הוצאת הספרים - מכון בן גוריון

26/03/2025

מה נוכל ללמוד בעתיד מהפרוטוקולים החסויים כיום של ישיבות הקבינט? מה יתגלה בעוד שנים מן המסמכים הסודיים של מערכות המדינה והצבא הפועלות כעת? ימים יגידו. זה יתרונו של ההיסטוריון החוקר: הוא חי בעתידו של העבר, באותם 'ימים יגידו', לאחר שהוסר החיסיון ומסמכים סודיים לאלפיהם הותרו לפרסום ופתוחים לפניו.
ממסמכים כאלה, שהיו חסויים במשך כמעט חצי מאה ויצאו אל האור, ביקש עמרי שפר רביב ללמוד כיצד גיבשה מדינת ישראל את שלטונה הצבאי על האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי 'יהודה, שומרון ועזה', הלוא הם 'השטחים הכבושים' או 'הגדה המערבית' – אפילו הטרמינולוגיה, כידוע, פוליטית ונפיצה. הוא קרא פרוטוקולים של משרדי ממשלה וגופי ביטחון שונים, נחשף לדברים שנאמרו בחדרי חדרים, למחלוקות, להרהורים ולהתחבטויות של מקבלי ההחלטות בשנתיים הגורליות שלאחר מלחמת ששת הימים, ובספר החדש שראה אור בהוצאתנו, "בעלי הבית: ממשלת ישראל והפלסטינים 1967-1969", הוא משיב על שאלות המפתח בנושא הבוער הזה: כיצד ומדוע התקבלו ההחלטות הנוגעות לשלטון הצבאי של ישראל באותם אזורים? אילו דיונים התנהלו בסוגיית הגבולות, בשאלת הפליטים, בעניינה של ירושלים, בנושא הדמוגרפיה, השימוש בכוח או הכלכלה? עקב בצד אגודל אנו נחשפים למערך השיקולים הפוליטי, המדיני והאידיאולוגי של ממשלות ישראל בעת ההיא ולמקורות האחיזה ארוכת השנים בשטחים שנכבשו לפני 58 שנים.
מלחמת ששת הימים שינתה את פניה של מדינת ישראל, ולאחר הניצחון המוחץ במלחמה מצאו עצמם הישראלים במצב חדש, שולטים במרחבים שנכבשו זה עתה וברוב הערבי הפלסטיני שחי בהם. לצורך ניהול חיי האוכלוסייה המקומית הקימה ישראל מערך שלטון צבאי, שבשנתיים הראשונות לקיומו התגבש והתעצב בהשפעת צרכים צבאיים, שיקולים פוליטיים ולחצים בין-לאומיים, ובהשפעת תגובותיהם של הפלסטינים המקומיים.
גם אם החלתו של השלטון הצבאי הייתה הכרחית, לא כן שיטות עבודתו ואופיו. אלה התגבשו צומת אחר צומת, אירוע אחר אירוע, בשרשרת של החלטות, היסוסים, גחמות ופשרות. למעשה, כך מבהיר בחריפות "בעלי הבית", הזמני הוא הורתו של הקבוע. התהליך המתואר בו, שהחל בניצחונה של ישראל במלחמה, לובש ופושט צורה; ההחלטות שנקבעו אז, לפני כשישה עשורים, מהדהדות כאן ועכשיו, משפיעות על חייהם של יהודים ופלסטינים החיים בין הירדן לים ועל סדר היום הציבורי גם כיום.

לפרטים נוספים ולדרכי רכישת הספר המודפס או האלקטרוני:
https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?16_f

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון@ Shafer Raviv

https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?index

26/02/2025

ישראל מצויה בעיצומה של סערה לאומית. היא מיטלטלת בין אבל לזעם, בין נרטיבים מתנגשים, בין תפיסות עולם ואינטרסים פוליטיים וכלכליים שונים ובין ביקורת בינלאומית עזה לחיבוק מדיני.
הגיליון החדש של כתב העת Israel Studies צולל אל תוך המורכבות הזו וחושף רבדים היסטוריים, פוליטיים, כלכליים ותרבותיים שממשיכים לעצב את המציאות הישראלית. מהשפעת הנרטיב של "עם נרדף" על ההתגייסות הציבורית בעקבות השבעה באוקטובר, דרך ביטול החלטת האו"ם על "ציונות כגזענות" ושובו של השיח האנטי ישראלי, ועד הדומיננטיות של ההייטק הישראלי בזירת הסיוע הבינלאומי.
מגוון המאמרים המכונסים בגיליון זה עוסקים בנושאים האלה:
* כיצד תרמה ההתיישבות בגדה להבנת הרקע למלחמת לבנון הראשונה?
* "ציונות כגזענות" – ביטול החלטה זו באו"ם והשפעותיו על השיח הבינלאומי.
* גלגולו והשפעתו של המונח "כצאן לטבח" על הזיכרון הקולקטיבי ועל הזהות הישראלית.
* מה הפך את דמותו של ישעיהו ליבוביץ' לסמל, בניגוד לרצונו?
* המאבק על לימודי ההיסטוריה בציונות הדתית – בין חינוך לאידיאולוגיה.
* כלכלה, דת ופוליטיקה: השחיטה הכשרה בירושלים המנדטורית כזירה של מאבקי כוח.
* השפעת ההייטק הישראלי על יחסי החוץ – האם ישראל משנה את כללי המשחק בזירה הבינלאומית?
* התגייסות החברה הישראלית בעקבות השבעה באוקטובר – ניתוח חברתי ורגשי.

ראו בתגובה הראשונה את תוכן העניינים המלא של הגיליון.
בעטיפה: איור של אופק שמר ועדה רימון

המאמרים זמינים לקריאה באתרי הספריות האקדמיות ב-Project MUSE וב-EBSCOhost: https://muse-jhu-edu.bengurionu.idm.oclc.org/issue/54235
לרכישה דרך Indiana University Press: https://iupress.org/iu-press-journals-pricing-and-ordering/

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב @ מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute AIS Noa Ravinsky Raichel המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון Ofek Shemer Ada Rimon

18/02/2025

כיצד מצטיירת העיר שלכם בדמיונכם? איך מתוארות ערים בספרות העברית, ובכלל – איך מדמיינים עיר וכיצד כותבים עליה?
הספר 'מרחב מעורב: חיפה בספרות העברית' של חן בר יצחק, הניתן עכשיו לרכישה גם במהדורה אלקטרונית, מתמקד בעיר חיפה. הוא בוחן את היחסים בין הקבוצות השונות החיות בה, את יחסי האדם והטבע בה, ודרכם - את סוגיות היסוד בחברה הישראלית.
חיפה שנמצאת על רכס הר ונושקת לים, שברחובותיה נשמעות שפות שונות, הגונזת היסטוריה ייחודית, לובשת ופושטת צורה בספרות. אתן מוזמנות ומוזמנים לשוטט בה עם הספר - ובו עצמו, להתהלך בעיר המדומיינת - ובזו הממשית, לנוע בין השורות ובין הרחובות ולהכיר את הולדתה המתמשכת של חיפה בספרות ובנתיבי רטוריקת הצעידה של בר יצחק.
It’s not what you look at that matters, it’s what you see
כתב הנרי דיוויד ת'ורו בספרו 'וולדן'. עם חן בר יצחק נוכל לא רק להסתכל אלא גם להתבונן במה שאולי חמק מעינינו.

הציור היפה בעטיפה הוא של בועז נוי Boaz Noy

לפרטים נוספים: https://did.li/EZ9lC
לרכישה באתר ע-ברית: https://did.li/SaBZH

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute bar itzhak המחלקה לספרות עברית | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אוניברסיטת חיפה - University of Haifa evrit - עברית מה שכרוך עם יובל אביבי ומיה סלע

https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?index

16/02/2025

עמרם בלוי: עולמו של מנהיג נטורי קרתא

מי מכם שיגיע לפאתי ירושלים מספר דקות לקראת צאת השבת, קרוב לתחנה המרכזית, יוכל לראות קבוצה קטנה של חרדים עומדים ליד האוטובוסים המתניעים וקוראת "שאבעס". מחאה זו נגד חילול השבת היא ארוכת שנים, ועברה גלגולים רבים. בשיאה, בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים, הנהיג את מחאת השבת החרדית עמרם בלוי.
הספר "עמרם בלוי: עולמו של מנהיג נטורי קרתא", פרי עטו של קימי קפלן (ראה אור בשנת 2017 בשיתוף הוצאת יד יצחק בן צבי), מתחקה אחר דמותו של אחד המתנגדים העקביים והקיצוניים לתנועה הציונית, שהנהיג את הקבוצה החרדית-קנאית "נטורי קרתא". בלוי מצטייר בביוגרפיה המורכבת שחיבר קימי קפלן כאדם שלא היסס להתנגד בכל כוחו לממסד הציוני ולהוביל, לעתים באלימות, פעולות נגד גילויים של חילוניות בירושלים.
בלוי לא זכה בתואר "רב" באופן רשמי ואף על פי כן סחף אחריו רבים – עניין חריג עד מאוד במגזר החרדי. הוא היה אם כן מנהיג מסוג אחר. כוחו היה נעוץ בשילוב בין כריזמטיות ובין נוקשות אידאולוגית. הוא הוביל דרך, לא היסס להשתמש בתקשורת החילונית ובאמצעים מודרניים כדי להביע את התנגדותו למודרנה, ובד בבד לא היסס להתעמת עם הרבנים שאסרו עליו לשאת גיורת, את רות בן-דוד, שאתה התחתן בסופו של דבר. משנתו הייתה קיצונית, אך במפגשים פרטיים היה נעים הליכות, ואף שהיה קנאי אימץ קו מקל בנסיבות מסוימות.
דרך ההתמקדות בבלוי, קימי קפלן מעניק לנו תובנות על קנאות דתית ועל דרך פעולתה כלפי פנים - בתוך הקבוצה הקנאית, וכלפי חוץ – מול החברה הכללית, ומאפשר לנו להציץ אל העולם המתקיים כאן, במרחב הגיאוגרפי הישראלי, אך מהווה חלופה אידיאולוגית-דתית-יהודית לתרבות הרוב, חלופה שרואה בציונות, בחילוניות ובשילוב ביניהן אויבים שיש לפעול מולם ללא הרף.
ועוד דבר מתגלה תוך כדי הקריאה: חותמו של אדם משתנה אחרי מותו, ומערכת הערכים שגילם בחייו מתפרשת מחדש גם בחלוף הזמן. דבר אינו נשאר כשהיה. לא האדם ולא זכרו.

לרכישה: https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?222

אוניברסיטת בן-גוריון בנגבמכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון יד יצחק בן-צבי @קימי קפלן קבוצת חובבי היסטוריה אוהבי היסטוריה אוהבי קריאה @עוקבים

13/02/2025

ט"ו בשבט הגיע – חג לאילנות, וגם הזדמנות נפלאה לצלול אל אחד הספרים המרתקים מבית "למדא עיון" הבוחן את הקשר המורכב בין טבע לאדם בערבה התיכונה. 🌵

"שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות" מציג את השפעות ההתיישבות החקלאית האינטנסיבית בערבה – על הסביבה, על יחסי הכוחות החברתיים באזור, ועל המתח שבין פיתוח לשימור. הספר בוחן כיצד כוחות כמו כלכלה גלובלית, תפיסות לאומיות והיחסים עם המדינה מעצבים את חבל הארץ הייחודי הזה.

באמצעות ניתוח מאבקים סביבתיים מהעשור האחרון, ד"ר לירון שני שופך אור, בשפה בהירה וקולחת, על נקודות המפגש בין טבע לפוליטיקה, בין חברה לסביבה, ובין האנושי ללא-אנושי – בערבה ובכלל.

לפרטים נוספים ולרכישה, הציצו בתגובות ⬇️
הוצאת הספרים - מכון בן גוריון

13/02/2025

היהדות הישראלית בשנת 2025 היא עולם ומלואו. יש בה רווקות חילוניות שהולכות לשיעורים של חסידות חב"ד ואינן מעוניינות לאמץ אורח חיים דתי; חוזרים בתשובה שמעצבים את זהותם החדשה בהתאם לרצונם בשלל דרכים וצורות; מסורתיים שמבקשים לשמר אורח חיים יהודי אך לא דתי ובוחרים את עיקריו בעיניהם; חילונים שמעניקים למחשבה החילונית משמעות דתית; קהילות של התחדשות יהודית שבמוסדותיהם ובטקסיהם שלובים אלה באלה יסודות מן העבר ויסודות חדשים; קבוצות של העידן החדש (ניו-אייג') המעניקות משמעות חדשה למנהגים ישנים או משנות אותם כך שיתאימו למנהגי דתות אחרות, ועוד ועוד.
הקבוצות והיחידים האלה מערערים את התפיסות וההגדרות המקובלות של דת, מסורתיות וחילוניות, ומראים לנו כי תפיסותינו מוטות ומעוצבות על ידי שיח מתובנת של זהויות קשיחות, והן אינן מתאימות למציאות הנזילה, הממשית, של חיינו.
אסופת המאמרים העשירה והמרתקת "מעבר להלכה: מסורתיות, חילוניות ותרבות העידן החדש בישראל", שיצאה לאור בהוצאתנו בשנת 2014, מצביעה על המגמות והתופעות הללו, וקושרת בין היהודי לישראלי, ובין אלה לתופעות גלובליות של דת וחילון. היא נוגעת בתהליכים שהחברה הישראלית נתונה בהן בעשורים האחרונים, מסמנת מגמות - ובמרחק הזמן מעניין שבעתיים לבחון אותן - וכורכת יחדיו היסטורי ועכשווי, חברתי ותרבותי. לצד מאמרים על התרחשויות מרתקות בזמננו, היא מראה לנו כי גם בעבר היחסים בין דת לחילוניות היו עשירים משאנו נוטים לחשוב. כך מתברר, לדוגמה, מן המאמר המתמקד ביחסה של העיתונות החרדית-אורתודוקסית לשפה העברית, מחקר זהותו היהודית של הרצל או חקר המתח שהתקיים בין חסידים לציונים-דתיים.
היהדות בישראל היא עולם מבעבע מפתיע ומרתק. קריאת האסופה מבהירה במה וכיצד היא השתנתה ומעמיקה את יכולתנו להבין את המתרחש כאן ועכשיו.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון אורן קלמן Hagar Lahav Hanoch Ben-Pazi Asaf Sharabi Asaf Roni BeerLeibovich Yael Guilat Ron Margolin Naama Azulay Hadas Shadar התנועה הרפורמית בית מדרש פתוח - הישיבה החילונית בינה בתל אביב תומר פרסיקו

לרכישת עותק מודפס: https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?167
לקריאה באתר: https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/Beyond-Halacha.aspx

10/02/2025

מיהו יהודי? מה פירוש היות יהודי? ובאופן מעשי: כיצד יש לרשום במרשם התושבים של מדינת ישראל ילדים מנישואים בין יהודי ללא-יהודייה?
בשנת 1958 ביקש דוד בן-גוריון מחכמי ישראל בארץ וברחבי העולם היהודי להשיב על השאלה המורכבת הזאת, שעוררה באותה תקופה מחלוקת עזה בממשלה ובכנסת. הוא פנה לעשרות אנשים, 'חכמי ישראל' בלשונו, וביקש שיחוו את דעתם. היו בהם רבנים אורתודוקסים ורפורמים, אנשי משפט ומשוררים, סופרים ואנשי אקדמיה, פילוסופים ומחנכים: שמואל יוסף עגנון וחיים הזז, הרב שלמה גורן והרב יצחק הלוי הרצוג, עקיבא ארנסט סימון, סר ישעיה ברלין, הרב דוב סולובייצ'יק, השופט פליקס פרנקפורטר ורבים אחרים.
בתוך שבועות קיבל מהם מכתבי תשובה. רבים מהם לא הסתפקו במענה לשאלת הרישום ולשאלה מיהו יהודי, והרחיבו את תשובותיהם לשאלה מהו יהודי. מכתביהם, שכונסו בספר 'זהויות יהודיות' בעריכת אליעזר בן רפאל (הוצאת מכון בן-גוריון 2001), פורשים מניפה של דעות ותפיסות עולם, החל באלה שטענו שהיהדות היא דת, וכלה באלה שראו ביהדות לאום ותרבות.
אחד האישים שאליהם פנה בן-גוריון היה אברהם יהושע השל, מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית. השל ביקש בתשובתו ללכת בין הטיפות, בין הדת ובין הלאום, וכתב: "'יהודי' הוא מושג דתי וגם לאומי. כמושג דתי קיימת הגדרה קבועה. כמושג לאומי, המונח מעורפל. על כגון זה כדאי לומר: טוב שלא להגדיר מלהגדיר ולקצץ בנטיעות". גם אם השל לא התכוון לכך, הוא הניח את האצבע על אחד התחומים המורכבים והנפיצים בישראל: הקשר בין מדינת

לדת היהודית, והיחס שבין הזהויות הדתיות השונות ובין המדינה.
החברה הישראלית ייצרה דגמים שונים של דתיות, מסורתיות וחילוניות, ואלה בתורן עיצבו את אופי המדינה, תרבותה, וכמובן - אף את הסוגיות הפוליטיות, הכלכליות והביטחוניות העומדות במרכז סדר יומה – והאחרונה שבהן היא סערת חוק הגיוס.
בסדרת הפוסטים הקרובה נצלול לעולמות האלה בעבר ובהווה. נציג את אחד ממתנגדיה החריפים ביותר של הציונות ומדינת ישראל, שחי בירושלים. נעניק טעימה ממחשבותיו של דוד בן-גוריון על דת, דתיים וחילוניים; נראה כיצד מתועדת ומתפרשת השואה מנקודת מבט חרדית, וכיצד היא משתלבת בתפיסה האמונית. ניחשף למודל הזוגי הייחודי שמתפתח באחת החסידויות הגדולות בארץ; ניזכר בשלושה כותבים ציונים, שיחסם המורכב לדת ולדתיות היה מרכז פואטי ורעיוני של כתיבתם; נציץ בקצרה במכלול הגותו של ישעיהו ליבוביץ'; נציע דרך חשיבה חדשה על כתיבתו של מרטין בובר ונסקור אסופת מאמרים עשירה שראתה אף היא אור בהוצאה שלנו, שעוסקת בדת, מסורת וחילוניות בישראל ובעיצובן הייחודי בישראל.
ואולי אולי, בסוף החודש הזה, נבין מעט יותר טוב את עצמנו.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון @עוקבים

06/02/2025

האם המזרחים בישראל הם מעמד, קבוצה אתנית או קבוצה שעיקר זהותה מבוסס על מקומה בספר – בפריפריה - של מדינת ישראל? התשובה, ככל הנראה, מורכבת משילובים שונים של שלושת הממדים הללו.
בספר "עומדים בפני עצמם: על סוציולוגיה עירונית ומזרחיות בישראל", שראה אור גם הוא בסדרה 'ישראלים' המשותפת לנו ולהוצאת 'למדא' של האוניברסיטה הפתוחה, מירב אהרון-גוטמן יוצאת למסע מחקרי-סוציולוגי ובה בעת אישי. היא בוחנת את הקשר המורכב בין מעמד, אתניות ומרחב בישראל, ומתמקדת בחיים עירוניים, בתרבות גבוהה, במוזיקה ובתזמורות, בחלוקת תקציבים ובתכנון עירוני, וחושפת את היות בני ובנות המעמד הבינוני המזרחי חלק חשוב בהבניית ישראל של ימינו.
עבור אהרון גוטמן מזרחיות היא לא דבר אחד אלא אוסף של תופעות שונות. היא מתגלה ברמה המקומית והלאומית ומנהלת משא ומתן מתמיד על משמעותה ועל מקומה. על רקע השימוש הציני שנעשה בדרך כלל בזהות המזרחית, ולעומת השיח האקדמי המחלק את העולם למדכאים ומדוכאים, אהרון-גוטמן מעניקה לנו מבט רענן על אחת הסוגיות החברתיות המרכזיות בישראל ובמקום ניתוחים פסקניים וחד-ממדיים של שיח, מזמינה את קוראיה לשיחה מרובת קולות.
ספר ייחודי זה משלב בין הסיפור הפרטי של המחברת לסיפורה של קבוצה שלמה בישראל ומבטא עמדה שיש בה חמלה ולצדה ביקורת נוקבת. המרחב העירוני שאהרון-גוטמן מתארת מזמן עשייה בלתי פוסקת של כלל תושביו בחיי היומיום.

לרכישה: https://bgri-press.bgu.ac.il/, https://did.li/9r9lC

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון Meirav Aharon Gutman למדא - ספרי האוניברסיטה הפתוחה אבישי בן חיים מה שכרוך עם יובל אביבי ומיה סלע @

02/02/2025

את דן בן אמוץ – מי זוכר? וכמה מאתנו מכירים את יצירתו המעניינת של עמוס קינן? ומי עוד זוכרת את אורי זוהר ההוא, בגלגולו הטרום-חרדי?
בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים דרך כוכבם של דן בן אמוץ, עמוס קינן ואורי זוהר, שלושה יוצרים פוריים שעסקו ביצירת סרטי קולנוע ותכניות טלוויזיה, בכתיבת ספרות, כתיבה פובליציסטית ועוד. בד בבד היו מעין ראש חץ של הבוהמה התל-אביבית הצבעונית, המתריסה הביקורתית החתרנית האוונגרדית, ששאבה מהמסורות הבוהמייניות באירופה ובארה"ב.
ספרו של אלעד וקסלר 'את אלה שכחו' מתחקה אחרי סיפורם ומעלליהם של בן-אמוץ, קינן וזוהר, ובוחן את התפקיד שנטלו על עצמם: להשמיע קול חילוני, שמאלי וליברלי, שלא חסך את שבטו מהממסד הישראלי וקרא ליצירת סדר יום חדש למדינה ולחברה הישראלית.
וקסלר מציג לפנינו את החלופה שהשלושה הציגו ואת המאפיין שייחד אותם במפת החברה הישראלית – שילוב בין דומיננטיות תרבותית לשוליוּת בוהמיינית באשר היא. הם ייצגו יציר-כלאיים ייחודי, מקומי מאוד, ששילב מחויבות להיסטוריה הלאומית הקצרה של ישראל וביקורתיות והעמיד יחדיו את זיכרון המלחמות ואת שאיפה לשלום.
כל אחד מהשלושה התייחד בדרכו וביצירתו אך ככלל, תפיסת עולמם המשותפת מיזגה בין נאמנותם למדינת ישראל ובין השפעת תרבות-הנגד המערבית ורעיונות של חילון ושוויון. שאיפתם לשוויון זכויות מלא, מאבקיהם בעד שוויון לאזרחי ישראל הערבים, גישתם כלפי הצבא והערצת מפקדיו - כל אלה השתלבו לתמונת עולם מורכבת, שהייתה לזיכרון עמום בזיכרוננו הקולקטיבי. אידיאולוגיות אחרות עלו ותפסו את מרב תשומת הלב. מדוע? אילו משמעויות חברתיות אפשר לגזור מסיפורי החיים הפרטיים שלהם, הן בזמן שהיו חלק מרכזי מאותה בוהמה, הן בימים שאחריה?
כיום שמותיהם של השלושה מעוררים התרגשות מעטה בלבד, כל שכן עמדותיהם. הספר 'את אלה שכחו' הוא אם כן גם מעין מעשה של חסד מאוחר, המעלה את זכרם של יוצרים מקוריים ומרתקים, שהשפעתם אינה ניכרת אך הם פן מפניה של ישראל, חוליה מרתקת בקורות התגבשותה של הזהות והיצירה הישראליות.

לרכישה: https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?276

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute למדא - ספרי האוניברסיטה הפתוחה המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון

27/01/2025

ספרו של ראול הילברג, 'חורבן יהודי אירופה' נחשב לאחד הספרים החשובים והמשפיעים ביותר בחקר השואה והנאציזם. לרגל יום השואה הבינלאומי המתקיים היום אנחנו מבקשות לציין את יצירת המופת ההיסטורית הזאת, שיצאה לאור בעברית בשלושה כרכים בשנת 2012 בהוצאת יד ושם ובשיתוף מכון בן גוריון, אוניברסיטת בן גוריון.
'חורבן יהודי אירופה' ראה אור לראשונה באנגלית בשנת 1961, תורגם לשפות רבות, אך פרסום המהדורה העברית הייתה בשביל הילברג בעלת חשיבות מיוחדת. עורכיה, דוד בנקיר ובלה גוטרמן, נענו לבקשתו, בדקו ועדכנו את האפראט המדעי. זוהי אפוא המהדורה המלאה ביותר שהילברג סמך עליה את ידיו. לספר נוספה גם ההרצאה שהוא נשא ביד ושם בדצמבר 2004, ובה ניתח וסיכם במבט לאחור את תחום המחקר שהוא תרם תרומה כה מרכזית לביסוסו.

לפרטים נוספים ולרכישה:
https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?30

אוניברסיטת בן-גוריון בנגבמכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research InstituteYad Vashem: World Holocaust Center, Jerusalem קבוצת חובבי היסטוריה משואה המכון הבין-לאומי ללימודי השואה Massuah

26/01/2025

האווירה הייתה מתוחה. מחוץ לבניין הכנסת נשמעו קולות המחאה וזעקות ההמון. אבנים הושלכו וניפצו את השמשות, אחת אף פגעה באחד מיושבי הבית. ובבניין פנימה, במליאה, נשמע נאום נוקב נגד הממשלה והעומד בראשה, דוד בן גוריון, על נכונותם לקבל מגרמניה כסף-דמים. עשרות שוטרים ומפגינים נפצעו באותו היום, 7 בינואר 1952. בזה אחר זה עלו חברי הכנסת לנאום וכל אותו הזמן לא שככו הצעקות מן החוץ. גם בין כותלי הבית סערו הרוחות. על כף אחת של המאזניים היה זכרון השואה. בעיני המתנגדים לכספי השילומים, היתה זו דרכה של גרמניה לחזור למשפחת העמים ולמחוק את זכר הנרצחים. על הכף השנייה – מצבה הכלכלי של המדינה. ישראל, שקמה שנים ספורות קודם לכן, צלחה מלחמה אחת וקלטה מאות אלפי עולים חדשים, הייתה זקוקה נואשות לכספי השילומים.
יומיים לאחר מכן, ב-9 בינואר 1952 הצביעה כנסת ישראל באותו הבניין על ההסכם שבשלו פרצה ההפגנה האלימה ביותר שידעה עד אז כנסת ישראל. 61 חברי כנסת תמכו בהסכם, 50 התנגדו. שישה נמנעו. מדינת ישראל אישרה רשמית את הסכם השילומים עם גרמניה.
את ההפגנות הסוערות מחוץ לכנסת הנהיגו מפלגת חרות ומנחם בגין שעמד בראשה, אך גם הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי התנגדו לכספי השילומים ולשימוש בהם. רק בדיעבד הם נטלו אותם לצרכי הקיבוצים. השילומים העסיקו את התנועה הקיבוצית על שלל גווניה שנים ארוכות הן מוסרית הן מעשית. הכסף ושאלת יחסי הפרט למול הכלל הפכו את השילומים למוקד של ויכוחים נוקבים בהיסטוריה הקיבוצית שנים רבות, כך עולה מהספר "כסף השוד מידי ההורג" (ראה אור בשנת 2015), שמתחקה אחרי ההשלכות שהיו לכספי השילומים על הקיבוצים בישראל, על היחסים בין הפרט לכלל, ועל ההשפעות שהיו להם על הערכים הקיבוציים, ועל חיי היומיום.
לרגל יום השואה הבינלאומי שיחול מחר, אנו מבקשים להזכיר את ספרו של עופר בורד, שעוסק באחת מנגזרותיה - כספי השילומים, נושא בעל משקל מכריע בכינונה של הזהות הקיבוצית ושל הווייתה הכלכלית והחברתית משנות החמישים של המאה העשרים ועד למאה ה-21.

לרכישת הספר: https://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?179

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב יד טבנקין- הסיפור של הקיבוץ מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute קבוצת חובבי היסטוריה יעקב סתר התנועה הקיבוצית

24/01/2025

ד"ר אלעד וקסלר, מחבר הספר "את אלה שכחו: דן בן-אמוץ, עמוס קינן, אורי זהר והבוהמה התל-אביבית" החדש מסדרת 'ישראלים', בגלריה Haaretz הארץ על הבוהמה התל אביבית שנעלמה, ומדוע אין לה סיכוי לחזור ולקרוא תיגר על הממסד.
פרטים נוספים על הספר הנהדר, בתגובות ⬇️⬇️⬇️
הוצאת הספרים - מכון בן גוריון

20/01/2025

חזרתן אתמול של החטופות רומי גונן, אמילי דמארי, ודורון שטיינברכר עוררה שִמחה נדירה בתקופה קשה ומכאיבה זו. עם שחרורן מן השבי ושיבתן הביתה התגשמו תקוות של עם שלם. אמנם השמחה אינה שלמה ולפנינו עוד דרך ארוכה - 94 חטופים וחטופות עדיין אינם אתנו - אבל שלוש הנשים האלו, שנעשו בעל כורחן כה מוכרות לכולנו, כבר פה - וכמה טוב שכך.
לפני קצת יותר מ-76 שנים חזרו הביתה שבויים אחרים - שבויי מלחמת העצמאות. את השמחה על שובם הביע דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, במכתב קצר המבטא את מנהיגותו, את אהבת האדם ואמונתו בעם ישראל ובמדינת ישראל.
בן-גוריון ראה בסוגיית השבויים ערך מרכזי, והִרבה לעסוק בכך לאורך השנים בכנסת ובעצרות, בנאומים ובמכתבים. להוריהם של שבויים שיגר בן גוריון מכתבים אישיים והציע להם כתף להישען עליה בימים הקשים ההם. שוב ושוב הוא דיבר וכתב על ערך החיים, על החשיבות שבשחרור שבויים והשבתם לישראל, ועל המחירים הכבדים שעלינו לשאת כדי לעשות זאת.
הוצאת הספרים של מכון בן גוריון מאחלת לאמילי, לדורון ולרומי רק טוב ומברכת אותן בברכתו של דוד בן-גוריון "ברוכים הבאים!... [וש]תזכו להיות בין הבונים". מדינה שלמה שמחה אתכן. ברוכות השבות הביתה!

בתמונה: מכתבו של דוד בן-גוריון למשוחררי השבי, 2.12.1948

https://bengurionarchive.bgu.ac.il/search-api/bg_arc/174225

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון קבוצת חובבי היסטוריה אוהבי היסטוריה היסטוריה ישראלית

15/01/2025

כאשר אנו קוראיםות ספר, אנו משתקעיםות במילים הכתובות ומשליכים על הטקסט את עצמנו, את מאוויינו ופחדינו, את מחשבותינו ודפוסי עולמנו. ועוד דבר קורה: המציאות סביבנו, התקופה והמקום שבהם אנו חיים, גם הם משפיעים עמוקות על קריאתנו ועל האופן שאנחנו מפרשים בו את היצירה הכתובה.
לאה גולדברג, שנפטרה היום לפני חמישים וחמש שנים, הבינה היטב כיצד משפיעים על קריאתנו הזמן והמקום. הסיפור "דירה להשכיר", יצירת המופת המתארת שכנוּת של בעלי החיים בבניין משותף, שיועדה לילדים ולא רק להם, ראתה אור כמה פעמים בימי חייה והיתה לקלאסיקה ישראלית.
מי מאתנו לא זוכר את החזיר הזוכה לגמול היאה לו על התנהגותו המכוערת או את היונה טובת הלב? מי לא יכול לדקלם את השאלה "הנאים השכנים בעינייך?" משפטים אלה היו לחלק בלתי נפרד מקנון הספרות הישראלי של ילדים ומבוגרים כאחד.
גולדברג הייתה ערה לאפשרויות הגלומות בסיפור הקצר והמופתי שחיברה. לאומיות, שוויון, גזענות, מגדר - כל הנושאים המופשטים האלה קיבלו ייצוג בקו, בצבע ובקול בספרה. במאמר "שיפוצים בבניין בן חמש הקומות: שלוש קריאות תקופתיות ב'דירה להשכיר' מאת לאה גולדברג" יעל דר מתחקה אחרי גלגוליו של הסיפור ופרסומו בבימות שונות, אחר הדרך שבה מילים זהות נושאות מסרים שונים בכל תקופה ותקופה ואחר איוריו. מאיירות ומאיירים שונים יצרו בכל פעם סדרה חדשה של איורים נלווים לסיפור ובתוך כך העניקו לו מסגרת פרשנית אחרת. דר מתבוננת באיורים במהדורות השונות ובמסרים המגוונים שיצקו אל תוכו דורות של ילדים ומבוגרים בקריאתם אותו שוב ושוב, בכל פעם מזווית מעט שונה.
מאמרה של דר ומאמרים נוספים על שירה, מוזיקה, מוזאונים, פוליטיקה, חברה, וביטחון ראו אור בכתב העת "עיונים בתקומת ישראל" כרך מספר 27 (2017) וזמינים לקריאה במרשתת: https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/27.aspx
בתמונה: הפסל "דירה להשכיר" ברחוב נרקיס בירושלים (מתוך ויקיפדיה)

התצלום - מוויקיפדיה.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אורן קלמן Yael Darr אוהבי קריאה מאיירים בכיף - Illustration fun קבוצת חובבי היסטוריהTali Tadmor המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Instituteלאה גולדברג

13/01/2025

אתמול לפני 119 שנים נולד עמנואל לוינס, אחד הפילוסופים החשובים של המאה העשרים, ומי שהגותו הייתה לנכס צאן ברזל של המחשבה האירופית אחרי מלחמת העולם השנייה.
השפעתו של לוינס חרגה מעבר לעולם האקדמי (אגב, בעקבות מפגש עם כתביו של הפילוסוף הצרפתי, ברי סחרוף הוציא בשנת 2001 את האלבום והשיר בשם "האחר", ובהם הפך את הרעיונות לשיר עטוף בגיטרות-בס-תופים). לוינס, שיהדותו היתה חלק בלתי נפרד מזהותו, ושהחוויות האלימות שחווה במלחמת העולם השנייה, ובכללן השהות במחנה ריכוז, השאירו עליו את חותמן העמוק, הציב במרכז תפיסתו את יחסי האנוש. בעיניו, עיקר חיינו והווייתנו נובע מהיחס אל האחר. המפגש אתו מכונן את האתיקה בחיינו ואת משמעויותיה הרוחניות והתאולוגיות.
מהמפגש עם האחר מתפצלות אפשרויות שונות של תגובה: אנו יכולים לראות בזרותו ובשונותו איום, עד כדי "איונו", ואנו יכולים לקבל את פניו ואת שונותו. לדידו של לוינס, הבחירה בין שתי האפשרויות הללו נתונה בידינו, שוב ושוב, ברגעים קלים יותר ופחות. יחסנו אל האחר היא הליבה שמעצבת את חיינו, את מעשינו ואת צביוננו המוסרי. זה היסוד של היחסים בינינו לסביבתנו, והוא מקרין על יתר הממדים של חיינו.
אף שכתיבתו של לוינס על פי רוב נפתלת ומורכבת, הוא השפיע רבות על הוגים רבים בצרפת ומחוצה לה. מקום מיוחד שמור לו בהוויה היהודית והישראלית. כתביו ראו אור במהלך חייו ואחרי מותו בהקשרים שונים.
המאמר "דת של מבוגרים", שראה אור לראשונה בשנת 1976 מתחיל משאלת המוסר והאחרות, והופך אותם לחלק מחזון רדיקלי עבור מדינת ישראל. המאמר פורש את העקרונות היסודיים של משנתו, ומראה כיצד מדינות בכלל ומדינת ישראל בפרט אמורות להפוך אותם לקווים מנחים של התנהלות מוסדית. מוסר אוניברסלי והקשר בינו ליהדות, יחסים בינאישיים, הקשר בין אתיקה לפוליטיקה ובין אלה למלחמה, היחס בין מלחמה לשלום, כל אלה הם חלק מהתפיסה המורכבת של לוינס, תפיסה שפעימות הלב שלה ממשיכות להדהד גם כיום. המאמר, ולצדו מאמרים אחרים על לוינס ומשנתו, נמצא בכרך המאסף מספר 15 של כתב העת "עיונים בתקומת ישראל" המוקדש לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל (ראה אור בשנת 2005).

לקריאת המאמר: chrome-extensio://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/15/emanuel.pdf

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן גוריון פילוסופיה לכל פילוסופיה, אהבת התבונה

07/01/2025

היום לפני 167 שנים נולד אליעזר בן יהודה. קשה להפריז בהשפעתו על חיי היומיום שלנו, ולא בכדי זכה למקום של כבוד בתרבות הישראלית ובפנתאון אבותיה. פזמונים, ביוגרפיות ומחזות נכתבו עליו, דיוקנו מתנוסס על שטרות, בולים וכרזות, ורחובות קרויים על שמו. לכאורה כה מוכר, ובכל זאת האם דימויו באתוס הישראלי מבוסס היסטורית?

ספק אם היה אדם שדבק כמוהו במפעל חידוש השפה העברית, וספק אם היה עוד מישהו שעורר, כמוהו, התנגדות כה עזה. מן המפורסמות הוא שחרדים בני זמנו התנגדו לחילונה של העברית, ראו בשימוש היומיומי בשפת הקודש סכנה לקיומו של עולם הדת ועל כן התנכלו לו קשות, ואף על פי כן דימויו של בן יהודה באתוס הישראלי, כטיבם של דימויים, חלקי ופשטני.

למרות חשיבותו, בן-יהודה לא היה הראשון שביקש להפוך את העברית לשפת היומיום בחיי היהודים. הוא גם לא היה הראשון שהוציא לאור עיתונים בעברית: כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 נפוצו חיבורים ועיתונים בעברית, שעורכיהם ביקשו להחיות באמצעות העברית את עולם הרוח של היהודים ברחבי העולם ולבדל אותם כלאום מובחן. אפילו קודם לכן, עם התפשטותה של תנועת ההשכלה, היו שכתבו בעברית, ובראשם משה מנדלסון, כדי לאפשר ליהודים שלא שלטו בשפות החברה הסובבת אותם גישה להשכלה כללית ולמדע. כל אלה היו חלק בלתי נפרד מהתשתית שעליה צמחה תפיסתם של בן-יהודה וחבריו. שמורה לו אפוא זכות גדולה, אך לא זכות ראשונים.
בן-יהודה נבנה על קודמיו. גם הוא ראה בשפה העברית חלק מהותי ורב-חשיבות בתרבות הלאומית המתהווה בציון. מוכרת וידועה התעקשותו כי הוא, רעייתו וילדיו ידברו עברית - אך ורק עברית. אך בניגוד לתפיסה הרווחת, לא כל האורתודוקסים התנגדו לעברית. היו גם אורתודוקסים למהדרין שהעברית הייתה חלק נכבד מחיי היומיום שלהם. בהם בלטו עורכיו, כותביו וקוראיו של העיתון "הלבנון", שגיליונו הראשון ראה אור בירושלים כבר ב-1863, כשהיה בן-יהודה ילד קטן כבן חמש.

בכרך "מעבר להלכה", גיליון נושא של כתב העת "עיונים" (2014), שיוחד למסורתיות, חילוניות ותרבות העידן החדש בישראל, רוני באר-מרקס צוללת אל עיתון "הלבנון" ובוחנת את גישת עורכי העיתון לעברית. להבדיל מבן-יהודה, שרצה להחיות את השפה ובאמצעותה לבנות אומה, עורכיו של "הלבנון" השתמשו בעברית דווקא כדי להדגיש את זהותם הדתית-אורתודוקסית. אם כן, היו חרדים שראו בעברית פריצת גדר, והיו שהכניסו אותה פנימה אל תוך המחנה.

מאמר זה הוא רק אחת מהפנינים המרובות שמופיעות בכרך זה, שלא נס לחו, והוא פתוח לקריאה במרשתת: https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/Beyond-Halacha.aspx

היום, כשאנחנו כותבים בעברית על בן יהודה ועל מתנגדיו, מעלים את שמו בפייסבוק לפניכםן, קהל קוראים שעבורו עברית היא שפת אם, אנחנו נוטלים חלק בחייה של התרבות העברית. זו, שהייתה בעבר משאת נפש, נעשתה חלק בלתי נפרד מזהותנו האישית והלאומית.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute האקדמיה ללשון העברית Tali Tadmor

01/01/2025

"עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא / והדרך עודנה נפקחת לאורך"

שנה חדשה היא ציון דרך, היא הבטחה והזמנה, ומי ידע לתאר את מורכבות ההליכה בדרך יותר מנתן אלתרמן? החודש לפני 87 שנים, בינואר 1938, ראה אור ספר השירים הראשון של אלתרמן, "כוכבים בחוץ", שנחשב ברבות השנים לאחד משיאי שירתו. וכמו לסמן לקוראים שההתחלה הזאת – ספר שירים ראשון בינואר – היא מה שעתיד לשנות את חייו, השיר הראשון בקובץ, שיר נטול שם, פותח בשורות הבאות: "עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא / והדרך עודנה נפקחת לאורך".

אלתרמן הצליח להניח בשיר אחד יקום שלם של כמיהות, תחושות, מחשבות וממדי קיום. האדם המבקש להשליך מאחוריו את העבר נע בין הארצי והיומיומי ובין תחושת יקום נשגבת, בין הפרטים הקטנים לתמונה הגדולה, בין זיכרונות העבר לעתיד, ובין הזמני לנצחי.

הוצאת הספרים של מכון בן גוריון מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה שבה תיפקח הדרך לאורך, שנוכל להביט בה לאחור בלי לזנוח את הניגון שהביא אותנו לכאן, ושנוכל להמשיך בה כמו אותו הלך הממשיך לצעוד בנתיב הייחודי לו, נתיב של ניגון חוזר שמוביל הלאה.

מוזמניםות להרחיב ולקרוא מאמרים שנכתבו על אלתרמן ופורסמו בכתב העת שלנו, 'עיונים': דן מירון, '"פלא היוולד פרפר מן התולעת": מתוך מחזור שיחות על אלתרמן הצעיר ודרכו אל שליחותו השירית' (https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/6/17.pdf); חנן חבר, 'ביקורת הקריאה הלאומית: אנלוגיה היסטורית ואלגוריה לאומית בשירת נתן אלתרמן בתקופת השואה' ( https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/8/20.pdf), ועוד.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגבמכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute
צילום: סמדר רוטמן