https://soundcloud.com/dany-edelson

אתם זוכרים את השירים, Tel Aviv (2025)

10/07/2025

חייכי לי בשירים
הכי בי ניגונייך
ממרחקים אשמור לך אמונים
גם אם חיי קשים אזכור לך חסדייך
ולדמותך עולים געגועים

חייכי לי בשירים
ולך אקשור כתרים
וידעו אז חיי
טובי ימייך
וכשיומי יאיר
אשוב איתך לשיר
ואזכור תמיד
את חסד נעורייך

חייכי לי בשירים
גם אם כבדה הדרך
וכינורות פרטו דימעות כאב
אין סוף להבלים
הזמן איבד כל ערך
ומעט ימיי ממך אני שואב

חייכי לי...

חייכי לי בשירים
אולי ישמח הזמר
אני כבר לא צחקתי זה יובלות
ובלילות קרים
עיטפי אותי כצמר
אני אאיר דרכך במשואות

חייכי לי בשירים
ולך אקשור כתרים
וידעו אז חיי
טובי ימייך
וכשיומי יאיר
אשוב איתך לשיר
ואזכור תמיד
את חסד נעורייך.

שייקה פייקוב ז"ל, שאחראי לכמה מהשירים המוכרים והאהובים בישראל,
הלך לעולמו השבוע. יום אחרי יום הולדתו ה 88.

מבין שיריו היפים ניתן למנות את "חייכי לי בשירים" אותו הוא כתב והלחין
עבור הזמר דודו זכאי בשנת 1974.
שייקה פייקוב שירת במילואים בתור צפן בחפ"ק של חטיבת שריון צפונית והשתתף כלוחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. חלק מחוויותיו מאותן מלחמות קיבלו ביטוי בשירים שכתב או הלחין, אחד מהם הוא
"חייכי לי בשירים" אותו כתב אחרי מלחמת יום הכיפורים.

בשיחה עם יואב קוטנר במסגרת הפרויקט תיעוד יוצרים של מפעל הפייס
שיתף שייקה פייקוב את הסיפור מאחוריו:
" השיר "חייכי לי בשירים". זה שיר שהרגשתי בעצמותיי אחרי מלחמת
יום הכיפורים. הייתי נמצא אז במצב צבאי. לפעמים חצי שנה היינו מחזיקים שטח. אז לא הייתי בכלל מוזיקאי והרגשתי שאני מתבזבז ולא קורה עם
הנשמה שלי כלום. ואז כתבתי את "חייכי לי בשירים".
שאם יהיה קצת שקט כאן במדינה, ומהצורך שלי לחזור למוזיקה מזה
נולד השיר. זה גם כן זה מין סוכ של שירי תפילה,
אישיים אבל גם כללים. כשאני מדבר על עצמי אני בעצם מדבר על כולם. "

הטקסט הכה ישראלי, מצד אחד ומצד שני הוא גם מאוד אישי, של
"חייכי לי בשירים" מתבטא אצלנו הן כשיר אהבה למדינה, והן כשיר אהבה לאישה, המילים והלחן של שייקה פייקוב ז"ל. מעלים לנו חיוך כשאנו מאזינים אליו. ביחד עם הביצוע והקול הקטיפתי של דודו זכאי. השיר שנכתב לפני
50 שנה. עדיין מצליח לפרוט לנו היטב על מיתרי הרגש,

שייקה פייקוב ז"ל. היה אחד היוצרים הפוריים והבולטים במוזיקה הישראלית. הותיר אחריו מורשת עשירה של שירים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. השירים שהוא כתב והלחין היו שירים של אהבה ללא תנאי
לארץ ישראל. כזו שממשיכה לרגש אותנו גם היום.

ברשימת שיריו ניתן למנות את: "ארץ ישראל יפה", "חייכי לי בשירים",
"לארצי יש יום הולדת", "אותך", "אמא מדוע", "ארץ ארץ ארץ",
"נפגשנו שוב", "דרך המלך" ."עוד יהיה טוב בארץ ישראל",
"ותבוא עליכם הברכה", "שישו ושמחו", "למה ככה", "לאורך השדרה שאין בה איש". ועוד רבים ואהובים.

בתגובה הראשונה תוכלו להאזין לתוכנית שערכנו לזכרו עם מיטב שיריו היפים.
וגם שיחה עם הזמר דודו זכאי. שעמו יצר וכתב שייקה פייקוב כמה משיריו האהובים ביותר.
Dany Edelson שדרן רדיו.

*********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית.

בתמונה שייקה פייקוב ז"ל. מתוך אלבום פרטי וויקיפדיה

06/07/2025

ארץ, ארץ, ארץ,
ארץ תכול אין עב,
והשמש לה
כדבש וחלב,
ארץ בה נולדנו
ארץ בה נחיה
ונשב בה, יהיה
מה שיהיה

ארץ שנאהב
היא לנו אם ואב
ארץ של העם
ארץ לעולם
ארץ בה נולדנו
ארץ בה נחיה
יהיה מה שיהיה.

ארץ, ארץ, ארץ,
ים אל מול החוף
ופרחים וילדים
בלי סוף.
בצפון כינרת
בדרום חולות
ומזרח למערב
נושק גבולות

ארץ שנאהב
היא לנו אם ואב
ארץ של העם
ארץ לעולם
ארץ בה נולדנו
ארץ בה נחיה
יהיה מה שיהיה.

ארץ, ארץ, ארץ,
ארץ התורה
את מקור האור
ושפת האמונה.
ארץ, ארץ, ארץ,
ארץ יקרה,
הן הבטחת
שאין זו אגדה.

בצער רב ובכאב גדול אנחנו נפרדים מהפזמונאי והמלחין שייקה פייקוב ז"ל.
שנחשב לאחד היוצרים הבולטים והאהובים במוזיקה הישראלית.
שייקה הלך לעולמו יום אחרי שציין את יום הולדתו ה-88.

שייקה פייקוב נולד בתל אביב בשנת 1937 לצ'רנה שעלתה לישראל מפולין ולסנדר (אלכסנדר) פייקוב. בהיותו בן שש וחצי נפטרה אמו ובשנת 1945 עבר עם אביו לקיבוץ אשדות יעקב. בשנת 1955 התגייס לנח"ל ובזכות היכרות קודמת עם חלק מחברי צוות הווי נח"ל צורף לצוות. תפקידו היה ללוות בנגינה וללמד את צוותי ההווי שירים חדשים שהולחנו,

הסיפור מאחורי השיר שכתב והלחין "ארץ ארץ". החל בקיבוץ מעברות
בחגיגות היובל להיווסדו בשנת 1975. שייקה פייקוב הלחין את המוזיקה
ואת קטע המעבר שהושמע בכל פעם כשהעבירו תמונה. אותו לחן ומעבר מוזיקלי נחרט לשייקה פייקוב בראש. והוא אמר לעצמו שהקטע המוזיקלי
הזה צריך טקסט טוב. בשנת 1976 ביקש האמרגן שלמה צח שייצג את
הזמרת רוחמה רז, שרק השתחררה משירותה הצבאי, משייקה פייקוב שיר ישראלי חדש עבורה. יום לפני פגישתו של פייקוב עם רוחמה ושלמה הוא
כתב את מילות השיר "ארץ ארץ" אבל לא עם הנוסח הסופי.

פייקוב התכוון לתת לרוחמה רז את השיר אך לאחר מכן התחרט כי חשב שהסגנון והטקסט לא מתאים לזמרת הצעירה. גם רוחמה חשבה ככה והחליטה לוותר עליו. במקביל, יהורם גאון יצר קשר עם שייקה פייקוב, וביקש ממנו
שיר ישראלי חדש לסיבוב הופעות עתידי. פייקוב השמיע ליהורם גאון את השיר `ארץ`, בנוסח הסופי. גאון התלהב מהשיר ואף שילם מקדמה עליו כדי שיוכל להשתמש בו ואף להקליט אותו. אבל הוא לא הקליט את השיר באותו שלב.

לאחר ניסיונות כושלים מצדו של שייקה פייקוב לברר אם יהורם גאון הולך להשתמש בשיר. פנה אליו שוב שלמה צח. הפעם במטרה להקליט את השיר עבור אילנית. באותה שנה נבחרה הזמרת לתואר זמרת השנה, ובמצעד השנתי של שנת 1976 הוצג השיר "ארץ" לראשונה. אילנית אף הקליטה את השיר לאלבומה "תקליט מספר 20". והשיר זכה להצלחה רבה.
בשיר יש תזכורת לביטוי "אם תרצו - אין זו אגדה" המיוחס כמובן לחוזה
המדינה בנימין זאב הרצל.

כוכבו של שייקה פייקוב זרח במיוחד בשנות ה-70 עם שרשרת של להיטים שכבשו את פסטיבלי הזמר השונים, הצגות וסרטים רבים, פייקוב כתב שירים לששי קשת, אילנית, יפה ירקוני, עפרה חזה ז"ל, אילנה אביטל ורבים נוספים.
עם שיריו המפורסמים נמנים "אותך" (אילנה אביטל), "אמא" (שולה חן), "אן דן דינו" (יפה ירקוני), "דרך המלך" (גילי וגלית), "חייכי לי בשירים" ו "ארץ ישראל יפה" לדודו זכאי. ועוד רבים וטובים.

"ארץ בה נולדנו, ארץ בה נחיה, יהיה מה שיהיה."
שיריו ולחניו של שייקה פייקוב ז"ל. הם אבן יסוד בזמר העברי,
הוא שם נרדף לפס קול של ישראליות ושורשיות עמוקה.
על תרומתו הרבה זכה פייקוב, בחתן פרס אמ"י ופרס אקו"ם על תרומתו למוזיקה העברית. הוא ליווה בנאמנות ובאהבה רבה את המוסיקה הישראלית
משנות ה 50. ותרם רבות לעיצוב פניה .

כשאנו מאזינים לשיריו של שייקה פייקוב ז"ל. אנו מתגעגעים לארץ ישראל
היפה הישנה, הטהורה והטובה. שירתו היא פסקול של אהבה למדינה.
קהילת אתם זוכרים את השירים משתתפת בצער המשפחה והחברים
יהי זכרו ברוך.
Dany Edelson שדרן רדיו
אילנית - העמוד הרשמי - Ilanit

***********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית
צילום: אריאל בשור

05/07/2025

הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?

תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רַב,
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.

אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרֵדָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.

"זמר נוגה" טומן בחובו סיפור על שני אוהבים רחוקים. למי כתבה
רחל המשוררת את השיר שהפך לקלאסיקה נצחית בזמר העברי?

בשנת 1913, נסעה רחל בלובשטיין, ללמוד בצרפת. בלימודיה פגשה את מיכאל ברנשטיין, שהיה מהנדס במקצועו, והתאהבה בו, ואף שקלה להינשא לו.
אבל אז פרצה מלחמת העולם הראשונה. והלימודים הופסקו.
עם פרוץ המלחמה חזרה רחל לבית אביה ברוסיה (ושם ככל הנראה גם נדבקה במחלת השחפת) ומיכאל שב גם הוא לביתו ברוסיה. עם תום המלחמה שבה רחל לארץ ישראל אולם אהובה מיכאל, בהיותו קומוניסט אדוק, סירב לבוא עמה לארץ ודרכיהם נפרדו,

למרות שהם לא נפגשו יותר לעולם, רחל ומיכאל ניהלו ביניהם תכתובת עניפה לאורך שנים. במכתביו נהג מיכאל לקרוא לרחל "סולווג מן הצפון,
שהלכה לארץ התמרים", כשמה של אהובתו של הגיבור במחזה "פר גינט"
של הנריק איבסן הנורבגי, המחכה שנים רבות לשוב אהובה.
כשרחל המשוררת כותבת את 'זמר נוגה', היא בעצם עונה למיכאל בדרכה שלה ומקיימת עמו דיאלוג סמוי, ומקווה שהשיר יגיע אליו והוא יבין שהיא קוראת את מכתביו, בנוסף, במכתבים הוא קורא לה 'רחוקה שלי', ובשיר היא עונה לו: 'התשמע קולי, רחוקי שלי'".

התקופה הרומנטית בחייה של רחל הייתה קצרה. עם שובה לארץ ישראל .
היא זוהתה כמי שחלתה בשחפת, ולכן התבקשה לעזוב את קיבוץ דגניה.
בשש השנים האחרונות לחייה התגוררה רחל בדירת גג בבעלות משפחתית, ברחוב בוגרשוב בת"א. בה כתבה שירים רבים, ביניהם גם את "זמר נוגה". שנכתב בשנת 1926. לאחר שהשיר נכתב, נעשה בו שינוי קל.
רחל כתבה בסיום השיר "כחכות סולוויג לדודה",

כי במכתביו כינה אותה מיכאל 'סולוויג', אבל שרה, אחייניתה של רחל
שעמה המשוררת התייעצה לגבי השיר לפני פרסומו. המליצה לה להחליף
את סולווג בדמות תנ"כית, כשמה שלה – רחל.
שזה גם רמז לרומן בין יעקב אבינו לרחל, גם רחל התנ"כית
כרחל המשוררת חיכתה שנים רבות לאהובה, אבל במקרה שלנו,
לסיפור האהבה הזה לא היה סוף טוב ולכן זהו אכן " זמר נוגה".

רחל המשוררת כתבה את "זמר נוגה" כמעין שיר געגועים וכמיהה לאהובה, מיכאל ברנשטיין, והשיר המרגש הזה שכתבה יהפוך למעשה לאחד השירים העבריים הבודדים שזכו למספר רב של לחנים שונים, כולל לחן נשי אחד של נעמי שמר ז"ל, אבל, עם טקסט אחר, שיר זה כמובן זכה לאינספור ביצועים מפתיעים ומרגשים. הראשון להלחין את השיר, היה מרדכי זעירא שהלחינו
כבר בשנת 1939. לחן זה התפרסם בשנת 1954 על ידי הזמרת רמה סמסונוב. השני להלחינו היה יוסף מוסטקי ,והוא הוקלט לראשונה בשנת 1964
על ידי צמד הפרברים.

לא נלאה אתכם בעוד לחנים נוספים אבל נספר על קוריוז נחמד:
בשנת 1966 נעמי שמר הלחינה אף היא את השיר ורביעית "האחיות שמר" הקליטו אותו. אך שיר זה לא הצליח בלחנה של שמר.
אך מלחינה ופזמונאית מחוננת כמו נעמי שמר לא תוותר כ"כ בקלות
על המנגינה שלה לשיר של רחל המשוררת, וכך קרה שבשנת 1976 התבקשה נעמי שמר לכתוב שירים למחזה "מסעות בנימין השלישי" שהועלה בתאטרון "בימות". ובחוכמתה. שמר השכילה לקחת את הלחן שייעדה במקור
ל"זמר נוגה", וכתבה טקסט חדש משלה- "פירות חמישה עשר" ("שלג על עירי") שהפך לקלאסיקה ישראלית משל עצמו.

אך מה שנחקק בזיכרון הקולקטיבי שלנו. זה הלחן של שמוליק קראוס ז"ל.
בשנת 1967 הלחין קראוס את השיר. כשבדיוק ליקט שירים לצמד שהקים
עם ג'וזי כץ וחיפש להלחין גם שירי משוררים ולא רק פזמונאים בהזמנה. בהמשך הצטרף אליהם גם אריק איינשטיין ז"ל. וביחד הם הפכו לדבר הכי חם של המוזיקה הישראלית באותה השנה. להקת "החלונות הגבוהים".
הוציאה את אלבומה הראשון והיחיד. הביצוע של "החלונות הגבוהים".
דחק הצדה את כל האחרים. כוחו טמון, בלחן והבחירה בשני קולות,
הן נשי והן גברי, כי הוא מבטא את רוחו הנוגה של השיר הכתוב,
של הגעגוע האינסופי שמלווה אותו,

בעיבוד ובביצוע של 'החלונות הגבוהים'. ג'וזי כץ. אריק איינשטיין ושמוליק קראוס. מנהלים דיאולוג בין אישה לגבר. ומבטאים את רוח השיר.
כשיר פרטי שכתבה רחל המשוררת, הפונה אל מיכאל ברנשטיין, שהיה
רחוק ממנה ונהרות רבות של מים הפרידו ביניהם.
ולנו המאזינים נדמה כי הם עומדים זו מול זה, רחוקים, יודעים כי אין סיכוי
שאי פעם ייפגשו, לכן עם הביצוע של "החלונות הגבוהים"
קל לנו יותר להזדהות עמו, כי הוא נשמע לנו מוכר מחיינו האישיים.

ועוד פיסת היסטורית נוספה לשיר הנפלא הזה. צלילי ׳זמר נוגה׳,
היה לשיר הראשון בעברית שהושמע בחלל.
והוא נקשר באהבתם של אילן רמון ואשתו רונה ז״ל. כל בן זוג של איש צוות במעבורת החלל, התבקש לבחור שיר השכמה לאחד הימים ורונה
בחרה להשמיע לאילן את המילים "התשמע קולי רחוקי שלי".
השיר נשלח לסיפון מעבורת החלל ׳קולומביה׳. וכמה ימים אח"כ
בתאריך 1 בפברואר 2003 נשרפה ה׳קולומביה׳ בעת כניסתה חזרה לאטמוספירה של כדור הארץ. כל שבעת אנשי הצוות, וביניהם אילן רמון, ניספו. כך קיבלנו משמעות מצמררת. המילים האחרונות של השיר: "אחרון ימי כבר קרוב אולי... אחכה לך כחכות רחל". רחל המשוררת חיכתה עד אחרון ימיה למיכאל ברנשטיין, ורונה חיכתה עד אחרון ימיה לאילן רמון.

השבוע ציינו 90 שנה להולדתו של שמוליק קראוס ז"ל.
מהיוצרים והמלחינים הגדולים של המוזיקה הישראלית.
השירים והלחנים שלו חקוקים עמוק בליבנו. כאמן סולו, כמלחין לאחרים וכחבר החלונות הגבוהים, שמוליק קראוס היה שותף לקלאסיקות ישראליות רבות שהפכו לפס הקול שלנו. ובתגובה הראשונה תוכלו להאזין למיטב שיריו היפים
Dany Edelson שדרן רדיו

*****************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית

לא נמצא קרדיט לצילום התמונה של ההרכב החלונות הגבוהים

בהכנת הפוסט נעזרנו בכתבה של אתי אברמוב בעיתון ידיעות אחרונות
האהבה הנכזבת של רחל המשוררת הפכה לקלאסיקת פופ ישראלי משנת 2020. וכן בכתבתו של דודי פטימר בעיתון מעריב שיר אחד, חמישה לחנים: הסיפור שמאחורי "זמר נוגה" משנת 2020

30/06/2025

כל הנחלים הולכים לים
ולי כבר אין לאן ללכת
אני עכשיו מצב קיים
ואת היסטוריה מתמשכת
כל העצים לבשו ירוק
אני לבשתי ג'ינס וכובע
עכשיו הכל נראה רחוק
רוצה לדעת למה כובע

השושנים פרחו אתמול
אך האתמול פרח לפתע
היום התחיל ברגל שמאל
וגם האהבה כבר מתה
כל הכבוד לנחלים
כי הם יודעים לאן ללכת
והעצים והעלים
הם יודעים מתי תהיה שלכת

שלום, שלום אהובתי
מדוע זה ברחת ממני
אני חוזר לי אל ביתי
אם ישאלו אני אינני
כל העצים לבשו ירוק
אני לבשתי ג'ינס וכובע
עכשיו הכל נראה רחוק
רוצה לדעת למה כובע

"שיר סתיו" של אריק לביא ז"ל. נחשב לקלאסיקה ישראלית נצחית,
אבל נופתע לגלות שהוא נולד כמעין בדיחה של הסופר, המחזאי והמשורר
עמוס קינן ז"ל,

גלגולו של השיר לוקח אותנו אל אפריל 1964. אז לפני 61 שנה,
פרסם העיתונאי אורי אבנרי בעיתון "אתגר" מאמר עוקצני
המבקר את המחזאי והמשורר עמוס קינן, בשל התבטאויותיו נגד הכפייה הדתית. וכותרתו הייתה "תשובה לעמוס קהלת - או הרהורי אנטי כפירה".
עמוס קינן בתגובה עקץ את אבנרי בדרך ייחודית משלו - שיר. וכתב טקסט שזכה לימים לכותרת "שיר סתיו", והוא נפתח במשפט "כל הנחלים הולכים לים", מילים הלקוחות מפרק א' במגילת קהלת.
השיר שכב במגירתו של קינן עד שנת 1970,

גם המנגינה של השיר עברה כמה גלגולים, בשנת 1970, ביקש אריק לביא מעמוס קינן, שיר בשביל התוכנית "שלכם לשעה קלה" ששודרה בקול ישראל. קינן שלף מהמגירה את הטקסט של "שיר סתיו". ומסר אותו למלחין יוחנן
זראי, והוא הלחין את השיר כבלדה שקטה עם עיבוד ג'אזי קל,
אריק לביא ביצע אותו במופע החי לרדיו. אבל השיר לא התרומם יותר מדי,
שנה חלפה, וב- 1971, אריק לביא בן ה־45 ניסה להמציא את עצמו מחדש,
כדי להתחבר לדור הצעיר. בהחלטה אמיצה הוא לא ויתר על השיר של עמוס קינן, וביקש מהמוזיקאי דוד קריבושי , לעשות לו עיבוד בסגנון רוק עכשווי,

התוצאה הייתה אחד משירי הרוק הגדולים של הסבנטיז, עם סולו גיטרה מיתולוגי של יצחק קלפטר ז"ל. באחת מעבודותיו הראשונות.
הנגינה הפסיכדלית של קלפטר לאורך השיר החד פעמי הזה נתנה לו
בעיטת יעף קדימה, מצד אחד אריק לביא, שהיה שייך לדור הישן,
זה ששר על שיר ההד, הקטר והסלע האדום שמעבר לגבול. ומהצד השני
יצחק קלפטר, אז גיטריסט צעיר עם עבר בלהקות הקצב של רחוב המסגר
בתל אביב. כשהשניים האלו נפגשו כאן בשיר המופלא הזה ,
אז הבדיחה הפרטית של עמוס קינן על מאמרו של אבנרי הופכת ללהיט.
השיר הוקלט ביוני 1971. ולאחר מכן נכלל בתקליטו המצליח של לביא
"שיר הוא לא רק מילים" משנת 1974,

אבל הפתעה נוספת לגבי השיר וגלגולו התגלה לנו רק לפני שנתיים.
מתברר שהסיפור של "שיר סתיו" התחיל כמה שנים לפני שאריק לביא הקליט אותו. מתישהו באמצע שנות ה–60, נמצאה גרסה מוקדמת של הטקסט
של עמוס קינן, בלחן וביצוע של שמוליק קראוס ז"ל. שנקראה אז "כל הנחלים".
משפטי הפתיחה של השיר כבר שם, וגם "אני לבשתי ג'ינס וכובע", אבל אין עדיין "אני עכשיו מצב קיים ואת היסטוריה מתמשכת".

הלחן של קראוס, בסיסי מאוד, משפט מוזיקלי פשוט שחוזר על עצמו שוב ושוב. קראוס הקליט סקיצה ביתית של "כל הנחלים" אבל הוא לא הוקלט מעולם
בצורה מסודרת והסקיצה נשכחה. כעשור אחרי פטירתו של שמוליק קראוס ז"ל. היא נמצאה על ידי משפחת קראוס והועברה אל רונה קינן בתו של המשורר עמוס קינן ז"ל. השיר בגרסתו של קראוס, יצאה לקראת סוף שנת העשור לפטירתו ב- 2023.

21 שנים חלפו מאז הלך לעולמו אריק לביא ז"ל,
האיש שבקולו ליווה את המדינה מימיה הראשונים.
לביא, הצליח לכבוש את לב הקהל הישראלי עם התיאטרליות שכה אפיינה אותו. ונמנה עם הזמרים המשפיעים, הייחודיים והבולטים ביותר שידעה ישראל, וחתום על עשרות להיטי ענק אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מהפסקול של חיינו. אריק לביא ז"ל. נפטר ב-29 ביוני 2004, בגיל 77, מסיבוכים של מחלת לב,
יהי זכרו ברוך,

בתגובה הראשונה תוכלו להאזין לפודקאסט שהקלטנו לפני שנה.
בדרכי שלי - מצדיעים לאחד מגדולי המבצעים שידעה המדינה: אריק לביא ז"ל. עם מיטב שיריו היפים ושיחה טלפונית עם רעייתו שושיק שני.
Dany Edelson

******************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית

בהכנת הפוסט נעזרנו בכתבתו של דודי פטימר בעיתון מעריב שהפרסמה
לפני שנה במלאת 20 שנה לפטירתו של אריק לביא ז"ל.
צילום: ראובן קסטרו

27/06/2025

גם כשהיא חשבה לא מצאה תשובה
בדרך הקשה שלה זה כל כך פשוט
ללכת לאיבוד כשבוכים בלילה
רק בחום של הידיים
בלי מילים אפתור לך את הסוד

אם את לא לבד
אז זה כואב פחות
אגלה לך את הסוד
שלעולם בעצם אין גבולות
בתוכי שומר לך סוד
ולבסוף את עוד תראי לראות
איך נפתר פתאום הסוד
כשמש הגדולה
סוד האהבה שלך

התעייפה מזמן לכעוס על העולם
כל יום בכתה תמיד עזבו אותה
רוצה שתאמין
שרק אני מבין מה עובר עליה
רק בחום של הידיים
בלי מילים אפתור לה את הסוד

אם את לא לבד
אז זה כואב פחות
אגלה לך את הסוד
שלעולם בעצם אין גבולות
בתוכי שומר לך סוד
ולבסוף את עוד תראי לראות
איך נפתר פתאום הסוד
כשמש הגדולה
סוד האהבה שלך

שנה חלפה מאז נפרדנו בעצב עמוק מחיים כהן ז"ל. המוכר לנו בשם הבמה
אדם.

בתחילת דרכו המוזיקלית באמצע שנות ה 80, נעשה ניסיון להפוך את חיים כהן לכוכב בינלאומי, כשהכיוון הוא צרפת. האמרגן שלמה צח גילה אותו
ב־1985. כאשר השתתף כרקדן וכזמר ליווי של יזהר כהן באירוויזיון בשוודיה, עם "עולה עולה". במהלך נסיעה באוטובוס של המשלחת הישראלית חיים כהן שר להנאתו וצד את אוזנו של שלמה צח, שהחליט לקחת אותו תחת חסותו.
הוא אימץ את שם הבמה "כריס לייף" והקליט שלושה שירים באנגלית,
בהם "No More Light", שהפך בהמשך ל"אין מוצא". אבל היוזמה נכשלה,

חיים כהן חזר ארצה. והפך ל"אדם". באפריל 1987 יצא לאור דרך הד ארצי אלבום הבכורה שלו "סוד". יזהר אשדות ובת זוגו אלונה קמחי הופקדו על הפקת אלבום הבכורה שלו. אלונה קמחי כתבה שמונה שירים באלבום כולל
שיר הנושא, ושבעה הולחנו והופקו מוזיקלית על ידי אשדות.
עם צאתו האלבום הראשון התקבל באהבה רבה אצל הקהל, שירי האלבום
"אין מוצא" (מילים של יואב גינאי), "סוד", "נוסע רחוק" ו"הכרזת מלחמה"
הפכו ללהיטי ענק שחרשו את הרדיו וזיכה את אדם בתואר זמר השנה 1987.
והפכו אותו לכוכב נוער. ואליל נערות בזכות קול מחוספס, ומראה מצודד.
מאלמוניות מוחלטת הזמר אדם הפך למטאור בשמי המוזיקה הישראלית.

אדם לא נשאר כוכב פופ לנצח, אבל "סוד" היה ונשאר אחד מהמנוני הפופ הגדולים ביותר במוזיקה הישראלית לדורותיה. השיר הגיע למקום השלישי במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל בשנת תשמ"ז

חיים כהן ז"ל. (אדם) נפטר ב־27 ביוני 2024, בגיל 64, לאחר מאבק במחלת הסרטן, והותיר אחריו לבבות שבורים. קולו ושיריו הייחודים ימשיך ללוות
דורות שלמים, ותישאר איתנו לעד. יהי זכרו ברוך.

Dany Edelson שדרן רדיו
אדם - העמוד הרשמי - Adam

*********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית.

בהכנת הפוסט נעזרנו בכתבה מעיתון מעריב של חוקר המוזיקה דודי פטימר
על האלבום 'סוד' משנת 2016
צילום: ניקול דה קסטרו יח"צ

26/06/2025

עָצוּב לָמוּת בְּאֶמְצַע הַתַּמּוּז
דִגְלֵי-הַקַּיִץ נִשָּׂאִים אֶל עָל
בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן תּוֹר הוֹמֶה וְלֹא יֶחְדַּל
עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפַל

עָצוּב לָמוּת בְּאֶמְצַע הַתַּמּוּז
דַּוְקָא כְּשֶׁהָאֲפַרְסְקִים בְּשֶׁפַע
וְכָל הַפְּרִי דַּוְקָא צוֹחֵק בַּסַּל
וְעַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפַל

עָצוּב לָמוּת בְּאֶמְצַע הַתַּמּוּז
אֲבָל בְּאֶמְצַע הַתַּמוּז אָמוּת
אֶל בֻּסְתְּנֵי-הַפְּרִי שֶׁהִתְיַתְּמוּ
הֵידָד אַחַר הֵידָד נָפֹל יִפֹּל
וְעַל קֵיצֵך - וְעַל קְצִירֵךְ - וְעַל הַכֹּל -
עָצוּב לָמוּת בְּאֶמְצַע הַתַּמּוּז.

אנחנו לקראת תחילתו של חודש תמוז, ונזכרים בשיר העצוב, היפה והנפלא, "עצוב למות באמצע התמוז", שכתבה נעמי שמר ז"ל. שהיום אנו מציינים 21 שנה ללכתה. ובאופן נבואי, נפטרה בחודש תמוז.

את "עצוב למות באמצע התמוז", כתבה המשוררת על עצמה,
לפני ניתוח שהייתה צריכה לעבור בשנת 1979,
בראיון רדיו בקול ישראל ,לרבקה מיכאלי:, משנת 1991,
סיפרה נעמי שמר על השיר:
"הייתי צריכה לעבור איזה ניתוח, וניתוחים היו לי הרבה בחיים כל מיני, ותמיד אני חושבת שאני אמות בניתוח ואני לא אקום מהנרקוזה כי אני פחדנית, את יודעת. הניתוח היה באמצע התמוז שהוא גם יום הולדתי. זה היה אז בשביל נורית גלרון, וכתבתי בשבילה את "עצוב למות באמצע התמוז" והשענתי את זה על פסוק מקסים, פסוק מאוד תמוה, מאוד לא מובן 'כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל'. יש על זה המון פירושים אבל גם בלי פירושים הוא עושה את העבודה,
ויצא שיר ליום הזיכרון לכל אלו שבאמת מתו באמצע התמוז, ולא רק פחדו מהנרקוזה. גם כן שייך לביוגרפיה של שיר".

הפסוק אליו התכוונה המשוררת הופיע בספר ישעיהו פרק ט"ז, פסוק ט':
"עַל כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר גֶּפֶן שִׂבְמָה אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל."

המנגינה שחיברה שמר ל "אמצע התמוז" , בנוי מחלק אחד וללא פזמון,
כאשר כל בית נפתח בשורה: "עָצוּב לָמוּת בְּאֶמְצַע הַתַּמּוּז",
אך מתברר שבטיוטה הראשונה של השיר התכוונה נעמי שמר לפתוח כל בית במילה אחרת: הבית הראשון נפתח במשפט "קשה למות באמצע התמוז",
הבית השני נפתח במשפט "עצוב למות באמצע התמוז" והבית השלישי
נפתח ב"עכשיו מוטב למות או דוקא עכשיו כדאי למות".
בסופו של דבר מה שהכריע על פי הערכתה של ד"ר גילה פלאם,
מוזיקולוגית ומנהלת מחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית,
לשינוי הטקסט הוא הלחן שהצריך לחזור על אותו המשפט
כדי ליצור מעין פזמון חוזר ואחידות בשיר.

'עצוב למות באמצע התמוז'. הוקלט ובוצע ע"י נורית גלרון לאלבומה
'סימפטיה', שראה אור בשנת 1979,
ושמר שילבה בטקסט הנפלא הזה כמעט את כל מקורות השראתה שלה:
הטבע הארץ ישראלי, עבודת השדה, התנ"ך, והשירה העברית, אבל גם הרהורי המוות שטרדו את מנוחתה אז, השתקפו בשיר הזה. בזמן כתיבת השיר
נעמי שמר שרדה את הניתוח ויצאה ממנו בחיים, אך מבלי דעת.
היא ניבאה בטקסט הזה גם את חודש מותה כעבור 25 שנה,

נעמי שמר נולדה בי"ז בתמוז תר"ץ (13 ביולי 1930) ונפטרה ממחלת הסרטן בז' בתמוז תשע"ד (26 ביוני 2004). ממש מספר ימים לפני המועד המצויין "אמצע התמוז" בשירה המפורסם.

21 שנים חלפו מאז הלכה לעולמה כלת פרס ישראל לזמר העברי,
המשוררת, המלחינה והפזמונאית האהובה נעמי שמר ז"ל. שהייתה אחת מהיוצרות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.
שיריה שזורים בסיפורה של הארץ שלנו, בשירתה היא הצליחה לגעת בנפשו
של כל אחת ואחד מאיתנו, והותירה בשיריה סימני דרך בחיי המדינה.

נעמי שמר ז"ל, כבר לא איתנו, אבל השירים שלה חיים, נשמעים ואהובים על כולנו, בזכות הכתיבה המדהימה והמיוחדת שלה. והמנגינות שיצרה להם. שירים מרגשים שמרטיטים את הנשמה, וחקוקים עמוק בפסקול הישראלי.
יהי זכרה ברוך.

בתגובה הראשונה תוכלו להאזין לפודקאסט שלנו עם מיטב שיריה היפים שהוקלטה לפני שנה במלאת עשרים שנה ללכתה של נעמי שמר ז"ל
Dany Edelson שדרן רדיו

*****************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית

בהכנת הפוסט נעזרנו במאמר של ד"ר גילה פלאם, בבלוג הספרנים של
הספרייה הלאומית על השיר משנת 2018.
צילום: יעל רוזן

22/06/2025

אם כבד לבבכם כעופרת
אם אבלה בגופכם הנשמה
האזינו לשיר התוצרת
שאבו מתוכו נחמה

זה הדור דור ימות המשיח,
מנמנם ולקום מאחר.
הוא זקוק לנביא ומוכיח
ולפחות - לשעון מעורר

לעורר אהבה וכבוד וחיבה וקנאה
לתוצרת הארץ
לחלב, לחצץ, לעוגות, לריבה,
לגבינה מתוצרת הארץ
אם רצית מתוק מסוכר לכבוד חג
לך לבחור מתוצרת הארץ
אם תרצה מר ממוות לטעום, אל תדאג
יש מרור מתוצרת הארץ
יש מכל הזמנים, יש מכל המינים
הב כוחות לתוצרת הארץ
אך שומעים יהודים ואינם מבינים
יש מוחות מתוצרת הארץ

אין אחדות באומה הנולדת
אין שרשרת ידיים אחת
אין כתף, אין חזית מאוחדת
אבל יש, אבל יש לא מעט
אבל יש כתפיות, חזיות, ידיות מפליאות
מתוצרת הארץ
וישנו גן חיות ובגן החיות
אריות מתוצרת הארץ

בסדרים ונימוס אל תשאל לפטנט
זה תמיד מתוצרת הארץ
ובתולות בת ציון מדברות באקצנט גרמנית
מתוצרת הארץ
ושנתיים וחצי אוכלת האש בשדות מתוצרת הארץ
ואנגלי השלטון, אך גם הוא משתמש
בשיטות מתוצרת הארץ

השיר "תוצרת הארץ" נכתב ע"י המשורר נתן אלתרמן עבור תיאטרון "המטאטא" בשנת 1938 לתוכנית "חוזרים בתשובה",

בשנת 1938, בשיאו של המרד הערבי בארץ ישראל תחת המנדט הבריטי , וברקע התחזקות השלטון הנאצי בגרמניה, כתב נתן אלתרמן את שירו
"תוצרת הארץ". אלתרמן כתב בהומור עוקצני שלא מתעלם מעגמומיות המצב. שיר עידוד וקריאת התעוררות ליושבי יהודי הארץ.
מילות הפתיחה של השיר מייצגות את מצב הרוח הקודר בקרב היישוב בארץ ישראל, השרוי זה שנתיים תחת מתקפת טרור קשה. לכן, "אם כבד לבבכם כעופרת, אם אבלה בגופכם הנשמה". המשורר רוצה לנחם את העם,
מחפש מהיכן הוא יוכל לשאוב נחמה, ומוצא ששיר מתוצרת הארץ הוא
יהיה מקור הנחמה.

אלתרמן כתב את השיר על רקע מאורעות תרצ"ו – תרצ"ח (1936 – 1938) המרד הערבי הגדול, והעלייה החמישית. ומביא ביטוי בשיר למצב בארץ
בכמה מישורים:
הראשון הוא הפיתוח הכלכלי שבא בעקבות העלייה החמישית (עלית הייקים), שהגיעה לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה שהביאה לארץ הון,
יזמות וגם ידע טכני וניהולי. בעקבות עלייה זאת חל בארץ ישראל תהליך
פיתוח כלכלי מואץ, הקמת מפעלי תעשייה ומלאכה וכו'.
היישוב היהודי הגיע בשנים אלה לראשונה לייצור 50% מהתוצרת המקומית למרות שהיווה רק כ 30% מהאוכלוסייה.
הביטי השני בשיר התייחס לעליית הייקים אפשר למצוא, בין השאר,
בשורות הבאות: "ובתולות בת ציון מדברות באקצנט גרמנית מתוצרת הארץ".

המישור השני שבא לידי ביטוי הוא הצד הביטחוני, שהיה משברי,
בשנה שבה פורסם השיר (1938) הגיע המרד הערבי הגדול לשיאו – שריפת שדות, רציחות ופרעות הפכו מעשים נפוצים. אלתרמן מתייחס לכך בשורות המסיימות: "ושנתיים וחצי בוערת האש בשדות מתוצרת הארץ"
נדמה שאנחנו יכולים מאוד להזדהות עם השורה הזאת עכשיו,

כמו כן לאורך כל השיר מבקש אלתרמן לחוש גאווה, לאהוב את תוצרת הארץ ולקנא בה. המילה "קנאות" פירושה שעל כל אזרח יהודי לרכוש מוצרים מהארץ ובכך לחזק את כלכלת היישוב היהודי. בשיר מזכיר אלתרמן גם את גן החיות
של תל אביב שנפתח בשנה שבה נכתב השיר ואת האריות שבגן:
"וישנו גן חיות ובגן החיות אריות מתוצרת הארץ! "

אך לא הכל טוב בשיר. כי אלתרמן מבכה כבר בשנת 1938,
את בעיית הבעיות שלנו – הפילוג והשסע בתוכנו בעיצומה של המערכה:
"אין אחדות באומה הנולדת, אין שרשרת ידיים אחת, אין כתף, אין חזית מאוחדת" ויוצא כנגד הפירודים והפילוגים הפוליטיים שהיו אז וגם היום,

את "תוצרת הארץ", כתב אלתרמן בספטמבר 1938, עבור הצגת הבכורה
של תיאטרון "המטאטא", שנקראה "חוזרים בתשובה". "המטאטא" היה
תיאטרון עברי סאטירי שפעל בתקופת היישוב העברי טרם קום המדינה ובשנותיה הראשונות של המדינה, "המטאטא" היה במה פוליטית, שביטאה באמצעות מערכונים ופזמונים את רוח הציונות. ואלתרמן היה המשורר הבולט ביותר שעבד עם התיאטרון.

סביר להניח שהיינו שוכחים את שירו של אלתרמן, שהוא שיר הלל לתוצרת הארץ. אילולא הוציא אריק איינשטיין ז"ל, מהנפטלין את השיר זה קרה
בשנת -1985. באלבומו ששמו "תוצרת הארץ", יחד עם שם טוב לוי שהלחין
את רוב שירי האלבום, שמורכב ברובו משירים שכתב אלתרמן. באותה השנה הפיקו בערוץ הראשון תכנית טלוויזיה. המלווה את שירי האלבום ובה השתתפו איינשטיין, לוי, חלק מצוות הנגנים ומוני מושונוב. שם טוב לוי היטיב לפתוח את השיר במנגינה נוגה, המתאימה לפתיחה על הלב הכבד כעופרת, והחל בשעון המעורר הוא עובר ללחן קצבי מאוד.

בהקדמה לשיר, אריק איינשטיין, פותח במבטא פולני במחווה לעליות הראשונות מפולין שעל דור זה מבוסס השיר.במילים: "נו באמת שם טוב, אני ביקשתי סול מז'ור ואתה נותן לי פה מז'ור, מה זה?!" במבטא הזה הוא שר את בית
הפתיחה של השיר. כאשר במהלך השיר איינשטיין חורג מהטקסט המקורי
של אלתרמן ומשלב קריאות של תגרן בשוק: "רק היום! לא לשים בסל בטעות רבותיי!… של מי התיק הזה?" וכו'. וכאשר הוא שר על בתולות בת ציון היקיות, הוא שר זאת במבטא יקי כבד. וכמובן הקריאה: "כחול לבן, רבותיי!" .

"תוצרת הארץ", שיר שהוא כל כולו מחווה וגאווה לתוצרת הישראלית המקומית. ועכשיו במצב הנוכחי שלנו, כשהלב שלנו כבד. אז למה לא לשאוב ממנו קצת נחמה.
Dany Edelson שדרן רדיו.

**********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית.

בהכנת הפוסט נעזרנו במאמר על השיר מאת אורי הייטנר. ובפרשנות באתר
של נתן אלתרמן
צילום: זיו קורן

19/06/2025

הַיָּמִים שֶׁעוֹד נָכוֹנוּ לָנוּ
שֶׁיִּהְיוּ נְכוֹנִים, שֶׁיִּהְיוּ רְכוּנִים
שֶׁיִּהְיוּ מֵעָלֵינוּ כְּמוֹ כַּפּוֹת תְּמָרִים.

וַאֲנַחְנוּ שְׁנֵי הַמִּינִים, נְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם,
וּבֵין כַּפּוֹת יָדֵינוּ
יִדְרְיכוּ קַשְׁתָּם כּוֹכָבִים רְחוֹקִים
לְהַבִּיט בָּנוּ מִתּוֹךְ הַלֵּילוֹת,
וְלֹא נֵבוֹשׁ לִהְיוֹת מוּאָרִים
בַּיָּמִים. בַּיָּמִים.

הַיָּמִים שֶׁעוֹד נָכוֹנוּ לָנוּ
שֶׁיִּהְיוּ נְכוֹנִים, שֶׁיִּהְיוּ רְכוּנִים
שֶׁיִּהְיוּ מֵעָלֵינוּ כְּמוֹ כַּפּוֹת תְּמָרִים.

וְהָאֲפֵלָה תָבִיא תְּבוּנָה אֶל
לֵילֹותֵינוּ,
וְעַיִן תִּהְיֶה בָּנוּ
זָבַת דְּמָעוֹת רַכּוֹת
שֶׁל דְּבַשׁ-בְּחָלָב,
וְשִּׁבְעָה מִינִים, פִּי שִׁבְעָה מוֹנִים
בְּבַגְרוּתוֹ יַבְשִׁיל לִבֵּנוּ.

הַיָּמִים שֶׁעוֹד נָכוֹנוּ לָנוּ
שֶׁיִּהְיוּ נְכוֹנִים, שֶׁיִּהְיוּ רְכוּנִים
שֶׁיִּהְיוּ מֵעָלֵינוּ כְּמוֹ כַּפּוֹת תְּמָרִים.

השיר שכתבה לנו עדית פאנק ז"ל. שפתחה את קריירת הפזמונאות שלה.
עם גדול להיטיה, "הימים שעוד נכונו לנו", שהלחין ושר חנן יובל. נוסך בנו
תקווה, אופטימיות, ונחמה בימים המאתגרים והמדכדכים שאנו עוברים כעת.

השיר נכתב לצמד הדודאים שהקליטו אותו ב-1981 לתוכנית רדיו שהם השתתפו בו ב "קול ישראל" . וכעבור שנתיים כללו אותו באלבומם "עכשו"
גם מלחין השיר חנן יובל הקליט את השיר ביחד עם דודו אלהרר במופע 'הקוסקוס והסרפן'. וגם ביצע גרסת סולו שלו.

סוד הצלחתו של השיר היא האווירה האופטימית שעדית פאנק ז"ל דעה לשלב
בתוך השיר, שמסב לנו קצת עידוד ונחמה בימים טרופים אלו.
וזאת בדיוק מקומה של התרבות והמוזיקה הישראלית , לעשות את החיים
שלנו כאן נעימים י ואופטימיים יותר.

מוזמנות ומוזמנים לשרשר לנו בתגובות שירי עידוד ונחמה
על טהרת השפה העברית שעושים לכם טוב על הלב בימים אלו

הכי חשוב תהיו שמורים ותהיו מוגנים אנחנו נעבור את זה ביחד.
Dany Edelson שדרן רדיו.

***********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית

צילום חנן יובל: יוסי חורי

15/06/2025

יֶלֶד מִזְדַּקֵּן
יֶלֶד מִתְקַלְקֵל
לוֹמֵד אֶת הַפְּרֶנְצִיפּ
רַק אַחֲרֵי שֶׁהוּא נוֹפֵל.

קַמְתָּ וְהָלַכְתָּ לְתֵל אָבִיב בַּבֹּקֶר,
רָאִיתָ אֲנָשִׁים שֶׁעוֹלִים כָּל כָּךְ בְּיֹקֶר.
מָה הַמְּחִיר שֶׁל יֶלֶד מְלֻמָּד,
שֶׁלֹּא רוֹצֶה לִחְיוֹת וּמַרְגִּישׁ כְּמוֹ אַף אֶחָד.

יֶלֶד מִזְדַּקֵּן
יֶלֶד דִּיפְּלוֹמָט
מְדַבֵּר הַרְבֵּה
בִּשְׁבִילֵנוּ זֶה מְעַט.
גָּר לוֹ בַּמִּטָּה
מַדְלִיק תַּנּוּר חִמּוּם
כַּמָּה זֶה מוּזָר,
כְּשֶׁחַיִּים מִשִּׁעֲמוּם.

אִמָּא יְקָרָה,
יֶלֶד מִזְדַּקֵּן,
זֶה עָצוּב הַרְבֵּה,
כְּשֶׁמַּלְוִים לָךְ אֶת הַבֵּן.

קְחִי אוֹתִי בַּצַּד,
דַּבְּרִי אִתִּי לְבַד,
אֲנִי רוֹצֶה לִבְנוֹת
קֻבִּיּוֹת עַל הַמַּרְבָד.
אִמָּא מִסְכֵּנָה.
יֶלֶד מִזְדַּקֵּן.

השיר "ילד מזדקן" הוא שיר מכווץ לב ונפש. והוא בלט מבחינת הטקסט שהיה חריג ושונה משאר להיטי האלבום המצליח של להקת 'כוורת' "סיפורי פוגי". והוא בא לעולם בזכות אלון אולארצ'יק, שאנו מציינים את יום הולדתו ה 75,

שנת 1973, לא תהיה זכורה כשנה טובה במיוחד עבור מדינת ישראל.
מלחמת יום הכיפורים שהתרחשה באוקטובר ניפצה את האופוריה ואשליית החוסן הלאומי ששלטה במדינה אחרי מלחמת ששת הימים. כמו אז גם היום הלך הרוח הלאומי היה בשפל. אך נקודת האור המשמעותית שבלטה באותה שנה בשמי המוזיקה הישראלית. היה הרכב חדש צעיר ורענן
שהצליחה להעלות לנו את המורל עם שירים שיקסימו ויסחפו את הישראלים
גם שנים רבות לאחר מכן, להקת "כוורת" הוציאה את אלבום הבכורה שלה "סיפורי פוגי", והפכו מאז להרכב הישראלי האהוב והמצליח ביותר.

סיפורו של "ילד מזדקן", התחיל בכלל כעוד שיר הומריסטי שהופיע לראשונה במסגרת ב"פינות פוגי" של דני סנדרסון, מאיר פניגשטיין, אלון אולארצ'יק וגידי גוב ששודרו בתוכנית "ממנו אלייך" של דורי בן זאב בגלי צה"ל.
ובאחד החזרות של ההרכב שעוד טרם התגבש ללהקה שלמה, השמיע סנדרסון מנגינה חדשה עם מילים שחיבר וזה הלך ככה:
"פוגי מתחשמל
פוגי מקבל
כל מיני אלקטרוואטים בגופו
יום אחד מגיע פוגי הביתה
ובדלת מחכה לו דודה לייקה
פוגי תכנס
תשתה קפה נמס
"לא תודה" אומר
"אני קצת ממהר".

שהחלו חברי 'כוורת' לגבש חומרים לאלבומם הראשון, סנדרסון הרגיש . שלמנגינה של "פוגי מתחשמל" מגיע מילים קצת יותר רציניות ושאל מי
מתנדב לכתוב לו מילים אחרות ואולארצ'יק קפץ על המציאה.

בפודקאסט שיר אחד של תאגיד השידור הציבורי שיתף אלון אולארצ'יק את הסיפור מאחורי השיר:
"הייתי אז בן 23, בן יחיד גרתי עם ההורים בבת ים. ות"א היה בשבילי כמו ניו יורק. היה לי חשוב לכל אורך השיר שהוא יהיה גם קצת מצחיק עם דאחקות שיתאים לרוח הלהקה. החיים שלי אז לא היו דומים או זהים לתוכן של הטקסט. אבל כן היה לי חשוב לכתוב מנקודת מבט של גבר בן 23 שהחיים עוד לפני
ולא כ"כ ידעתי מה אני רוצה לעשות עם עצמי. בסופו של דבר כתבתי שיר לא ממש מצחיק. אבל מתובל בכל מיני דאחקות."

בראיון לעיתונאי רז שכניק בעיתון ידיעות אחרונות משנת 2021
הוסיף אלון אולארצ'יק על השיר:
הלכתי הביתה וכתבתי בלילה את הטקסט. כתיבה היא כמו מקפצה,
אתה מגיע לקרש ואז אתה עף באוויר וממציא עוד דברים. המילים הן גם עליי, הזיכרון של הדיכאון של גיל ההתבגרות, אחר כך הצבא, השחרור,
מתחילים החיים ואז מה, מה אתה הולך לעשות? לא היה ברור אז אם תהיה כוורת. רק התחלנו חזרות למרות שתהליך החיבור שלנו התחיל כבר בלהקת הנח"ל, השורה "זה עצוב הרבה שמלווים לך את הבן" לא דיברה על שכול
אלא על החיים שלוקחים את הבן מהאמא, הוא עוזב, הולך לגור בתל־אביב בדירת רווקים. כשחזרתי למחרת עם הטקסט לכוורת, הייתה הרגשה שזה לא בדיוק אנחנו. אבל בסוף השיר נשאר כי החליטו שהוא שווה ושכוורת צריכה גם בלדה, כי כמעט כל השירים היו קצביים. היום אני מבין שיש לשיר הזה כל מיני משמעויות שאנשים עברו חיים שלמים עם השיר הזה, אז קראתי לו ילד מזדקן, למעשה זה ילד מתבגר".

היוצר, המוזיקאי והזמר אלון אולארצ'יק מציין את יום הולדתו ה 75.
מאחוריו רזומה מרשים של שירים מצליחים שמנגנים לנו על מיתרי הלב,
ומלווים את הפסקול הישראלי. נאחל לו המון מזל טוב. בריאות ואושר והמשך עשייה מוזיקלית מהנה.

אנחנו בימים קשים ומאתגרים. נעבור אותם ביחד ונתפלל לימים שקטים וטובים.
Dany Edelson שדרן רדיו.

*********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית.

צילום: אילן בשור

אתם זוכרים את השירים

10/07/2025

06/07/2025

05/07/2025

30/06/2025

27/06/2025

26/06/2025

22/06/2025

19/06/2025

15/06/2025

Address

Telephone

Website

Alerts

Contact The Business

Shortcuts

Share

Category

אתם זוכרים את השירים