המרכז להעצמת האזרח

המרכז להעצמת האזרח עוקבים אחר ביצועי הממשלה - מייעלים את השירות הציבורי.

המרכז להעצמת האזרח היא עמותה הפועלת משנת 2003. על מנת שהממשל שלנו יעבוד אך ורק בשבילנו ויעשה זאת בצורה היעילה ביותר.

מה אנחנו עושים/ות??

אנחנו פועלים בכלים מגוונים לקדם שיפורים בשיטת הממשל, לזהות ולאבחן כשלים וחסמים מערכתיים. מפתחים ידע מחקרי כלי מעקב אחר יישום החלטות ומדיניות

אנחנו עושים גם שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים המסייעים בהגברת האחריותיות (accountability) מצד מקבלי ההחלטות ומשרתי ה

ציבור. כלים אלה נועדו להגביר את ההיכרות והמעורבות האזרחית בתחומי העשייה של המגזר הציבורי, ולסייע בהגברת יחסי האמון שבין מערכות הממשל לבין ציבור האזרחים.

מוזמנים/ות לקרוא עלינו עוד כאן:
https://www.ceci.org.il/.

2025 ברגעיה האחרונים - מה עושים עם התקציב הלא מנוצל?עודפי תקציב הם סכומים שהוקצו בתקציב השנתי למטרה מסוימת, אך לא בוצעו ...
31/12/2025

2025 ברגעיה האחרונים - מה עושים עם התקציב הלא מנוצל?

עודפי תקציב הם סכומים שהוקצו בתקציב השנתי למטרה מסוימת, אך לא בוצעו באותה שנה. כך לדוגמה הוסיפו לתקציב של השנה הקרובה כמיליארד שקל לחינוך החרדי, ומקור מימון ראשי לשם כך הוא "עודפי התקציב" של שנת 2025.

ישנם גם עודפי גבייה - כאשר במהלך השנה גביית המסים בפועל גדולה יותר מכפי שחזו.

חלק מהעודפים הם עודפים "מחויבים", כלומר יש בגינם התחייבות תקציבית שתבוצע לאחר תום שנת הכספים, ולא ניתן להשתמש בהם למטרות אחרות.

שר האוצר רשאי, בכפוף לתנאים מסוימים, להעביר לתקציב השנה הבאה את עודפי התקציב הלא מחויבים, בהודעה לוועדת הכספים של הכנסת.
וועדת הכספים דנה בהעברת התקציב, ובמידה ואינה מביעה הסתייגות - ההעברה נכנסת לתוקף בתוך כשלושה שבועות.

חשוב לציין, השימוש בעודפים לא כל כך פשוט, ברירת המחדל היא שהכסף מועבר אוטומטית לצמצום החוב הממשלתי.

יש לך סקרנות, יכולת ניסוח ורצון להשפיע על המדיניות והשיח הציבורי? אנחנו מחפשים מצטרפים למלגת תקשורת בתחום המדיניות הציבו...
29/12/2025

יש לך סקרנות, יכולת ניסוח ורצון להשפיע על המדיניות והשיח הציבורי?

אנחנו מחפשים מצטרפים למלגת תקשורת בתחום המדיניות הציבורית של המרכז להעצמת האזרח.

מה נעשה?
✍️ כתיבה ועריכה של תכנים בנושאי מדיניות ציבורית
📰 סיוע בהפקת תוצרים תקשורתיים (דיגיטל, טקסטים ועוד)
👥 הנגשת מידע ציבורי לקהלים רחבים
📊 עבודה עם מחקרים, מסמכי מדיניות ונתונים

הפעילות תתקיים בבניין נזריאן באונ' תל אביב ומיועדת לסטודנטים לתואר ראשון או שני בתקשורת/מדיניות ציבורית/מדעי המדינה/ממשל הלומדים באוניברסיטה 🎓

גובה המלגה: 5,000 ₪ עבור 110 שעות פעילות במהלך שנת הלימודים תשפ"ו (2025-2026) 💰⏱️
להגשת מועמדות: שלחו קורות חיים ופסקת היכרות קצרה לכתובת 📩 [email protected]

מועד אחרון להגשה: 11.1.2026

אין להן זמן לחכות - ועדיין, המדינה גוררת רגליים.החלטת ממשלה 2096 התקבלה ביולי 2024, אבל ההחלטה שצריכה לתת מענה ממשלתי מס...
25/12/2025

אין להן זמן לחכות - ועדיין, המדינה גוררת רגליים.

החלטת ממשלה 2096 התקבלה ביולי 2024, אבל ההחלטה שצריכה לתת מענה ממשלתי מסודר לנשים בשעת חירום - כמעט ולא יושמה.

שנה וחצי לאחר קבלת ההחלטה רק סעיף אחד מתוך 8 סעיפים יושם,
3 סעיפים יושמו חלקית, ו-4 לא יושמו כלל.

הבעיה המרכזית היא בחוסר יישום סעיף הליבה של ההחלטה: מרכז המידע הלאומי שלא הוקם, בטענה על כישלון הליך הרכש והתמשכות תהליכי התיחור.
בהיעדר מרכז כזה, אין מיפוי שיטתי של גורמי הסיוע, אין כלים דיגיטליים ייעודיים, אין מנגנוני תיאום אפקטיביים בין משרדי הממשלה, ואין תמונת מצב מבוססת נתונים לצרכים של נשים בחירום.

את האמת, ראינו החלטות ממשלה מורכבות הרבה יותר שמיושמות, היה מצופה את החסמים הללו לפתור ברמת הניהול. אין זה הגיוני, שנתיים של מלחמה ולא מצליחים להקים את מרכז המידע הלאומי.

מה כן נעשה?
פעולות נקודתיות: פורסם מחוון אלימות מגדרית, הוקם מוקד פניות ציבור, התקיים סמינר שנתי, וקוים שולחן עגול בין-מגזרי בהשתתפות כ-100 ארגוני חברה אזרחית ומשרדי ממשלה. אבל זה עדיין לא מנגנון.

לדו"ח המוניטור המלא >>
https://www.ceci.org.il/monitor/womenemergencyaid3/

תודה רבה ל-שדולת הנשים בישראל על שיתוף הפעולה ביצירת הדו"ח.

אי השוויון בישראל.בימים הקרובים הביטוח הלאומי צפוי לפרסם את דוח ממדי העוני ואי השוויון בהכנסות לשנת 2024. הכותרות ידברו ...
24/12/2025

אי השוויון בישראל.

בימים הקרובים הביטוח הלאומי צפוי לפרסם את דוח ממדי העוני ואי השוויון בהכנסות לשנת 2024. הכותרות ידברו על כמה אנשים נמצאים מתחת לקו העוני, אבל אנחנו נתמקד בשאלה אחרת: איך מתחלקת ההכנסה בישראל?

כשמודדים אי שוויון, בוחנים את הבדלי ההכנסות בין העשירונים השונים.
ההכנסה מורכבת משכר, עבודה עצמאית, הכנסות הון ותשלומי העברה מהמדינה (כמו קצבאות). מורידים מסים ישירים, כמו מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, ומקבלים את ההכנסה נטו.

המדד המפורסם ביותר למדידת אי שוויון הוא מדד ג’יני. ערכו נע בין 0 ל-1:
0 מתאר שוויון מלא (כל נתח אוכלוסייה מקבל אותו נתח מההכנסה), ו-1 מתאר אי שוויון מוחלט, שבו כל ההכנסה מרוכזת בידי אדם אחד.

לפי נתונים בינלאומיים שמרכז ה-CIA, ישראל מדורגת במקום ה-55 במדד ג’יני מבין 149 מדינות, ואת הפסגה המפוקפקת תופסת נמיביה.

נקודה חשובה:
בין המדינות השוויוניות בעולם נמצאות גם הודו ובלארוס. כלומר, כדאי לשאוף לצמצום פערים בין העשירונים, אבל “שוויון בהכנסות” לא בהכרח שווה “מדינת רווחה”.

התארחנו בגלובס כדי להסביר על מדדי אי השוויון >>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001529099

בשבוע שעבר, בלילה שבין רביעי לחמישי, כמו בכל שנה ב-235 שנים האחרונות, התייצב נשיא ארה"ב מול הציבור האמריקאי והציג את סטט...
21/12/2025

בשבוע שעבר, בלילה שבין רביעי לחמישי, כמו בכל שנה ב-235 שנים האחרונות, התייצב נשיא ארה"ב מול הציבור האמריקאי והציג את סטטוס הביצוע של הממשל בהובלתו בשנה האחרונה ואת תכניות הממשל בשלל תחומים לשנה הקרובה, ולקדנציה כולה.
טראמפ, נשיא המעצמה החזקה בעולם - נדרש לתת דין וחשבון לציבור האמריקאי.

חוק היעדים הלאומיים שיזמנו ומקודם בימים אלה, מבקש לחייב כל ממשלה נבחרת בישראל בקביעת יעדים לאומיים בחוק, שמפקסים ומגדירים היכן הממשלה מעוניינת להתמקד, ומתוכם ייגזרו תקציב המדינה ועבודת המשרדים. זאת, בתוספת מדדים שיסייעו לאנשי המקצוע, ולציבור, להבין לאן הספינה שטה.

החוק מבקש להפוך את תקציב המדינה מכלי פוליטי שמושפע רבות משיקולים קואליציוניים, לכלי עבודה הנגזר מתוך היעדים הלאומיים - אותם תקבע הממשלה ב-120 הימים הראשונים לכהונתה.

בנוסף, כשהחוק שלנו יעבור, נראה גם אצלנו את ראש ממשלת ישראל מתייצב פעם בשנה כדי לעדכן את הציבור הישראלי בתכניות הממשלה וסטטוס הביצוע שלהם.

שנת הבחירות העומדת בפתח, היא הזדמנות עבורנו לשנות את התפיסה שהשתרשה, להגביר את השקיפות, ולדרוש מהפוליטיקאים תוצאות - לא כותרות.

לחוק היעדים הלאומיים >>
https://www.ceci.org.il/yeadim-leumim/

18/12/2025

בלי איוש של התפקידים הקריטיים לתפקוד המערכת - אין מי שיוביל התקדמות או שינוי והאזרחים נשארים עם כותרות במקום פתרונות.

ברבעון הראשון של 2025 תעסוקת הגברים החרדים ירדה ל-53.6% בלבד, בעוד שתעסוקת הגברים היהודים שאינם חרדים עלתה ל-86%.כבר ב-2...
16/12/2025

ברבעון הראשון של 2025 תעסוקת הגברים החרדים ירדה ל-53.6% בלבד, בעוד שתעסוקת הגברים היהודים שאינם חרדים עלתה ל-86%.

כבר ב-2021 הממשלה קבעה יעד: העלאת שיעור התעסוקה של גברים חרדים לכ-70% עד 2030, בדגש על תעסוקה איכותית ושכר גבוה.
לאור הקצב האיטי, התקבלה לפני כשנה וחצי החלטה נוספת - עם אותו יעד בדיוק.

כשנה וחצי אחרי, ההישג המרכזי הוא מיזם “קודקוד”, שבו החלו מעל 200 גברים חרדים מכינה טכנולוגית לקראת שילוב בצה״ל.
שאר סעיפי ההחלטה - יושמו חלקית או לא יושמו כלל.

בין החסמים המרכזיים: פער בין הצבת יעדים לחוסר כלים ליישומם, היעדר לוחות זמנים מחייבים ותמריצים שליליים כלפי יציאה לעבודה (אובדן הטבות כגון סבסוד מעונות).

בכדי להגיע ליעד יש צורך בשיתוף פעולה עם המל"ג לצורך פריצת חסמים לכניסת חרדים להשכלה גבוהה. בנוסף, יש לשנות את מדיניות הממשלה במתן הטבות לצעירים החרדים אשר יוצרת תמריץ שלילי רחב היקף להשתלבות במשק.

לדו"ח המוניטור המעמיק שלנו שעקב אחר יישום ההחלטה >>
https://www.ceci.org.il/monitor/harediemployment/

11/12/2025

ניטרנו את ביצועי המשרדים הממשלתיים בארבעת החודשים הראשונים למלחמה,
במשרדים בהם יש דרג מקצועי חזק - הציבור מרוויח.

סקר כוח האדם של הלמ"ס מתבצע מאז 1960! ובמתכונת חודשית מאז 2012, בשמונה ראיונות לכל משק בית - הראשונה בדר"כ פנים אל פנים,...
09/12/2025

סקר כוח האדם של הלמ"ס מתבצע מאז 1960! ובמתכונת חודשית מאז 2012, בשמונה ראיונות לכל משק בית - הראשונה בדר"כ פנים אל פנים, והשאר בטלפון.

הדירה בבעלותך? עובד.ת יותר משעה ביום? מחפש.ת עבודה?
מהשאלות הללו המדינה לומדת על שוק העבודה, תנאי הדיור והמבנה הדמוגרפי.
ככה יודעים כמה אזרחים מועסקים/ מובטלים/ מחוץ לכוח העבודה, מה מצב ההשכלה בישראל - ואפילו האם הציבור גר בשכירות או בבעלות.

למה זה חשוב?
הכנסת, משרד האוצר, בנק ישראל, הביטוח הלאומי וחוקרים בכל תחומי החברה משתמשים בנתוני הסקר לתכנון מדיניות. אפילו החלטת הריבית של בנק ישראל מסתמכת בין היתר על נתוני התעסוקה שהסקר מספק.

בחוק ההסדרים מציעים לשנות את שיטת האיסוף: במקום להסתמך רק על סקרים, ייבנו מאגרי נתוני תעסוקה מנהליים מביטוח לאומי (טופס 100). זה יאפשר למדינה להבין בזמן אמת היכן יש מחסור בעובדים, אילו הכשרות צריך לפתוח, ואיך להתאים מענים בזמן משבר.

התארחנו במדור המשרוקית בגלובס, בואו לקרוא >>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001528497

מחפשים את הסטודנטיות והסטודנטים שיכולים להוביל איתנו את השירות הציבורי כמה צעדים קדימה.מעניין אותך להצטרף? >>ceci.org.il...
07/12/2025

מחפשים את הסטודנטיות והסטודנטים שיכולים להוביל איתנו את השירות הציבורי כמה צעדים קדימה.

מעניין אותך להצטרף? >>
ceci.org.il/קול-קורא-מעשה-דוקטורנט-ית/

חבל לנו על הזמן. כבר ב-2016 הממשלה התחייבה לשדרוג מאסיבי של התחבורה הציבורית במטרופולינים. 53% מסעיפי ההחלטה יושמו במלוא...
03/12/2025

חבל לנו על הזמן.
כבר ב-2016 הממשלה התחייבה לשדרוג מאסיבי של התחבורה הציבורית במטרופולינים. 53% מסעיפי ההחלטה יושמו במלואם - אז למה אנחנו לא מרגישים את זה?

איפה הרכבת יצאה מהתחנה?
✔ הקו הכחול בירושלים עבר ממכרז לביצוע
✔ תכנון והקמת תשתיות של הקו הירוק והסגול בגוש דן
✔ קידום הרכבת הקלה חיפה - נצרת
✔ הקמת רכבל בין תחנה מרכזית המפרץ לאונ' חיפה
✔ מיזם המסילה המזרחית של הרכבת שתחבר בין חדרה ללוד (בביצוע)
✔ הקמת קווים חדשים במטרונית חיפה
✔ תכנון והקמת תשתיות של הקו הירוק והסגול בגוש דן(בביצוע)

איפה יש חסימות?
✖חתימת הסכם המסדיר את מחויבויות נת"ע להקמת והפעלת הקו הירוק והסגול
✖ המטרו בגוש דן (בעיכוב רב, תהליך ההיערכות טרם הושלם)
✖ לא קמו רשויות מטרופוליניות לתחבורה
✖ הסכמי מאי"ץ ושיתופי הפעולה בין הרשויות המקומיות למשרד התחבורה

מה תוקע אותנו בפקק?
תכנון איטי, מחלוקות בין גורמי התכנון, מחסור בכח אדם מקצועי והיעדר מנגנוני פיקוח אפקטיביים.

הדרך קדימה:
בהחלטה זו יש חריגות תקציב וזמנים משמעותיות. כעת הממשלה חייבת להשלים את יישום ההחלטה, להאיץ את הקמת המטרו בגוש דן שסבל מדיחוי קשה ולתת לרשויות המקומיות סמכויות אמיתיות לביצוע.
וכמובן, להקים רשויות מטרופוליניות.

לדו"ח המוניטור המלא של המרכז להעצמת האזרח ו- 15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל >>
https://www.ceci.org.il/monitor/metropublictransport/

☁️ על הענן הממשלתי והפוטנציאל ליעילות השירות הציבורי ☁️נימבוס" - חלק מרכזי בתכנית הכלכלית של משרד האוצר לשנת 2026 מציגה ...
01/12/2025

☁️ על הענן הממשלתי והפוטנציאל ליעילות השירות הציבורי ☁️

נימבוס" - חלק מרכזי בתכנית הכלכלית של משרד האוצר לשנת 2026 מציגה מפת דרכים להאצת הדיגיטציה הממשלתית.

המטרה: לאפשר לממשלה להקים תשתיות דאטה מתקדמות באמצעות הענן הממשלתי, לייעל תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ולהטמיע בינה מלאכותית.

ההשלכות בשטח עשויות להיות דרמטיות, לדוגמא, קיצור של כ־51% בזמן תכנון פרויקטי תשתית ונדל"ן, 25% בקבלת היתרי בנייה וכ־60% מזמני עבודת ועדות בירוקרטיות.

מדובר באחת ההשקעות הכי פרקטיות לשיפור הכלכלה, השירותים הציבוריים והיעילות הממשלתית.
יישום ההחלטה מצריך תקצוב ותיעדוף ממשלתי ברור. ללא השקעה - ההבטחות עלולות להישאר בעננים.

לכתבה המלאה בגלובס >>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001527892

Address

ג'ורג' וייז 40
Tel Aviv
69080

Opening Hours

Monday 08:30 - 16:30
Tuesday 08:30 - 16:30
Wednesday 08:30 - 16:30
Thursday 08:30 - 16:30
Sunday 08:30 - 16:30

Telephone

03-6438979

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when המרכז להעצמת האזרח posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to המרכז להעצמת האזרח:

Shortcuts

Share

Our Story

המרכז להעצמת האזרח הוא עמותה הפועלת לקידום יכולות הביצוע של הממשל בישראל ולהגברת האפקטיביות של המגזר הציבורי. המרכז, שהוקם בשנת 2003, פעל בעבר לשינוי שיטת הממשל וקידום היציבות השלטונית, וכיום הוא מתמקד בשיפור תהליכי יישום המדיניות, ותפקודה של הרשות המבצעת במימוש והובלת שינויים לטובת הציבור. המרכז פועל בכלים מגוונים על מנת לזהות ולאבחן כשלים וחסמים מערכתיים בתחום יישום המדיניות ולהציע פתרונות שיסייעו בשיפור עבודת הממשל ובהשגת תוצאות המשפרות את איכות החיים של אזרחי ישראל. המרכז פועל הן באמצעים של פיתוח ידע מחקרי ואקדמי, הן בכלי פיקוח ומעקב הלכה למעשה אחר תהליכי יישום החלטות ציבוריות, והן בהובלת שיח ציבורי, תקשורתי ופוליטי לטובת העמדת הנושא במוקד סדר היום. פעולות אלו מסייעות ביצירת תשתית ידע רחבה, אמפירית ואינטגרטיבית להבנת תהליכי ממשל בישראל והדרכים לשפרם. בנוסף, פועל המרכז להעמדת כלים טכנולוגיים מתקדמים וחדשניים המסייעים בהגברת האחריותיות (accountability) מצד מקבלי ההחלטות ומשרתי הציבור. כלים אלה נועדו להגביר את ההיכרות והמעורבות האזרחית בתחומי העשייה של המגזר הציבורי, ולסייע בהגברת יחסי האמון שבין מערכות הממשל לבין ציבור האזרחים.