15/12/2025
שלושה ספרים של טביב ראו אור אצלנו -
'כעשב השדה' - שראה אור לראשונה בשנת 1948, הוא הרומן העברי הראשון שנכתב בידי "צבר" על ילדות והתבגרות בארץ.
'כערער בערבה' - המשכו, העומד בפני עצמו, של הרומן 'כעשב השדה'.
ו'דרך של עפר' - קובץ סיפורים שראה אור ב-1953, נחשב למיטב יצירתו של מרדכי טביב.
כאן - https://www.kibutz-poalim.co.il/page_56344
הכירו את "שלום עליכם התימני", שכתב כבר לפני 70 שנה על יחסי מזרחים-אשכנזים, ועל מעמד האישה ובכל זאת כנראה שלא שמעתם עליו;
הסופר מרדכי טביב נולד במושבה ראשון לציון בשנת 1910, להורים שהיו מראשוני החלוצים מתימן. הרומן שלו, "כעשב השדה" (1948), היה רומן החניכה הראשון שגיבורו הוא הצבר התימני. לראשונה התוודע בו הקורא הישראלי אל סיפורי ילדות תימנית בארץ ישראל של המושבות.
טביב לא היסס לנפץ את מיתוס העלייה הראשונה - לשלוח אצבע מאשימה אל ציבור האיכרים ויחסם המתנשא והרודני כלפי קהילת התימנים, ולהציג את סיפור הבראשית של מייסדי היישוב, כסיפור קולוניאליסטי.
עד גיל 13 למד טביב במעלמה, החדר התימני, אחר כך, לאחר מאבק עם אביו שהיה רב וחשש שהבן יתפקר ויצא לתרבות רעה, הוא למד זמן קצר בבית הספר העממי "האשכנזי" במושבה.
אך נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לסייע בפרנסת המשפחה. והמשיך לקרוא ולהשכיל לבדו תוך כדי עבודה קשה כפועל, בחקלאות, בניין, שמירה וסבלות.
הוא היה פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד בראשון לציון, והקים בשכונת התימנים במושבה את הסניף הראשון של התנועה לבנות תימניות. ושירת כלוחם בצבא הבריטי ובמלחמת השחרור.
ברומן ה"כמעט אוטוביוגרפי" שלו 'כעשב השדה' מתאר טביב כיצד הילד יחיא בן דמותו, וחברו גונבים ספרים, בתאווה להפליג על כנפי הדמיון:
"תאווה משונה נתאוו ליצני בלעם אלו לא "לסחוב" ולא למכור, אלא שתהא להם ספרייה משלהם, ולעתות הפנאי יתנו כמה ספרים תחת בית-שחיים, ובצילם של אילנות יתפרקדו לשקע את לבם באותם מסעות מופלאים שעושה לעצמו ז'ול ורן או הברון איש מינכהוזן וכיוצא בהם."
הוא החל לכתוב בשנות העשרים שלו :
"כל שנאגר בי, כמוגלה במורסה – בראש דק של מחט נגעתי, והתפרץ, שפכתי את כל שהיה חבוי בי."
כשהראה לשלונסקי את שיריו הראשונים שעסקו בבעיותיו של יוצר כאדם צעיר, הוא קרא לו "משורר אילם", אבל כשהציג את סיפורי ילדותו מהשכונה בראשון לציון, כינה אותו "שלום עליכם התימני", וביקש עוד.
הביקורת החברתית בספריו של טביב רווייה בהומור. וסגנון הכתיבה שלו מיוחד, ועושה שימוש בכל רובדי השפה, שפת חכמים שלמד בילדותו בחדר, שפת דור ההורים ושפת הנוער.
כשראה אור הרומן הראשון שלו, כתבו הביקורות כי שפתו "עגנונית", וזה היה בטרם התוודע ליצירתו של עגנון...
בצד הכתיבה, עסק טביב בפעילות ציבורית מגוונת, בייחוד במוסדות ההסתדרות ומפלגת מפא"י, הוא ערך את הביטאון ההסברתי-פוליטי של מפא"י "שלוחות", ריכז את המחלקה הערבית של ההסתדרות וערך כתב עת יהודי-ערבי בשאיפה "להכיר את העם שאתה חי איתו" ולפתח עמו יחסי שכנות טובים.
באנתולוגיה "דור בארץ", האנתולוגיה המכוננת של סופרי "דור תש"ח", בעריכת עזריאל אוכמני ומשה שמיר, מופיע טביב הראשון לסופרים הישראלים ילידי הארץ - תמונתו, תולדות חייו וסיפוריו, מתנוססים בפתח האנתולוגיה, ואף על פי כן נתקבע מעמדו כ"סופר תימני"
בראיון עם רבקה כצנלסון ("אינני סופר תימני", "מעריב", 1957), טען טביב כי הוא כותב ככל סופר על מצבו של האדם בקונטקסט של זמן, מקום ותרבות, וככל סופר הוא מביא עמו את האדם החד-פעמי המוכר והידוע לו.
טביב היה פורץ דרך והקדים את זמנו, לא רק בעיסוק ביחסי אשכנזים ומזרחים, אלא גם בכתיבתו על שכול ועל מעמד האישה.
בתקופה שבה הפטריוטיות שלטה בכול. הוא כתב באופן שונה מהנהוג על שכול ועל גבורה:
בנובלה שלו "כינורו של יוסי" ששובצה בתוכנית לימודי הספרות לתלמידי תיכון.
הוא אינו מהלל את גבורתו של יוסי הלוחם יפה הבלורית והתואר, שנפל במלחמת העצמאות, אלא מביא את סיפורה של האם השכולה – אמו של יוסי, עוזרת בית חד הורית וקשת יום שאיבדה את בנה יחידה וממשיכה לחיות אותו בין שברי עולמה; ונאבקת להנציח ולהחיות את זכרו. באמצעות ניסיון לתקן את כינורו שמיתרו פקע עם מותו, כך שצלילי הכינור-הבן ימשיכו להתנגן במועדון השכונתי שבו הדריך; ובחיפוש אחר מחבר-סופר שיעלה על הכתב את סיפור חייו.
טביב הלך לעולמו בשנת 1979 בגיל 68, והותיר אחריו אישה, בן ובת.
הוא זכה בחייו בפרסים ספרותיים רבים על יצירותיו: פרס רופין, פרס אוסישקין, ופרס אהרונוביץ.
על שמו נקראת חטיבת הביניים טביב בעירו ראשון לציון.
בחטיבה מסלול ספרות אמנות ייחודי לתלמידים מוכשרים כחלק מהעברת מורשתו של טביב.
בשנות האלפיים יצאה בהוצאת הקיבוץ המאוחד מהדורה חדשה
של הרומנים האוטוביוגרפיים שלו 'כעשב השדה' ו'כערער בערבה' ושל סיפוריו.
היום מציינים 115 שנים להולדתו של מרדכי טביב.
האם קראתם מספריו? האם למדת את 'כינורו של יוסי' בבית הספר?
בהכנת הטקסט נעזרנו וציטטנו מתוך המקורות הבאים:
-'כעשב השדה'/ מרדכי טביב, הקיבוץ המאוחד.
-עוזרת בית תימנייה, אם לבן צבר ופלמ"חניק, חותרת תחת -המלחמה/ יפה ברלוביץ, הארץ, 19 בפברואר 2003
-הסיוט של שלום עליכם התימני/ יפה ברלוביץ, הארץ, 6 במרץ 2009.
-פוסט פייסבוק של פרויקט החינוך של הקשת הדמוקרטית המזרחית, 14 בפברואר 2015
-ערך הוויקיפדיה 'מרדכי טביב'.
בתמונה: מרדכי טביב
צלם: בוריס כרמי