההתמקדות בבלוי, קימי קפלן מעניק לנו תובנות על קנאות דתית ועל דרך פעולתה כלפי פנים - בתוך הקבוצה הקנאית, וכלפי חוץ – מול החברה הכללית, ומאפשר לנו להציץ אל העולם המתקיים כאן, במרחב הגיאוגרפי הישראלי, אך מהווה חלופה אידיאולוגית-דתית-יהודית לתרבות הרוב, חלופה שרואה בציונות, בחילוניות ובשילוב ביניהן אויבים שיש לפעול מולם ללא הרף.
ועוד דבר מתגלה תוך כדי הקריאה: חותמו של אדם משתנה אחרי מותו, ומערכת הערכים שגילם בחייו מתפרשת מחדש גם בחלוף הזמן. דבר אינו נשאר כשהיה. לא האדם ולא זכרו.

לרכישה: https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?222

אוניברסיטת בן-גוריון בנגבמכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון יד יצחק בן-צבי @קימי קפלן קבוצת חובבי היסטוריה אוהבי היסטוריה אוהבי קריאה @עוקבים

13/02/2025

ט"ו בשבט הגיע – חג לאילנות, וגם הזדמנות נפלאה לצלול אל אחד הספרים המרתקים מבית "למדא עיון" הבוחן את הקשר המורכב בין טבע לאדם בערבה התיכונה. 🌵

"שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות" מציג את השפעות ההתיישבות החקלאית האינטנסיבית בערבה – על הסביבה, על יחסי הכוחות החברתיים באזור, ועל המתח שבין פיתוח לשימור. הספר בוחן כיצד כוחות כמו כלכלה גלובלית, תפיסות לאומיות והיחסים עם המדינה מעצבים את חבל הארץ הייחודי הזה.

באמצעות ניתוח מאבקים סביבתיים מהעשור האחרון, ד"ר לירון שני שופך אור, בשפה בהירה וקולחת, על נקודות המפגש בין טבע לפוליטיקה, בין חברה לסביבה, ובין האנושי ללא-אנושי – בערבה ובכלל.

לפרטים נוספים ולרכישה, הציצו בתגובות ⬇️
הוצאת הספרים - מכון בן גוריון

13/02/2025

היהדות הישראלית בשנת 2025 היא עולם ומלואו. יש בה רווקות חילוניות שהולכות לשיעורים של חסידות חב"ד ואינן מעוניינות לאמץ אורח חיים דתי; חוזרים בתשובה שמעצבים את זהותם החדשה בהתאם לרצונם בשלל דרכים וצורות; מסורתיים שמבקשים לשמר אורח חיים יהודי אך לא דתי ובוחרים את עיקריו בעיניהם; חילונים שמעניקים למחשבה החילונית משמעות דתית; קהילות של התחדשות יהודית שבמוסדותיהם ובטקסיהם שלובים אלה באלה יסודות מן העבר ויסודות חדשים; קבוצות של העידן החדש (ניו-אייג') המעניקות משמעות חדשה למנהגים ישנים או משנות אותם כך שיתאימו למנהגי דתות אחרות, ועוד ועוד.
הקבוצות והיחידים האלה מערערים את התפיסות וההגדרות המקובלות של דת, מסורתיות וחילוניות, ומראים לנו כי תפיסותינו מוטות ומעוצבות על ידי שיח מתובנת של זהויות קשיחות, והן אינן מתאימות למציאות הנזילה, הממשית, של חיינו.
אסופת המאמרים העשירה והמרתקת "מעבר להלכה: מסורתיות, חילוניות ותרבות העידן החדש בישראל", שיצאה לאור בהוצאתנו בשנת 2014, מצביעה על המגמות והתופעות הללו, וקושרת בין היהודי לישראלי, ובין אלה לתופעות גלובליות של דת וחילון. היא נוגעת בתהליכים שהחברה הישראלית נתונה בהן בעשורים האחרונים, מסמנת מגמות - ובמרחק הזמן מעניין שבעתיים לבחון אותן - וכורכת יחדיו היסטורי ועכשווי, חברתי ותרבותי. לצד מאמרים על התרחשויות מרתקות בזמננו, היא מראה לנו כי גם בעבר היחסים בין דת לחילוניות היו עשירים משאנו נוטים לחשוב. כך מתברר, לדוגמה, מן המאמר המתמקד ביחסה של העיתונות החרדית-אורתודוקסית לשפה העברית, מחקר זהותו היהודית של הרצל או חקר המתח שהתקיים בין חסידים לציונים-דתיים.
היהדות בישראל היא עולם מבעבע מפתיע ומרתק. קריאת האסופה מבהירה במה וכיצד היא השתנתה ומעמיקה את יכולתנו להבין את המתרחש כאן ועכשיו.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון אורן קלמן Hagar Lahav Hanoch Ben-Pazi Asaf Sharabi Asaf Roni BeerLeibovich Yael Guilat Ron Margolin Naama Azulay Hadas Shadar התנועה הרפורמית בית מדרש פתוח - הישיבה החילונית בינה בתל אביב תומר פרסיקו

לרכישת עותק מודפס: https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?167
לקריאה באתר: https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/Beyond-Halacha.aspx

10/02/2025

מיהו יהודי? מה פירוש היות יהודי? ובאופן מעשי: כיצד יש לרשום במרשם התושבים של מדינת ישראל ילדים מנישואים בין יהודי ללא-יהודייה?
בשנת 1958 ביקש דוד בן-גוריון מחכמי ישראל בארץ וברחבי העולם היהודי להשיב על השאלה המורכבת הזאת, שעוררה באותה תקופה מחלוקת עזה בממשלה ובכנסת. הוא פנה לעשרות אנשים, 'חכמי ישראל' בלשונו, וביקש שיחוו את דעתם. היו בהם רבנים אורתודוקסים ורפורמים, אנשי משפט ומשוררים, סופרים ואנשי אקדמיה, פילוסופים ומחנכים: שמואל יוסף עגנון וחיים הזז, הרב שלמה גורן והרב יצחק הלוי הרצוג, עקיבא ארנסט סימון, סר ישעיה ברלין, הרב דוב סולובייצ'יק, השופט פליקס פרנקפורטר ורבים אחרים.
בתוך שבועות קיבל מהם מכתבי תשובה. רבים מהם לא הסתפקו במענה לשאלת הרישום ולשאלה מיהו יהודי, והרחיבו את תשובותיהם לשאלה מהו יהודי. מכתביהם, שכונסו בספר 'זהויות יהודיות' בעריכת אליעזר בן רפאל (הוצאת מכון בן-גוריון 2001), פורשים מניפה של דעות ותפיסות עולם, החל באלה שטענו שהיהדות היא דת, וכלה באלה שראו ביהדות לאום ותרבות.
אחד האישים שאליהם פנה בן-גוריון היה אברהם יהושע השל, מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית. השל ביקש בתשובתו ללכת בין הטיפות, בין הדת ובין הלאום, וכתב: "'יהודי' הוא מושג דתי וגם לאומי. כמושג דתי קיימת הגדרה קבועה. כמושג לאומי, המונח מעורפל. על כגון זה כדאי לומר: טוב שלא להגדיר מלהגדיר ולקצץ בנטיעות". גם אם השל לא התכוון לכך, הוא הניח את האצבע על אחד התחומים המורכבים והנפיצים בישראל: הקשר בין מדינת

לדת היהודית, והיחס שבין הזהויות הדתיות השונות ובין המדינה.
החברה הישראלית ייצרה דגמים שונים של דתיות, מסורתיות וחילוניות, ואלה בתורן עיצבו את אופי המדינה, תרבותה, וכמובן - אף את הסוגיות הפוליטיות, הכלכליות והביטחוניות העומדות במרכז סדר יומה – והאחרונה שבהן היא סערת חוק הגיוס.
בסדרת הפוסטים הקרובה נצלול לעולמות האלה בעבר ובהווה. נציג את אחד ממתנגדיה החריפים ביותר של הציונות ומדינת ישראל, שחי בירושלים. נעניק טעימה ממחשבותיו של דוד בן-גוריון על דת, דתיים וחילוניים; נראה כיצד מתועדת ומתפרשת השואה מנקודת מבט חרדית, וכיצד היא משתלבת בתפיסה האמונית. ניחשף למודל הזוגי הייחודי שמתפתח באחת החסידויות הגדולות בארץ; ניזכר בשלושה כותבים ציונים, שיחסם המורכב לדת ולדתיות היה מרכז פואטי ורעיוני של כתיבתם; נציץ בקצרה במכלול הגותו של ישעיהו ליבוביץ'; נציע דרך חשיבה חדשה על כתיבתו של מרטין בובר ונסקור אסופת מאמרים עשירה שראתה אף היא אור בהוצאה שלנו, שעוסקת בדת, מסורת וחילוניות בישראל ובעיצובן הייחודי בישראל.
ואולי אולי, בסוף החודש הזה, נבין מעט יותר טוב את עצמנו.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון @עוקבים

06/02/2025

האם המזרחים בישראל הם מעמד, קבוצה אתנית או קבוצה שעיקר זהותה מבוסס על מקומה בספר – בפריפריה - של מדינת ישראל? התשובה, ככל הנראה, מורכבת משילובים שונים של שלושת הממדים הללו.
בספר "עומדים בפני עצמם: על סוציולוגיה עירונית ומזרחיות בישראל", שראה אור גם הוא בסדרה 'ישראלים' המשותפת לנו ולהוצאת 'למדא' של האוניברסיטה הפתוחה, מירב אהרון-גוטמן יוצאת למסע מחקרי-סוציולוגי ובה בעת אישי. היא בוחנת את הקשר המורכב בין מעמד, אתניות ומרחב בישראל, ומתמקדת בחיים עירוניים, בתרבות גבוהה, במוזיקה ובתזמורות, בחלוקת תקציבים ובתכנון עירוני, וחושפת את היות בני ובנות המעמד הבינוני המזרחי חלק חשוב בהבניית ישראל של ימינו.
עבור אהרון גוטמן מזרחיות היא לא דבר אחד אלא אוסף של תופעות שונות. היא מתגלה ברמה המקומית והלאומית ומנהלת משא ומתן מתמיד על משמעותה ועל מקומה. על רקע השימוש הציני שנעשה בדרך כלל בזהות המזרחית, ולעומת השיח האקדמי המחלק את העולם למדכאים ומדוכאים, אהרון-גוטמן מעניקה לנו מבט רענן על אחת הסוגיות החברתיות המרכזיות בישראל ובמקום ניתוחים פסקניים וחד-ממדיים של שיח, מזמינה את קוראיה לשיחה מרובת קולות.
ספר ייחודי זה משלב בין הסיפור הפרטי של המחברת לסיפורה של קבוצה שלמה בישראל ומבטא עמדה שיש בה חמלה ולצדה ביקורת נוקבת. המרחב העירוני שאהרון-גוטמן מתארת מזמן עשייה בלתי פוסקת של כלל תושביו בחיי היומיום.

לרכישה: https://bgri-press.bgu.ac.il/, https://did.li/9r9lC

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון Meirav Aharon Gutman למדא - ספרי האוניברסיטה הפתוחה אבישי בן חיים מה שכרוך עם יובל אביבי ומיה סלע @

02/02/2025

את דן בן אמוץ – מי זוכר? וכמה מאתנו מכירים את יצירתו המעניינת של עמוס קינן? ומי עוד זוכרת את אורי זוהר ההוא, בגלגולו הטרום-חרדי?
בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים דרך כוכבם של דן בן אמוץ, עמוס קינן ואורי זוהר, שלושה יוצרים פוריים שעסקו ביצירת סרטי קולנוע ותכניות טלוויזיה, בכתיבת ספרות, כתיבה פובליציסטית ועוד. בד בבד היו מעין ראש חץ של הבוהמה התל-אביבית הצבעונית, המתריסה הביקורתית החתרנית האוונגרדית, ששאבה מהמסורות הבוהמייניות באירופה ובארה"ב.
ספרו של אלעד וקסלר 'את אלה שכחו' מתחקה אחרי סיפורם ומעלליהם של בן-אמוץ, קינן וזוהר, ובוחן את התפקיד שנטלו על עצמם: להשמיע קול חילוני, שמאלי וליברלי, שלא חסך את שבטו מהממסד הישראלי וקרא ליצירת סדר יום חדש למדינה ולחברה הישראלית.
וקסלר מציג לפנינו את החלופה שהשלושה הציגו ואת המאפיין שייחד אותם במפת החברה הישראלית – שילוב בין דומיננטיות תרבותית לשוליוּת בוהמיינית באשר היא. הם ייצגו יציר-כלאיים ייחודי, מקומי מאוד, ששילב מחויבות להיסטוריה הלאומית הקצרה של ישראל וביקורתיות והעמיד יחדיו את זיכרון המלחמות ואת שאיפה לשלום.
כל אחד מהשלושה התייחד בדרכו וביצירתו אך ככלל, תפיסת עולמם המשותפת מיזגה בין נאמנותם למדינת ישראל ובין השפעת תרבות-הנגד המערבית ורעיונות של חילון ושוויון. שאיפתם לשוויון זכויות מלא, מאבקיהם בעד שוויון לאזרחי ישראל הערבים, גישתם כלפי הצבא והערצת מפקדיו - כל אלה השתלבו לתמונת עולם מורכבת, שהייתה לזיכרון עמום בזיכרוננו הקולקטיבי. אידיאולוגיות אחרות עלו ותפסו את מרב תשומת הלב. מדוע? אילו משמעויות חברתיות אפשר לגזור מסיפורי החיים הפרטיים שלהם, הן בזמן שהיו חלק מרכזי מאותה בוהמה, הן בימים שאחריה?
כיום שמותיהם של השלושה מעוררים התרגשות מעטה בלבד, כל שכן עמדותיהם. הספר 'את אלה שכחו' הוא אם כן גם מעין מעשה של חסד מאוחר, המעלה את זכרם של יוצרים מקוריים ומרתקים, שהשפעתם אינה ניכרת אך הם פן מפניה של ישראל, חוליה מרתקת בקורות התגבשותה של הזהות והיצירה הישראליות.

לרכישה: https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?276

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute למדא - ספרי האוניברסיטה הפתוחה המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון