המרכז להעצמת האזרח

27/07/2025

הדרת נשים מהמרחב הציבורי אינה תופעה חדשה, אך הבטחות המדינה להתמודד איתה נותרו במקרים רבים בגדר כוונה בלבד. במדור המוניטור החדש של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, בשיתוף שדולת הנשים בישראל, בחנו את יישום החלטות הממשלה בנושא, והממצאים מטרידים: פחות משליש מהסעיפים יושמו, יותר ממחצית לא יושמו כלל, ומגמה הולכת ומתחזקת של הרחבת הפרדה מגדרית דווקא בחסות המדינה.

הדו"ח בוחן שורת החלטות ממשלה שהתקבלו כבר ב־2011 ו־2014, ומראה כיצד רוב המשימות שהוטלו על משרדי הממשלה לא בוצעו בפועל. קווים חמים שהובטחו לא הוקמו או חדלו לפעול, הנחיות לאכיפת שוויון לא יושמו או נשכחו, ואירועים ציבוריים זוכים למימון מדינתי - תוך הדרת נשים בפועל.

אז מה כן אפשר לעשות? יש להטיל אחריות ברורה על גורם אחד שיתכלל וירכז מעקב ואכיפת סנקציות כלפי מפרים, על המדינה לפרסם מדיניות ברורה ולאפשר לנשים שוויון מוחלט במרחב הציבורי, כראוי למדינה דמוקרטית, מתקדמת וחפצת חיים לדורי דורות.

לקריאת הכתבה בגלובס: >>>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001516968

לדו"ח המוניטור המלא: >>>
https://iwn.org.il/wp-content/uploads/2025/07/WomenExclusion2.pdf

24/07/2025

היי, אנחנו רוצים אותך 👋

במהלך השנה ניפגש אחת לשבועיים באונ' תל אביב להעמקה בתוכן ולמידה משותפת. בין היתר נתעמק בחופש המידע, ננתח למה החלטות הממשלה נופלות בין הכיסאות, נחקור את הקשר וההשפעה בין השלטון המרכזי והמקומי ונצא עם המון תובנות.

פרויקט הדגל במהלך השנה הינו דו"ח המוניטור שתכתבו בליווי מקצועי ואישי שלנו - ניטור החלטת ממשלה נבחרת - האם וכמה ייושם, מה הם החסמים ומה ההמלצות לשיפור?

הדוח"ות יופצו למשרדי הממשלה הרלוונטיים, בדיוני ועדות בכנסת, בדיגיטל של המרכז להעצמת האזרח ובעיתון גלובס.

המלגה מתאימה במיוחד לסקרנים לגבי פוליטיקה, קבלת ההחלטות, התקשורת הציבורית והעיתונות.

כל הטוב הזה גם מגיע עם מלגה ע"ס 5,000 ש"ח. זה הרגע להירשם >>

*לאחר סינון ראשוני על פי השאלון המצ"ב, המועמדות והמועמדים יתבקשו לבצע משימת בית קצרה ולהגיע לראיון במשרדי המרכז להעצמת האזרח. המלגה מיועדת לסטודנטיות וסטודנטים מכל ....

21/07/2025

זינוק חד במשלוחי פיצה לבית הלבן או לפנטגון נחשב לאינדיקציה ייחודית לאירוע פוליטי או צבאי המתקרב.
בישראל - זינוק בדרמות הפוליטיות הוא סימן לא רע שפגרת הכנסת בפתח.

הכנסת פועלת כ-8 חודשים בשנה, ומחולקת לכנס חורף וכנס קיץ. שני הכנסים כוללים יחדיו כ-100 ימי דיונים שבהם המליאה מתכנסת.
באופן קבוע, המליאה פועלת בימים שני עד רביעי, כאשר ימים ראשון וחמישי מוקדשים לפעילות המפלגתית ופעילות השטח של הח"כ.

האם 100 ימי דיונים בשנה נחשבים למעט מדי לפרלמנט מתפקד? כן ולא.
בגרמניה מתכנסים גם כן 100 ימים בשנה, ובאירלנד ובקנדה אפילו פחות (כ-95).
מנגד, בבית הנבחרים האמריקאי מתכנסים כ-120 ימים בשנה, ובסנאט כ-180.

אבל בשונה מהמדינות המוזכרות, מדינת ישראל סובלת מחוסר יציבות פוליטי באופן קיצוני, במיוחד בשנים האחרונות. תהליך הבחירות ארוך ומביא להשבתת פעילות הכנסת למשך חודשים. בשנת בחירות מספר החודשים בהם מתקיימים הדיונים וההצבעות עלול לרדת משמונה לשלושה בלבד.

חוסר היציבות הפוליטי הוא חסם בולט שחוזר שוב ושוב בדו"חות המוניטור שלנו - בעיקר כשבודקים למה החלטות ממשלה לא מתממשות, או מיושמות באופן חלקי בלבד, וזה כמובן משפיע מאד גם על פעילות הרשות המחוקקת.

קחו לעצמכם פגרה של כמה דק' לקריאת הכתבה המלאה בגלובס >>
⏳ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001516361

17/07/2025

אנבידיה, ענקית השבבים בעלת שווי השוק הגבוה אי פעם, הצהירה על כוונתה לבנות קמפוס עצום בכ-2 מיליארד שקל. כאן בישראל 🇮🇱.

הדיווחים מדברים על כך שאנבידיה מעוניינת להקים את המפעל באזור יקנעם, אך המדינה רוצה שהקמפוס יוקם הרבה יותר צפונה ובתמורה אנבידיה תהנה מהטבות של "מפעל עוגן".

משרד הכלכלה נותן את הכינוי - מפעלי עוגן, למפעלי ענק שמזניקים מתחמי תעשייה.
ואולם, המעמד של מפעל עוגן לא מוסדר בחוק. לכן התנאים להכרה במפעל כזה נקבעים בהחלטות ממשלה נקודתיות או במשא ומתן פרטני בין הממשלה לחברות.

לדוגמה, בהקמת פארק התעשייה צבאים (באזור בית שאן) ופארק תעשייה נעם (באזור נתיבות), נאמר בהחלטת הממשלה שבכל אחד מהמקרים מדובר במפעלים ש:

"הינם רחוקים ממרכז הארץ וסמוכים לישובים בהם קיימים שיעורי אבטלה גבוהים ומצוקה כלכלית וחברתית מתמשכת, ואשר המאמצים לאיישם לא צלחו. זאת במטרה ליצור מרכז תעסוקתי משמעותי אשר יעודד בעקבותיו הקמת מפעלים נוספים באותו אזור".

הקריטריונים שנקבעו להכרה כמפעל עוגן באותה החלטה היו - לפחות 70% מהעובדים יהיו תושבי האזור, אחרי שלוש שנים מתחילת הפעילות במפעל יהיו לפחות 400 עובדים, המפעל יתחייב לפעול באזור לפחות 10 שנים.

ואולי הדוגמה המפורסמת ביותר ל"מפעל עוגן" הוא בכלל אחד שלא הוקם לבסוף. ב-2011 אושר לאינטל, המתחרה הגדולה של אנבידיה, מענק של 550 מיליון שקלים עבור הקמת מפעל עוגן של לפחות 600 עובדים בצפון, אבל התכנית לא יצאה אל הפועל ואינטל הסתפקה בהטבות האחרות שהיא מקבלת מהמדינה לאורך השנים.

לכתבה המלאה בגלובס >> https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001515674

15/07/2025

הדרך לשיקום המדינה עוברת דרך חיזוק השירות הציבורי.
לכן הקמנו את מיזם מעשה ידינו - מפת דרכים חדשה לשירות הציבורי. המיזם נועד לתת המלצות קונקרטיות לכשלים מערכתיים, כאשר כל המלצה עומדת בפני עצמה.

בשיתוף עם אנשי מקצוע מנוסים ובעלי תחומי ידע שונים, אנו מגבשים המלצות בשלל נושאים:
חוק היעדים הלאומיים, הגברת המוביליות בשירות המדינה, השתלבות כח אדם מיומן בשירות הציבורי, מדידה ובקרה אפקטיבית לקידום מנהל תקין ועוד.

למיזם מעשה ידינו >> https://www.ceci.org.il/mahase-yadeno/

13/07/2025

המדינה קבעה יעד: עד שנת 2030 כל הרכבים החדשים שיימכרו בישראל יהיו חשמליים. הבעיה היא שבמצב ההתקדמות הנוכחי, לא יהיה פשוט להטעין אותם.

החלטת ממשלה 181 מפברואר 2023 נועדה להסדיר את הקמת התשתית למעבר מלא לתחבורה מבוססת חשמל. ההחלטה עוסקת בין היתר בהסדרת הקמת עמדות טעינה בבתים משותפים, חיוב הקמת עמדות טעינה בכל בניין חדש - כולל מבנים מסחריים, קידום תוכנית פריסה לאומית לעמדות טעינה ועוד.

ובכן, מאז 2023, מרבית סעיפי ההחלטה לא יושמו כלל או יושמו חלקית בלבד, ורק שליש מההחלטה יושמה במלואה.
זאת, למרות שמרבית הסעיפים בהחלטה הם תיקוני חקיקה או גיבוש מדיניות פנים-משרדית, שאינם דורשים מערך ביצוע מורכב או שיתוף פעולה בין - משרדי רחב.

דו"ח המוניטור שלנו מצביע על החסמים המרכזיים באי יישום ההחלטה:
🏛️ חסמים סטטוטוריים - רוב התיקונים החוקיים נתקעו בשלבי האישור של הדרג הפוליטי.
🗣️ מדיניות הצהרתית בלבד - הממשלה מציגה מחויבות כלפי חוץ, אך ללא תרגום מעשי, הגדרת לוחות זמנים וללא הקצאת משאבים.

להחלטה 181 משמעויות אסטרטגיות: מחד, מדינת ישראל מעולם לא ייצרה דלקים בעצמה ותלויה לחלוטין בייבוא, ומאידך, נחשבת ישראל בעלת מומחיות בתחום האנרגיה המתחדשת ואגירת חשמל. מלבד צמצום הזיהום ותמיכה בעמידת ישראל בהסכמים בינ"ל, השגת יעדי המעבר לתחבורה חשמלית ישפר דרמטית את העצמאות האנרגטית שלנו.

העולם דוהר לעבר תחבורה חשמלית, השאלה היא האם מדינת ישראל תסגור את הפער או תיגרר מאחור?

לדו"ח המוניטור המלא על היערכות המשק למעבר לתחבורה חשמלית >> https://www.ceci.org.il/monitor/electrictransportation/

11/07/2025

תכנית המוניטור השנתית שלנו הסתיימה!
במחזור הנוכחי, 26 הבוגרים והבוגרות שלנו צללו לעומקן של החלטות ממשלה, התנסו בעבודה מאחורי הקלעים עם משרדי הממשלה, וחוו את יכולת ההשפעה של חברה אזרחית מעורבת ויוזמת.

במהלך השנה נפגשנו אחת לשבועיים ללמידת עמיתים והעמקה בתוכן:
📜 למדנו על חוק חופש המידע
🕵️ ניתחנו למה החלטות ממשלה נופלות בין הכיסאות ומהם המאפשרים ליישום מיטבי להחלטות.
🔍 חקרנו את הקשר שבין המגזר הציבורי לעסקי והחברתי, ובין השלטון המרכזי והמקומי – וההשפעה ההדדית ביניהם

במסגרת התכנית הפיקו התחקירנים דו"חות מוניטור על החלטות הממשלה נבחרות, בליווי מקצועי של מומחי המרכז להעצמת האזרח. עם סיום עבודת החקר, מופצים הדו"חות למשרדי הממשלה הרלוונטים, מוצגים בדיוני ועדות בכנסת לשלל גורמים מקצועיים ומפורסמים לציבור הרחב בדיגיטל ובמדור המוניטור בעיתון גלובס.

רוצים לקחת חלק בתכנית שלנו ולקבל מלגה ע"ס 5,000 ש"ח? מכירים סטודנט.ית שזה בול בשבילם? השאירו פרטים, וניפגש >>
https://forms.gle/wHKCHNSEAggrsBPF8

*לאחר סינון ראשוני על פי השאלון המצ"ב, המועמדות והמועמדים יתבקשו לבצע משימת בית קצרה ולהגיע לראיון במשרדי המרכז להעצמת האזרח. המלגה מיועדת לסטודנטיות וסטודנטים מכל ....

11/07/2025

תכנית המוניטור השנתית שלנו הסתיימה!
במחזור הנוכחי, 26 הבוגרים והבוגרות שלנו צללו לעומקן של החלטות ממשלה, התנסו בעבודה מאחורי הקלעים עם משרדי הממשלה, וחוו את יכולת ההשפעה של חברה אזרחית מעורבת ויוזמת.

במהלך השנה נפגשנו אחת לשבועיים ללמידת עמיתים והעמקה בתוכן:
📜 למדנו על חוק חופש המידע
🕵️ ניתחנו למה החלטות ממשלה נופלות בין הכיסאות ומהם המאפשרים ליישום מיטבי להחלטות.
🔍 חקרנו את הקשר שבין המגזר הציבורי לעסקי והחברתי, ובין השלטון המרכזי והמקומי – וההשפעה ההדדית ביניהם

במסגרת התכנית הפיקו התחקירנים דו"חות מוניטור על החלטות הממשלה נבחרות, בליווי מקצועי של מומחי המרכז להעצמת האזרח. עם סיום עבודת החקר, מופצים הדו"חות למשרדי הממשלה הרלוונטים, מוצגים בדיוני ועדות בכנסת לשלל גורמים מקצועיים ומפורסמים לציבור הרחב בדיגיטל ובמדור המוניטור בעיתון גלובס.

רוצים לקחת חלק בתכנית שלנו ולקבל מלגה ע"ס 5,000 ש"ח? מכירים סטודנט.ית שזה בול בשבילם? השאירו פרטים, וניפגש >>
https://forms.gle/wHKCHNSEAggrsBPF8

09/07/2025

זה לא בגלל המלחמה, וזו לא רק בעיה מקומית או נקודתית. רוב החלטות הממשלה, בכל הנושאים - מיושמות באופן חלקי בלבד. זה מנגנון הביצוע שתקוע - וזקוק לרפורמה ועיצוב מחדש.

כיום, תושבי הצפון דורשים שיקום מיידי לחבל הארץ, ובצדק, אך בעיית חוסר הביצוע של ממשלות ישראל לדורותיהן הן עניין לאומי המשפיע באופן ישיר על כלל אזרחי המדינה - דרום, מרכז וצפון.

דו״חות המוניטור שלנו מחמשת השנים האחרונות מראים בבירור - כמעט מחצית מהחלטות הממשלה לא יושמו כלל או שאחוז היישום בהן הוא 50% ומטה. רק אחת מכל שבע החלטות ממשלה יושמה במלואה בעשור האחרון, והאחרונה שבהן - לפני חמש שנים!
אפילו החלטות שעסקו ביישום החלטות קודמות - לא יושמו.

למה זה קורה?

החסם העיקרי בביצוע, מלבד חוסר היציבות הפוליטי, הוא כנראה גם הצפוי ביותר - מחסור בגורם מתכלל. לאחר שההחלטות מתקבלות הן נופלות בין הכיסאות. ככה זה כשאין גורם אחראי, מוגדר, שמוביל את יישום ההחלטה, דואג לתיאום בין משרדי הממשלה השונים, ובעיקר - בעל סמכות להחליט כשצצות מחלוקות בין הגורמים השונים.

כך הגענו למצב שבשנה וחצי האחרונות קיבלה הממשלה חמש החלטות שונות בנושא יישובי הצפון, אך רובן לא יושמו עד היום. הבולטת שבהן היא החלטת שיקום הצפון בהיקף של 15 מיליארד ש"ח שהתקבלה באוקטובר 2024 ויישומה טרם החל, ומבקר המדינה טען שהיא בותרת את החלטת הממשלה מחודש מאי 2024.

כשזו שרמת הביצוע של השירות הציבורי בשגרה, קשה לצפות לתפקוד מיטבי בחירום, כאשר שכונות שלמות נחרבות, מפעלים נשרפים ותעשיות ועסקים קורסים. שירות ציבורי מתפקד הוא אינטרס של כל אזרח במדינת ישראל.

למאמר המלא של אסף אברהמי יו"ר המרכז להעצמת האזרח בכלכליסט >>

07/07/2025

עם ובלי קשר למלחמה הארוכה, הוצאות הממשלה הולכות וגדלות. מה בולם את אובדן השליטה?
כללים פיסקליים. מדובר על כללים הנוגעים לחוב ציבורי, גירעון תקציבי ולתקרת ההוצאה הציבורית.

בישראל מונהגים כיום שני כללים פיסקליים: יעד הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית - והם מעוגנים בחוק הפחתת הגירעון מ-1992.

📉 יעד הגירעון - ההפרש המקסימלי בין הוצאות המדינה להכנסותיה.
על הממשלה לקבוע בחוק מדי שנה את יעדי הגירעון הממשלתי כאחוז מהתוצר, כדי לעמוד במסגרת הגירעון יש לה שתי אופציות - קיצוץ בהוצאות או גידול בהכנסות ( עליית המע"מ לדוגמה ).

💰 הגבלת קצב הגידול של ההוצאות הממשלתיות - משקף את הגידול הריאלי בהוצאה הציבורית לעומת השנה הקודמת. הגידול הריאלי מחושב באמצעות נוסחה המשקללת את גידול האוכלוסייה ואת יחס החוב לתוצר.

עקב המלחמה ( וגם בקורונה ) היה צורך לשנות את הכללים הפיסקליים " תוך כדי תנועה ".
יעד הגירעון לשנים 2023-2025 היה אמור להיות עד 2.75%, אך שונה ב-2024 ל7.7%.
גם מגבלת ההוצאה שונתה בחוק והותר לממשלה להגדיל את תקרת ההוצאות בשיעור גבוה יותר.

אז נכון שמצבי חירום גורמים לכללים הפיסקליים להתגמש, אבל עדיין יש להם חלק חשוב בריסון גירעון המדינה.
לכתבה המלאה בגלובס >>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001515009

03/07/2025

החברות הממשלתיות בישראל רלוונטיות לכולנו - לחשמל, לתחבורה, למים ולביטחון.

חברה ממשלתית היא חברה שהמדינה מחזיקה בה יותר ממחצית מהשליטה, בהצבעות ובמינוי דירקטורים. 🇮🇱 בישראל יש כיום כ-68 חברות כאלה - חברת החשמל, רכבת ישראל, רפאל, התעשייה האווירית, עמידר, נת"ע, מקורות, חברת נמלי ישראל ועוד.

מאז שנות ה-80, הרבה מהחברות עברו תהליך הפרטה, כדי לייעל ולצמצם את מעורבות המדינה. לדוגמה: אשתקד הושלמה הפרטת חברת הדואר שהפסידה מאות מיליונים כחברה ממשלתית, אך במקרים אחרים הוחלט שהשירות שהחברה הממשלתית מספקת צריך להישאר יציב ומפוקח בשם האינטרס הציבורי ובשל שמירה על אינטרסים לאומיים.

איך מפקחים על החברות הממשלתיות?
רשות החברות הממשלתיות הוא הגוף שמפקח על החברות הממשלתיות. תפקידו לדאוג לניהול ותפקוד תקין, משכורות, מינויים, ייעול ושקיפות.

לאחרונה הרשות עלתה לכותרות בעקבות עימות מתוקשר בין מנהלת הרשות מיכל רוזנבוים, לבין השר הממונה דוד אמסלם סביב החשש לפגיעה במקצועיות הגופים בעקבות רצון השר לקדם מינויים פוליטיים.
בסופו של העימות, מנהלת הרשות התפטרה ובמקומה מונה רועי כחלון.

לכתבה המלאה בגלובס >>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001514337

01/07/2025

יותר משנה וחצי והכסף להגנה על יישובי קו התפר לא הועבר!
דצמבר 2023: נקבע שמשרד הפנים יקצה 50 מיליון שקל בשנת 2023 לרשויות קו התפר, לצורכי הצטיידות לחירום.

ספטמבר 2024: רשויות קו התפר יחד עם מרכז השלטון האזורי עותרים לבג"צ, לאחר שהכסף שנועד לעיבוי ההגנה על ישובי קו התפר טרם הועבר. יתרה מכך, לטענת הרשויות - הפניות שלהם בנושא אפילו לא זכו לתשובה או התייחסות.

בתום הדיון שהתקיים לפני יומיים בבג"צ, הוציא בית המשפט צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא התקיימה החלטת הממשלה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מה- 1.8.2025.

בהחלטת בג"ץ נכתב כי "יש להצר שעל אף חלוף הזמן וחרף נסיבות התקופה, טרם יושמה החלטת הממשלה להקצאת הסכום של 50 מיליון ש"ח ליישובי קו התפר, לצורך תמיכה בהיערכות למרכיבי ביטחון נחוצים".

ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, אמר בסיום הדיון:
״אני מברך על החלטת בג״ץ , בעקבותיה כבר קיבלנו פניה ממשרד הביטחון, בה נכתב כי הכסף יועבר אלינו בהקדם ״.

תודה לח"כ אלון שוסטר - Alon Schuster שפועל יחד איתנו לקדם את העברת הכסף למיגון היישובים

לדו"ח המוניטור שלנו על חוסר יישום ההחלטה >> https://www.ceci.org.il/monitor/budgetallocation/