22/07/2025
"המקומות שבהם ה"הוא" וה"אני" מתלכדים עם ה"אנחנו" הם תחנה במסע שעוד לא ברור מה היעד שלו, אבל היכולת של שור לשהות עימנו בדרך לשם היא ראויה לציון ונחוצה במיוחד עכשיו"
על 'המסילה'
ספרו החדש והמומלץ של אסף שור
קשה לי להסביר מה ברומן האחרון של אסף שור מעיד שנכתב בזמן המלחמה, אבל המלחמה ניכרת בו. כמו בספרים קודמים של שור, "המסילה" הוא סיפור של כמה דמויות בו־זמנית, מרכזיות ושוליות כאחת, וגם שום סיפור של שום דמות. החיים שלהן גם רגילים וסתמיים וגם עומדים להתפורר בכל רגע, ובכך הן בעצם מגלמות את השגרה הישראלית כל כך, שמתאפיינת בדבקות עיקשת ביום־יום ובדריכות מאומנת לקראת אסון.
הרבה מהפרקים בספר עוסקים באנשים שנוסעים ברכבת ובאירועים שפוקדים אנשים שממתינים לרכבת שאינה מגיעה, ודימוי המסילה הוא אולי דרך להביע את חוסר המוצא מאותו גורל משותף, את הכורח להתקדם יחד באותו מסלול ולהריח זה את זיעתו של זה במרחב המצומצם שבתוכו נידונו להצטופף. שור מפליא לתאר כאן הוויה קולקטיבית אבל גם לפרוט אותה לכמה קולות ייחודיים, ובכך הוא מפגין קשב ורגישות למנעד הרחב של העברית המדוברת והכתובה של היום.
חשוב להבהיר שאין פה קולקטיב לאומי או אתני או משהו מוגדר אחר. לא "ביחד ננצח", אלא רק שהייה משותפת אל מול הגורל. הגיבורים והגיבורות של "המסילה" אפילו לא מתיימרים להיות גיבורים של סיפור, הם לא גוברים על נרטיב של אחר ומחלצים את עצמם מהיום־יום אל קדמת הבמה, הם לא גיבורים ביחד או מנצחים ביחד אלא לכל היותר מפחדים ביחד. בין הטיפוסים המגוונים שמאכלסים את הרומן יש איש שסובל מעיוורון זמני ובחור שעובר תאונה קלה ואישה מטופחת בהתקף בולימיה ובעלה הבוגדני והקקי שלו, וכל אלה זוכים לאפיון ייחודי בזכות הכישרון לצייר דמויות במשיכות מכחול מעטות, שהדגים שור גם בספריו הקודמים. לסיפור הסימולטני על כמה דמויות מתווסף כאן קול מובחן של קול ראשון רבים, והמקומות שבהם ה"הוא" וה"אני" מתלכדים עם ה"אנחנו" הם תחנה במסע שעוד לא ברור מה היעד שלו, אבל היכולת של שור לשהות עימנו בדרך לשם היא ראויה לציון ונחוצה במיוחד עכשיו.
הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים