https://soundcloud.com/dany-edelson

אתם זוכרים את השירים, Tel Aviv (2025)

04/09/2025

אני מביט מהחלון
וזה עושה לי די עצוב,
האביב חלף עבר לו
מי יודע אם ישוב

הליצן נהיה למלך
הנביא נהיה ליצן
ושכחתי את הדרך
אבל אני עוד כאן

ויהיה טוב
יהיה טוב, כן
לפעמים אני נשבר
אז הלילה
הו הלילה
איתך אני נשאר

ילדים לובשים כנפיים
ועפים אל הצבא
ואחרי שנתיים
הם חוזרים ללא תשובה

אנשים חיים במתח
מחפשים סיבה לנשום
ובין שנאה לרצח
מדברים על השלום
ויהיה טוב
יהיה טוב, כן…

שם למעלה בשמיים
עננים לומדים לעוף
ואני מביט למעלה
ורואה מטוס חטוף
ממשלה של גנרלים
מחלקת את הנוף
לשלהם ולשלנו
ולא רואים ת'סוף

הנה בא נשיא מצרים
איך שמחתי לקראתו
פירמידות בעיניים
ושלום במקטרתו

ואמרנו בוא נשלימה
ונחיה כמו אחים
ואז הוא אמר קדימה,
רק תצאו מהשטחים
ויהיה טוב
יהיה טוב, כן…

אני מביט מהחלון
לראות אם כל זה אמיתי
מביט מהחלון
וממלמל את תפילתי
עוד נגור זאב עם כבש
ונמר ירבץ עם גדי
אך בינתיים אל תוציאי
את ידך מכף ידי

ויהיה טוב
יהיה טוב, כן
לפעמים אני נשבר
אז הלילה
הו הלילה
איתך אני נשאר
אני מביט מהחלון
אולי מגיע יום חדש

הוא אחד האמנים האהובים במוסיקה הישראלית והקריירה המוזיקלית
שלו חוצה גבולות ויבשות. נאחל המון מזל טוב לדיוויד ברוזה לכבוד יום
הולדתו ה 70.

בשנת 1977 יצא לדרכו המופע "שיחות סלון". של יהונתן גפן ז"ל. וחבורת נגנים וזמרים בהם יעל לוי, ויצחק קלפטר ז"ל. זמן קצר לאחר שהחלו ההופעות פרש יצחק קלפטר. ואת מקומו תפס דוויד ברוזה שהיה אז זמר-נגן צעיר ולא ממש מוכר שזה עתה השתחרר מלהקת חיל האויר, עוד באותה שנה קרה אירוע היסטורי. נשיא מצרים אנואר סאדאת. הגיע לביקור היסטורי בישראל.

ביום הביקור של סאדאת בישראל. ב 19 בנובמבר 1977, קיבל דיוויד ברוזה מיהונתן גפן. שיר. וליד השיר נוספה בקשה לברוזה. להלחין אותו תוך 48 שעות. עד אז, ברוזה לא הלחין אף שיר. ו "יהיה טוב" הוא למעשה שירו הראשון
של דויד ברוזה שהוא הלחין וביצע. . השיר הוקלט מיד, יצא כסינגל. וזכה להצלחה גדולה. שנתיים אחרי. השיר כבר להיט גדול ודוויד ברוזה הוא אמן מוכר. והגיע הזמן שלו להוציא אלבום סולו ראשון. עם ביצוע חדש לשיר
"יהיה טוב" (שכלל בית נוסף שכתב גפן שלא נכלל בביצוע המקורי).
מאז נוספו לשיר עוד כמה בתים.

"יהיה טוב" הוא מהשירים שהם בלדת סיקסטיז נאיבית ותמימה שנכתבה בשלהי הסבנטיז, אבל אולי דווקא בגלל זה השיר הנפלא הזה מחזיק מעמד
עד היום לא רע. יהונתן גפן תמיד רדף שלום - לפני שאחרים האמינו שהוא אולי יגיע יום אחד, וגם אחרי שרבים מאיתנו התייאשו נוכח הפער בין מה שקיבלנו לבין מה שהובטח לנו.

עם המופע "שיחות סלון", שבו בוצע לראשונה השיר "יהיה טוב", החל שיתוף הפעולה הפורה ביותר בין דוויד ברוזה ליהונתן גפן ז"ל. אח"כ זה המשיך
ב"כבש השישה-עשר", שזוכה עכשיו להצלחה מחודשת עם האיחוד המופלא שלהם באלבום "קלף", במופע "דויד ויהונתן", וכמובן ברב-המכר "האישה שאיתי". ונמשך עמוק אל תוך שנות ה-90.

דויד ברוזה הוא מהאומנים האהובים שלנו. הוא מופיע מנגן ושר ונותן את
עצמו עד הסוף ולא משנה אם מדובר באיצטדיון ענק בארה"ב או במקלטים בדרום ובצפון הארץ. . המוזיקה שלו חוצה דורות ויבשות. לרגל יום הולדתו ה 70 נ אחל לו מכאן המון מזל טוב ושפע של בריאות ואושר. ואומרים לך תודה
על הלחנים והשירים שמרחיבים לנו את הלב.

בתגובות תוכלו להאזין לפודקאסט שלנו יהיה טוב - מציינים יום הולדת 70 לדוויד ברוזה עם מיטב שיריו היפים.
Dany Edelson שדרן רדיו.

******************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית.

בהכנת הפוסט נעזרנו במאמר של עופר גביש על השיר בבלוג שלו סיפורי שיר

צילום: גיל לביא

27/08/2025

נשב בחוץ, כל כך יפה, יפה הליל
נשיר רעים, נשיר לקול צלילי מיתר
שירים פשוטים, שירים יפים
על אהבה וקיץ
שירי הלב ההם, שירי הלב ההם
שאין כמותם.

ואל תשאל על מה נפשי עכשיו רוגשת
הן אין דבר אשר אוהב, אוהב יותר
מכך לשכב
מסתם לשכב בלילה על הדשא,
להתבונן בכוכבים,
להתבונן ולזמר.

כיפת כוכב האירי לי פנייך
אשוט אלייך במפרש געגועים,
אלי הטוב
מה שמת בו, בקיץ
אשר הופך
אשר הופך אותנו כת משוגעים.

במקהלה לילית שקטה ומאולתרת
שרים שלושה, שרים גם ארבעה קולות
והרעות,
והרעות כגל אפל עוברת
ומלטפת חרש,
מלטפת חרש קלילות.

יאיר רוזנבלום ז"ל. כתב את מנגינת הסיום של הסרט "צ'רלי וחצי".
מחברת אלמונית מקיבוץ בית זרע איבדה את בן כיתתה בהתרסקות מסוק צבאי. ועל רקע זה נכתב הלהיט האחרון של הלהקות הצבאיות לפני פירוקן.

השיר "בלילה על הדשא", היה אחד מהשירים האחרונים של דור הזהב של הלהקות הצבאיות. רגע לפני שהרמטכ"ל דאז רפאל "רפוּל" איתן ז"ל. החליט על סגירתם. את השיר כתבה אסתר ניצב. מקיבוץ בית זרע שבעמק הירדן.
כשיר זיכרון לבן כיתתה שלמה ארד ז"ל. שנהרג בהתרסקות מסוק צה"ל
מעל ג'בל הלאל בסיני. בשנת 1975.

שלמה ארד ז"ל. בן חיה ושמואל ז"ל . היה בעל כישרון מוזיקלי יוצא דופן
והחל להלחין כבר בגיל צעיר.
בנובמבר 1975 יצא שלמה לשירות-מילואים בדרום. באותו זמן שכב אביו חולה הלב בבית- חולים. בתום המילואים הצליח שלמה לקבל מקום במטוס כדי לבקר את אביו - אך המטוס התרסק ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975). אביו, שלא היה בכוחו לעמוד בשכול השני בבניו, פקע לבו - והשניים, האב ושלמה בנו, נטמנו באותה שעה, ביום 2.12.1975, באדמת קיבוץ בית-זרע. אחיו הצעיר, בועז ארד ז"ל נהרג שנתיים קודם במלחמת יום הכיפורים.

מילות השיר שחיברה אסתר ניצב מתארות אווירת קיבוץ שלווה ורגועה,
שלמה ארד שעליו נכתב השיר היה מארגן ערבי שירה ותרבות בקיבוץ.
השורה האחרונה בשיר עוסקת בקולו הערב של שלמה שאהב להלחין ולשיר: ”במקהלה לילית שקטה ומאולתרת/שרים שלושה, שרים גם ארבעה קולות...”.

את השיר מסרה אסתר ניצב אל המלחין יאיר רוזנבלום. שעשה כמה שינויים בטקסט כדי להתאימו למנגינה שיצר. את המנגינה אגב יצר רוזנבלום כחלק מהפסקול שחיבר בשנת 1974 לסרט "צ'רלי וחצי". המנגינה מופיעה בעיבודים שונים כמוזיקת רקע לאורך כל הסרט, בעיקר בקטעים הנוגים, ומופיעה במלואה בעיבוד דרמטי מתגבר בסצנות הסיום,

"בלילה על הדשא". נכלל לראשונה במסגרת 'חבורת הזמר של פיקוד הצפון' . והופיע בתוכניתה "בלילה על הדשא", שכללה את שיריו של רוזנבלום.
השיר זכה להצלחה רבה והגיע למקום השני במצעד השנתי העברי 1977.

29 שנים חלפו מאז הלך מאיתנו אחד מגדולי הזמר לדוריתיו המלחין והיוצר יאיר רוזנבלום ז"ל. מגיל 21 ואילך, רוזנבלום שטף אותנו בעשרות להיטי נצח. הוא היה האיש ששינה ועדכן את הצליל של הלהקות הצבאיות במחצית השנייה של שנות ה-60. וחתום על כמה מיצירות המופת של מיטב אמני ישראל. רוזנבלום נפטר ממחלת הסרטן בגיל 52 בלבד. אבל השאיר לנו שירי נצח במוזיקה הישראלית. יהי זכרו ברוך.
Dany Edelson שדרן רדיו.

********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית

צילום: יעל רוזן

21/08/2025

מַה לָּךְ בַּחוּץ, יַלְדָּה,
מָנוֹחַ לֹא מָצְאָה רַגְלֵךְ -
צִפּוֹר פְּצוּעָה, חִזְרִי אֵלַי
וְשׁוּבִי לְבֵיתֵךְ.

הַאֲזִינִי לַקּוֹלוֹת -
הָרַעַם עַל גַּגּוֹת בָּתִּים.
מִקּוֹל סוּפָה שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ -
שׁוּבִי לְבֵיתֵךְ.

סַהַר חֲצוֹת גָּבוֹהַּ,
אוֹר עַל עַנְפֵי אִילָן,
תְּנִי לְנַפְשֵׁךְ לִשְׁמֹעַ
זֶמֶר קָטָן.

שָׁם צֶמַח לַעֲנָה,
שָׁם נֶפֶשׁ מַרְעִידָה מִקֹּר,
חַלּוֹן אָפֵל וּתְרִיס מוּגָף -
שׁוּבִי לְבֵיתֵךְ.

סַהַר חֲצוֹת גָּבוֹהַּ,
אוֹר עַל עַנְפֵי אִילָן,
תְּנִי לְנַפְשֵׁךְ לִשְׁמֹעַ
זֶמֶר קָטָן.

שְׂאִי עַיִן לַמָּרוֹם -
כְּבָר סֶדֶק שַׁחַר מַאֲפִיר,
נֵעוֹרָה כְּבָר צִפּוֹר אַחַת,
שׁוּבִי לְבֵיתֵךְ.

20 שנה ללכתה של המשוררת דליה רביקוביץ ז"ל,
השיר שכתבה "שובי לביתך", הוא מאותם יצירות חד־פעמיות בשלמותן
בזֶמר העברי.

בניגוד לרוב המוחלט של שירי משוררים המולחנים, המקרה של "שובי לביתך".
שונה לגמרי. כאן המנגינה של שם טוב לוי היא זאת שקדמה למילים שחיברה דליה רביקוביץ. שם טוב לוי יצר את המנגינה בתחילת שנות ה–70, משוחרר
טרי מהלהקה הצבאית. שהיה אז חלילן שניגן מוזיקה קלאסית ולמעשה זה היה אחד הניסיונות הראשונים שלו בהלחנה.

שם טוב לוי, הקליט את המנגינה שחיבר על קלטת. ובסוף שנות ה 70
היא התגלגלה ללא ידיעתו אל המשוררת דליה רביקוביץ. הוא מצידו לא
העלה בדעתו לתת למשוררת גדולה לחן ולבקש ממנה להתאים לו מילים.
"אולי המנגינה הגיעה דרך איזה זמר או זמרת ששמעו אותה אצלי והקליטו אותה על קסטה", הוא משער.

דליה רביקוביץ האזינה למנגינה ששם טוב ניגן על הפסנתר. ומשהו במנגינה שלו הקסים אותה. והיא כותבת בראש הדף ״שובי לביתך״.
בפרק של 'שיר אחד' על השיר. מתגלים טיוטות ראשונות של השיר מתוך עזבונה של רביקוביץ. כך למשל בטיוטה הראשונה השיר נראה כמו
תחילתו של שיר אהבה. שבו הגבר קורא אל אהובתו. והמעקב אחרי הטיוטות ועד לגרסה הסופית והמוכרת לנו מגלה לנו מהלך של התקרבות פנימה
אל מחוזות הנפש של המשוררת. ומטקסט שהיה אמור להיות משהו קליל זה הפך למשהו הרבה יותר מהורהר וניסיון לתת מילים לתוך סערת הנפש של המשוררת
אז אולי כניחוש משוער דליה רביקוביץ כתבה אותו על עצמה

הטקסט הסופי של "שובי לביתך" הגיע בחזרה אל יוצר המנגינה שם טוב לוי. שהתרגש מאוד שמשוררת גדולה כמו דליה רביקוביץ כתבה מילים על מנגינה שלו. והוא גם נורא התחבר לטקסט.

בכתבה על השיר בעיתון הארץ סיפר שם טוב לוי:
"כשקיבלתי את המילים אהבתי אותן מאוד, אבל היה דבר אחד שהפריע לי. השורה הראשונה כללה ארבע מילים, 'מה לך בחוץ ילדה', וחשבתי שזה לא מתאים לפראזה המלודית, שהיא מתמשכת. חשבתי שצריכה להיות שם מילה אחת, או מקסימום שתיים. אז התקשרתי לדליה רביקוביץ ושאלתי אותה בדחילו ורחימו אם היא תסכים לשנות את הפתיחה. היא היתה מאוד נחמדה והזמינה אותי אליה. ישבנו במטבח שלה, שתינו קפה, והיא ניסתה לנסח אחרת את המשפט הראשון, אבל היא לא הצליחה. בסוף נשאר מה שהיה, וטוב שזה נשאר כך".

עוד לפני ששם טוב לוי הקליט וביצע את השיר, הוא הציע אותו למי שנתן לו
את ההזדמנות הראשונה בקריירה המוזיקלית והאמין בו. הלא הוא אריק איינשטיין ז"ל. אבל אריק אמר לו 'את זה אתה תשיר'",
אז שם טוב לוי הקליט ושר אותו והוא נכלל באלבומו של לוי "התעוררות" משנת–1981.

השיר "שובי לביתך". הוא יצירת אמנות עילאית, מילים ולחן שממש התמזגו בשלמותם. שם טוב לוי. שר אותו בטון תחושתי מלא כוונה, תחינה וחרדה.
ועם השנים הוא נהפך לקלאסיקה ישראלית. אבל גם המשוררת והמלחין
לא שיערו לנפשם שהשיר שלהם יהפוך ויתאים את עצמו לרוח התקופה
הקשה של אחרי שבעה באוקטובר 2023.
השיר הפך להיות הקול שמלווה אנשים בזמנים קשים כאלה. ולהימנון
הלא רשמי של הכמיהה שלנו לשובם של החטופים.
"צִפּוֹר פְּצוּעָה, חִזְרִי אֵלַי / וְשׁוּבִי לְבֵיתֵךְ",
אנחנו מתפללים ומקווים להשבתם של החטופים
הביתה במהרה

המשוררת והסופרת דליה רביקוביץ ז"ל הלכה לעולמה לפני שני עשורים.
בשירים ובספרים שהיא כתבה היא הטביעה את חותמה העצום ביותר
בתרבות הישראלית, וכבר מספרה הראשון, "אהבת תפוח הזהב" (1959),
היא התגלתה לנו כקול ייחודי ומובהק בשירה העברית, ועוררה עניין רב.
ועל תרומה זאת היא כלת פרס ישראל לספרות. יהי זכרה ברוך.
Dany Edelson שדרן רדיו.

*********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית.

בהכנת הפוסט נעזרנו בהסכת 'שיר אחד' של כאן תאגיד השידור הציבורי
על "שובי לביתך". ובכתבתו של בן שלו בעיתון הארץ משנת 2023 על השיר. הציטוטים של שם טוב לוי הם מתוך הכתבה.
צילום: עינת אנקר, לע"מ

14/08/2025

עֲיֵפָה בֻּבָּה זֶהָבָה
וְעָיֵף מְאֹד הַדֹּב.
הַצְּלָלִים לַחֶדֶר בָּאוּ
לוֹחֲשִׁים לִי "לַיְלָה טוֹב".

בַּמִּטָּה שׁוֹכֶבֶת נוּרִית
עַל יָדָהּ יוֹשֵׁב דֻּבּוֹן
וְכַדּוּר וְגַם אַרְנֶבֶת
וְכֻלָּם רוֹצִים לִישֹׁן.

אַךְ לְפֶתַע קָמָה נוּרִית
"אַבָּא, אַבָּא", הִיא קוֹרְאָה,
"בּוֹא מַהֵר, גָּרֵשׁ הַחֹשֶׁךְ,
הוּא מַפְרִיעַ, יֶלֶד רַע".

צָחֲקָה בֻּבָּה זֶהָבָה
וְצָחַק מְאֹד הַדֹּב:
לָמָּה לְגָרֵשׁ הַחֹשֶׁךְ?
וַהֲרֵי הוּא יֶלֶד טוֹב!

משנות ה-60 היא מלווה את הפסקול הישראלי. והצליחה להשאיר חותם
בקולה הרך והמענג, במבטא האמריקני שלה. מזל טוב לגברת הראשונה
של הפופ והרוק הישראלי ג'וזי כץ שחוגגת יום הולדת 85.

"בובה זהבה" הוא שיר ערש ילדים נצחי. והוא מבוסס על סיטואציה אמיתית.
שבמרכזה ילדה בשם נורית שרוצה לישון אך חוששת מהחושך.
הצעצועים שלה הבובה זהבה, הדובון, הארנבת והדוב מקבלים תכונות אנושיות. החושך בעבורם הוא תנאי נפלא לישון אך נורית חוששת ממנו ומבקשת מאבא שיסלק את החושך.

את מילות השיר כתבה הסופרת וכלת פרס ישראל לספרות מרים ילן-שטקליס ז"ל. השיר פורסם לראשונה בשנת 1941 בעיתון "דבר לילדים".
למרים ילן שטקליס לא היו ילדים. אבל היא הייתה דודה של בתו של
אחיה עמנואל., נורית ילן שטקליס. שהייתה ילדה יחידה עד גיל עשר
(אז נולדה אחותה יעל), ולפני השינה היא נהגה לקרוא לאבא שלה שירדים אותה. מרים ילן שטקליס, הדודה של נורית , ראתה איך אחיה עמנואל
משכיב אותה לישון עם הבובה שלה זהבה וכתבה על זה את השיר.

בשנת 1966 הרגיש שמוליק קראוס ז"ל. שהעולם מחייך אליו,
והוא החזיר לו חיוך בחזרה. הוא היה מאוהב בג'וזי כץ, ונשא אותה לאישה,
ובהשפעתו היא החלה לעסוק בזמרה. ביום אביבי אחד באפריל 1967,
קם לו הרכב חדש בשם "החלונות הגבוהים" - שלישיית מולטי־טאלנטים, שכללה את אריק איינשטיין, שמוליק קראוס. וג'וזי כץ .

הלהקה הוציאה את אלבומה הראשון והיחיד ושינה את כללי המשחק בשמי הזמר העברי . והראו לכולם איך ,נשמע ומתקבל פופ ישראלי מקורי בעברית.
באלבום זה נכלל השיר שחיברה מרים ילן שטקליס שהייתה עד יומה האחרון חברה טובה וקרובה של שמוליק קראוס ז"ל.

ג'וזי כץ נולדה בשם ג'וזפין מרשה כץ. בפיטסבורג שבארצות הברית.
בגיל 19 עלתה לישראל במסגרת גרעין של תנועת הנוער "הבונים".
מאז ימיה בחלונות הגבוהים היא דילגה בין הרכבים. עם כיף התקוה הטובה, עם הטוב הרע והנערה , עם אריק איינשטיין ושלום חנוך כחלק מחבורת "לול" בראשית שנות ה-70, וגם כזמרת העומדת בפני עצמה.
היא ביצעה עשרות להיטים ישראליים, ובהם 'אצלי הכול בסדר', 'ימי ראשית הקיץ' ו'אני סולחת' ורבים וטובים אחרים,

נאחל מכאן לג'וזי כץ המון מזל טוב ויום הולדת שמח. שפע של בריאות ואושר
ותודה על שירים נפלאים שאת חתומה עליהם.
Dany Edelson שדרן רדיו

***************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית

צילום: אילן בשור

09/08/2025

בַּיָּם הָרוֹגֵעַ
הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקֵעַ
לְמִי מִתְגַּעְגֵּעַ
לִי וְלָךְ, לִי וְלָךְ
לִי וְלָךְ.

כְּאוּד מִתְלַקֵּחַ
עוֹלֶה הַיָּרֵחַ
לְמִי הוּא זוֹרֵחַ
לִי וְלָךְ, לִי וְלָךְ
לִי וְלָךְ.

כָּאן שְׁנֵינוּ לְבַד
פּוֹסְעִים יָד בְּיָד
בִּשְׁבִיל שֶׁנּוֹעָד
לִי וְלָךְ, לִי וְלָךְ
לִי וְלָךְ.

בַּגַּן שִׂיחַ וֶרֶד
לְמִי הוּא סוֹגֵר אֶת
עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת
לִי וְלָךְ, לִי וְלָךְ
לִי וְלָךְ.

וְרוּחַ שֶׁל עֶרֶב
הוֹמָה בַּצַּמֶּרֶת
לְמִי הִיא מְזַמֶּרֶת
לִי וְלָךְ, לִי וְלָךְ
לִי וְלָךְ.

כָּאן שְׁנֵינוּ לְבַד
פּוֹסְעִים יָד בְּיָד
בִּשְׁבִיל שֶׁנּוֹעָד
לִי וְלָךְ, לִי וְלָךְ
לִי וְלָךְ

"לי ולך" הוא אחד משירי האהבה הידועים והאהובים בזמר העברי .

את שיר האהבה המרגש כתב דידי מנוסי ז"ל. והלחין יוחנן זראי ז"ל.
והוא נוצר במסגרת פס-הקול של סרטו המופתי של הבמאי אפרים קישון ז"ל. "סלאח שבתי" משנת 1964. שהייתה סאטירה נוקבת בכיכובו של חיים טופול כסאלח שבתי, ותיארה את עלילותיו של עולה מארצות המזרח ואת יחסה של החברה לעולים החדשים. הסרט זכה להצלחה גדולה בישראל. וגם מחוצה לה.

את השיר ביצעו אריק איינשטיין וגאולה נוני ז"ל, ששיחקו בסרט זוג אוהבים.
אפשר להגיד בחלוף 60 שנה שהיה זה הלהיט המוזיקלי הגדול הראשון של הקולנוע הישראלי, וזה שסימן את הדרך לבאים אחריו. לאחר מכן השיר נכלל באלבום החמישי והאחרון בסדרת האלבומים "ארץ ישראל הישנה והטובה"
של אריק איינשטיין משנת 1984 . מאז שיר האהבה "לי ולך" זכה לאינספור ביצועים מחודשים ויפים.

ט"ו באב. חג אהבה שמח ושקט לכולנו.
Dany Edelson שדרן רדיו

************************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית.

צילום: יעקב סער, לע"מ

04/08/2025

יֵשׁ אֵי־שָׁם
מִישֶׁהוּ חוֹשֵׁב עָלַיִך
מִישֶׁהוּ רוֹצֶה אוֹתָךְ נוֹרָא
יֵשׁ אֵי־שָׁם.

יֵשׁ אֵי־שָׁם
מִישֶׁהוּ חוֹלֵם עָלַיִךְ
מִישֶׁהוּ אוֹהֵב אוֹתָךְ כָּל כָּךְ
יֵשׁ אֵי־שָׁם.

אָז אַל תִּבְכִּי הַלַּיְלָה
רֹאשֵׁךְ הַנִּיחִי כָּאן
כּוֹכָב נוֹפֵל מֵאִיר אֶת לֵילֵךְ
שׁוֹאֵל לְאָן
וּמַה תְּבַקְּשִׁי מִלְּמַעְלָה
אִם זֶה אוֹתִי
אָז הִנֵּה אֲנִי שֶׁלָּךְ מִזְּמַן.

שִׁיר לָךְ שָׁר
שִׁיר עָצוּב סֶנְטִימֶנְטָלִי
שִׁיר שֶׁלֹּא מַשְׁאִיר אוֹתָךְ לַבַּד
שִׁיר לָךְ שָׁר.

הַשַּׁחַר מְחַכֶּה כְּבָר
מֵעֵבֶר לַפִּנָּה
הַשֶּׁמֶשׁ מִסְתּוֹבֶבֶת עַכְשָׁו
לְעוֹד תְּנוּמָה
אֲנִי מִסְתַּכֵּל עַל פָּנַיִךְ
אֶת חֲלוֹמֵךְ מְלַטֶּפֶת
קֶרֶן אוֹר קְטַנָּה.

יֵשׁ אֵי־שָׁם
מִישֶׁהוּ חוֹשֵׁב עָלַיִךְ
מִישֶׁהוּ רוֹצֶה אוֹתָךְ נוֹרָא
יֵשׁ אֵי־שָׁם.

הוא סמל לישראליות אותנטית. וכבר מזמן נחשב לאייקון ישראלי נצחי.
מזל טוב ויום הולדת 75 שמח לגידי גוב.

"יש אי שם" הוא משירי האהבה היפים במוזיקה הישראלית, הוא פשוט וכן,
את מילותיו כתבה ענת גוב ז"ל.
והוא אחד משיריו היפים ביותר של גידי גוב, בעלה של ענת. גידי וענת גוב
הכירו כחיילים ששירתו יחד בלהקת הנח"ל ומאז חיו בזוגיות יציבה ויפה במשך ארבעים שנה. שנגדעה באופן כל-כך טרגי ופוצע את הלב. בעקבות מותה של ענת גוב ז"ל ממחלת הסרטן בשנת 2012.

סיפורו של שיר האהבה המרגש הזה. התחילו בחזרות שעשה גידי גוב ביחד
עם חברו מלהקת כוורת יוני רכטר. במרתף ביתה של הזמרת יפה ירקוני ז"ל. אותו הם שכרו במשך חודש לקראת אלבומו השני של גוב. יוני רכטר החל לנגן מנגינה בפסנתר והתחיל לשיר 'יש אי שם, מישהו חושב עליך'. אבל שם נגמרו לו המילים. גידי גוב אהב את הבית הראשון של יוני רכטר והציע לבקש מאשתו, ענת, לכתוב את המשך המילים. כך נוצר "יש אי שם". והוא נכלל באלבומו של גידי גוב "40:06", שראה אור בשנת 1983.
האלבום נקרא בשם זה משום שזה היה הזמן הכולל של כל רצועות האלבום.

"יש אי שם" הפך לאחד השירים המרגשים של גידי גוב. הוא מדבר בשפת
דיבור פשוטה וישירה, ויש בו כמיהה לרגע של אהבה.
שנה לאחר מכן. ביקש עלי מוהר ז"ל מיוני רכטר לשיר ולכתוב טקסט משלו לאותה מנגינה של רכטר. וכתב את שירו "תני לי יד", אותו הוא הקליט ביחד
עם בתו שרון. יוני רכטר אהב את הנוסח של מוהר ונתן את הסכמתו וכך הוקלטו שני שירים שונים לאותו הלחן.

גידי גוב, הוא אחד מענקי התרבות שלנו, שותף כזמר, כשחקן וכמגיש לכמה מאבני היסוד של המוזיקה והתרבות הישראלית. ביום הולדתו ה-75,
נאחל לו המון מזל טוב. שפע של בריאות ואושר. תודה על עשרות להיטי ענק שהפכו לאבן דרך בפסקול הישראלי. והמשך עשייה מוזיקלית מרגשת.

בתגובה הראשונה תוכלו להאזין למסע מוזיקלי נוסטלגי ומרגש מכל שנות הקריירה הענפה של גידי גוב
Dany Edelson שדרן רדיו.

****************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית.

צילום: ורדי כהנא

31/07/2025

שתי אצבעות מצידון
אני יושב בדיכאון
כל היום סיור, שמירות
מסתכלים על מי לירות
רואה ילדה יפה בכפר
ובך אני נזכר

רחוק מהעין, רחוק מהלב
שכחת אותי וזה כואב
חושב עלייך המון
חייל שבוז, בלבנון

שתי אצבעות מצידון
פתיחת צירים דבר ראשון
קצת בטוח קצת נפחד
בשיחים מטען צד
על ענף יושב פרפר
ובך אני נזכר

רחוק מהעין, רחוק מהלב
שכחת אותי וזה כואב
חושב עלייך המון
חייל שבוז, בלבנון

שתי אצבעות מצידון
אני שומר אך מת לישון
מה עושים לעזאזל
במשקפת מסתכל
רואה חלון רחוק מואר
ובך אני נזכר

נפרדנו השבוע בתדהמה גדולה ובעצב עמוק מהשחקן,
המפיק והזמר אלון אבוטבול ז"ל. לזכרו נספר כאן
את סיפורו של שיר הנושא לסרט שבו השתתף ""שתי אצבעות מצידון".

את כשרונו הרב והכריזמטי של אלון אבוטבול גילנו בסרט הקולנוע שבו השתתף בעודו חייל בשירות סדיר. "שתי אצבעות מצידון". שיזמה יחידת ההסרטה של דובר צה"ל, שם שירת אבוטבול באותם ימים כנהג. ועסק בחיילי צה"ל במלחמת לבנון הראשונה. התסריט של הסרט נכתב על ידי צביקה קרצנר על פי חומר שנכתב על ידי אלי כהן וד"ר ברוך נבו ששהו בלבנון עם חיילי גדוד 13 של חטיבת גולני לצורך הכנת הסרט.

הסרט לא נועד במקור להקרנה מסחרית, אלא לשימוש פנימי של צה"ל כסרט הדרכה לחיילים העתידים לשרת בלבנון. לאחר הכנת הסרט הוחלט בצה"ל להפיצו לציבור הרחב, והייתה זו הפעם הראשונה בה הופץ לציבור הרחב סרט עלילתי באורך מלא שהופק על ידי יחידת ההסרטה.

במאי הסרט . אלי כהן גם כתב את השיר על בסיס שיר במכתב שכתב חייל בשם מיקי ברקוביץ' ששירת בלבנון. הפלוגה של ברקוביץ' אבטחה את צוות צילום הסרט בשהותו בלבנון. באותו שבוע בו כתב את המכתב, בינואר 1985, נקלעה המחלקה של ברקוביץ' לקרב ובו נהרגו 17 מחבלים, קרב שהותיר בו צלקת. כששב הביתה לחופשה כתב ברקוביץ' מכתב ובו שיר עם מסר המעודד נסיגה מלבנון, ומסר אותו לאלי כהן..

"אני יושב לי כאן בדיכאון, מביט לעבר העיר צידון, וחושב אולי הכל חלום.. בהצלחה בסרט, ממני החייל השבוז, מיקי ברקוביץ" במילים אלו פתח מיקי ברקוביץ'. את המכתב שיר שנשלח לבמאי אלי כהן. מילות השיר מתארות את שגרת החיים של חייל קרבי בלבנון. את געגועיו לנערתו ששכחה אותו לדבריו ואת מצב רוחו השפוף.

לחן השיר שיצר המלחין בני נגרי ז"ל שימש כנעימת הנושא לסרט.
בועז עופרי שביצע את השיר "שתי אצבעות מצידון" היה אחד השחקנים בסרט. עופרי שגילם בסרט את אפי, חייל המתאהב בנערה לבנונית זכור לכולנו בסצנה בה מושר השיר בסרט, שבה מגיעה הופעת אמנים ללבנון, אולם, קצר חשמלי מונע את תחילת ההופעה. החיילים שממתינים להופעה קוראים לאפי לשיר
והוא נעמד במקומו בקהל ומתחיל לשיר את "שתי אצבעות מצידון" ללא ליווי אינסטרומנטלי. השיר הוקלט בטייק אחד בזמן צילום הסצנה.

אלון אבוטבול, שפניו המיוסרות והמטונפות בבוץ עיטרו את כרזת הסרט שיצא לאקרנים בשנת 1986, גילם שם את ג'ורג'י שדמותו ייצגה את היפוכו המוחלט של הלוחם הצה"לי ההרואי . "שתי אצבעות מצידון" . הסרט ושיר הנושא היה ללהיט. וזיכה את אבוטבול הצעיר בפרס מנורת הכסף – שהיה קודמו של פיסלון אופיר – לשחקן המשנה הטוב ביותר, ומשם הקריירה שלו זינקה אותו קדימה. ומאז הופיע בשורה ארוכה מאוד של יצירות קולנוע ישראליות.

במשך עשרות שנות פעילותו היה אלון אבוטבול ז"ל. מהשחקנים העסוקים ביותר בקולנוע, בטלוויזיה והתיאטרון הישראליים, וזכה גם לקריירה בינלאומית מצליחה. זוכה פרס אופיר ופרס האקדמיה לטלוויזיה, לפני כשנתיים החל השחקן לטפח קריירה מוזיקלית: באמצע 2023 הוציא סינגל ראשון בשם Password, וזמן קצר לאחר מכן הוציא אלבום ראשון בשם Alon Aboutboul - Family Business שעם חומריו הופיע ברחבי הארץ.

מותו של אלון אבוטבול ז"ל בגיל 60 בלבד. הוא אבדה עצומה לעולם התרבות הישראלי. ואנחנו כבר מתגעגעים.. ומשתתפים בצער המשפחה והחברים.
יהי זכרו ברוך.
Dany Edelson שדרן רדיו.

********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית.

צילום: שי כהן ארבל

25/07/2025

כְּשֶׁאַתָּה חִוֵּר מִצַּעַר,
מִתְחַפֵּר בִּשְׁתִיקָתְךָ –
תֵּן לִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ
וְלָלֶכֶת בֵּין צְלָלֶיךָ
לִהְיוֹת אִתְּךָ.

לֹא אֶשְׁאַל אוֹתְךָ מַדּוּעַ,
לֹא אַחְרִיד אֶת בְּדִידוּתְךָ.
זְהִירָה, כְּמוֹ מְהַסֶּסֶת,
בְּאוֹתוֹת חִבָּה וָחֶסֶד
אֲדַבֵּר אִתְּךָ.

יֵשׁ בִּי כֹּחַ, יֵשׁ בִּי כֹּחַ.
אַל תָּחוּס עָלַי,
אַל תַּפְרִיעַ לַקּוֹצִים שֶׁלְּךָ
לִשְׂרֹט אֶת רַגְלַי.
כְּשֶׁאַתָּה עָיֵף עַד מָוֶת,
לֹא נִרְדָּם בַּחֲשֵׁכָה,
בְּשָׁעָה שֶׁסִּיּוּטֶיךָ
מְרַדְּפִים חֲלוֹמוֹתֶיךָ –
אֶשָּׁאֵר אִתְּךָ.

עַל יָדְךָ אֲנִי נוֹדֶדֶת
בֵּין שְׁנָתְךָ לִיקִיצָתְךָ,
הַמִּלִּים שֶׁלִּי שְׁבִירוֹת הֵן
וְכַפּוֹת יָדַי קְטַנּוֹת הֵן –
אַךְ הֵן לְצִדְּךָ.

כְּשֶׁאֶרְאֶה, אוֹ כְּשֶׁתֹּאמַר לִי
חֶרֶשׁ, חֲרִישִׁי,
כִּי מֵתֶיךָ מִתְקַבְּצִים –
גַּם אֲנִי אַרְכִּין אֶת רֹאשִׁי.

לֹא אֶשְׁאַל אוֹתְךָ מַדּוּעַ,
לֹא אַחְרִיד אֶת בְּדִידוּתְךָ.
זְהִירָה, כְּמוֹ מְהַסֶּסֶת,
בְּאוֹתוֹת חִבָּה וָחֶסֶד
אֲדַבֵּר אִתְּךָ.

במילים שמיטיבות לתאר רגשות והלכי רוח. מהרגע הראשון שפרצה לחיינו
ועד היום מצליחה המשוררת והפזמונאית רחל שפירא. לגעת בנו בלב, ולזכך
את הרגשות שלנו. ואנחנו רוצים לברך אותה ולתת לה את מלוא הכבוד והערכה לרגל יום הולדתה ה 80. והגיעה לגיל גבורות.

מעטים האלבומים, שכמעט כל שיר ושיר בו הופך לסמל של תקופה,
של תחושות שלנו כעם. אלבומה של חוה אלברשטיין, כמו צמח בר",
שיצא בשנת 1975, בדיוק לפני חמישים שנה, הוא אחד כזה. אלבום חד פעמי
עם שירים שאי אפשר לערער על מעמדם בתרבות ובמוזיקה הישראלית.
זה היה אלבום שהכיל בתוכו אסופת שירים שנדמה היה כאילו נכתבו לאומה מדממת, לאנשים שזכו לחזור הביתה אבל חלק מהם עוד נשאר בשדה הקרב, אלו היו .שירים שהצליחו לגעת בלבבות של רבים ושבורים, בתקופה הקשה שאחרי מלחמת יום הכיפורים.
ואלה שירים שממשיכים לגעת בלבבות שלנו גם היום, בתקופה קשה לא פחות.

באלבום זה ניצבת שלישיית שירים דרמטית שכתבה רחל שפירא: שיר הנושא "כמו צמח בר", "השכם השכם בבוקר" והשיר הפותח את האלבום "אדבר איתך". שבעצם התווה את הדרך בהתמודדות שלנו עם האבל והטראומה הלאומית הכבדה, רחל שפירא, כתבה שיר שהיה מהראשונים להציג במרכזו דמות של גבר אבל, שהשדים והמתים מתכנסים סביבו בלי לתת לו מנוח
והוא נקשר מיד בפצעים שעדיין דיממו, למרות שהכוונה המקורית שלה הייתה תמימה ואישית יותר.

"אני יודעת ש 'אדבר איתך' קיבל את הקישור הזה, אבל האמת היא שזה שיר לאיש בשעת משבר עמוק. הוא מבטא איזה חוסר אונים והוא מודע למגבלה - שלי או של מי שמדברת בשיר הזה - לעזור", אמרה רחל שפירא בכתבה לאתר וואלה לציון 40 שנה למלחמת יום הכיפורים,

בשיחה שערכנו עם רחל שפירא. היא הוסיפה לנו עוד על השיר:
"זה אחד השירים הראשונים שכתבתי לחוה אלברשטיין. שהיא זמרת ומבצעת שהנוכחות שלה בחיים המוזיקליים שלי היא באמת מכרעת. הכתיבה שלי בשיר זה הייתה ספונטנית. זה היה אחרי המלחמה. והנושא שמדובר בו זה פגישה והתוודעות להלומי קרב ופציעות נפשיות. אז, ואולי עד היום זה נושא שהיה מאוד מודחק. היום אנחנו יודעים לתת לו שמות וכותרות.
אבל עד היום יש איזו נטייה להתעלם ממנו ולשכוח אותו. וזה עוכר שלווה.
וכל השיר הזה הוא בעצם ניסיון הידברות עם אדם שסובל מזה. ועם הידיעה שלפעמים עם כל הרצון הטוב זה לא תמיד מצליח.
ולאדם כזה השיר הזה נכתב."

"יש בו גם רמז לתסכול ולחוסר האונים שלי כמחברת וכבן אדם שמרגיש חסר אונים. כי מה עושים? יש אמפתיה, יש רצון טוב, והסבל של הצד השני לא נמוג ולא מתפוגג. זה נושא קשה לשיר זמר ופזמון. אבל זה התחבר עם המנגינה שקיבלתי והביצוע של חוה. מבחינות מסוימות 'אדבר איתך' אולי יותר אקטואלי היום מאי פעם. אני אומרת את זה בצער. אני לא הכרתי אז חלק מההגדרות הקליניות. והם התבהרו אצלי לאורך השנים. .והשיר ממש נכתב בבת אחת ידעתי על מה אני רוצה לכתוב. וזה התחבר לי כמעט מאליו."

מי שהלחינה את "אדבר איתך". היא אלונה טוראל ז"ל, אלא שרבים לא יודעים שלשיר הייתה גרסה מוקדמת, שנשכחה עם השנים, וכמעט לא הושמעה.
במקור נכתבו ללחן העדין והמלודי של טוראל. מילים שונות לגמרי.
הסופרת והמשוררת מירה מאיר כתבה על מנגינה זאת את השיר "על שלושה וארבעה", השיר הוקלט בתחילת שנות ה-70. על ידי הצמד "גילה וזיגמן"-
גילה רונן ואברהם זיגמן בעיבוד של שמעון כהן. אבל הוא לא זכה להצלחה
גדולה ולהשמעות

בתחילה יועד השיר לביצוע של חוה אלברשטיין.
שוויתרה עליו בגלל שלא התחברה למילות השיר של מירה מאיר.
אלא שהגלגל הסתובב. וכעבור כמה שנים. אלברשטיין בכל זאת אהבה וזכרה את המנגינה של אלונה טוראל. והחליטה להשתמש במנגינה שכתבה טוראל,
אך לשנות לו את המילים. אז היא פנתה אל רחל שפירא שתכתוב מילים חדשות, והן התלבשו על הלחן באופן מושלם.

"אדבר איתך". הטקסט של רחל שפירא, עטוף בצלילים של אלונה טוראל ובקולה של חוה אלברשטיין. חדר אז. כמו היום לכל לב פצוע וכואב.
בעיבוד של מתי כספי, הקצב הוא איטי ושקט. "זהירה, כמו מהססת",
שרה אלברשטיין וכך גם המוזיקה המלווה אותה, עושה צעד אחר צעד, לא מדלגת. העצב בשיר והרגישות שלו נוכחים מהמילה הראשונה בו עד המילה האחרונה. רחל שפירא הצליחה לבטא ולכתוב בשיר את רחשי הלב של רבים.
שימשו מקור להזדהות בעיני גברים ונשים כאחד, זמן קצר אחרי מלחמת יום הכיפורים, השיר הזה היה להם כנחמה. 50 שנה עברו וגם היום אנחנו
כ"כ מזדהים ומתחברים אליו.

לרחל שפירא יש את היכולת לראות את האחר, ולכתוב אותם בשירים נפלאים שחודרים לכל אחד מאיתנו בלב. גילינו זאת כבר מהשיר הראשון שבה
התוודענו אליה. עם "מה אברך". שהפך לשיר זיכרון אולטימטיבי.
ומאז .היא כתבה כמה מהשירים הישראליים היפים ביותר,
נדמה כי לא מעט משיריה שנכתבו לפני עשרות שנים מקבלים רלוונטיות
גם לימים אלו. .הפזמונאית המופלאה, יודעת לתאר עולם פנימי עשיר מתוך השגרה והיום-יום, אחראית לכל כך הרבה קלאסיקות ישראליות שנחקקו בפסקול חיינו, ומה שמייחד אותה מלבד סגנונה המובחן, הוא ששיריה הצליחו לכבוש שוב ושוב גם דורות צעירים יותר של מוזיקאים, שמחדשים את שיריה ומעבירים אותם אותם לקהלים נוספים.

רחל שפירא ידעה לתת לנו בשיריה את המתנות הכי גדולות ואת השמחות הקטנות של ימי החולין.. ועל תרומתה לתרבות הישראלית קיבלה שפירא
את פרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי, והיא בעלת עיטור נשיא מדינת ישראל. ואנחנו רוצים לברך אותה בהמון מזל טוב לכבוד יום הולדתה ה 80. ומאחלים לה שפע של בריאות אושר ויצירה. ואומרים לה תודה
על שירים נפלאים שמלווים את חיינו ועיצבו את פס הקול הישראלי.

בתגובה הראשונה תוכלו להאזין לתוכנית שלנו שהוקדשה במיוחד ליוצרת המופלאה. עם מיטב הקלאסיקות היפיפיות שרחל שפירא כתבה כולל
ראיון חגיגי איתה.
Dany Edelson שדרן רדיו.

************************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית.

בהכנת הפוסט נעזרנו בכתבה של נדב מנוחין באתר ואללה משנת 2013 40 שנה למלחמת יום הכיפורים. ובכתבה של בן שלו בעיתון הארץ 50 שנה לאלבום כמו צמח בר
צילום: משה שי

19/07/2025

כְּבָר עָבְרוּ הַשָּׁנִים
אַךְ אֶזְכֹּר הַיָּמִים
עֵת הָיִינוּ אוֹהֲבִים.
נִשְׁבְּעָה אֱמוּנִים
וּבְשֵׁם הַקְּדוֹשִׁים
לִי נָתְנָה נְעוּרִים.

וּלְפֶתַע פִּתְאֹום
אוֹ אָרוּר זֶה הַיּוֹם
לֹא הָיָה זֶה חֲלוֹם,
הודִיעוּנִי רֵעַי
שֶׁרָאוּהָ וַדַּאי
עִם אַחֵר בַּחֲשַׁאי.

וּמִנִּי אָז כָּבוּ עֵינַי
כָּל עוֹלָמִי חָשַׁךְ עָלַי.
כִּי לָעֲגוּ לִי יְדִידַי
טוֹב לִי מוֹתִי מֵחַיַּי.
אָנָה אֵלֵךְ, אָנָה אֶבְרַח
אֵיךְ אֶתְנַחֵם, אֵיכָה אֶשְׁכַּח?
אֵיכָה אֶשְׁכַּח?

לֹא אָמְרָה לִי דָּבָר
לֹא הִבְחַנְתִּי בְּזָר
אַף לֹא בְּעוֹלָם אַכְזָר.
לֹא יָדַעְתִּי עַל מָה
רָחֲקָה, נֶעֶלְמָה
וְאִתָּהּ הַנְּשָׁמָה.
וְהַבַּיִת הַחַם
כֹּה בּוֹדֵד מְיֻותָּם
גַּם הַשִּׁיר בּוֹ נָדַם.
מַה נּוֹתָר, מַה נִּשְׁאָר
גַּם הַיּוֹם לִי קָדַר
וּבַלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה קַר.

וּמִנִּי אָז כָּבוּ עֵינַי
כָּל עוֹלָמִי חָשַׁךְ עָלַי.
כִּי לָעֲגוּ לִי יְדִידַי
טוֹב לִי מוֹתִי מֵחַיַּי.
אָנָה אֵלֵךְ, אָנָה אֶבְרַח
אֵיךְ אֶתְנַחֵם, אֵיכָה אֶשְׁכַּח?
אֵיכָה אֶשְׁכַּח?

"נכון להיום", אלבומו הרביעי והמצליח ביותר של זוהר ארגוב, שראה אור
בשנת 1982, נחשב עד היום לאלבום שהכניס את ארגוב ללב המיינסטרים והקונצנזוס הישראלי,

שירי האלבום נאספו מפה ומשם, ובאופן מקרי למדי.זוהר ארגוב, קפץ כאן בין סגנונות שונים. (מזרחי, ספרדי, רוק, דיסקו, סן רמו), לא עבד עם כותבים קבועים שיכלו להקנות לאלבום תחושה של רציפות סגנונית. כשמסתכלים על האנשים שהשתתפו בהפקת האלבום מבינים את קיבוץ הגלויות המוזיקלי שהיה מנת חלקו של האלבום. על העיבוד המוזיקלי ניצח ננסי ברנדס שעלה לארץ מרומניה. על הגיטרות ניגנו שמוליק בודגוב וחיים רומנו. איקי לוי ואלון הלל על התופים, ועוד רשימת אנשים מקצועניים בתחומם שעטפו את האלבום בצורה מושלמת.

הסיפור מאחורי אחד מלהיטי האלבום "כבר עברו השנים" שכתב והלחין
אביהו מדינה. התחיל לפני המון שנים. אי שם באמצע שנות השבעים נסע אביהו מדינה לחופשה בספרד. הוא ירד רגע לקנות סיגריות.
והבחין בבן אדם עיוור שיושב על הרצפה. שמנגן ושר. כעבור כמה שנים טובות אותו בן אדם עיוור שפגש בספרד. היווה עבורו את ההשראה לכתיבת הקלאסיקה הישראלית.

בראיון לעיתונאי וחוקר המוזיקה דודי פטימר בעיתון מעריב משנת 2022
שיתף אביהו מדינה את סיפורו של השיר.:
"הייתי בספרד. בדרך בין ואיאדוליד למדריד עצרתי בבית קפה לקנות סיגריות,
בכניסה ישב על הרצפה עיוור עם גיטרה, ניגן ושר. זה היה כל כך מרגש. כשהגעתי לארץ כתבתי עליו שיר שנקרא תחילה 'העיוור', שלימים נהיה 'כבר עברו השנים'. במשך שמונה שנים השיר שכב אצלי, אף אחד לא רצה לשיר אותו, כי הוא היה מסובך קצת. ואז פגשתי את זוהר ארגוב, שאמר 'אכבר! שיר בן זונה!'. שיניתי חלק מהמילים, אבל נשאר טקסט שמתייחס לעיוור: 'ומני אז כבו עיניי, כל עולמי חשך עליי'. התמונה של אותו עיוור, מנגן בגיטרה ושר בקול שבור לא הרפתה ממני, 'כבר עברו השנים' הוא ניסיון שלי לספר את הסיפור שלו. לא הבנתי מילה אחת ממה שהוא שר, אבל את המשמעות, את הסבל, הבנתי היטב".

השיר בביצוע זוהר ארגוב ז"ל. הוגש למעבד ננסי ברנדס, שיצר את אחד העיבודים הידועים ביותר במוזיקה הישראלית. והפך מיד ללהיט.
הוא בוצע על ידי ארגוב. גם בהופעת הבכורה בתוכנית "עוד להיט" (1983) ובסרט "כאסח" (1984). וגם זכה לגרסת כיסוי מפתיעה של מאיר אריאל ז"ל.

השבוע ציינו את יום הולדתו ה 70 של זוהר ארגוב ז"ל. ( 16/7/1955).
האיש שהפך להיות למלך של המוזיקה הים תיכונית הישראלית.
היה לפורץ דרך אמנותי. שהכניס ללב המיינסטרים הישראלי את המוזיקה
הים תיכונית שסבלה משנים ארוכות של קיפוח מצד הממסד.

"וּמִנִּי אָז כָּבוּ עֵינַי כָּל עוֹלָמִי חָשַׁךְ עָלַי כִּי לָעֲגוּ לִי יְדִידַי טוֹב לִי מוֹתִי מֵחַיַּי,"
שר זוהר ארגוב את מילותיו של אביהו מדינה. ב "כבר עברו השנים".
שיר אהבה נכזבת שגורם לשבר נפשי. 5 שנים אחרי ההצלחה המטאורית של ארגוב. באה ההתרסקות שלו וההתמכרות לסמים . שהגיעה אל סופה בגיל 32 בלבד, בתא המעצר של משטרת ראשון־לציון, החליט זוהר ארגוב שטוב לו מותו מחייו.

למרות חייו הקצרים זוהר ארגוב ז"ל. הותיר חותם עמוק על התרבות והמוזיקה הישראלית. הוא ניחן בקול ייחודי, בעל מנעד רחב, אשר הצליח להפוך שירים שגרתיים לשירים בעלי עוצמה. רבים משיריו הם נכסי צאן ברזל בפסקול הישראלי. שמלווים אותנו עד היום.

בתגובה הראשונה ניתן להאזין למיטב שיריו היפים בתוכנית שהוקלטה לפני מספר שנים.
Dany Edelson שדרן רדיו.

**********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית

בהכנת הפוסט נעזרנו בכתבתו של דודי פטימר בעיתון מעריב משנת 2022
הפרח בגנו: הסודות מאחורי שיריו הגדולים של אביהו מדינה

צילום: אליצור ראובני

15/07/2025

הַיוֹם עוֹלֶה וְהַיוֹם בָּא,
זְמָן קָצָר, הַמְלָאכָה רַבָּה,
בּקוֹשִׁי אֶפְשָׁר לִנְשׁוֹם,
בּקוֹשִׁי אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם.

כְּרַכָּבוֹת חוֹלְפוֹת בִּיעָף
מִתְרָאִים אָנוּ בַּחַטָף
עוֹצְרִים וְשׁוֹתִים קָפֶה,
זוֹכְרִים שֶׁהַיוֹם יָפֶה –

וַדַּאי יֶשְׁנוֹ מָקוֹם בּוֹ
הַכֹּל קוֹרֶה לְאַט,
הַזְמַן עוֹמֵד מִלֶכֶת
אוּלַי זֶה כָּאן עַל יָד –

אוּלַי עוֹד קַיִץ
אֲנַחְנוּ נִפָּגֵש
כֻּלָנוּ נִתְרַגֵשׁ –
זֶה נִפְלָא.
אוּלַי עוֹד קַיִץ
נִמְחֶה אֶת הַדִּמְעָה
וְאִם תָּגִּיעַ הַשָּׁעָה
וּנְבַקֵשׁ –
אוּלַי עוֹד קַיִץ נִפָּגֵש.

הַיוֹם עוֹלֶה וְהַחֹם בָּא,
רוּח קָם לוֹ מִן הַמִּדְבָּר.
בּקוֹשִׁי אֶפְשָׁר לִנְשׁוֹם,
בּקוֹשִׁי אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם.

כְּמַסְלוּלֵי הַכּוֹכָבִים,
לִפְעָמִים אָנוּ מִצְטַלְבִים
נוֹתְנִים רֶגַע יָד בְּיָד,
יָכוֹל לִהְיוֹת נֶחְמָד.

רַק שֶׁרוּחוֹת הַמַּעֲרָב
יָבִיאוּ סוֹף לַשָּׁרָב
וּלְלִבֵּנוּ – הֲקָלָה
וְתִקְוָה גְדוֹלָה.

אחד מגיבורי התרבות שלנו - היוצר והמלחין האייקוני קובי אשרת. מציין
יום הולדת 81.

להקת "חלב ודבש" נוסדה עבור פסטיבל הזמר והפזמון של 1979, לצורך ביצוע השיר "הללויה" של שמרית אור וקובי אשרת. חברי ההרכב היו ראובן גבירץ, שמוליק בילו ז"ל, יהודה תמיר וגלי עטרי. לאחר שלהקת
"הכל עובר חביבי", ויתרו על השיר וקובי אשרת נשאר ללא מבצעים לשיר.
הגיע המפיק שלמה צח. וביחד עם קובי אשרת הם יצאו למסע אחר תואמי הגברים של הכל עובר חביבי ומצאו שלושה זמרים אלמונים עד אז.
וצח הביא איתו את גלי עטרי שהייתה מיוצגת אצלו. ההיסטוריה ידועה,
"הללויה" קטף את המקום באירוויזיון שהתקיים בירושלים. ולהקת 'חלב ודבש' זכתה להצלחה ישראלית ובינלאומית.

בשנת-1980 הוציאה הלהקה לאור את אלבומה השני, "חלב ודבש 2".
באותה שנה עזבה גלי עטרי את הלהקה בעקבות סכסוך כספי.
והוחלפה על ידי לאה לופטין. ויצא שחלק משירי האלבום בוצעו על ידי עטרי ובאחרים הייתה זו לופטין. מאלבום זה יצא הלהיט "אולי עוד קיץ". גם כן פרי עטם של שמרית אור על המילים. וקובי אשרת על הלחן והעיבוד המוזיקלי.

קובי אשרת שיתף אותנו בסיפור מאחוריו:
"השיר נכתב ראשית באנגלית ״ because we love you” שיר אהבה בין
האמן לקהל. שמרית אור לאחר עזיבתה של גלי את הלהקה לקחה את השיר וכתבה את המשפט האלמותי״ אולי עוד קיץ״.
השיר הפך לנכס צאן ברזל ומושר במסיבות סיום של תיכון ולפני צבא וכמובן שעכשיו קיבל משמעות מיוחדת."

כבר מעל ל 50 שנה צליליו של קובי אשרת מלווים את פס הקול שלנו. אשרת הוא מגדולי המלחינים, המעבדים והמפיקים הישראלים. מאחוריו מאגר להיטים וקלאסיקות ישראליות נצחיות שהלחין. לרגל יום הולדתו אנו רוצים
לאחל לקובי אשרת המון מזל טוב ויום הולדת שמח, שפע של בריאות אושר ואהבה, ולומר תודה על שיריך הנפלאים המלווים את חיינו.ושמעלים לנו חיוך. ומאחלים לך המשך יצירה מוזיקלית מצליחה ופורייה.
מזל טוב קובי. אנחנו אוהבים אותך מאוד.

בתגובה הראשונה תוכלו להאזין לפודקאסט שלנו שבו חזרנו אל מיטב שיריו היפים והבלתי נשכחים שיצר והלחין קובי אשרת. וראיון חגיגי איתו.
שהוקלטה לפני שנה
Dany Edelson שדרן רדיו
קובי אשרת - Kobi Oshrat

****************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית

צילום: נועם לבקוביץ'

אתם זוכרים את השירים

04/09/2025

27/08/2025

21/08/2025

14/08/2025

09/08/2025

04/08/2025

31/07/2025

25/07/2025

19/07/2025

15/07/2025

Address

Telephone

Website

Alerts

Contact The Business

Shortcuts

Share

Category

אתם זוכרים את השירים