BaD Briefly Architecture Design

28/10/2025

גן ילדים מחודש בקיבוץ ניר יצחק:

בחלוף שנתיים ממתקפת 7 באוקטובר, נפתחה שנת הלימודים החדשה בגן חבצלת בקיבוץ שבעוטף עזה. ניר יצחק נפגע קשות בטבח 7 באוקטובר, כששבעה מאנשיו נרצחו וארבעה נחטפו. גן הילדים היה אחד המבנים שבהם הסתתרו חברי הקהילה עד שפונו לאילת באותו לילה. מאז חלפו שנתיים, שבהן הגן עמד ריק. 

כחלק מפעולות השיקום של היישוב שספג טראומה, החליטה הנהלת הקיבוץ לשפץ את מבני החינוך ומבנים ציבוריים במשק, לקראת שובה של הקהילה לחיים חדשים. בשנה האחרונה נעשו מאמצים גדולים לשקם ולחדש את גן הילדים, בעזרת גיוס תרומות, ונשכרו שירותיהן של המעצבות יעל פרידלנדר ודניאל קדם.

המבנה שימש כבית ילדים עוד בתקופת הלינה המשותפת, ועבר כעת תכנון המותאם לצרכים החדשים: לא רק היבטים פרקטיים, אלא הצורך במרחב שמשרה ביטחון, רוגע ושמחה, ושמעניק תחושת שייכות לילדים החוזרים הביתה לאחר תקופה כה ממושכת. 

העיצוב המחודש שואב השראה מהנוף המקומי, מהערכים הקהילתיים ומהחזון החינוכי של צוות הפדגוגיה. ״אנו רואות בגן לא רק מקום פיזי״, מסבירות המעצבות, ״אלא מרחב שמעודד תחושת שייכות, עצמאות וסקרנות, ומשמש כבית שני עבור הילדים. היה לנו חשוב לתת לילדים שחוזרים לקיבוץ מקום רך ומוכר לשוב אליו״. 

העיצוב משקף את הפשטות והצניעות האופייניות לקיבוצים, לצד שימושיות ותחושת חמימות שיוצרות נוף ילדות. זה נעשה תוך שילוב חומרים טבעיים שנאמנים לבנייה הקיבוצית המקורית, עם רלוונטיות לימינו ומבט קדימה, כמו ריצוף טראצו אמיתי, עץ גבּון ואריחי קרמיקה 15/15. הצבעוניות מהדהדת את המרחבים המדבריים, עם צבעי אדמה שקטים וחמים, ומרחבי הפנים נהנים מתאורה טבעית, מחללים פתוחים ומפינות אינטימיות למפגש ולמנוחה. 

מבנה הגן גדול במיוחד (כ-200 מטרים רבועים) ומאכלס כעשרים ילדים. הצוות חייב קשר עין רציף עם הילדים, ולכן כמעט ולא נבנו קירות במרחב. כדי לייצר אינטימיות, הוצבה קוביית עץ כאלמנט מרכזי, שכל דופן שלו משמשת כקיר שימושי - הן לחציצה והן לאחסון - ודרכה עוברים לחדרי השינה של הילדים. 

העץ הנבחר לנגרות הוא גבּון, אשר שימש בעבר בעיקר כגב לארונות. ההחלטה להעביר אותו לחזית הרימה גבות, משום שהוא נחשב פשוט, אך למעצבות הוא חידד את הרצון והצורך בחומרים צנועים המאפיינים את הנראות הקיבוצית. 

עיצוב: יעל פרידלנדר ודניאל קדם
צילומים: נמרוד לוי
תוכנית: למעלה - לפני; למטה - אחרי.

18/10/2025

הוא מדריך טיולים, סופר, מוזיקאי, בוגר לימודי קולנוע ואיש צבא בעברו - ויש לו משרד אדריכלות ועיצוב עם תיק עבודות מתפתח ומרשים, ללא תואר באדריכלות או בעיצוב.

איך עדי אופנהיים עשה את זה, והאם הדרך שלו מתאימה לעוד אנשים יצירתיים?

בשיחה עם איתי כ"ץ בפודקאסט T Time של טולמנ'ס, אופנהיים מספר מדוע החליט לפתוח משרד, היכן האנשים שהוא מעסיק מפצים על החסרונות שלו, אילו סרטי קולנוע עומדים מאחורי הפריימים שהוא מדמיין בבתים שהוא מתכנן, ואיך תיראה האקדמיה הקולינרית שהוא שותף בתכנונה בקיבוץ גונן בגליל.

חפשו את הפרק החדש באפליקציות ההסכתים שלכם.
צילומים: עמית גרון

08/09/2025

אתמול (יום ראשון) נחנך אתר ההנצחה לחללי מבצע "צוק איתן", שצה"ל ניהל ברצועת עזה לפני אחד עשרה שנה, באתר הנצחה חדש בתיאטרון הפתוח שסמוך לקיבוץ גברעם באזור אשקלון.

68 חיילים נהרגו במבצע, שנמשך 50 ימים בקיץ 2014. על רקע 7.10 והמלחמה הבלתי נגמרת שמתרחשת מאז, נשכח צוק איתן ונשכחו חלליו מהזיכרון הציבורי - אך אתר ההנצחה סוף סוף נחנך, בתכנון "אב אדריכלי נוף" יחד עם המעצבת התעשייתית-סביבתית ססיליה ויטס כשר.

קק"ל יזמה את האתר והקצתה לו את אזור התיאטרון הנטוש על גבעת כורכר ממערב לגברעם, על פני 22 דונם, כולל שיחזור התיאטרון ההיסטורי. זה הוקם ב-1952 ושירת נאמנה את המועצה האזורית חוף אשקלון עד סוף שנות השבעים.

נקודת המבט הרחבה משלבת הנצחה כמרחב של זיכרון והמשכיות, השזורים זה בזה, תוך יצירת מקום מנחם בתנועה, בזמן ובמרחב: מקום לזיכרון הנופלים לצד מוקדי פעילות שמחה וחיים.

שביל מעגלי מקיף את התיאטרון ולצדו קיר זיכרון, 68 מעגלי הנצחה אישיים המקיפים עצי אלון תבור, מתחם התבוננות, אזור משחקים, פינות פיקניק ונקודת יציאה לטיולים ומסלולי רכיבת אופניים בסביבה.

ההנצחה כוללת מרכיבים של זיכרון קולקטיבי וזיכרון אישי. הזיכרון הקולקטיבי מיוצג בשביל המרכזי, שלצדו קיר הנצחה רדיאלי מבטון חשוף. על הקיר חקוקים שמות הנופלים לצד להבה שצורתה מורכבת מגומחות לנרות זיכרון. לצד הקיר ניתן לעלות לאזור מוצל מוגבה ושקט, המשמש מרחב להתבוננות פנימית.
סביב המעגל הקולקטיבי שתולים 68 עצי אלון תבור, הנטועים במעגלי הנצחה אישיים עשויים בטון, ועליהם מצרף משתנה של דימויים מעולם הטבע בנגב המערבי המודפסים על אריחי בטון. בכל מעגל מצרף הדימויים שונה, באופן שאין מעגל דומה למשנהו. המעגלים מייצגים את הייחודיות של כל אחד מהנופלים, הן בתמהיל הדימויים והן במיקום המרחבי השונה של כל אחד מהם. חלקם מאפשר ישיבה אל מרכז המעגל או החוצה, בקבוצה קטנה או ביחידים.

העונתיות ומחזוריות הטבע מתבטאות גם בסכימת הצמחייה הפשוטה. אלוני התבור הם עצים נשירים, שמופעם משתנה לאורך השנה, לצד צמחי בר מקומיים ושתילת פקעות של כלניות שיפרחו באביב.

אב אדריכלות נוף ומתכנן ראשי: אב אדריכלות נוף ותכנון סביבה בע"מ
עיצוב ופיתוח קיר הזיכרון ומעגלי ההנצחה: ססיליה ויטס
טיפוגרפיה: כשר תקשורת חזותית
מזמין: קק״ל, מועצה אזורית חוף אשקלון
קבלן פיתוח: גל ישר
קבלן קיר הזיכרון: נדב רובין – רוזין הנדסה וביצוע

01/08/2025

מתחת לאף: אוצרות אדריכליים עם מיכאל יעקובסון

122. הרצל 2, חיפה

חזית קעורה ורכה עם קו נקי, שנסוגה ממפגש הרחובות הרצל והנביאים בשכונת הדר בחיפה, יצרה רחבה עירונית ייחודית והפכה את מפגש הרחובות הסתמי ל"כיכר מסריק".

בני הזוג האדריכלים מרים ודוד גלבסקי (שניהם היגרו לארץ מפולין ב-1933 והתיישבו בחיפה) היו אחראים למחווה העירונית הזו, כשתיכננו את הבניין הבולט באחד ממפגשי הרחובות הסואנים בעיר.

הרחבה היא אכן תרומה יפה להולכי הרגל, ובמיוחד ליושבי קפה "ניצה", שממוקם בה מאז שנחנך הבניין ב-1947. עדיין, כלי הרכב שולטים ורועשים בצומת וברחובות המקושרים אליו, והולכי הרגל נאלצים להצטופף במדרכות. על מצבה העגום של שכונת הדר לא אפרט.

מייסדי הקפה, יוצאי הונגריה, הפכו את המקום למוקד מפגש לעולי הונגריה, שנהנו לשוחח בשפת אמם על עוגת דובוש. לצד בית הקפה פועלת, בוותק דומה, חנות "תכשיטי אדית".

הבניין משתרע על מגרש בשטח של 900 מ"ר, עם קומת רחוב מסחרית ומעליה שלוש קומות ששימשו במקור למגורים. לא תוכננו כאן דירות מרווחות, אלא דירות חדר בנות 15 מ"ר ללא מרפסות. יש רק אחת כזו, זעירה וייצוגית, שנקבעה בדירה במרכז הקומה הראשונה. אותה מרפסת חצי-עגולה התייחסה לחזית הקעורה, ויצרה משחק צורני.

בהיעדר מרפסות, אלמנט שאדריכלי התקופה הרבו למנף לטובת עיצוב הבניינים שתכננו, נוצרו חזיתות שטוחות שעוררו אשליה של בניין משרדים; במרוצת השנים זה אמנם מה שקרה. חצר קטנה במרכז הבניין מאווררת ומאירה את החדרים שפונים אל העורף.

החלק המרשים ביותר הוא חדר המדרגות - בכלל, בחיפה תמצאו כמה מחדרי המדרגות היפים בארץ, בעיקר כאלה שנבנו בשנות ה-30. כאן, במרכז המדרגות תמצאו פיר ובעורפו מסך זכוכית, הנמתח לכל גובה הבניין ופונה לחצר הפנימית. שווה להיכנס פנימה, ולו בגללו, כדי להציץ בפעולה האדריכלית הפשוטה והמוצלחת, שנעלמה כמעט לחלוטין מהאדריכלות המקומית.

הסיפור המלא על הבניין מופיע בבלוג "חלון אחורי" של מיכאל יעקובסון. לינק בסטורי

31/07/2025

בית ברמאללה: משרד האדריכלים "סיטון פלוס טנוס" תיכנן וילה למשפחה מקומית בעיר.

הווילה משתרעת על פני כ-700 מטרים רבועים, בלב מגרש בן 1,000 מ"ר שנמצא על צלע הר, פונה מערבה ומשקיף אל שפלת החוף. וכך מסבירים האדריכלים"

"בתהליך התכנון שמנו דגש על שלושה עקרונות מהותיים, אשר ליוו אותנו והפכו ליסודות הקונספט האדריכלי: הטופוגרפיה של הקרקע, הנוף הנגלה ממנה, והחומרים המקומיים – אבני ההר והמרקם הסלעי של הסביבה.

הרעיון המרכזי היה ליצור בית אשר שומר על אינטימיות וסגירות כלפי הרחוב, אך מתפרק ונפתח באלגנטיות אל עבר הנוף, כאילו נשאב אליו.

החזיתות הציבוריות מוסתרות בעזרת משרביה וקירות פיסוליים מאבן מקומית, שמטשטשים את הגבול בין חומר לנוף, בין מסתור לחשיפה.

האבן – כחומר, כהשראה, וכקול שמספר את סיפור המקום – משמשת אלמנט מרכזי במבנה. באמצעותה עיצבנו חללים שנפתחים בזה אחר זה, כמו שכבות גיאולוגיות, אל מול המרחב הפתוח והנוף עוצר הנשימה".

29/07/2025

דוד טרטקובר, חתן פרס ישראל לעיצוב ומגדולי המעצבים הגרפיים בישראל, הלך לעולמו והוא בן שמונים ואחד.

בין שלל עבודותיו: כרזת שלושים שנה למדינת ישראל עם הבלטת הרצון לשלום, לוגו "שלום עכשיו", כרזות פוליטיות שהגיבו לנעשה בארץ ובשטחים, בראשן רצח יצחק רבין, ועוד ועוד.

יהי זכרו ברוך

18/07/2025