המרכז להעצמת האזרח

25/09/2025

בישראל חיים כ-1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות, מתוכם כמעט 700 אלף סובלים ממוגבלות חמורה המגבילה את תפקודם היומיומי באופן משמעותי.

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בישראל עומד על כ-26% בלבד, בעוד בקרב האוכלוסיה הכללית הוא מגיע לכ-68%.

בנוסף, כ-16 אלף חיילים הוכרו כנכי צה"ל מאז ה- 7 באוקטובר, ושילובם בקהילה הוא צורך מוסרי ולאומי. לצורך כך נדרשת גישה פרואקטיבית הכוללת תמריצים למעסיקים, תוכניות ייעודיות לשילוב תעסוקתי והנגשת סביבת העבודה.

לכן, ביולי 2024 קיבלה הממשלה החלטה לגבש תכנית לאומית לשילוב אנשים עם מוגבלות. מאז, רק 20% מסעיפי ההחלטה יושמו במלואם.

למה הרוב המוחלט של ההחלטה לא יושם?
משרד הרווחה פעל לתקן את התקנות הנדרשות, אך מאז נמצא הנושא בדיונים פרלמנטריים והתקנות עדיין ממתינות להשלמת הדיונים בוועדת העבודה והרווחה.

ממעקב המוניטור שביצענו על ההחלטה עולה כי על אף שהממשלה עשתה צעד חשוב בעצם גיבוש האישור לתכנית לאומית לטיפול בסוגייה, ההחלטה חסרה בהגדרות ואינה שלמה. כתוצאה מכך, מאז יולי 2024 עדיין לא נרשמה התקדמות מהותית בגיבוש התכנית הלאומית ו-1.5 מיליון אזרחים ובני משפחותיהם ממתינים בציפייה להשלמת העבודה הפרלמנטרית הנדרשת, שמתבצעת לאט מדי.

לכתבה המלאה בגלובס על דו"ח המוניטור שלנו>>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001522202

22/09/2025

שתהיה שנה טובה. של מדינה שעובדת - בשבילנו.
חג שמח! 🍯

21/09/2025

מאות הפצועים שהגיעו בתוך שעות לבתי החולים סורוקה וברזילי ב-7 באוקטובר, גרמו לעומס עצום.
איך זה היה נראה אם למשרד הבריאות היה מערך מילואים אזרחי?

לפי דו"ח של משרד הבריאות - היה חוסר בתמונה כוללת של המצב בשטח, תיאום בין הגופים השונים ושליטה מרכזית בפינוי לבתי חולים נוספים.

זה יכול להיות אחרת.
במצב חירום אנשי רפואה וטיפול יגויסו בצו 8 אזרחי, פסיכולוגיים ועו"סים קליניים יוקפצו לספק תמיכה מיידית לנפגעי החרדה הרבים, ולתמוך בצוותי הרפואה תחת העומס הנפשי.

עכשיו, לפני אירוע החירום הבא(!) - אנו קוראים למשרד הבריאות ולמ"מ נציב שירות המדינה לאמץ את מודל מערך המילואים האזרחי, כפי שנעשה במשרד הרווחה.

18/09/2025

הקמת מערך מילואים אזרחי - זה בוער.

בערב יום העצמאות האחרון, כשגל שריפות התפשט בארץ בעיקר בהרי ירושלים - הרשויות לא ידעו: מי כבר פונה, מי נותר מאחור ומי זקוק לסיוע רפואי או לוגיסטי.

עם מיפוי חלקי בלבד, ללא תמונת מצב אחת ע"י גורם מתכלל ועומס גדול על כוחות ההצלה - אזרחים רבים נותרו ללא מענה מהיר בשעת חירום.

ואם למשרד הפנים היה מערך מילואים אזרחי?
בהחלטה אחת ומהירה ניתן היה לגייס צוותי שטח לסיוע לרשות המקומית, לוודא שאף משפחה, קשיש או בעל חיים לא נשאר מאחור ולספק מידע קריטי לכוחות ההצלה.

זה לא חלום - זה מודל שכבר עובד במשרד הרווחה.
עכשיו, לפני אירוע החירום הבא(!) - אנו קוראים למשרד הפנים ולמ"מ נציב שירות המדינה לאמץ את מודל מערך המילואים האזרחי, כדי שבשריפה הבאה נדע טוב יותר לאן הרוח נושבת.

17/09/2025

אירוע חירום אינו תירוץ להשארת אזרחים ללא מענה. דווקא במצבי חירום - השירות לאזרח נמדד בשיא חשיבותו.

בחזית האזרחית של המלחמה באיראן, אלפי אזרחים ועסקים חיפשו מענה מהיר על נזקי רכוש - אבל למס רכוש לא היו מספיק שמאים זמינים לגודל האירוע.

אלון קרן, יו"ר איגוד השמאים בישראל אמר זאת בפשטות:
"ברור שמס רכוש לא יכול להעסיק קבוע 150 שמאים שלא דרושים בשגרה. אבל המלחמה לימדה אותנו שהצעד הנכון הוא להחזיק רשימה מסודרת של שמאים מקצועיים שיהיו זמינים בכוננות מיידית".

עם מערך מילואים אזרחי במשרד האוצר, ניתן יהיה להחזיק מאות שמאים מקצועיים לפי תחום התמחות, לגייסם כבר בשעות הראשונות ולזרז את הערכת הנזקים, הפיצוי והשיקום של האזרחים.

אנו קוראים לשאר משרדי הממשלה להצטרף למשרד הרווחה ולאמץ את המודל שיזמנו למערך מילואים אזרחי >> https://www.facebook.com/share/p/1MbaA577hn/

15/09/2025

דו"ח מבקר המדינה על תפקוד החזית האזרחית במלחמת "חרבות ברזל" חשף כשלים מערכתיים עמוקים: מאות אלפי משפחות נותרו ללא מענה, והמנגנונים הביורוקרטיים קרסו בדיוק כשנדרשה גמישות ותגובה מהירה(!)

כדי לסגור את הפער הזה יזמנו מודל חדשני שאומץ ע"י משרד הרווחה לאחר ה-7 באוקטובר - מערך מילואים חברתי.
המערך מאפשר למשרד ממשלתי לייצר תגובה מהירה, סדורה ומקצועית בשעת חירום, בהתאם לצרכים העולים מהשטח.

אנו קוראים למ"מ נציב שירות המדינה - הרחב את המודל הזה לכלל משרדי הממשלה: אפשר לגייס מראש מאגרי כוח אדם מקצועיים, לקיים תרגולים והכשרות ולבנות תשתית שתאפשר מתן מענה מדויק בכל אירוע חירום.

הזמן לפעול הוא עכשיו - לפני המשבר הבא!

12/09/2025

הגענו לגשר, למה לא חוצים אותו?

פארק "שער הירדן" הוא חלק אסטרטגי מחזון השלום ההיסטורי בין ישראל לירדן - הקמת פארק תעשייה ותעסוקה משותף.
הפרויקט תואר "כגשר בין מדינות" שכן אחד המרכיבים העיקריים בפרויקט הוא הקמת גשר בין שתי המדינות ושני חלקי הפארק - למעבר עובדים, משקיעים, סחורות וציוד.

לירדנים יכולת לספק שטח קרקעי נרחב, כח עבודה זול, ואטרקטיביות גאוגרפית ופוליטית לשווקי המזרח התיכון (מיתוג התוצרת כמיוצרת בירדן). לכן, בשטח ירדן יוקמו המפעלים, מחסנים, מרכזים לוגיסטיים, מתקני עיבוד מזון ועוד.

בחלק הישראלי ניתן לנצל את היתרונות שלנו מבחינת ידע טכנולוגי, ניסיון תעשייתי, ניהול מתקדם, לוגיסטיקה ושיווק. לכן באזורנו יוקמו מרכזים רפואיים, אזורי מסחר ומשרדים, תחנות בדיקה ומיון ואזורי קבלת עובדים ומבקרים.

למרות שבניית הגשר הפיזי הושלמה כבר ב-2018, הוא מחבר בין כלום בצד הישראלי לשום דבר בצד הירדני.

החלטות ממשלה שהתקבלו בשנים 2012-2013 אומנם קבעו את המסגרת הראשונית לפיתוח הפארק, אך המיזם נתקע בשל קושי רגולטורי ובירוקרטי. ביולי 2022, התקבלה החלטת ממשלה 1806 שבה עוסק דו"ח המוניטור שלנו.

האם הפרויקט הצליח להתקדם לשלב ההפעלה?

מתוך תשעה סעיפים אופרטיביים שהוגדרו לקידום הפרויקט, שישה כלל לא יושמו, שניים יושמו חלקית ואחד יושם במלואו.
הצד הישראלי של הפארק לא נבנה ותקוע במו"מ פנימי בין משרדי הממשלה ללא התקדמות ממשית. בנוסף, הצוות הבין-משרדי האחראי על תכלול הפרויקט ותיאום בין כלל המשרדים - מעולם לא הוקם.

בפרויקט מעורבים גופים רבים בממשלה ומחוצה לה: משרד הכלכלה; אגף התקציבים במשרד האוצר; משרד הביטחון; רשות שדות התעופה ועוד. כפי שאנו כבר מכירים, כדי ליישם החלטה בעלת גורמים רבים, ישנו צורך בהגדרת גורם מתכלל בעל סמכות הכרעה בין המשרדים.
הפעם, התפקיד הזה הוטל על המשרד לשיתוף פעולה אזורי - משרד קטן, בעל משאבים מצומצמים, ולכן קשה לו מאוד להניע פעולות ולהתגבר על ההתנגדויות מגופים כמו משרד הביטחון, משרד האוצר או משרד הכלכלה.

הוכחה לחשיבות האסטרטגית-מדינית-כלכלית של הפרויקט היא המענקים הבינלאומיים שהושקעו בו, כולל סיוע מארצות הברית, גרמניה והאיחוד האירופי.

במעקב שאנו מבצעים אחר יכולות יישום ממשלות ישראל את החלטותיהן, אנו רואים בבירור, שהחל מהחלטות "גדולות" ואסטרטגיות, ועד החלטות "קטנות" ומקומיות, החסמים של המנגנון הממשלתי שלנו חוזרים על עצמם שוב ושוב - ובראשם, מלבד היציבות הפוליטית, כשאין גוף בעל סמכות ויכולות ביצוע לתכלול ופתרון מחלוקות - אין יישום החלטות ממשלה בשטח.

לכתבה המלאה על דו"ח המוניטור שלנו בגלובס >
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001520773

10/09/2025

דו״ח מבקר המדינה קבע שלמדינת ישראל אין גורם מתכלל למשרדי הממשלה בשעת חירום - סימפטום לכך הוא דוגמת כמות המוקדים לא הנגמרת של משרדי הממשלה.

צריך לעשות סדר בבלאגן ולתקן את המנגנון>>
ceci.org.il/העשייה-שלנו/mahase-yadeno/

03/09/2025

מה שלא עובד בשגרה, קורס בחירום!
היום פורסם דו"ח מבקר המדינה שקובע כי הניהול הממשלתי של החזית האזרחית במהלך מלחמת "חרבות ברזל" כשל לחלוטין.

הדו"ח מאשש את הדו"חות שפירסמנו כבר בשבועות הראשונים למלחמה בכל הקשור לתפקוד משרדי הממשלה בחזית האזרחית, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: מה שלא עובד בשגרה, קרס בחירום.

במשך 17 שנה לא הסדירו ממשלות ישראל את הסמכויות לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום, הקבינט החברתי - כלכלי התכנס רק 5 פעמים בשנה הראשונה מפרוץ המלחמה, ובשלושה חודשים הראשונים פורום מנכ"לי המשרדים לא קיבל אף החלטה.

כך גם בסאגת שיקום הצפון, שניסו לטפל בבעיות באמצעות הקמת מנהלת ללא סמכויות ולאחר מכן מינוי שר לענייני המנהלות... כל אלו, ועוד הרבה, הביאו למצב אליו הגענו ב-7 לאוקטובר ולאחריו - אזרחים שחוו הפקרה, התמודדות עם בירוקרטיה מסובכת, חוסר תיאום וסירבול של מנגנון ממשלתי מיושן שלא מסוגל להתאים עצמו למציאות המשתנה.

בעקבות המצב, יזמנו מודל הפעלה ממשלתי חדשני בדמות הקמת מערך מילואים חברתי שאומץ ע"י מנכ"ל משרד הרווחה, מר ינון אהרוני.
המודל מאפשר למשרד לגייס עתודות מילואים של אנשי טיפול להכשרות ואימונים בשגרה, ובזמן בחירום להפעיל את המערך לטובת צרכי המשרד, בהתאם לדרישות מהשטח (הרשויות המקומיות) וגם לתגמל את הלוחמים והלוחמות שלו בחזית החברתית.

אנו קוראים למ"מ נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ - תאמץ את המודל לכלל משרדי הממשלה!
לדו"ח המוניטור שהוצאנו בנובמבר 2023 - שירותי הרווחה בזמן חירום:
ceci.org.il/monitor/דוח-מוניטור-מיוחדמלחמת-חרבות-ברזל-שי/

01/09/2025

מה אם תהיה חובה חוקית להסתכל קדימה?

הצבת יעדים לאומיים בכל תחום, מאפשרת למערכת להתמקד בשאלות הליבה, ולתעדף את הבעיות - כדי לייצר מענים שישרתו את היעדים באופן מיטבי.

מה קודם למה? האם שכר המורים ושיקום מעמד המורה בישראל קודם לסגירת הפערים בזכאות לבגרות בין החינוך החרדי לחינוך הממלכתי? האם אנחנו צריכים לתקצב הכשרת מורים למקצועות הליבה? ואם כן, כמה מורים? לכמה זמן? באיזה תקציב?

האם נדרש להשקיע באנשי הוראה לגיל הרך, העלאת שכרם ויצירת סביבה פיזית ראויה לטובת הורדת יחס הילדים לגננת? להורדת הצפיפות בכיתות בבתי הספר? האם, מתי וכמה נדרש להשקיע בתשתיות פיזיות כדי להנגיש את הקידמה הטכנולוגית לכלל מערכת החינוך בישראל?

ישנן עוד שאלות רבות, בכלל, ובתחום החינוך, בפרט. לכן, אנחנו מקדמים את "חוק היעדים הלאומיים".
כדי שהממשלות בישראל לא יתנהלו לפי לחצים פוליטיים רגעיים, אלא על פי תכנון ארוך טווח.

בחינוך, בבריאות או בכל תחום אחר, יוצמדו מדדים ברורים אחריהם ניתן לעקוב. כדי שתקציב המדינה ייגזר ממדדים וחשיבה קדימה, ולא יראה כערימה של פלסטרים להדבקת חלקי קואליציה כזו או אחרת, כפי שהתרגלנו בעשורים האחרונים.

את החוק כתבו רון צור, ראש מטה הרפורמה בשירות המדינה לשעבר, ופרופ' ניסים כהן - פרופסור למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה במסגרת תכנית "מעשה ידנו" של המרכז להעצמת האזרח >> https://www.ceci.org.il/yeadim-leumim

26/08/2025

אילון מאסק הישראלי?

לאחרונה, התבטא בתקשורת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מבקש למנות את "אילון מאסק הישראלי".
ראש הממשלה המשיך ואמר כי בכל מה שקשור לייעול השירות הציבורי הוא מבקש לקחת דוגמא ממדינות ערב המתקדמות בהן איחוד האמירויות כי "שם אין דמוקרטיה, אבל אין גם בירוקרטיה".

עיון בפעילות משרד היעילות הממשלתית האמריקאי, שבראשו עמד מאסק, מראה כי מיקוד הפעילות שהוביל מאסק היה בקיצוץ הוצאות הממשל, ולא בשיפור וייעול המנגנון, זאת מבלי להמעיט בחשיבות של קיצוץ הוצאות ממשלתיות מיותרות, כגון צמצום מספר המשרדים.

ומה לגבי ההשוואה שערך ראש הממשלה למדינות דיקטטוריות או אוטוקרטיות שאינן נבחרות? אנחנו בדמוקרטיה - וטוב שכך. אצלנו הדרג המקצועי לא רק מבצע, אלא גם מייעץ ומאתגר - תוך כדי התבססות על נתונים, מחקר וניסיון מצטבר. זה נכון בביטחון, בכלכלה וזה חייב להיות נכון גם במינהל הציבורי.

עלינו להתחיל כבר היום ביישום שיטתי של המלצות קונקרטיות הידועות לכל, במקום לחפש פתרונות קסם מעבר לים.

לדוגמא, אנו יכולים להעיד כי שינוי תכוף בהעברת יחידות וסמכויות בין משרדים, מוביל לפגיעה ביעילות ובשירות הניתן לאזרחים. המגמה לעשות שינויים כדוגמת הקמת משרדים חדשים והעברת יחידות ואגפים קיימים, נמצאת בעלייה חדה, וכמעט והכפילה את עצמה בממשלה האחרונה.

כמו כן, בדו"ח עומק שפרסמנו באוגוסט 2024 עלה כי שלושת החסמים הבולטים לאי יישום החלטות ממשלה הם: אי יציבות פוליטית, תכנון וניהול וחוסר תיאום בין משרדי הממשלה - אשר ריבוי המשרדים אינו מקל עליו.

המשבר בשירות הציבורי, שנחשף במלואו אחרי ה-7 באוקטובר, הוביל אותנו להשקת מיזם "מעשה ידנו" - שמציע שורת צעדים קונקרטיים לייעול וחיזוק המערכת הציבורית:
גיבוש אסטרטגיה רב־שנתית, בקרות חכמות ותיאום אפקטיבי בין משרדים, לצד טיפול בהון האנושי - קדנציות ורוטציות לצורך רענון השירות הציבורי, שיפור תהליכי גיוס וניהול, וחיזוק הדרג המקצועי.

עו"ד רבקי דב'ש - מנהלת (במשותף) של מיזם מעשה ידנו במרכז להעצמת האזרח >>

לאחרונה בראיון לשרון גל בערוץ i24, אישר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מבקש למנות את "איילון מאסק הישראלי". בדבריו כיוון ראש הממשלה, כפי הנראה, לפעילות של מאסק כמי שעמד...