BaD Briefly Architecture Design

12/12/2025

מתחת לאף: אוצרות אדריכליים עם מיכאל יעקובסון 

123. מגדל דני תל אביב

בשטחו של גן אירועים ששימש את "בית ציוני אמריקה" בין הרחובות דובנוב ואבן גבירול, צמח בסוף שנות השבעים אחד ממגדלי המשרדים הראשונים בישראל. קשיים כלכליים הובילו להפסקת הבנייה, לחילופי בעלים ולהחלפת האדריכלים.

תנועת הקיבוץ הארצי, שמשרדיה שוכנים ברחוב הסמוך, נכנסה לנעליה של חברת רסקו, יחד עם "תנובה" וקרן ההשקעות "לוקרנו". האדריכלים דן איתן וערי גושן קיבלו בור עמוק עם יסודות, ונדרשו לתכנן את המגדל מחדש. ב-1986 הושלם "מגדל רסקו", ששינה את שמו ל"המגדל" וכיום "מגדל דניאל פריש", כשמו של הרחוב שאליו פונה רחבת הכניסה.

"לא היו אז בארץ מגדלים גבוהים וגם לא היה ניסיון", מספר גושן, "אבל היינו אחד מארבעת המשרדים הגדולים בישראל". תנאי מקדים לאדריכלים, שאותו הציבו היזמים ובראשם תנועת הקיבוץ הארצי, היה שהבניין יעוצב באופן צנוע - דרישה הפוכה מזו שאדריכלים מקבלים מהיזמים היום.

התוצאה היא מבנה אלגנטי שאינו מנקר עיניים, בעיצוב על-זמני, עם תשומת לב לפרטים, לחומרים, לפיתוח ובעיקר לחיבור בין הרחוב לבין העיר. את ההצלחה הזו קשה לאתר במגדלים שנבנו מאז ועד היום בישראל.

איתן וגושן יצרו גוש אחד אנכי, שמחופה בכל ארבע פאותיו במסכי זכוכית כהה ובמסגרות כהות. פינות הבניין נקטמו וחופו באבן טרוורטין בהירה, שנחצבה במחצבות טיבולי הסמוכות לרומא. גושן גאה לספר שבמחצבות טיבולי נחצבו האבנים שעמן נבנתה רומא לאורך השנים, ומוסיף שסוג האבן שנבחר למגדל התל אביבי נקרא "סנט פייטרו קלאסיקו", בעקבות הבניין המפורסם בוותיקן שגם בו נעשה שימוש באבן זו.

מדרגות רחבות ומזמינות מקשרות את רחוב דניאל פריש עם הכיכרות שמצויות במפלס מוגבה. סביר להניח שכיום היו מקפידים שהכיכר תהיה במפלס הרחוב לצורך יצירת רציפות עירונית, אך מדובר כאן בתקופה קדומה יותר. במרכז הכיכר הוצב פסלו של האמן דב אור-נר, חבר קיבוץ חצור. עמודי תאורה פיסוליים תוכננו במיוחד לפרויקט ויוצרו במפעל המנורות בקיבוץ געש.

תוספת ייחודית היתה החלטתה של תנועת הקיבוץ הארצי להקים גלריה לאמנות עכשווית במבואת הבניין. מאות אמנים הציגו בה, עד שהיא נסגרה בזמן מגפת הקורונה ולא נפתחה מחדש. 

האדריכלים איתן וגושן מיקמו את משרדם בקומה ה-24 העליונה בבניין. כשפורקה השותפות שלהם ב-2010, המשיך גושן ופעל בבניין עד לפני חודשיים, אז סגר את משרדו. 

לסיפור המלא על המגדל האלגנטי של תל אביב, היכנסו לבלוג "חלון אחורי" של מיכאל יעקובסון. לינק בסטורי

07/12/2025

"פרנק היה גאון שעשה דברים בצורה מאוד ספציפית, ובזה הוא מזכיר את גאודי. הוא המקביל שלו״. כך אומר האדריכל הקנדי-ישראלי משה ספדיה, שנפרד מחברו הוותיק, האדריכל פרנק גרי, שהלך לעולמו בסוף השבוע, בגיל 96. לדבריו, ״פרנק שיחרר את המקצוע, שהיה נתון עד אז במסגרות קשוחות״. 

הידידות בין שני האדריכלים נמשכה 50 שנה. אף ששניהם זכו לתהילה, ספדיה מדגיש ששניהם חוו תקופות לא קלות. ״נפגשנו בשנות ה-70 כשעבדנו בבולטימור, התייידדנו, והחברות בינינו התפתחה״, הוא מספר. ״באותן שנים הוא היה במאבק מקצועי. בתחילת הדרך הוא ספג השמצות, ועד גוגנהיים-בילבאו הוא נחשב לילד הרע, אבל הוא התמיד. כמה התרגשנו כשהוא הגיש את ההצעה לתכנון אולם הקונצרטים של דיסני בלוס אנג׳לס - וזכה״.

שניהם היו מהגרים מהשכנה הסמוכה: גרי המבוגר יותר נולד בקנדה, וספדיה עבר אליה מישראל בגיל צעיר. כשספדיה ביקר לראשונה בביתו של גרי בסנטה מוניקה, ונחשף לחומרים הבלתי שגרתיים, הוא לא התלהב במיוחד: ״לא הבנתי את הבית,  כי הוא בכוונה בנה אותו בחומרים גסים כמו אספלט ברצפת המטבח. אנחנו באים למעשה משני הצדדים של המקצוע: אני שאפתי לרוגע באדריכלות שלי ולתחושה אוטופית, והוא הלך לכיוון הפוך. אבל זה מעולם לא שלל את החברות ואת ההערכה בינינו״.

בדיעבד, הבית בסנטה מוניקה היה נקודת המפנה שהביאה לגרי את מעריציו הראשונים. ההצלחה הגדולה הייתה עם מוזיאון גוגנהיים בעיר הבאסקית בילבאו ב-1997, שהפך את גרי לכוכב-על בשמי האדריכלות.

בעיני ספדיה, לא רק טביעת האצבע הייחודית והעיצוב המזוהה של גרי ייזכרו כתרומתו לאדריכלות ולאדריכלים: "פרנק שיחרר את המקצוע. גם אלה שלא הלכו בדרכו השתחררו כתוצאה ממה שהוא עשה - וגם אני. הוא היה אדריכל מאוד אמיץ. הוא גם ייזכר בזכות החופש הצורני בעבודות שלו, כמו אולם ׳דיסני׳ שהוא אולם פנטסטי מבחינה אקוסטית - ובחוץ הוא חגיגה. או בניין ׳דויטשה בנק׳ בברלין, שהוא עצור מבחוץ וחגיגה מבפנים. אני גם אוהב הרבה דברים ב׳לואי ויטון׳ בפריז״. 

לדבריו, ״בניגוד לאדריכלים רבים שהושפעו ממנו ועשו יותר פסלים ופחות אדריכלות, הוא היה רציני ופיתח שיטות בנייה רלבנטיות לאדריכלות שלו. הוא פיתח את מערכת הביצוע מבחינת ניצול של מיחשוב - נושא שהוא הוביל בו - וגם כדי לנצל מיחשוב לביצוע הפרויקטים".

במשך השנים הופנו כלפיו טענות, על שמתחת למעטפת האקסטרווגנטית יש לעתים בעיות בביצוע.

״כשאתה יוצר בצורה כל כך רדיקלית, אתה לפעמים בונה בניינים בעייתיים. אבל זה חלק מההתפתחות שלו. פרנק היה בנאי אמיתי; לא אדריכל שעושה סקיצות ונותן לאחרים לפתור בעיות״.

02/12/2025

שני סופי שבוע רצופים וארוכים של מעצבים שפותחים את הסטודיואים לציבור, סדנאות למבוגרים ולילדים וסיורים מודרכים: "יום העיצוב הישראלי" יוצא שוב לדרך, והפעם בשלושה מתחמים שונים בתל אביב יפו.

זו הפעם הרביעית שהאירוע מתקיים, במטרה לחזק את ההיכרות של הקהל הרחב עם המעצבים הישראלים ולעודד את ההכרה בפעילותם ובחשיבותם.

מעצבים רבים יפתחו בסוף השבוע הקרוב ובזה שבא אחריו את שערי הסטודיו שלהם. זה יקרה בשלושה אזורים: גן החשמל, קריית המלאכה ויפו.

​תערוכת הנושא תתקיים בגלריה "יערה" היפואית, בהשתתפות כשלושים יוצרים, תחת הכותרת "שורשים" עם פרשנויות שונות לנושא זה.

בין המעצבים המשתתפים ביום העיצוב הישראלי: גיא לבקוב, אביב מור יוסף, שי הופנברטל, מיכל בר נס, דניאל ניסים, רז ישראל (סטודיו ZING),

קרן אטאס (סטודיו ROOTA), ענת בירן (NOW POTTERY), פרח פינסטרה (סטודיו PERPEL), טלי צלניק, יערה קליין ימין, גליה ביבץ (FRILL), קרן ולורט (VELVAR), אדם שלוי, אלינה לוי (איגורשקה), טליה לובטון, אביעד פטל ואפרת זפרן, שי ג'רסי ועדי טל (מטריאל גירלז), מעיין בן יונה, תומר נחשון (סטודיו נחשון), תמר ברניצקי וחן תעוז.

פרטים מלאים באתר יום העיצוב הישראלי, לינק בסטורי.

28/10/2025

גן ילדים מחודש בקיבוץ ניר יצחק:

בחלוף שנתיים ממתקפת 7 באוקטובר, נפתחה שנת הלימודים החדשה בגן חבצלת בקיבוץ שבעוטף עזה. ניר יצחק נפגע קשות בטבח 7 באוקטובר, כששבעה מאנשיו נרצחו וארבעה נחטפו. גן הילדים היה אחד המבנים שבהם הסתתרו חברי הקהילה עד שפונו לאילת באותו לילה. מאז חלפו שנתיים, שבהן הגן עמד ריק. 

כחלק מפעולות השיקום של היישוב שספג טראומה, החליטה הנהלת הקיבוץ לשפץ את מבני החינוך ומבנים ציבוריים במשק, לקראת שובה של הקהילה לחיים חדשים. בשנה האחרונה נעשו מאמצים גדולים לשקם ולחדש את גן הילדים, בעזרת גיוס תרומות, ונשכרו שירותיהן של המעצבות יעל פרידלנדר ודניאל קדם.

המבנה שימש כבית ילדים עוד בתקופת הלינה המשותפת, ועבר כעת תכנון המותאם לצרכים החדשים: לא רק היבטים פרקטיים, אלא הצורך במרחב שמשרה ביטחון, רוגע ושמחה, ושמעניק תחושת שייכות לילדים החוזרים הביתה לאחר תקופה כה ממושכת. 

העיצוב המחודש שואב השראה מהנוף המקומי, מהערכים הקהילתיים ומהחזון החינוכי של צוות הפדגוגיה. ״אנו רואות בגן לא רק מקום פיזי״, מסבירות המעצבות, ״אלא מרחב שמעודד תחושת שייכות, עצמאות וסקרנות, ומשמש כבית שני עבור הילדים. היה לנו חשוב לתת לילדים שחוזרים לקיבוץ מקום רך ומוכר לשוב אליו״. 

העיצוב משקף את הפשטות והצניעות האופייניות לקיבוצים, לצד שימושיות ותחושת חמימות שיוצרות נוף ילדות. זה נעשה תוך שילוב חומרים טבעיים שנאמנים לבנייה הקיבוצית המקורית, עם רלוונטיות לימינו ומבט קדימה, כמו ריצוף טראצו אמיתי, עץ גבּון ואריחי קרמיקה 15/15. הצבעוניות מהדהדת את המרחבים המדבריים, עם צבעי אדמה שקטים וחמים, ומרחבי הפנים נהנים מתאורה טבעית, מחללים פתוחים ומפינות אינטימיות למפגש ולמנוחה. 

מבנה הגן גדול במיוחד (כ-200 מטרים רבועים) ומאכלס כעשרים ילדים. הצוות חייב קשר עין רציף עם הילדים, ולכן כמעט ולא נבנו קירות במרחב. כדי לייצר אינטימיות, הוצבה קוביית עץ כאלמנט מרכזי, שכל דופן שלו משמשת כקיר שימושי - הן לחציצה והן לאחסון - ודרכה עוברים לחדרי השינה של הילדים. 

העץ הנבחר לנגרות הוא גבּון, אשר שימש בעבר בעיקר כגב לארונות. ההחלטה להעביר אותו לחזית הרימה גבות, משום שהוא נחשב פשוט, אך למעצבות הוא חידד את הרצון והצורך בחומרים צנועים המאפיינים את הנראות הקיבוצית. 

עיצוב: יעל פרידלנדר ודניאל קדם
צילומים: נמרוד לוי
תוכנית: למעלה - לפני; למטה - אחרי.

18/10/2025

הוא מדריך טיולים, סופר, מוזיקאי, בוגר לימודי קולנוע ואיש צבא בעברו - ויש לו משרד אדריכלות ועיצוב עם תיק עבודות מתפתח ומרשים, ללא תואר באדריכלות או בעיצוב.

איך עדי אופנהיים עשה את זה, והאם הדרך שלו מתאימה לעוד אנשים יצירתיים?

בשיחה עם איתי כ"ץ בפודקאסט T Time של טולמנ'ס, אופנהיים מספר מדוע החליט לפתוח משרד, היכן האנשים שהוא מעסיק מפצים על החסרונות שלו, אילו סרטי קולנוע עומדים מאחורי הפריימים שהוא מדמיין בבתים שהוא מתכנן, ואיך תיראה האקדמיה הקולינרית שהוא שותף בתכנונה בקיבוץ גונן בגליל.

חפשו את הפרק החדש באפליקציות ההסכתים שלכם.
צילומים: עמית גרון

06/10/2025

היום, יום אחד לפני שמציינים שנתיים ליום הנורא ביותר שעבר על ישראל, התקיים בבית העלמין של קיבוץ בארי טקס אזכרה לחללי המשק שנרצחו באותה שבת שחורה: מאה ושניים נשים, גברים, נערים וילדים, ועוד עשרים ושבעה אנשי כוחות הביטחון שנפלו בהגנה על הקיבוץ.

בכך נחנך היום אתר ההנצחה בבית העלמין בבארי, שתוכנן בעקבות של תחרות מוזמנים מטעם הקיבוץ. איש לא שיער ששנתיים יחלפו והמלחמה עדיין לא תסתיים, שהחטופים עדיין לא ישובו, ושאתר ההנצחה ינציח הרוגים ממלחמה שעדיין מתנהלת - אירוע חריג בתחום ההנצחה.

בית העלמין משתרע על פני 12 דונם על גבעה מצפון לקיבוץ. ממערב נמתחים שדות הקיבוץ, העשויים תלמים עמוקים באדמה הכהה. בסיור הראשון של צוות "אב אדריכלות נוף", שהופקדו על תכנון האתר, הם זיהו נקודת מבט מעניינת הממוסגרת בין שני עצים, מעין חלון אל נוף התלמים החרושים.

מרחב ההנצחה בבית העלמין הקיים כולל קיר הנצחה בקו ישר, שעליו חקוקים שמות הנרצחים, גן מרפא וכיכר התכנסות. הקיר מפלח את הסדר הקיים במקום ומשנה אותו - הכיווניות של הקברים והשבילים פונה צפונה, בעוד שהקיר פונה מערבה, מוביל את המבט בין שני העצים, אל השדות ומתמזג עם התלמים.

הקיר מחולק לשניים: חלק ארוך ובו שמות בני בארי וחלק קצר, מעבר לשביל המרכזי, הכולל את שמות כוחות הביטחון. מצדו הצפוני של הקיר הורחב אזור ההתכנסות המרוצף, מהצד הדרומי בוטל אזור הקבורה שתוכנן בתב"ע, ובמרכז בית העלמין יש גן מוצל שסביבו ספסלי ישיבה, המאפשר שהייה של יחידים וקבוצות.

הוחלט ששמות הנרצחים יופיעו ברצף אחיד בשורה אחת, המבטאת ביתר שאת את המספר הבלתי נתפש של בני האדם שאיבדו את חייהם באותו יום. הכיתוב הליניארי מחזק את כיווניות הקיר ומצביע אל עבר השדות, הצמיחה והתקווה.

קיר ההנצחה ושורת השמות הארוכה באים לבטא את הזיכרון הקולקטיבי, שמפלח את אזור הקברים האישיים של הנרצחים. גן המרפא והרחבה מאפשרים ישיבה ביחידים ובקבוצות, להתייחדות ולכאב אישי.

- מזמין: קיבוץ בארי
- ניהול פרויקט: איי שטרן, רן וולף
- תכנון ואדריכלות נוף: אב אדריכלות נוף
- טיפוגרפיה קיר הנצחה: קובי לוי סטודיו הליגה, עומרי בן ארצי
- אומנים מבצעים קיר הנצחה: שחר וואנו - עם אדמה, רוני פריד-רוני בטוני
- קבלן פיתוח: טל לוי

05/10/2025

שלטי רחובות חדשים בבירה: מי שמגיע לירושלים בימים אלה, בעיקר בסביבת בית ראש הממשלה נתניהו ברחוב עזה בשכונת רחביה, יגלה ששלטי הרחובות הם חדשים - ושונים לחלוטין מקודמיהם.

זהו פיילוט מקדים להגשמתו של מערך שילוט כולל לירושלים. התוכנית יצאה לדרך כבר ב-2010 והופקדה בסטודיו ״כשר תקשורת חזותית״, מי שאחראי לעיצוב הגרפי בספרייה הלאומית ובפרויקטים בולטים אחרים בבירה. 

בעיר  ענקית כמו ירושלים, שבנויה בשכבות ובטלאים , שילוט הרחובות הוא כאוטי. העיר העתיקה ומערב העיר לא מדברות באותו אופן, וזה כמעט ברור מאליו, אך גם בתוך העיר המערבית קשה למצוא יד מכוונת: עומס שילוט וחוסר האחדה לא רק צורמים לעין ומבלבלים את העוברים ושבים, אלא גם תופסים מקום מיותר על המדרכות.

הרעיון הוא להסדיר את אי-הסדר, ולעזור - בעיקר למבקרים בעיר, ישראלים וזרים יחד - להבין איך מגיעים ממקום למקום, ואיפה בכלל נמצאים. מהסיבה הזו, השלטים שכתובים בעברית, בערבית ובאנגלית בפונט ״הדסה״ התלת-לשוני (שאותו עידכן ינק יונטף), כוללים לא רק את שמו של הרחוב אלא גם את שם השכונה שבו הוא ממוקם.

מה קרה ב-15 השנים מאז שהתוכנית יצאה לדרך? היא הודממה והתעוררה לסירוגין, ומה שהתניע אותה בסופו של דבר הוא פרויקט הכניסה לעיר (למשל שדרות שז״ר) שבו מיושם חלק מהתוכנית. במסגרת זו אושר הפיילוט שמוטמע בשכונות רחביה, מחנה יהודה, נחלאות, מוסררה וגם קריית הלאום. בהזדמנות זו גם נעשתה הגהה על התעתיקים ועריכה של המידע המופיע בשילוט.

לעומת שלטי הרחובות שעוצבו בלבן על רקע כחול עמוק, הרי שמערך העיצוב כולל גם ורסיות שדורשות מידע רב יותר - בכיכרות, במפגשי רחובות מרכזיים, או בקידמת מוסדות משמעותיים - ושם המידע מופיע בלבן על אפור עם אייקונים צהובים.

עיצוב ותכנון: כשר תקשורת חזותית.
מנהל ומעצב ראשי: ניב כשר.
מעצבת בכירה ומובילת הפרויקט: מור גליק

מנהל הפרויקט לעיריית ירושלים: חברת אצי״כ, חיליק קיסר

08/09/2025

אתמול (יום ראשון) נחנך אתר ההנצחה לחללי מבצע "צוק איתן", שצה"ל ניהל ברצועת עזה לפני אחד עשרה שנה, באתר הנצחה חדש בתיאטרון הפתוח שסמוך לקיבוץ גברעם באזור אשקלון.

68 חיילים נהרגו במבצע, שנמשך 50 ימים בקיץ 2014. על רקע 7.10 והמלחמה הבלתי נגמרת שמתרחשת מאז, נשכח צוק איתן ונשכחו חלליו מהזיכרון הציבורי - אך אתר ההנצחה סוף סוף נחנך, בתכנון "אב אדריכלי נוף" יחד עם המעצבת התעשייתית-סביבתית ססיליה ויטס כשר.

קק"ל יזמה את האתר והקצתה לו את אזור התיאטרון הנטוש על גבעת כורכר ממערב לגברעם, על פני 22 דונם, כולל שיחזור התיאטרון ההיסטורי. זה הוקם ב-1952 ושירת נאמנה את המועצה האזורית חוף אשקלון עד סוף שנות השבעים.

נקודת המבט הרחבה משלבת הנצחה כמרחב של זיכרון והמשכיות, השזורים זה בזה, תוך יצירת מקום מנחם בתנועה, בזמן ובמרחב: מקום לזיכרון הנופלים לצד מוקדי פעילות שמחה וחיים.

שביל מעגלי מקיף את התיאטרון ולצדו קיר זיכרון, 68 מעגלי הנצחה אישיים המקיפים עצי אלון תבור, מתחם התבוננות, אזור משחקים, פינות פיקניק ונקודת יציאה לטיולים ומסלולי רכיבת אופניים בסביבה.

ההנצחה כוללת מרכיבים של זיכרון קולקטיבי וזיכרון אישי. הזיכרון הקולקטיבי מיוצג בשביל המרכזי, שלצדו קיר הנצחה רדיאלי מבטון חשוף. על הקיר חקוקים שמות הנופלים לצד להבה שצורתה מורכבת מגומחות לנרות זיכרון. לצד הקיר ניתן לעלות לאזור מוצל מוגבה ושקט, המשמש מרחב להתבוננות פנימית.
סביב המעגל הקולקטיבי שתולים 68 עצי אלון תבור, הנטועים במעגלי הנצחה אישיים עשויים בטון, ועליהם מצרף משתנה של דימויים מעולם הטבע בנגב המערבי המודפסים על אריחי בטון. בכל מעגל מצרף הדימויים שונה, באופן שאין מעגל דומה למשנהו. המעגלים מייצגים את הייחודיות של כל אחד מהנופלים, הן בתמהיל הדימויים והן במיקום המרחבי השונה של כל אחד מהם. חלקם מאפשר ישיבה אל מרכז המעגל או החוצה, בקבוצה קטנה או ביחידים.

העונתיות ומחזוריות הטבע מתבטאות גם בסכימת הצמחייה הפשוטה. אלוני התבור הם עצים נשירים, שמופעם משתנה לאורך השנה, לצד צמחי בר מקומיים ושתילת פקעות של כלניות שיפרחו באביב.

אב אדריכלות נוף ומתכנן ראשי: אב אדריכלות נוף ותכנון סביבה בע"מ
עיצוב ופיתוח קיר הזיכרון ומעגלי ההנצחה: ססיליה ויטס
טיפוגרפיה: כשר תקשורת חזותית
מזמין: קק״ל, מועצה אזורית חוף אשקלון
קבלן פיתוח: גל ישר
קבלן קיר הזיכרון: נדב רובין – רוזין הנדסה וביצוע

01/08/2025

מתחת לאף: אוצרות אדריכליים עם מיכאל יעקובסון

122. הרצל 2, חיפה

חזית קעורה ורכה עם קו נקי, שנסוגה ממפגש הרחובות הרצל והנביאים בשכונת הדר בחיפה, יצרה רחבה עירונית ייחודית והפכה את מפגש הרחובות הסתמי ל"כיכר מסריק".

בני הזוג האדריכלים מרים ודוד גלבסקי (שניהם היגרו לארץ מפולין ב-1933 והתיישבו בחיפה) היו אחראים למחווה העירונית הזו, כשתיכננו את הבניין הבולט באחד ממפגשי הרחובות הסואנים בעיר.

הרחבה היא אכן תרומה יפה להולכי הרגל, ובמיוחד ליושבי קפה "ניצה", שממוקם בה מאז שנחנך הבניין ב-1947. עדיין, כלי הרכב שולטים ורועשים בצומת וברחובות המקושרים אליו, והולכי הרגל נאלצים להצטופף במדרכות. על מצבה העגום של שכונת הדר לא אפרט.

מייסדי הקפה, יוצאי הונגריה, הפכו את המקום למוקד מפגש לעולי הונגריה, שנהנו לשוחח בשפת אמם על עוגת דובוש. לצד בית הקפה פועלת, בוותק דומה, חנות "תכשיטי אדית".

הבניין משתרע על מגרש בשטח של 900 מ"ר, עם קומת רחוב מסחרית ומעליה שלוש קומות ששימשו במקור למגורים. לא תוכננו כאן דירות מרווחות, אלא דירות חדר בנות 15 מ"ר ללא מרפסות. יש רק אחת כזו, זעירה וייצוגית, שנקבעה בדירה במרכז הקומה הראשונה. אותה מרפסת חצי-עגולה התייחסה לחזית הקעורה, ויצרה משחק צורני.

בהיעדר מרפסות, אלמנט שאדריכלי התקופה הרבו למנף לטובת עיצוב הבניינים שתכננו, נוצרו חזיתות שטוחות שעוררו אשליה של בניין משרדים; במרוצת השנים זה אמנם מה שקרה. חצר קטנה במרכז הבניין מאווררת ומאירה את החדרים שפונים אל העורף.

החלק המרשים ביותר הוא חדר המדרגות - בכלל, בחיפה תמצאו כמה מחדרי המדרגות היפים בארץ, בעיקר כאלה שנבנו בשנות ה-30. כאן, במרכז המדרגות תמצאו פיר ובעורפו מסך זכוכית, הנמתח לכל גובה הבניין ופונה לחצר הפנימית. שווה להיכנס פנימה, ולו בגללו, כדי להציץ בפעולה האדריכלית הפשוטה והמוצלחת, שנעלמה כמעט לחלוטין מהאדריכלות המקומית.

הסיפור המלא על הבניין מופיע בבלוג "חלון אחורי" של מיכאל יעקובסון. לינק בסטורי

31/07/2025

בית ברמאללה: משרד האדריכלים "סיטון פלוס טנוס" תיכנן וילה למשפחה מקומית בעיר.

הווילה משתרעת על פני כ-700 מטרים רבועים, בלב מגרש בן 1,000 מ"ר שנמצא על צלע הר, פונה מערבה ומשקיף אל שפלת החוף. וכך מסבירים האדריכלים"

"בתהליך התכנון שמנו דגש על שלושה עקרונות מהותיים, אשר ליוו אותנו והפכו ליסודות הקונספט האדריכלי: הטופוגרפיה של הקרקע, הנוף הנגלה ממנה, והחומרים המקומיים – אבני ההר והמרקם הסלעי של הסביבה.

הרעיון המרכזי היה ליצור בית אשר שומר על אינטימיות וסגירות כלפי הרחוב, אך מתפרק ונפתח באלגנטיות אל עבר הנוף, כאילו נשאב אליו.

החזיתות הציבוריות מוסתרות בעזרת משרביה וקירות פיסוליים מאבן מקומית, שמטשטשים את הגבול בין חומר לנוף, בין מסתור לחשיפה.

האבן – כחומר, כהשראה, וכקול שמספר את סיפור המקום – משמשת אלמנט מרכזי במבנה. באמצעותה עיצבנו חללים שנפתחים בזה אחר זה, כמו שכבות גיאולוגיות, אל מול המרחב הפתוח והנוף עוצר הנשימה".

29/07/2025

דוד טרטקובר, חתן פרס ישראל לעיצוב ומגדולי המעצבים הגרפיים בישראל, הלך לעולמו והוא בן שמונים ואחד.

בין שלל עבודותיו: כרזת שלושים שנה למדינת ישראל עם הבלטת הרצון לשלום, לוגו "שלום עכשיו", כרזות פוליטיות שהגיבו לנעשה בארץ ובשטחים, בראשן רצח יצחק רבין, ועוד ועוד.

יהי זכרו ברוך

18/07/2025