BaD Briefly Architecture Design

BaD Briefly Architecture Design Architecture Design Culture היי, אנחנו מגזין אדריכלות ועיצוב באינסטגרם!

ספר חדש מציג את סיפורה של הארץ באמצעות חמישים אנדרטאות ואתרי זיכרון שהוקמו בה במאה השנים האחרונות – מראשית ההתיישבות העב...
17/01/2026

ספר חדש מציג את סיפורה של הארץ באמצעות חמישים אנדרטאות ואתרי זיכרון שהוקמו בה במאה השנים האחרונות – מראשית ההתיישבות העברית בארץ, דרך תקומתה של האומה עם הקמת המדינה, ועד לטבח שבעה באוקטובר.

את הספר כתב האדריכל, הגיאוגרף וכותב האדריכלות מיכאל יעקובסון. לדבריו, "ככל דבר שבשגרה, רוב אתרי הזיכרון התמזגו עם ההוויה היומיומית, איבדו את מעמדם ונעלמו בין עצים או בניינים. האתרים המופיעים בספר נבחרו מתוך רצון לשוב ולהשיב להם את מעמדם תוך הצגת פריסה רחבה ככל הניתן היסטורית, גיאוגרפית ותרבותית".

יעקובסון, מומחה לאדריכלות הישראלית, חקר לעומק את סיפורה של כל אנדרטה שעליה הוא כותב. הספר פותח בגבורתם של חלוצי תל חי ולוחמיה שבאו ליישב ולפתח את הקרקע הלאומית בנקודת יישוב זעירה ומרוחקת. גופותיהם הוטמנו בקבר אחים סמוך למקום נפילתם, ומצבתם עוצבה בדמותו של אריה שפניו לפאתי מזרח קדימה אל השמש העולה. אחריהם מופיעות דמויות כמו אלכסנדר זייד ומרדכי אנילביץ', מגיני נגבה, כובשי יפו, פורצי הדרך לירושלים וחללי הצוללת דקר שמקום קבורתם לא נודע.

את האנדרטאות המופיעות בספר מסיימות אלה שהוקמו רק לאחרונה: האתר המצמרר לזכרם של נרצחי משתתפי פסטיבל הנובה מול רצועת עזה, והאתר לזכר חללי משטרת ישראל שנפלו עם כיבוש תחנת המשטרה בלב שדרות.
"אבני דרך" נטול תצלומים, וכל הדימויים בו הם איורים שיצר האמן והמעצב איתמר מגיד. "על פניו נראה הספר תמים ואופטימי, אף שעצב גדול מלווה אותו, ובכל עמוד נוכחים אלו שנפלו בטרם עת", כותב המחבר.

המעצב, המפיק והמו"ל הוא אסף הררי מ"פיסת היסטוריה", שיזם את הספר. אירוע השקה ייערך ביום שלישי הקרוב, 20 בינואר בשעה שבע בערב, במוזיאון "אנו" (בית התפוצות) בקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

מתחת לאף: אוצרות אדריכליים עם מיכאל יעקובסון 123. מגדל דני תל אביבבשטחו של גן אירועים ששימש את "בית ציוני אמריקה" בין הר...
12/12/2025

מתחת לאף: אוצרות אדריכליים עם מיכאל יעקובסון 

123. מגדל דני תל אביב

בשטחו של גן אירועים ששימש את "בית ציוני אמריקה" בין הרחובות דובנוב ואבן גבירול, צמח בסוף שנות השבעים אחד ממגדלי המשרדים הראשונים בישראל. קשיים כלכליים הובילו להפסקת הבנייה, לחילופי בעלים ולהחלפת האדריכלים.

תנועת הקיבוץ הארצי, שמשרדיה שוכנים ברחוב הסמוך, נכנסה לנעליה של חברת רסקו, יחד עם "תנובה" וקרן ההשקעות "לוקרנו". האדריכלים דן איתן וערי גושן קיבלו בור עמוק עם יסודות, ונדרשו לתכנן את המגדל מחדש. ב-1986 הושלם "מגדל רסקו", ששינה את שמו ל"המגדל" וכיום "מגדל דניאל פריש", כשמו של הרחוב שאליו פונה רחבת הכניסה.

"לא היו אז בארץ מגדלים גבוהים וגם לא היה ניסיון", מספר גושן, "אבל היינו אחד מארבעת המשרדים הגדולים בישראל". תנאי מקדים לאדריכלים, שאותו הציבו היזמים ובראשם תנועת הקיבוץ הארצי, היה שהבניין יעוצב באופן צנוע - דרישה הפוכה מזו שאדריכלים מקבלים מהיזמים היום.

התוצאה היא מבנה אלגנטי שאינו מנקר עיניים, בעיצוב על-זמני, עם תשומת לב לפרטים, לחומרים, לפיתוח ובעיקר לחיבור בין הרחוב לבין העיר. את ההצלחה הזו קשה לאתר במגדלים שנבנו מאז ועד היום בישראל.

איתן וגושן יצרו גוש אחד אנכי, שמחופה בכל ארבע פאותיו במסכי זכוכית כהה ובמסגרות כהות. פינות הבניין נקטמו וחופו באבן טרוורטין בהירה, שנחצבה במחצבות טיבולי הסמוכות לרומא. גושן גאה לספר שבמחצבות טיבולי נחצבו האבנים שעמן נבנתה רומא לאורך השנים, ומוסיף שסוג האבן שנבחר למגדל התל אביבי נקרא "סנט פייטרו קלאסיקו", בעקבות הבניין המפורסם בוותיקן שגם בו נעשה שימוש באבן זו.

מדרגות רחבות ומזמינות מקשרות את רחוב דניאל פריש עם הכיכרות שמצויות במפלס מוגבה. סביר להניח שכיום היו מקפידים שהכיכר תהיה במפלס הרחוב לצורך יצירת רציפות עירונית, אך מדובר כאן בתקופה קדומה יותר. במרכז הכיכר הוצב פסלו של האמן דב אור-נר, חבר קיבוץ חצור. עמודי תאורה פיסוליים תוכננו במיוחד לפרויקט ויוצרו במפעל המנורות בקיבוץ געש.

תוספת ייחודית היתה החלטתה של תנועת הקיבוץ הארצי להקים גלריה לאמנות עכשווית במבואת הבניין. מאות אמנים הציגו בה, עד שהיא נסגרה בזמן מגפת הקורונה ולא נפתחה מחדש. 

האדריכלים איתן וגושן מיקמו את משרדם בקומה ה-24 העליונה בבניין. כשפורקה השותפות שלהם ב-2010, המשיך גושן ופעל בבניין עד לפני חודשיים, אז סגר את משרדו. 

לסיפור המלא על המגדל האלגנטי של תל אביב, היכנסו לבלוג "חלון אחורי" של מיכאל יעקובסון. לינק בסטורי

"פרנק היה גאון שעשה דברים בצורה מאוד ספציפית, ובזה הוא מזכיר את גאודי. הוא המקביל שלו״. כך אומר האדריכל הקנדי-ישראלי משה...
07/12/2025

"פרנק היה גאון שעשה דברים בצורה מאוד ספציפית, ובזה הוא מזכיר את גאודי. הוא המקביל שלו״. כך אומר האדריכל הקנדי-ישראלי משה ספדיה, שנפרד מחברו הוותיק, האדריכל פרנק גרי, שהלך לעולמו בסוף השבוע, בגיל 96. לדבריו, ״פרנק שיחרר את המקצוע, שהיה נתון עד אז במסגרות קשוחות״. 

הידידות בין שני האדריכלים נמשכה 50 שנה. אף ששניהם זכו לתהילה, ספדיה מדגיש ששניהם חוו תקופות לא קלות. ״נפגשנו בשנות ה-70 כשעבדנו בבולטימור, התייידדנו, והחברות בינינו התפתחה״, הוא מספר. ״באותן שנים הוא היה במאבק מקצועי. בתחילת הדרך הוא ספג השמצות, ועד גוגנהיים-בילבאו הוא נחשב לילד הרע, אבל הוא התמיד. כמה התרגשנו כשהוא הגיש את ההצעה לתכנון אולם הקונצרטים של דיסני בלוס אנג׳לס - וזכה״.

שניהם היו מהגרים מהשכנה הסמוכה: גרי המבוגר יותר נולד בקנדה, וספדיה עבר אליה מישראל בגיל צעיר. כשספדיה ביקר לראשונה בביתו של גרי בסנטה מוניקה, ונחשף לחומרים הבלתי שגרתיים, הוא לא התלהב במיוחד: ״לא הבנתי את הבית,  כי הוא בכוונה בנה אותו בחומרים גסים כמו אספלט ברצפת המטבח. אנחנו באים למעשה משני הצדדים של המקצוע: אני שאפתי לרוגע באדריכלות שלי ולתחושה אוטופית, והוא הלך לכיוון הפוך. אבל זה מעולם לא שלל את החברות ואת ההערכה בינינו״.

בדיעבד, הבית בסנטה מוניקה היה נקודת המפנה שהביאה לגרי את מעריציו הראשונים. ההצלחה הגדולה הייתה עם מוזיאון גוגנהיים בעיר הבאסקית בילבאו ב-1997, שהפך את גרי לכוכב-על בשמי האדריכלות.

בעיני ספדיה, לא רק טביעת האצבע הייחודית והעיצוב המזוהה של גרי ייזכרו כתרומתו לאדריכלות ולאדריכלים: "פרנק שיחרר את המקצוע. גם אלה שלא הלכו בדרכו השתחררו כתוצאה ממה שהוא עשה - וגם אני. הוא היה אדריכל מאוד אמיץ. הוא גם ייזכר בזכות החופש הצורני בעבודות שלו, כמו אולם ׳דיסני׳ שהוא אולם פנטסטי מבחינה אקוסטית - ובחוץ הוא חגיגה. או בניין ׳דויטשה בנק׳ בברלין, שהוא עצור מבחוץ וחגיגה מבפנים. אני גם אוהב הרבה דברים ב׳לואי ויטון׳ בפריז״. 

לדבריו, ״בניגוד לאדריכלים רבים שהושפעו ממנו ועשו יותר פסלים ופחות אדריכלות, הוא היה רציני ופיתח שיטות בנייה רלבנטיות לאדריכלות שלו. הוא פיתח את מערכת הביצוע מבחינת ניצול של מיחשוב - נושא שהוא הוביל בו - וגם כדי לנצל מיחשוב לביצוע הפרויקטים".

במשך השנים הופנו כלפיו טענות, על שמתחת למעטפת האקסטרווגנטית יש לעתים בעיות בביצוע.

״כשאתה יוצר בצורה כל כך רדיקלית, אתה לפעמים בונה בניינים בעייתיים. אבל זה חלק מההתפתחות שלו. פרנק היה בנאי אמיתי; לא אדריכל שעושה סקיצות ונותן לאחרים לפתור בעיות״.

שני סופי שבוע רצופים וארוכים של מעצבים שפותחים את הסטודיואים לציבור, סדנאות למבוגרים ולילדים וסיורים מודרכים: "יום העיצו...
02/12/2025

שני סופי שבוע רצופים וארוכים של מעצבים שפותחים את הסטודיואים לציבור, סדנאות למבוגרים ולילדים וסיורים מודרכים: "יום העיצוב הישראלי" יוצא שוב לדרך, והפעם בשלושה מתחמים שונים בתל אביב יפו.

זו הפעם הרביעית שהאירוע מתקיים, במטרה לחזק את ההיכרות של הקהל הרחב עם המעצבים הישראלים ולעודד את ההכרה בפעילותם ובחשיבותם.

מעצבים רבים יפתחו בסוף השבוע הקרוב ובזה שבא אחריו את שערי הסטודיו שלהם. זה יקרה בשלושה אזורים: גן החשמל, קריית המלאכה ויפו.

​תערוכת הנושא תתקיים בגלריה "יערה" היפואית, בהשתתפות כשלושים יוצרים, תחת הכותרת "שורשים" עם פרשנויות שונות לנושא זה.

בין המעצבים המשתתפים ביום העיצוב הישראלי: גיא לבקוב, אביב מור יוסף, שי הופנברטל, מיכל בר נס, דניאל ניסים, רז ישראל (סטודיו ZING),

קרן אטאס (סטודיו ROOTA), ענת בירן (NOW POTTERY), פרח פינסטרה (סטודיו PERPEL), טלי צלניק, יערה קליין ימין, גליה ביבץ (FRILL), קרן ולורט (VELVAR), אדם שלוי, אלינה לוי (איגורשקה), טליה לובטון, אביעד פטל ואפרת זפרן, שי ג'רסי ועדי טל (מטריאל גירלז), מעיין בן יונה, תומר נחשון (סטודיו נחשון), תמר ברניצקי וחן תעוז.

פרטים מלאים באתר יום העיצוב הישראלי, לינק בסטורי.

Address

Tel Aviv

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when BaD Briefly Architecture Design posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share