אפרסמון ספרים - Persimmon Books

21/06/2025

כולנו כאן - כנסו

התחדשנו בחנות ממתקים משלנו!
ירידי חודש הספר שנגדעו באיבם, הביאו אותנו אמנם ללא מעט דכדוך, אבל גם העניקו לכולנו זמן פנוי לטיפוח יוזמות חדשות. כך החלטנו סופסוף לרכז את כל סמלילי ההוצאות החברות בקולקטיב הספרותי במקום אינטראקטיבי אחד.
מה מתברר? שאנחנו כבר שבט די גדול: כמעט 60 הוצאות לאור (בסידור הראשוני, כנראה תצטרפנה עוד מאחרות בנשף בימים הקרובים). כדי להימנע מתסבוכת לוגיסטית, חברנו יונתן יבין נידב עמוד מהאתר שלו לצורך העניין (אז אל תתבלבלו מכותרת אתרו הרשמי שמתנוססת למעלה).
איך זה עובד?
לחיצה על כל סמליל תשגר אתכם להוצאה הרלוונטית, שם תוכלו לעיין בתוצרת (וכמובן גם לרכוש - ועכשיו יש אצל כולן מבצעים ממש שווים). עדיין אין לנו עגלת קניות משותפת לכל ההוצאות, אבל גם זה בתכנון.
איך מגיעים לעמוד "כן השיגור" הזה?
לחצו על כפתור "למד עוד" פה בצבע כחול, וזהו: אתם שם (נשאיר לכם גם קישור שם למטה).
אז:
שמרו את עמוד "כן השיגור" שלנו במועדפים והיפים שלכם, ועשו לכם מנהג קבוע לסור מדי פעם לביקור באחת מהוצאות הקולקטיב. זה טוב לנפש שלכם ושלנו.
ימים ולילות שקטים לכולכם/ן.

09/06/2025

מחר - מתחילים. ההוצאות לאור הכי טובות מחכים ומחכות לכן.ם.

09/06/2025

05/06/2025

דמיינו לעצמכם שאתם מגיעים לחדר במלון ולהפתעתכם מגלים חור קטן שדרכו ניתן להציץ לחדר הסמוך. מה תוכלו ללמוד ממה שתראו ותשמעו? איזה תובנות?
הדיירים מתחלפים – פעם אלה זוג נאהבים לפני נישואים, פעם זוג שנפגש בסתר ובוגד בבני זוגם, אישה הכורעת ללדת, אדם מבוגר על ערש דווי, ועוד.
מה יש באותה תאוות המציצנות שמושכת אותנו, והאם היא באמת מעבירה את ההתרחשות האמיתית? הרי אנחנו רק רואים קטעי התרחשויות ושומעים חלקי שיחות. מה יש בנו שכל כך מושך אותנו ״להציץ״ לעולמו של האחר?
הסופר הצרפתי הסימבוליסט אנרי בַּרבּוּס ברומן קלאסי מתחילת המאה ה-20 על הסודות שכל אחד נושא בקרבו. האם קיים ניגוד בין הרצון לבין המוסר? ומה לגבי ההשתעבדות בימינו למדיה החברתית, האם גם היא סוג של מציצנות?
הספר יהיה זמין בדוכן שלנו ביריד שבוע הספר במתחם הסינמטק, ובאתר ההוצאה. ההפצה לחנויות תחל לאחר מכן.
לינק לרכישה >>>

10/05/2025

ברור לי שהולך להיות מפגש מרתק. רדקה דנמרקובה - מהסופרות הבולטות והחשובות בצ׳כיה במפגש עם זוכה פרס ספיר, יוסי אבני-לוי.
"אני חיה. המון פעמים לא התאבדתי. לא התאבדתי שם, וגם לא אחרי שחזרתי משם. אני לא אתאבד אף פעם. שם קרו דברים שהמוח לא יכול להבין והלב לא יכול לשאת. והם יכולים להתרחש שוב כל הזמן. צריך רק לתת מקום לתשוקה האינסופית למצוא שעירים לעזאזל. לחפש את החלשים ביותר ולדרוך עליהם, ולדרוך ולדרוך ולשלוט.״

10/05/2025

פסטיבל הסופרים במשכנות שאננים מארח את פולקר ויידרמן, מחבר הספר ״אוסטנדה - קיץ של חברוּת״.
השנה היא 1936. הקיץ בעיצומו. אוסטנדה - עיר הקיט הבלגית שלחופי הים הצפוני, גן עדן שכולו טיילת מרהיבה, שמשיות, משקאות וחברים ותיקים. כאן נפגשים עוד פעם אחת כל מי שגרמניה הנאצית חדלה להיות מולדתם - שטפן צווייג, יוזף רות, אירמגרד קוין, אגון ארווין קיש וארנסט טולר, ארתור קסטלר והרמן קסטן, וילי מינצברג, הסופרים ואנשי הרוח המוחרמים. אוסטנד מספר על תקוותם, על אהבתם, על ייאושם – ועל המשך חייהם.
הם גולים מארצותיהם - העתיד קודר.

05/05/2025

תל אביב – בשנות ה-90, סצנת להקות האינדי בשיאה, יש דיבור חזק בעיר ובמועדונים. האוויר מחושמל ומפתה.
פתח תקווה – העיר שממנה הגיעו גיבורי הרומן, אל העיר הגדולה. העיר שהיא כל כך רחוקה.
20 שנים לאחר מכן - היא פוגשת אותו. הוא פוגש בה, בדמות המתעתעת והסוחפת.

הוא מגושם, אבוד, חסר מעש ומעט ילדותי. בעבר היה סולן של להקת רוק שכוכבה דרך לרגע. עכשיו שניהם, האישה והגבר, נידונים להסתובב יחד בלילות ברחובות, בחוף הים, בקניונים, במועדונים ועוד, וכל הזירות נעשות תפאורה לחווייתם התיאטרלית.
את סיפורם של השניים מספרת לנו האישה, והיא נוקטת בלשון פיוטית, שפה שכמו עוטפת את הלילות והימים של גיבורי הרומן. שילוב מוזר ומקסים, מעין שיר השירים בגרסה אפלה, המעלה לעתים ספקות באשר לטוהר מניעיה וכוונותיה האמיתיות.
חזרה אל פתח תקווה - הספר נחתם בזיכרון ילדות קצר, יפהפה, הקושר את הגיבורים בקשר עז.
ענת עינהר בסיפור אישי ואינטימי על תקופה שהייתה ושחותמה מוחשי גם היום.