הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים

16/12/2025

כבר הכנתם לביבות לחג?

מְקַלְּפִים וְגַם חוֹתְכִים,
מְרַסְּקִים וּמוֹעֲכִים,
וּבַכְּלִי הֲכִי גָּדוֹל
בּוֹחֲשִׁים הַכֹּל.
מָה? מָה?
תַּפּוּחַ אֲדָמָה!

חדש -
'מה? מה? תפוח אדמה!'
שירהּ של לאה נאור שאוּיר בידי לי קורצווייל, מזמין את קוראיו לחגיגה משפחתית עליזה של הכנת לביבות לחנוכה.

עכשיו ב-40% הנחה באתר ההוצאה

15/12/2025

חג אורים שמח ✨

אמיר גלבֹּע
מולידֵי האור [ב]

תְּפִלָּתֵנוּ בָּאוֹר. אֶל הָאוֹר. מִן הָאוֹר.
וְרָם כְּנוֹפְלֵנוּ עַל אֲדָמָה בְּגָוְעוֹ.
כִּי מִמֶּנּוּ אוֹרוֹ וּמִמֶּנּוּ גָּבְהוֹ
וְאֵין בִּלְעָדֵיהוּ יָכוֹל הוּא לָבוֹא
בָּעוֹלָמוֹת.
וּמִזֶּה הַגְּדֻלָּה בְּשִׁיר שֶׁל עַל־מוֹת.
וּמִזֶּה הַבָּרָק בְּעֵינֵי עֲלָמוֹת.

וּמִזֶּה הַמַּחְזוֹר הַנִּצְחִי בַּקַּיָּם
שֶׁאֵינֶנּוּ יָכוֹל בִּמְקוֹמוֹ לַעֲמֹד.
וּמִזֶּה הַיּוֹם הַמְיֻחָל, הַשָּׁלֵו.
וּמִזֶּה הָרְחָשִׁים בָּאִילָן הֶעָנֵף.
וּמִזֶּה הָאֱמֶת הַמּוֹלִידָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.
וּמִזֶּה אַהֲבָה הַמַּגְאָה אֶת הַלֵּב.
וּמִזֶּה עֲרֵמַת זִכְרוֹנוֹת נֶעֱגֶמֶת
עַל שָׁנִים שֶׁחָלְפוּ וְחִנָּם הֶעָצֵב
הַמַּבְטִיחַ לַחְזֹר -

כִּי
אוֹר!
אוֹר בִּנְצָחִים שֶׁעָלוּ מִן הַדָּם
בְּרֹחַב, בְּעֹמֶק, בְּרֶנֶן שֶׁל יָם
וְחַיִּים בִּנְגִינוֹת הַמַּעֲלוֹת אֶת הֵדָם.
כִּי הָאוֹר הַסּוֹבֵב וְסוֹבֵב -
חַי לְעולָֹם.

מתוך: פתאום קם אדם בבוקר | מבחר

15/12/2025

זה היה בחנוכה
הילדים שכבו לישון
הכיתה היתה ריקה
רק הבהב עוד נר ראשון ש
קט חושך אין אדם
כלי הבית לבדם
רעדו כולם ביחד
קצת מקור וקצת מפחד...

חנוכה שמח!

מתוך: 'זה היה בחנוכה
או: נס גדול היה פה!'

כתב: נתן אלתרמן
אייר: דני קרמן

קישור לטקסט המלא - בתגובות

15/12/2025

שלושה ספרים של טביב ראו אור אצלנו -
'כעשב השדה' - שראה אור לראשונה בשנת 1948, הוא הרומן העברי הראשון שנכתב בידי "צבר" על ילדות והתבגרות בארץ.
'כערער בערבה' - המשכו, העומד בפני עצמו, של הרומן 'כעשב השדה'.
ו'דרך של עפר' - קובץ סיפורים שראה אור ב-1953, נחשב למיטב יצירתו של מרדכי טביב.

כאן - https://www.kibutz-poalim.co.il/page_56344

הכירו את "שלום עליכם התימני", שכתב כבר לפני 70 שנה על יחסי מזרחים-אשכנזים, ועל מעמד האישה ובכל זאת כנראה שלא שמעתם עליו;

הסופר מרדכי טביב נולד במושבה ראשון לציון בשנת 1910, להורים שהיו מראשוני החלוצים מתימן. הרומן שלו, "כעשב השדה" (1948), היה רומן החניכה הראשון שגיבורו הוא הצבר התימני. לראשונה התוודע בו הקורא הישראלי אל סיפורי ילדות תימנית בארץ ישראל של המושבות.

טביב לא היסס לנפץ את מיתוס העלייה הראשונה - לשלוח אצבע מאשימה אל ציבור האיכרים ויחסם המתנשא והרודני כלפי קהילת התימנים, ולהציג את סיפור הבראשית של מייסדי היישוב, כסיפור קולוניאליסטי.

עד גיל 13 למד טביב במעלמה, החדר התימני, אחר כך, לאחר מאבק עם אביו שהיה רב וחשש שהבן יתפקר ויצא לתרבות רעה, הוא למד זמן קצר בבית הספר העממי "האשכנזי" במושבה.
אך נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לסייע בפרנסת המשפחה. והמשיך לקרוא ולהשכיל לבדו תוך כדי עבודה קשה כפועל, בחקלאות, בניין, שמירה וסבלות.

הוא היה פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד בראשון לציון, והקים בשכונת התימנים במושבה את הסניף הראשון של התנועה לבנות תימניות. ושירת כלוחם בצבא הבריטי ובמלחמת השחרור.

ברומן ה"כמעט אוטוביוגרפי" שלו 'כעשב השדה' מתאר טביב כיצד הילד יחיא בן דמותו, וחברו גונבים ספרים, בתאווה להפליג על כנפי הדמיון:
"תאווה משונה נתאוו ליצני בלעם אלו לא "לסחוב" ולא למכור, אלא שתהא להם ספרייה משלהם, ולעתות הפנאי יתנו כמה ספרים תחת בית-שחיים, ובצילם של אילנות יתפרקדו לשקע את לבם באותם מסעות מופלאים שעושה לעצמו ז'ול ורן או הברון איש מינכהוזן וכיוצא בהם."

הוא החל לכתוב בשנות העשרים שלו :
"כל שנאגר בי, כמוגלה במורסה – בראש דק של מחט נגעתי, והתפרץ, שפכתי את כל שהיה חבוי בי."

כשהראה לשלונסקי את שיריו הראשונים שעסקו בבעיותיו של יוצר כאדם צעיר, הוא קרא לו "משורר אילם", אבל כשהציג את סיפורי ילדותו מהשכונה בראשון לציון, כינה אותו "שלום עליכם התימני", וביקש עוד.

הביקורת החברתית בספריו של טביב רווייה בהומור. וסגנון הכתיבה שלו מיוחד, ועושה שימוש בכל רובדי השפה, שפת חכמים שלמד בילדותו בחדר, שפת דור ההורים ושפת הנוער.
כשראה אור הרומן הראשון שלו, כתבו הביקורות כי שפתו "עגנונית", וזה היה בטרם התוודע ליצירתו של עגנון...

בצד הכתיבה, עסק טביב בפעילות ציבורית מגוונת, בייחוד במוסדות ההסתדרות ומפלגת מפא"י, הוא ערך את הביטאון ההסברתי-פוליטי של מפא"י "שלוחות", ריכז את המחלקה הערבית של ההסתדרות וערך כתב עת יהודי-ערבי בשאיפה "להכיר את העם שאתה חי איתו" ולפתח עמו יחסי שכנות טובים.

באנתולוגיה "דור בארץ", האנתולוגיה המכוננת של סופרי "דור תש"ח", בעריכת עזריאל אוכמני ומשה שמיר, מופיע טביב הראשון לסופרים הישראלים ילידי הארץ - תמונתו, תולדות חייו וסיפוריו, מתנוססים בפתח האנתולוגיה, ואף על פי כן נתקבע מעמדו כ"סופר תימני"

בראיון עם רבקה כצנלסון ("אינני סופר תימני", "מעריב", 1957), טען טביב כי הוא כותב ככל סופר על מצבו של האדם בקונטקסט של זמן, מקום ותרבות, וככל סופר הוא מביא עמו את האדם החד-פעמי המוכר והידוע לו.

טביב היה פורץ דרך והקדים את זמנו, לא רק בעיסוק ביחסי אשכנזים ומזרחים, אלא גם בכתיבתו על שכול ועל מעמד האישה.

בתקופה שבה הפטריוטיות שלטה בכול. הוא כתב באופן שונה מהנהוג על שכול ועל גבורה:
בנובלה שלו "כינורו של יוסי" ששובצה בתוכנית לימודי הספרות לתלמידי תיכון.
הוא אינו מהלל את גבורתו של יוסי הלוחם יפה הבלורית והתואר, שנפל במלחמת העצמאות, אלא מביא את סיפורה של האם השכולה – אמו של יוסי, עוזרת בית חד הורית וקשת יום שאיבדה את בנה יחידה וממשיכה לחיות אותו בין שברי עולמה; ונאבקת להנציח ולהחיות את זכרו. באמצעות ניסיון לתקן את כינורו שמיתרו פקע עם מותו, כך שצלילי הכינור-הבן ימשיכו להתנגן במועדון השכונתי שבו הדריך; ובחיפוש אחר מחבר-סופר שיעלה על הכתב את סיפור חייו.

טביב הלך לעולמו בשנת 1979 בגיל 68, והותיר אחריו אישה, בן ובת.
הוא זכה בחייו בפרסים ספרותיים רבים על יצירותיו: פרס רופין, פרס אוסישקין, ופרס אהרונוביץ.

על שמו נקראת חטיבת הביניים טביב בעירו ראשון לציון.
בחטיבה מסלול ספרות אמנות ייחודי לתלמידים מוכשרים כחלק מהעברת מורשתו של טביב.


בשנות האלפיים יצאה בהוצאת הקיבוץ המאוחד מהדורה חדשה
של הרומנים האוטוביוגרפיים שלו 'כעשב השדה' ו'כערער בערבה' ושל סיפוריו.

היום מציינים 115 שנים להולדתו של מרדכי טביב.
האם קראתם מספריו? האם למדת את 'כינורו של יוסי' בבית הספר?

בהכנת הטקסט נעזרנו וציטטנו מתוך המקורות הבאים:
-'כעשב השדה'/ מרדכי טביב, הקיבוץ המאוחד.
-עוזרת בית תימנייה, אם לבן צבר ופלמ"חניק, חותרת תחת -המלחמה/ יפה ברלוביץ, הארץ, 19 בפברואר 2003
-הסיוט של שלום עליכם התימני/ יפה ברלוביץ, הארץ, 6 במרץ 2009.
-פוסט פייסבוק של פרויקט החינוך של הקשת הדמוקרטית המזרחית, 14 בפברואר 2015
-ערך הוויקיפדיה 'מרדכי טביב'.

בתמונה: מרדכי טביב
צלם: בוריס כרמי

14/12/2025

שיהיה חג אורים שמח! ✨
***

איור של כרמל בן עמי
ל'אורי ומלך החושך' -
ספרו של נתי בית
"סיפור החנוכה היפה ביותר שפגשתי" (פרופ' שי רודין)

הספר וספרי חנוכה נוספים מחכים לכם באתר
במבצע מיוחד - עד 50% הנחה

12/12/2025

בן שיח נלהב, המשוחח עמך בגובה העיניים
"שיריו של אריה סיון היו מאז ומעולם חלקיה של שיחה נמשכת, שנמעניה הם כל שותפיו לחיים, כלומר קוראיו האפשריים.
רוחות רעות, כפי שיודעת השירה הסיוָנית היטב, ממתינות תמיד מעבר לנהר השיכחה. אבל כל עוד פתיל השיחה עובר לאורכו של השיר, תנשב בו הרוח הטובה. הנה כי כן, השיר הסיוָני עצמו הוא שעת הרוח הטובה.
"
אורי הולנדר, הארץ, עם צאת 'עד שתשוב הרוח' - מבחר חדש משיריו.
הנה אחד מהם.

בימים ובלילות

בַּיָּמִים אֲנִי הוֹלֵךְ בָּרְחוֹבוֹת שֶׁל אֶרֶץ הַנַּדְלָ"ן,
חוֹצֶה אֶת זֶרֶם הָאַסְפַלְט וּמִתְנַשֵּׁם
בְּצֵל אִילָן.
בַּלֵּילוֹת אֲנִי חוֹלֵם עַל מִשְׁטְחֵי הַחוֹל שֶׁל אֶרֶץ יַלְדוּתִי -
הָיוּ שָׁם מִגְרָשִׁים רֵיקִים שֶׁל חוֹל נָקִי
וּבֵינֵיהֶם גִּדְרוֹת הַצַּבָּרִים.
מַה לֹּא הָיִיתִי נוֹתֵן
בְּעַד דְּקִירָה אַחַת שֶׁל מַחַט מִן הַמְּחָטִים הָהֵן
שֶׁתָּבוֹא בִּי וְתִתְפֹּר
אֶת הַהוֹוֶה אֶל הֶעָבָר.

11/12/2025

ביירון כבר כאן
זו הזדמנות לחזור לשיר של מאיר ויזלטיר

מזג אויר

מֶזֶג-הָאֲוִיר הָאָהוּב עָלַי בָּעוֹלָם
הוּא מֶזֶג-הָאֲוִיר שֶׁל תֵּל-אָבִיב בְּלֵיל חֹרֶף.
תֵּל-אָבִיב כְּאִשָּׁה שֶׁהֱטִילוּהָ בִּבְגָדֶיהָ לָאַמְבָּט,
בִּרְיוֹנִים עָשׂוּ לָהּ אֶת זֶה, וְהִיא מְשׁוֹטֶטֶת
עַכְשָׁיו חֲרוּפָה בָּרְחוֹבוֹת מְיַחֶלֶת לְחֶסֶד.

עֲשׂוּ-נָא חֶסֶד עִם הָעִיר הַזּאֹת, אִמְרוּ מִלָּה חַמָּה אֵלֶיהָ.

הָאֲוִיר שֶׁהִרְטִיב אֶת הַחוֹל וְהִרְוָהוּ נִיחוֹחַ אֲוִיר
מְהַלֵּךְ עַכְשָׁיו נִים-וְלֹא-נִים, מְאֻשָּׁר, לְפָנָיו כָּל הַלַּיְלָה.

הוּא מְלַטֵּף אֶת לֶחְיָהּ בְּעָבְרוֹ, אַךְ הוּא לֹא יִתְעַכֵּב.
נְעִימוֹת הַלַּחוּת מְפַלְּחוֹת בֵּין רִבּוּעֵי הַבָּתִּים
קוֹלְפוֹת טִיחַ. תֵּל-אָבִיב נִרְדְּמָה עַל עָמְדָהּ וּפוֹלֶטֶת
גְּנִיחוֹת טְרוּפוֹת מִן הַשֵּׁנָה.

אִמְרוּ מִלָּה טוֹבָה בָּעִיר הַזּאֹת, הִיא רְאוּיָה לְחֶמְלָה.

מתוך: שירים בשלוש ערים> מכלול השירים א'

10/12/2025

גשם וחורף 🌩️☔️
נזכרנו בשיר
'גשם ראשון'
שכתבה מירה מאיר - עורכת ספרי הילדים המיתולוגית שלנו.

מזכירים לכם שספרי הילדים והנוער שלנו במבצע מיוחד -
עד 50% הנחה!

גשם ראשון

הוא מרטיב את נמנום יום הקיץ
גשם ראשון
הוא מרביץ את אבק הדרכים
גשם ראשון
המרפסת כולה רחוצה היא
גשם ראשון
וריחות זכרונות של חמסין

כאילו לא שיחקנו עוד אתמול ברוח
כאילו לא ידענו שפעם הוא יבוא
כאילו שלא רצת צוחק כה ופרוע
ושמש בעיניך ובשערך האור

באלף מנגינות אז שר לנו הקיץ
ואלף שיבולים הגיש לי השדה
ניחוח תפוחים שיכר כמו היין
וקוץ מזהיב אחד דקר את הגדר

איך זה ששכחנו שבעולם יש גשם
איך זה שזכרנו רק פרי ורק קטיף
איך בלילות חמים פרקדן על פני הדשא
פרקנו את מטען היום שכה התיש

ואיך הוא בא פתאום צפוי כל כך לפתע
ואיף שטף אותנו מראש ועד בהונות
ובין טיפות הדלף הן גם אתה הודית
הקיץ כבר עבר, טובו וחרונו

גשם ראשון
הוא מרטיב את נמנום יום הקיץ
גשם ראשון
הוא מרביץ את אבק הדרכים
גשם ראשון
המרפסת כולה רחוצה היא
גשם ראשון
וריחות זכרונות של חמסין

10/12/2025

לכבוד חנוכה
ספרי הילדים והנוער שלנו במבצע

עד 50% הנחה!

08/12/2025

יוסי יזרעאלי
סתיו

לֹא טוֹרֵחַ לְהָרִים מֵהָרִצְפָּה, הַסְּתָו
מַמְשִׁיךְ. אֶת חֹסֶר הָרִכּוּז
שֶׁבּוֹ הוּא מְבַצֵּעַ פִּטּוּרִים הֲמוֹנִיִּים

מְתַעֶדֶת הָרוּחַ. וּכְמוֹ דְּאָגָה
הַכֹּל פָּתוּחַ. סִבָּה לְהִתְכַּרְבֵּל
בְּשִׁיר.