26/06/2025
סיום שנה טיפולית במפגשים הפרטניים שהיו מלאים בלב ונשמה.
השבוע סיימתי תהליך פרטני של כלבנות טיפולית שנמשך שנה שלמה – שנה שלא הייתה רגילה. הייתה זו שנה של מלחמה חיצונית אבל גם של ריפוי פנימי – לילדים, לי, ולכלבים שהיו חלק בלתי נפרד מהמרחב שלנו.
מפגשים אחד על אחד בהם אפשר להגיע עם הפחדים, החלומות, הכעסים, השמחה והכאב. הכלבים הם גשר רגשי, לדמות שמבינה בלי מילים, מחבקת במבט ומאפשרת לדבר על מה שלפעמים קשה להגיד. ואני? נשאתי כל אחת ואחד מהם לאורך כל התקופה על כתפיי ובליבי.
מבט קטן על 3 מטופלים שהתאים להביא להם את אותו התוכן.
במפגש הסיום בחרתי להביא את הספר "אולי" מאת קובי ימאדה – ספר שכל כולו אמונה בכוח הפנימי של כל ילד, אמונה באפשרות, באור, בתקווה. ספר שהוא כמו ברכה ואיחול אישי של טוב.
קראנו יחד, המטופל בחר משפט שנגע בו וכתבנו אותו על דף. לבסוף חיברנו את המשפט בצירוף תמונה של הילד/ה מרגע עוצמתי במפגשים שלנו למחזיק מפתחות.
המשמעות הטיפולית הייתה חזקה: להחזיק משהו שיצרת בעצמך, שמכיל אותך, את הדרך שעשית והחיבור בנינו.
אני מסיימת את השנה עם לב מלא.
כל זה מתווסף לעוד 220 ילדים שעברנו יחד תהליכים בקבוצות הטיפוליות השנה.
3 בתי ספר שבהם נפגשנו כקבוצות וכפרטני כחלק מצוות תרפיה.
תודה לצוות הכלבים שלי - אריק, בל, לולה, מילקי ודוני🐶🌈
אני מלאה בהכרת תודה על הילדים, על הקשר, על השינויים הקטנים שהופכים למשמעותיים.
ועל הזכות – להיות שם, באמת.
