15/02/2025
בסבב פגישות באוסטריה ובמריבור לא יכולתי שלא לשלוח הודעה אתמול למרקו שולר.הוא ישר צלצל והזמין אותי לארוחת עם 2 הבנים שלו.
את מרקו שולר פגשתי לראשונה בשנת 2004 בעיר
סלובנית קטנה ומדליקה בשם גוריצה, על גבול איטליה. מרבית
תושבי העיר עובדים בתעשיית הקזינו המשגשגת שמתבססת
בעיקר על האיטלקים חובבי ההימורים, המכוניות והסיגריות.
הגעתי לסלובניה לאחר שעקבתי אחרי שני הכוכבים הגדולים
של קבוצתו דאז נובה גוריצה, בירסה ובורגיץ, אבל שניהם כבר
היו משווקים למועדונים גדולים והיו תחת מעקב של עשרות
סוכנים גדולים. לכן חשבתי שכדאי לי להתרכז בשחקן אלמוני.
כזה שלא שמים לב אליו. כזה שרק אני עם העין המקצועית שלי
אראה את הנולד הרבה לפני האחרים.
התרכזתי באלמנטים שקשה להפסיד איתם בשחקני הגנה:
מהירות, גובה ואגרסיביות. כך גם עשיתי עם גרשון וטיבי בהמשך.
השחקן שקנה אותי באספקט הזה היה מרקו שולר. בחור רזה
וגבוה עם שיער ארוך, אגרסיבי עד כאב ומהיר כמו הרוח.
הטכניקה שלו לא הייתה קיימת אז, אבל היה לו לב של אריה.
ידעתי שבבלגיה יעופו על אחד כזה.
יומיים לפני הפגישה, מהדירה השכורה הישנה שלנו במודיעין,
צלצלתי למרקו שהיה אז בן 19 (את הנייד שלו השגתי מאנש דמירוביץ, לשעבר הפועל פתח תקווה). אמרתי שקוראים לי
דודו, שאני מישראל ושאני רוצה להיפגש ולשוחח על העתיד
המקצועי שלו.
קבענו לעשר בבוקר במלון הגדול והמפורסם בעיר "פרלה".
הגעתי יום לפני עם טיסת צ׳ארטר מתל אביב לוורונה באיטליה,
משם נסעתי שלוש שעות ברכבת לטרייסטה ומשם נסיעת בת
חצי שעה באוטובוס עד לגוריצה הסלובנית.
עוד הספקתי לשבת לארוחת ערב עם השותף שלי לחדר
מהימים שלי כשחקן בהפועל תל אביב, מילאן אוסטרץ.
מילאן החל להקריח והיה לקראת פרישה, אבל עדיין התעקש
לשחק ולהבקיע שערים. הוא שיחק באותה עונה עם שולר והם
זכו באליפות נהדרת.
כשאמרתי למילאן שמחר אני פוגש את שולר, הוא לא התלהב
כל כך. הוא אמר לי שיש הרבה סוכנים שרודפים אחריו ושאין
לי סיכוי, אבל הוסיף עם קריצה שלפחות הרווחתי ארוחת ערב
ויין סלובני משובח.
אשקר אם לא אודה שהמילים שלו גרמו לי ללילה לבן עם
מחשבות שלא נגמרות. הרי כסף מיותר לא היה לי אז ונסיעה
כזאת נלקחה מהמינוס שכבר ככה גם היה בבנק. המצפון שלי לא
היה נקי וישב לי על הלב שאולי נהגתי בחוסר אחריות ופזרנות
יתר. בכל זאת אני לא רווק ויש לי אחריות על ילדים ואישה
שמחכים לי בבית. אבל כבר אז ידעתי מה אני רוצה ומחפש
בשחקן ולא התכוונתי לוותר.
הבוקר שלי היה מלא באנרגיות ובמחשבות חיוביות. הרגשתי
בלתי מנוצח. הייתי נעול על שולר והיה לי חשוב להכיר אותו
מקרוב. להרגיש אותו. לדעת עד כמה הוא אוהב את המשחק
ומחויב להצלחה שלו.
כמה דקות לפני שעת הפגישה, הוא הגיע רכוב על אופניים
ישנים, ג'ינס קרוע, טישרט וסניקרס לבנות של אדידס. מאחור
הוא הרכיב את חברה שלו טניה, אז תלמידת בית ספר.
אני הזמנתי מיץ תפוזים סחוט, היא הזמינה מילקשייק עם
עוגיות והוא מים עם לימון.
ההתחלה הייתה מאוד הססנית וחשדנית. הסברתי שאני מאוד
אוהב את סגנון המשחק שלו, ושאני חושב שהוא צריך לעזוב
את סלובניה ולחפש אתגר גדול יותר. היא נבהלה. הנה מישהו
בא לגנוב לי את החבר, אבל מרקו נדלק עליי מיד והיה החלטי
מאוד.
"בטח, ברור, רק תסמן ואני עולה על הטיסה הראשונה לכל
מקום שתגיד לי".
ככה היה מרקו אז וככה הוא עד היום. טהור באמונה שלו בי
ואני בו.
הפגישה התארכה משעה לשעתיים פלוס. היה גם הרבה צחוק
ופאן, והצלחתי לגעת בהם. טניה הפכה פחות חשדנית. לא
השארתי מקום לספק והיא הבינה שמשהו גדול הולך לקרות.
פתחתי את התיק והוצאתי את חוזה הייצוג. הסברתי למרקו
שבלי זה אני לא עובד. שזה עולם תובעני ונזיל ושאני לא מתכוון
לבזבז את הזמן ואת המוניטין שלי (לא שהיו לי אז). מרקו ישר
הבין עניין, שלף דרכון ואמר "איפה צריך לחתום?" ככה ממש.
טניה עברה לדבר סלובנית והיה נראה כאילו היא מנסה להניא
את מרקו מלקבל החלטה מהירה. מרקו ביקש מנימוס לעבור
לאנגלית ואמר שטניה חוששת, אבל שעם כל הכבוד לה, זאת
החלטה נטו שלו.
הוא הוסיף ואמר שהוא סומך עליי שאצליח להוציא אותו
מסלובניה; שאני שונה מאוד מכל הסוכנים שהגיעו אליו עד היום, וזה מה שהוא חיפש; שהוא מאמין לי ושאין לו איך להסביר זאת.
והשאר היסטוריה ..!
-זכה בגביע עם גנט
-זכה באליפות עם לגיה וורשה
-שיחק בגביע העולמי עם סלובניה
-שיחק פעמיים בשלב הבתים של ליגת האלופות עם מריבור.
-ו..אפילו זכה בגביע המדינה עם הפועל ת״א תחת ניצן שירזי ז״ל.
לסיפור המלא תוכלו לקרוא
בספר ״הסוכן״ לינק בתגובה הראשונה ואם לא בא לכם אז התמונות (בתגובות) כבר יספרו לכם
