אתם זוכרים את השירים

אתם זוכרים את השירים קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית
(1)

שׁוֹשַׁנַּת פְּלָאִים בְּרוּכַת-אֵלפּוֹרַחַת לְאִישׁ וָאִישׁ.יֵשׁ כָּל שְׁנוֹת-חַיָּיו דּוֹרֵשׁ לָהּ,יֵשׁ מוֹצֵא אוֹתָהּ...
27/10/2025

שׁוֹשַׁנַּת פְּלָאִים בְּרוּכַת-אֵל
פּוֹרַחַת לְאִישׁ וָאִישׁ.
יֵשׁ כָּל שְׁנוֹת-חַיָּיו דּוֹרֵשׁ לָהּ,
יֵשׁ מוֹצֵא אוֹתָהּ חִישׁ.

וּבְדַרְכֵי חַיִּים, נֵתַע בָּם
עַד אִם יוֹמֵנוּ רַד,
כָּל פֶּרַח נִפְגֹּשׁ נִשְׁאֲלָה:
"הַאַתְּ שׁוֹשַׁנְתִּי? אַתְּ?" –

וְיֵשׁ עֶרֶב-חֹרֶף נוּגֶה בָּא,
וְאָבְלוּ שַׁדְמוֹת-בָּר,
תִּתְבּוֹנֵן, תַּבְחִין דַּרְכְּךָ –
שׁוֹשַׁנְתְּךָ נִקְטְפָה כְּבָר.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁנִּמְצְאָה לוֹ,
וּבְשַׁעְתּוֹ קָטַף זוּ;
וְאוֹי לוֹ לָאִישׁ לֹא הִכִּיר בָּהּ
בְּדַרְכֵי חַיָּיו הוּא.

טוֹב לוֹ לוּ כָּבָה נֵרוֹ בּוֹ,
וּכְנֶפֶל יָרַד בּוֹר:
הֵן דּוֹמֶה הוּא לְעִוֵּר זֶה,
שֶׁחָשַׁךְ בַּעֲדוֹ אוֹר.

וְיֵשׁ עֶרֶב-חֹרֶף נוּגֶה בָּא,
וְאָבְלוּ שַׁדְמוֹת-בָּר,
תִּתְבּוֹנֵן, תַּבְחִין דַּרְכְּךָ –
שׁוֹשַׁנְתְּךָ נִקְטְפָה כְּבָר.

הזמר והיוצר יוני נמרי ז"ל. הלך לעולמו בגיל 74. לזכרו נספר כאן את סיפורו
של השיר שביצע והפך ללהיט נצחי "שושנת פלאים".

צביקה פיק ז"ל הלחין מילים של המשורר שאול טשרניחובסקי בעקבות הזמנה שקיבל מגלי-צה"ל להשתתף בערב 'שירי משוררים',

את השיר "שושנת פלאים ברוכת אל" פרסם המשורר שאול טשרניחובסקי לראשונה סמוך מאד למועד כתיבתו, זה היה בסתיו תחילת תרע"ב, (נובמבר 1911). בעיתון "השילוח" עיתון שהיה יוקרתי אותו יסד אחד העם באמצע המאה ה-19 באודיסה, והחל מ-1903 היה יוסף קלוזנר, ידידו של טשרניחובסקי, עורכו הראשי. ובתחתית דפו של השיר שפורסם בשנת 1911 חתום "1911 פינלאנד Metsola". מסתבר שהמשורר כתב את שירו בזמן חופשה שלקח לבדו בפינלנד.

באפריל 1973 התקיים "ערב שירי משוררים". של גלי צה"ל. לקראתו פנו לכמה מלחינים והציעו להם להלחין משירי משוררים מוכרים. צביקה פיק קיבל את שירו של שאול טשרניחובסקי "שושנת פלאים ברוכת אל". אך למרות שהזמינה את השיר, גלי צה"ל דחתה את השתתפותו של צביקה פיק באירוע בטענה שהלחן אינו טוב מספיק. אבל שיר טוב תמיד שורד. ויום אחד כאשר צביקה פיק יושב באולפן הקלטות ברחוב הירקון ומנגן על הפסנתר את השיר. עובר לידו זמר צעיר שזה עתה השתחרר מלהקה צבאית. היה זה יוני נמרי . הוא שמע את צביקה פיק מנגן משהו, התענין מה זה השיר הזה, "תרצה לשיר אותו?" אמר לו פיק ויוני נמרי ענה מיד, כן! והקליט את השיר שהפך מיד ללהיט ועשה מה שטשרניחובסקי כתב עליו קטף את השושנה שלו עם השיר הזה.
צביקה פיק הקליט ושר את השיר בעצמו לאחר פרסום השיר של יוני נמרי.

השיר הזה פתח ליוני נמרי דלתות ענק. הוא נעשה כוכב כאן בארץ, והחל לפתח קריירה בינלאומית. אבל ב-1981 נקטעה הקריירה המזהירה שלו בתאונת דרכים נוראה בה איבד את אשתו ובנו ובעצמו נפצע קשה מאד. נמרי חזר לארץ והחל בשיקום ארוך, ואז, במקביל לטיפולים, החל ללמוד רפואה. ומאז שנות ה-90 הוא רופא מומחה בטיפול בנפגעי עמוד שדרה. והחל לעבוד עם נכי צה"ל.

יוני נמרי ז"ל. שירת כזמר בצוות הווי פיקוד ההדרכה, ובשנת 1972 ביצע בתוכנית "שמח בלב" את השיר "כל מה שרציתי". בהמשך הקליט את "הכניסיני תחת כנפך" בלחנה של נורית הירש,

הזמר יוני נמרי ז"ל הלך לעולמו בגיל 74. נמרי "החליט להיפרד מהבלי העולם הזה, בחיוך צידי, עטוף באהוביו הקרובים ביותר", כך נכתב ברשתות החברתיות בהודעה על מותו שהוציאה משפחתו.
קהילת אתם זוכרים את השירים משתתפת בצער המשפחה והחברים.
יהי זכרו ברוך.

צילום: קוקו

גַּם אֲנִי נוֹלַדְתִּי בָּאָרֶץ הַזֹּאתוְהָלַכְתִּי לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּגַּם אָבִי חָלַם עַל הָאָרֶץ הַזֹּאתהַרְבֵּ...
17/10/2025

גַּם אֲנִי נוֹלַדְתִּי בָּאָרֶץ הַזֹּאת
וְהָלַכְתִּי לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ
גַּם אָבִי חָלַם עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת
הַרְבֵּה שָׁנִים לִפְנֵי שֶׁהוּא בָּא
גַּם אֲנִי נִגַּנְתִּי בָּאָרֶץ הַזֹּאת
שִׁירִים שֶׁנָּבְטוּ מֵאַדְמָתָהּ
גַּם אֲנִי הֵגַנְתִּי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת
אִם הִסְכַּמְתִּי אוֹ לֹא הָלַכְתִּי אִתָּהּ

אַךְ יֵשׁ כַּאֵלֶּה שֶׁלּוֹקְחִים
מוֹנוֹפּוֹל עַל הַחֲכָמָה
הֵם יוֹדְעִים יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנִּי
הֵם יוֹדְעִים יוֹתֵר טוֹב מִמֵּךְ
מָה טוֹב בִּשְׁבִילִי מָה טוֹב בִּשְׁבִילְךָ

גַּם אֲנִי לָמַדְתִּי בָּאָרֶץ הַזֹּאת
אַהֲבַת מוֹלֶדֶת אַהֲבָה תָּמַהּ
גַּם אֲנִי אִבַּדְתִּי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת
חֲבֵרִים שֶׁהָיוּ לִי נֶחָמָה
גַּם אֲנִי נִגַּנְתִּי בָּאָרֶץ הַזֹּאת
שִׁירִים שֶׁנָּבְטוּ מֵאַדְמָתָהּ
גַּם אֲנִי הֵגַנְתִּי עַל הָאֶרֶץ הַזֹּאת
אִם הִסְכַּמְתִּי אוֹ לֹא הִמְשַׁכְתִּי אִתָּהּ

אַךְ יֵשׁ כַּאֵלֶּה שֶׁלּוֹקְחִים
מוֹנוֹפּוֹל עַל הַחֲכָמָה
הֵם יוֹדְעִים יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנִּי
הֵם יוֹדְעִים יוֹתֵר טוֹב מִמֵּךְ
מָה טוֹב בִּשְׁבִילִי מָה טוֹב בִּשְׁבִילְךָ

21 שנה חלפו מאז הלך לעולמו היוצר והזמר עוזי חיטמן ז"ל.
האיש שהיה קשור בטבורה לארץ היפה שלנו ואהב אותה כ"כ גם כשהייתה לו ביקורת.

עוזי חיטמן ידע לבטא בשיריו את אהבתו למדינת ישראל. ובשנת 1989.
הוא כתב והלחין את השיר המחאתי ־פוליטי ביותר שלו, וכמו נביא ידע אולי
לאן נושבת הרוח בחברה הישראלית. בשיר "בארץ הזאת" שנכלל באלבום הסולו השני של חיטמן “אורח”, זהו שיר אפולוגטי שבו חיטמן יוצא נגד מי שמטילים ספק בפטריוטיות שלו. והוא אינו מוכן לקבל את המונופול שלהם על החוכמה.

עוזי חיטמן מדגיש בשיר זה שהוא לא פחות פטריוט בגלל דעות כאלו ואחרות,,
לא פחות אוהב את הארץ מאלה שמטילים בו ספק. “יש כאלה שלוקחים מונופול על החוכמה, הם יודעים יותר טוב ממני, הם יודעים יותר טוב ממך, מה טוב בשבילי, מה טוב בשבילך”.
גם הוא מטייל בה, גם הוא נלחם עליה, איבד חברים במלחמות. ניגן ושר לה.

עוזי חיטמן ז"ל. היה מאגדות המוזיקה הגדולות בישראל, מוזיקאי בחסד.
מלחין בעל כישרון נדיר, פזמונאי מוכשר וזמר נהדר. בזכות שיריו הנפלאים ודמותו הייחודית הוא זכה באהבת הציבור הישראלי כולו.
הייחוד העיקרי של חיטמן התבטא ביכולת הפנומנאלית שלו להתאים את שיריו למי שניצב מולו – הצליח להפיק מהעט והמחברת שלו לא מעט שירי ילדים,
אבל גם להיטי ענק בזרם הים תיכוני. הצליח לשלב בין מוזיקה חסידית לשירי מחאה, ואת הכול עשה בצורה יוצאת דופן ומעוררת השראה.

היוצר הצנוע והמוכשר הזה, כבש את הלבבות שלנו עם נכסי צאן ברזל לילדים
וקלאסיקות למבוגרים, ולעד נמשיך ונישא את זכרו דרך השירים הרבים שהותיר לנו. יהי זכרו ברוך.

בתגובות תוכלו להאזין לפודקאסט שלנו. . להיזכר ולהתענג על מיטב
השירים היפים והנצחיים של עוזי חיטמן ז"ל. שהוקלטה לפני שנה
במלאת 20 שנה ללכתו. ולהאזין לשיחה מרגשת שקיימנו
עם אלמנתו והאישה שתמיד הייתה לצדו איה חיטמן.
Dany Edelson שדרן רדיו.

************************************
לעוד תכנים על ההיסטוריה המוזיקלית שלנו הצטרפו לקהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית

צילום: קוקו

חזרתם סוף סוף הנה אתם בביתקחו לכם ת'זמן לנשום.זהו זה, נגמר הגיהינום.  עיניים כבויותמסתנוורות בשמשעור חיוור וגוף עייףוהלב...
14/10/2025

חזרתם סוף סוף
הנה אתם בבית
קחו לכם ת'זמן לנשום.
זהו זה, נגמר הגיהינום.

עיניים כבויות
מסתנוורות בשמש
עור חיוור וגוף עייף
והלב – הלב נשאר יחף

אם, אם רק,
ורק אם תרצו
נהיה פה גם מחר
אל תתאמצו
תראו כעת זה לא חשוב
קחו את הזמן להתרגל אלינו שוב

חזתרם סוף סוף
הנה אתם בבית
והכל כאן השתנה
גם אנחנו, גם המדינה

נכיר מחדש
לאט לאט ברגש
כי ברור שגם אתם
לא נשארתם מי שהייתם

אם, אם רק,
ורק אם תרצו
נהיה פה גם מחר
אל תתאמצו
תראו כעת זה לא חשוב
קחו את הזמן להתרגל אלינו שוב

תניחו ת'ראש
על הכתף בשקט
רק חיבוק בלי דיבורים
עוד יבוא הזמן להסברים

חזרתם סוף סוף
כאן מתחילה הדרך
אך מרגע זה לעד -
לעולם לא תצעדו לבד

אם, אם רק,
ורק אם נרצה
אז יחזרו כולם
לא נתרצה
כי אין דבר יותר חשוב
מלחזור ולהיות ביחד שוב.

עבר עלינו רגעים של התרגשות ושל דמעות של שמחה ואושר. הרבה
שירים ישנים פתאום קיבלו רלוונטיות בשנתיים האחרונות. במיוחד
בנושא החזרת החטופים.

יוצרת וסופרת בשם קרן ליאל אשרי, הצליחה במילים מרגשות שמרטיטות
את הלב. לבטא את רחשי ליבנו. וכתבה מילים חדשות על שיר
נוסטלגי ואהוב. שנקרא "חזרתם סוף סוף".

הנה דברים שכתבה לנו קרן ליאל אשרי על הרקע לכתיבתו:
"כשהוכרזה העסקה להחזרת החטופות והחטופים בחודש ינואר 2025, אחרי חודשים ארוכים של ציפייה, חרדה ותקווה - דמיינתי בעיני רוחי את רגע השיבה: באיזה מצב הם יחזרו, ואיך ייראה המפגש המחודש - לא רק עם המשפחות, אלא גם איתנו, הציבור בישראל. משהו בתמונה הזו החזיר אותי לשיר הנפלא ״שוב”, שכתבה דפנה עבר הדני והלחין שמוליק קראוס - שיר על מפגש מחודש עם אדם אהוב ששב לאחר היעדרות ארוכה, בנסיבות אחרות לגמרי, והצורך של שני הצדדים להתרגל זה לזה שוב בעדינות, בשקט.

המילים החדשות שכתבתי נוגעות בהיכרות ההדדית הזו. ברור שהחטופים לא יחזרו להיות אותם אנשים שהיו לפני שנחטפו, אך גם אנחנו - המשפחות, הציבור והמדינה כולה – כבר איננו מי שהיינו לפני 7 באוקטובר.
את מלאכת ההיכרות המחודשת נצטרך לעשות בקצב שהשבים יכתיבו - ברוך, באיפוק, ובאופן שיאפשר להם לנשום, להניח את הראש, ולבחור בעצמם אם ובאיזה אופן הם רוצים אותנו בחייהם."

לפני שנתיים במוצאי שמחת תורה התרחש עלינו הטבח והאסון הגדול
ביותר בתולדות מדינת ישראל, שנתיים אחרי מלחמה קשה כואבת ומדממת.
אנחנו שוב במוצאי שמחת תורה. אלא שהפעם הייתה לנו שמחת תורה מרגשת
ומשמחת עם חזרתם של 20 החטופים והשבויים הביתה בריאים ושלמים בחזרה אל משפחותיהם ויקירהם. אבל זה עדיין לא תם. נשארו לנו עוד
24 חטופים חללים. ומגיע למשפחותיהם את סגירת המעגל שלהם.
אמן שזה יקרה בקרוב מאוד.

בתגובה הראשונה תוכלו לצפות בקליפ של "חזרתם סוף סוף".
בביצוע של קרן ליאל אשרי . שערך דני נחייסי.
Dany Edelson שדרן רדיו.

***************************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית

13/10/2025

יהודית רביץ את מרגשת אותנו

שִׁיר יָשָׁן נוֹשָׁן, שִׁיר שֶׁל חַייָּלִיםשֶׁחוֹזְרִים אַחֲרֵי הַקְּרָבשִׁיר שֶׁל אֲהוּבָה, מְחַכָּה לְךָ מִישֶׁהוּ שָׁ...
11/10/2025

שִׁיר יָשָׁן נוֹשָׁן, שִׁיר שֶׁל חַייָּלִים
שֶׁחוֹזְרִים אַחֲרֵי הַקְּרָב
שִׁיר שֶׁל אֲהוּבָה, מְחַכָּה לְךָ
מִישֶׁהוּ שָׁר אֶת זֶה קוֹדֶם

זֶהוּ שִׁיר אַחֲרֵי מִלְחָמָה
הוּא תָּמִיד מַזְכִּיר לִי תִּקְוָה
הִיא מְחַכָּה, אֲהוּבָה כְּבָר חוֹזֵר
זֶהוּ שִׁיר שֶׁבָּא אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה

הוּא כּוֹתֵב מִכְתָּב, הִיא עוֹנָה שְׁלוֹשָׁה
כָּכָה זֶה הוֹלֵךְ תָּמִיד
הוּא שׁוֹלֵחַ שִׁיר, הִיא מוֹחָה דִּמְעָה –
מִישֶׁהוּ שָׁר אֶת זֶה קוֹדֶם
זֶהוּ שִׁיר אַחֲרֵי מִלְחָמָה…

כָּל הָרְחוֹב יוֹצֵא, וְזוֹרֵק פְּרַחִים
כַּמָּה טוֹב שֶׁבָּא שָׁלוֹם.
הִנֵּה הֵם חוֹזְרִים, שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִים –
מִישֶׁהוּ שָׁר אֶת זֶה קוֹדֶם

זֶהוּ שִׁיר אַחֲרֵי מִלְחָמָה
הוּא תָּמִיד מַזְכִּיר לִי תִּקְוָה
הִיא מְחַכָּה, אֲהוּבָה כְּבָר חוֹזֵר
זֶהוּ שִׁיר שֶׁבָּא אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה

שִׁיר יָשָׁן נוֹשָׁן, שִׁיר שֶׁל חַייָּלִים
שֶׁחוֹזְרִים אַחֲרֵי הַקְּרָב.

שנתיים שאנחנו מחכים לפוסט ולשיר הזה. שנותנת לנו תקווה,
ואנחת רווחה גדולה.

גם אחרי יותר מ 50 שנה שם טוב לוי לא שוכח את המפגש הראשון שלו
עם אריק איינשטיין ז"ל, וגם לא את השיר הראשון שכתבו יחד.
"שיר של אחרי מלחמה". בשנת 1971. שם טוב לוי היה חלילן צעיר מרחובות שרק השתחרר מלהקת פיקוד מרכז. והיה מועמד לעמדת נגן חליל קלאסי
בפילהרמונית. ובזמנו החופשי הוא נהג להגיע לתל אביב
כדי לנגן יחד עם ידידתו חנה, שהייתה גם היא מוזיקאית, ובדירתה היה
פסנתר כנף. ערב אחד כשהם יושבים בדירתה ומנגנים. נשמעו דפיקות בדלת.
מאחורי הדלת עמד לא אחר מאשר אריק איינשטיין בכבודו ובעצמו ,
שמסתבר שהוא היה השכן של חנה,

שם טוב לוי היה מופתע לראות שם את הזמר הנערץ עליו, "מי זה?"
שאל אריק את שכנתו. וחנה הציגה את שם טוב בפני אריק ואמרה: "זה ידיד, חלילן מרחובות" והוסיפה "הוא מנגן נפלא וגם כותב מנגינות ממש יפות".
"איזה יופי. הייתי שמח לשמוע". אמר אריק .
בפעם הבאה ששם טוב לוי בא לנגן עם חנה, הוזמן גם אריק איינשטיין.
שהגיע עם טייפ קלטת . הקליט כמה מנגינות שניגן שם טוב לוי,
והם נפרדו לשלום.

חצי שנה עברו מאז המפגש של שם טוב לוי עם הזמר הנערץ עליו.
וזה נשאר אצלו כזיכרון נעים ונחמד. אלא שפתאום יום אחד
הטלפון בדירתו של שם טוב לוי מצלצל. על הקו אריק איינשטיין.
והשיחה הזאת הפכה לאחת משיחות הטלפון הזכורות ביותר בחייו האישים
של המוזיקאי הצעיר והאלמוני דאז.

"שלום, מדבר אריק איינשטיין, שמע, כתבתי מילים לאחת המנגינות היפות שלך. אני מקווה שזה בסדר. רוצה לשמוע?" "מפאת ההלם", מספר שם טוב לוי.
"נאלם לי הקול. ואריק, שהבין את הסיטואציה וריחם עלי, התחיל לקרוא את המילים, המילים שאנחנו מכירים: שיר ישן נושן, שיר של חיילים, זהו שיר של אחרי המלחמה וכו'. אני פשוט שתקתי, הייתי בהלם. ואז הוא אומר לי בסוף נו, מה אתה אומר? הוא שואל אותי מה אני חושב על המילים שהוא כתב.
יש רגעים בחיים שאתה כל כך מתרגש שאתה פשוט נאלם דום. לא האמנתי שהילד שרק השתחרר מהצבא כתב שיר לאריק איינשטיין. הוא הימר עליי, ומיד אמר לי 'בוא נעשה תקליט שלם'. אני לא הייתי עד אז באולפן. בלי לדעת לשחות קפצתי איתו לבריכה באלבום 'יסמין'".

את ״שיר של אחרי מלחמה״. כתב אריק איינשטיין אחרי מלחמת ההתשה
שנה לפני עוד מלחמה כואבת ומדממת מלחמת יום הכיפורים.
השיר נכלל באלבומו "יסמין" שיצא בשנת 1972. והפך לאחד השירים האהובים. היכולת של אריק איינשטיין לכתוב מילים כנות ופשוטות שנוגעות לנו ישר בלב, ביחד עם המנגינה שיצר שם טוב לוי היא שהעניקה לקלאסיקה
הזאת חיי נצח. כי לצערנו מאז המלחמות המשיכו.

"אריק כתב אותו בתחילת 72', אני חושב. שהוא כבר היה מנוסה, עבר מלחמות פה בארץ, ידע מה המשמעות של זה. ומצד אחד השיר ציורי כזה, נאיבי להפליא. חיילים חוזרים מהמלחמה לזרועות אהובתיהם, שכתבו להן שירים ומכתבים. רומנטי, לא? אבל מצד שני, אי אפשר להתעלם מהשורה החוזרת הזו: מישהו שר את זה קודם. המלחמות ממשיכות. המלחמות ימשיכו."
סיכם שם טוב לוי את סוד קסמו של השיר.

אנחנו מחכים עוד מעט הם חוזרים. וכן כולנו מתרגשים ומתרגשות.
מסיומה של המלחמה הארוכה והקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל.
ומחכים בכליון עיניים לחזרתם של החטופים והשבויים שלנו בעזה ביומיים הקרובים . ואת השיר והפוסט הזה. אנו רוצים להקדיש קודם כל
לחיילי צה"ל האמיצים והאמיצות אשר חרפו את נפשם למען הביטחון שלנו.
ל 914. חללי המלחמה אשר לא שבו ממנה. .לחללי ונרצחי טבח השבעה באוקטובר. אנו מחבקים ומשתתפים בצער המשפחות השכולות.
אתם מגש הכסף של מדינת ישראל 2023-2025.

לכל פצועי הגוף והנפש של המלחמה. ולאנשי ונשות המילואים
ומשפחותיהם על ההקרבה העצומה שלכם.
אנחנו חבים לכולם תודה גדולה. בזכותכם החטופים חוזרים הביתה.
ועם שלם עומד זקוף מצדיע וגאה בכם.
Dany Edelson שדרו רדיו

************************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית.

בהכנת הפוסט והציטוטים של שם טוב לוי הם מתוך כתבה על השיר
מאת מרים זקהיים בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית משנת 2024.

בתמונה: אריק איינשטיין ז"ל צילום: יוסי רוט מתוך אוסף דן הדני אוסף
הצילום הלאומי של משפחת פריצקר הספרייה הלאומית
שם טוב לוי. צילום ז'ראר אלון

עַל הַנֶּגֶב יוֹרֵד לֵיל הַסְּתָווּמַצִּית כּוֹכָבִים חֶרֶשׁ חֶרֶשׁעֵת הָרוּחַ עוֹבֵר עַל הַסַּףעֲנָנִים מְהַלְּכִים עַל...
07/10/2025

עַל הַנֶּגֶב יוֹרֵד לֵיל הַסְּתָו
וּמַצִּית כּוֹכָבִים חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ
עֵת הָרוּחַ עוֹבֵר עַל הַסַּף
עֲנָנִים מְהַלְּכִים עַל הַדֶּרֶךְ.

כְּבָר שָׁנָה. לֹא הִרְגַּשְׁנוּ כִּמְעַט
אֵיךְ עָבְרוּ הַזְּמַנִּים בִּשְׂדוֹתֵינוּ.
כְּבָר שָׁנָה, וְנוֹתַרְנוּ מְעַט
מָה רַבִּים שֶׁאֵינָם כְּבָר בֵּינֵינוּ.

אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם:
אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר –
כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם
לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכֹּחַ.
אַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּדָם
אַתְּ תָּשׁוּבִי בֵּינֵינוּ לִפְרֹחַ.

הָרֵעוּת נְשָׂאנוּךְ בְּלִי מִלִּים
אֲפֹרָה עַקְשָׁנִית וְשׁוֹתֶקֶת
מִלֵּילוֹת הָאֵימָה הַגְּדוֹלִים
אַתְּ נוֹתַרְתְּ בְּהִירָה וְדוֹלֶקֶת.

הָרֵעוּת, כִּנְעָרַיִךְ כֻּלָּם
שׁוּב בִּשְׁמֵךְ נְחַיֵּךְ וְנֵלֵכָה
כִּי רֵעִים שֶׁנָּפְלוּ עַל חַרְבָּם
אֶת חַיַּיִךְ הוֹתִירוּ לְזֵכֶר.

ונִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם…

שנתיים חלפו מאז השבעה באוקטובר 2023. לשבת השחורה של מוצאי
שמחת תורה. שנתיים של מלחמה מדממת וכואבת. ורבים רבים שאינם כבר בינינו.

לפני 77 שנה. בעיצומה של מלחמת העצמאות.. בדצמבר 1948.
כתב המשורר חיים גורי ז"ל. את שיר 'הרעות'.
בדצמבר של שנת תש"ח.. הגדוד השביעי של חטיבת הנגב נערך למהלך הסיום של מלחמת העצמאות. וכיבוש חלקה הדרומי של הארץ.. מדינת ישראל הצעירה כבר בת שבעה חודשים, הקרבות ברוב חלקי הארץ רובן הוכרעו, ובשלב הזה ברור למדי מי הצד המנצח.

בשעת ערב אחד, מתפנה חיים גורי בן ה־24 וקצת, שהיה סמ"פ בגדוד,
להרהר על המחיר הכבד.של המלחמה. את ימי מלחמת העצמאות אנחנו סופרים מערב ההצבעה באו"ם על הקמת המדינה. עשרים ותשעה בנובמבר 1947. או כפי שיש הנוהגים לומר, כ"ט בנובמבר. ואכן כבר בבית השני של השיר. מתייחס חיים גורי לשנה שעברה מאז תחילת המלחמה וכותב:
"כבר שנה לא הרגשנו כמעט / איך עברו הזמנים בשדותינו /
כבר שנה ונותרנו מעט / מה רבים שאינם כבר בינינו".

והשיר באמת מבטא בצורה ברורה את תחושת הרעות ושותפות גורל
בין הלוחמים .ואנשי היישוב היהודי בארץ ישראל.
במילותיו הנציח חיים גורי, גם את הקרב השני שבקרבות נבי יושע, שהתרחש ב-20 באפריל 1948 שבו מצאו את מותם 22 לוחמים. הקרבות המחישו,
את החברות והמחויבות ששררו אז בין הלוחמים, האחד חילץ את האחר הפצוע, גם אם במחיר מוות משותף. הקרב הזה הוא שהעניק השראה ל"שיר הרעות".

הבית החותם את השיר האלמותי נותן דגש למחויבות, והרעות שראה גורי בקרבות, בלילות האימה הגדולים, בהם הפחד והמוות שורר בכל,
את הנערים יפי הבלורית והתואר.שנפלו על חרבם בקרבות, ובמותם ציוו לנו את החיים, ואת רעות הנערים שהמשיכו קדימה והלאה.
"שיר הרעות" הולחן ע"י סשה ארגוב ז"ל. השיר התפרסם לראשונה בביצוע
של הצ'יזבטרון, עם הסולן גדעון זינגר, בתוכנית "הפלמ"חניק מחפש את המחר". והוא התפשט במהירות מפה לאוזן בקרב הלוחמים ואנשי היישוב היהודי עד שהפך להמנון הנופלים החרישי של הפלמ"ח. ומאוחר יותר של חיילי צה"ל.

מאז השיר זכה לביצועים רבים, שהמפורסם, האהוב והמושמע ביותר שלו,
הוא הביצוע של להקת הנח"ל מ-1972. בתוכניתה "פלנחניק". העיבוד היה של בני נגרי . אבל מי שלמעשה אחראי לכך היה חבר הלהקה יהודה עדר:
"בני נגרי עשה את העיבוד הווקאלי לשיר הרעות. אבל לא היה לו עיבוד לכלים. אמרתי לאפרים שמיר 'בוא נעשה עיבוד של גיטרה 12 מיתרים ומנדולינה'. נסעתי לקיבוץ, הבאתי את המנדולינה. זה בעצם לב העיבוד של השיר, שאותו אפרים ואני עשינו ביחד, ומעולם לא קיבלנו קרדיט עליו. הגיטרה 12 מיתרים של אפרים והמנדולינה שלי."
סיפר יהודה עדר בראיון לאמיר בן דויד על השיר באתר זמן זמן ישראל.

77 שנה ששיר 'הרעות' של חיים גורי מלווה אותנו. כי הוא מייצג את האידיאלים החברתיים.. ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. המשפט "נזכור את כולם", המופיע בפזמון החוזר, הפך למוטו מרכזי של הנצחת חללי צה"ל. והוא בא לידי ביטוי במיוחד גם במלחמה הקשה שאנו נמצאים בה עכשיו.
וכולנו גם זוכרים את הביצוע המרגש של אמיר דדון לפני שנה. בטקס הזיכרון של משפחות ה-7 באוקטובר. שהתקשה לעצור את הדמעות עם הביצוע שלו לשיר "הרעות",

אז אמנם כבר לא שנה. אלא שנתיים מאז היום הנורא ההוא,של השבעה באוקטובר.. בו נרצחו טובי בנינו ובנותינו על ידי מרצחים צמאי דם.. ואנחנו זוכרים את כולם וכולן: משפחות שלמות שהיו ואינן עוד, תינוקות רכים,
פעוטות, ילדים ונערים. נשים וגברים צעירים. אמהות ואבות, סבים וסבתות, מקימי ומקימות ישובי העוטף, לוחמים עזי רוח, חיילות אמיצות לב, צעירי וצעירות שבאו לרקוד במסיבת הנובה ונטבחו. שוטרים שחירפו את חייהם, חיילים שנפלו ב-7 באוקטובר ובמלחמה מאז, . כמו אז במלחמת העצמאות כך גם עכשיו. במותם ובזכותם אנו חבים להם את חיינו כאן במדינת ישראל.

והכי חשוב אנחנו לא שוכחים לרגע את החטופים שלנו אחינו ואחיתנו
השבויים בעזה. . כי לא יהיה ניצחון או שמחה
לא תקומה ולא נחמה עד שהם יחזרו אלינו הביתה. בתקווה ובתפילה
שזה יקרה ממש ממש בקרוב ונשמע בשורות טובות.

בתגובות תוכלו להאזין לתוכנית שהקלטנו לפני שנתיים
שירים עבריים ומנחמים לזכר נרצחי וחללי השבעה באוקטובר.
Dany Edelson שדרן רדיו

*****************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית.

בתמונה חיים כורי הצעיר ומילות חלק מהשיר מתוך כתבה בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית

עוד נדע ימים טובים מאלה,עוד נדע ימים טובים פי אלףשורשינו יעמיקו סלעכמו ארזים בהרעוד נדע ימים טובים מאלה,עוד נמתיק מימיו ...
05/10/2025

עוד נדע ימים טובים מאלה,
עוד נדע ימים טובים פי אלף
שורשינו יעמיקו סלע
כמו ארזים בהר

עוד נדע ימים טובים מאלה,
עוד נמתיק מימיו של ים המלח,
כשדה ירוק אחר השלף
כאשד בלב מדבר

יחד, כל הדרך,
יחד, לא אחרת,
יד ביד נושיט לטוב
שעוד יבוא, בוא יבוא.
יחד, כל הדרך,
יחד, לא אחרת,
יחד איש אל איש
יפתח את לבבו

רק אם נאמין בעוז הרוח,
רק אם נאמין ולא ננוח
מן המצרים אל ים פתוח
כמים רבים נסער

רק אם נאמין ודאי נצליח,
רק אם נאמין ודאי נגיע
בימים של סער ברקיע
כאש התמיד נבער

יחד, כל הדרך,
יחד, לא אחרת,
יד ביד נושיט לטוב
שעוד יבוא, בוא יבוא.
יחד, כל הדרך,
יחד, לא אחרת,
יחד איש אל איש
יפתח את לבבו

היא מהפזמונאיות האהובות והבולטות של ישראל. בתו של המשורר יעקב אורלנד ז"ל. נאחל המון מזל טוב ובריאות לשמרית אור שהגיעה לגיל גבורות 80 .

לאחר ההצלחה והזכייה השנייה ברציפות בתחרות האירוויזיון עם השיר
שכתבה "הללויה". בלחנו של קובי אשרת ועם הביצוע של ההרכב שהוקם במיוחד עבור השיר 'חלב ודבש'.
יצרו שמרית אור וקובי אשרת שירים נוספים עבור הלהקה. ואחד מהם הוא השיר האופטימי ומלא התקווה "יחד". שבוצע לראשונה בשנת 1980.
כשיר השירותרום של גלי צה"ל .

בראיון לעיתון מעריב בשנת 2021 סיפרה שמרית אור על השיר:
"במקור השיר הולחן על-ידי שייקה פייקוב ולא קרה איתו שום דבר. כשהיה צורך מהר-מהר לשירים להרכב בעקבות 'הללויה', נתתי אותו להלחנה לקובי אשרת. המשמעות שלו תפסה יותר מכל שירי הביחד האחרים. הוא בוצע לראשונה בשירותרום השני. והשורה 'עוד נמתיק מימיו של ים המלח'? - את האופטימיות ירשתי מאבא שלי".

שמרית אור. אור, נולדה בירושלים ב־1945, היא בתו של חתן פרס ישראל לזמר עברי, המשורר יעקב אורלנד ז"ל. וכבר בגיל צעיר החלה לכתוב שירים. נחשבת לאחת הפזמונאיות הבולטות והמשפיעות ביותר
בזמר העברי. ניחנה בכישרון יוצא דופן ללכוד רגשות אנושיים במילים פשוטות ונוגעות. ושיריה הפכו לנכסי צאן ברזל בפסקול הישראלי.

לכבוד יום הולדתה ה 80. אנו מאחלים לה המון מזל טוב
ושפע של בריאות אושר ואהבה. הלב שלנו מלא בהמון תודה על שירייך הנפלאים שנוגעים לנו עמוק בלב.
Dany Edelson שדרן רדיו ומנהל הקהילה

******************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית

צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

לֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּםאַתָּה שׁוֹמֵעַ לֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת מִזֶּה כְּלוּםזֶה הָיָה אֶצְלִי בַּיָּדַיִיםוְל...
29/09/2025

לֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם
אַתָּה שׁוֹמֵעַ לֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת מִזֶּה כְּלוּם
זֶה הָיָה אֶצְלִי בַּיָּדַיִים
וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם

וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת מִזֶּה מַשֶהוּ
אַתָּה שׁוֹמֵעַ יָכוֹלְתִּי לְגַמְגֵם
מָה רָצִיתִי לְהַגִּיד
יָכוֹלְתִּי לְהַרְגִּישׁ הֲכִי רָע שֶׁאֶפְשָׁר

וּפִתְאוֹם אַתָּה עוֹמֵד כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן
בְּסִינוֹר לַצַּוָאר וְחוֹזֵר עַל הַשְּאֵלָה
מֶה עָשִׂית עִם זֶה שׁוֹאֲלִים
לְאָן בִּזְבַּזְתְּ אֶת כּל זֶה, הָיָה לָךְ סִכּוּי
וְאַתָּה תִּצְטָּרֵךְ לְהַתְחִיל הַכּל מֵחָדָשׁ.

40 שנה חלפו ללכתה של המשוררת יונה וולך ז"ל.

בשנת 1969. הוציאה המשוררת יונה וולך את ספר שיריה 'שני גנים'.
בספר זה הופיע לראשונה השיר "לא יכולתי לעשות עם זה כלום".
בשנת 1978 השמיע שמעון גלבץ לחברו אילן וירצברג שני שירים שהלחין למילים של המשוררת יונה וולך. היו אלה "כשבאתי לקחת אותה מהעננים" ו"קורנליה". מרגע זה התחילו השניים לשתף פעולה והלחנים לשיריה של וולך המשיכו לזרום. מאוחר יותר נפגשו השניים עם המשוררת עצמה והמשיכו לעבוד בביתה, כאשר גם נוכחותה תורמת ליצירת האווירה המיוחדת שחדרה לשירים ולעיבודים.

התוצאה של זה הגיעה באלבום "בציר טוב", שיצא בשנת 1982.
ונחשב לאחד האלבומים החשובים והאהובים במוזיקה הישראלית.
השיר "לא יכולתי לעשות כלום". היה אחד השירים הידועים מתוך האלבום
“בציר טוב” ובקריירה של אילן וירצברג. שהלחין עיבד ושר את השיר.

בראיון לעיתון הארץ משנת 2012. במלאת 30 שנה לאלבום סיפר אילן ויצברג
באיזו נקודה פגש אותו השיר של יונה וולך:
"השיר 'לא יכולתי לעשות כלום' הוא דוגמה מובהקת לשיר שנולד ברגע של מפגש של מצב נפשי מיוחד עם השפעה מוזיקלית חזקה. הייתי אז במצב שדובר על פרידה מחברתי דאז זהבה (שהפכה בהמשך לאשתי ונפטרה בדמי ימיה), והייתי בהרגשה קשה מאוד של חוסר אונים מול הסיטואציה של הפרידה, שצריך עוד פעם להתחיל מהתחלה 'כמו ילד קטן בסינור לצאוור', עם הרגשה של החמצה וחזרה שוב לנקודת האפס. באותה תקופה גם שמעתי הרבה את 'החומה' של פינק פלויד שמאוד צמרר וטלטל אותי, ומילא אותי בהשראה מוזיקלית, שיחד עם הלך הרוח האישי, ובתוספת למטען שכל המפגש הזה שלי ושל שמעון בקונטקסט של יונה וולך יצר, התנקזה לשיר הזה והמשיכה ללוות אותי גם בהמשך".

השיר גם זכה לעדנה מחודשת בשנת 2008. במסגרת פרויקט "עבודה עברית" שישים שנות יצירה מקורית במוזיקה הישראלית. הקליטה נינט טייב
את השיר בגרסה שונה ומפתיעה.

יונה וולך ז"ל תרמה תרומה רבה לתרבות ולמוזיקה הישראלית .
עם שירים כמו : "אדם צובר זכרונות", "שקט". "שיר קדמשנתי".
"אני שוב מתאהב", "זה הגשם", ועוד רבים וטובים.

ב-1981 התגלתה אצל יונה וולך מחלת סרטן השד.ב29 בספטמבר 1985, נפטרה המשוררת ממחלתה. יהי זכרה ברוך.
Dany Edelson שדרן רדיו.

****************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית.

צילום: יעל רוזן

הראית איזה יופישרעד ברוח סתיו-שדה זהב דעך באפלוהדליק נרות חצב.הראית איזה אדםשצעקלמרחקים,שדה דמים היה שם קודםועכשיו הוא ש...
27/09/2025

הראית איזה יופי
שרעד ברוח סתיו-
שדה זהב דעך באפל
והדליק נרות חצב.

הראית איזה אדם
שצעק
למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.

אל תקטוף, נערי
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אין סוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שעד אין סוף
עם המנגינה...

הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא נערי.
שהיה עזוב בקיץ,
ועכשיו הוא שדה חריש.

הראית מה הלובן, נערי-
זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן,
אבניו הפכו פרחים...

אל תקטוף, נערי
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אין סוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שעד אין סוף
עם המנגינה...

נפרדים בצער עמוק וגדול מאחד המלחינים האהובים והמוערכים שידעה
מדינת ישראל מוֹני אָמָרִיליוֹ ז"ל. שהלך לעולמו והוא בן 93.

מוני אמריליו נולד ב-1932 בסקופיה (לשעבר יוגוסלביה, כיום מקדוניה). בצעירותו למד לנגן על כינור ואקורדיון, שרד את זוועות השואה ועלה לישראל בגיל 20. והתגורר בקיבוץ מרחביה. ומטעם הקיבוץ הוא נשלח ללמוד קומפוזיציה ומוזיקה והמשיך לאחר מכן ללמוד בתל אביב.
והחל משנות ה-60 החל להלחין שירים לזמר העברי.
ומאז הוא חתום על כמה מפניני הזמר הגדולים במוזיקה הישראלית.

השיר "יש פרחים" נכתב ע"י המשורר נתן יונתן ז"ל. והוא נחשב לאחד משירי הזיכרון היפים ביותר שכתב המשורר. והוא כתב אותו עוד לפני שפקד אותו אסון משפחתי לאחר שבנו ליאור נהרג במלחמת יום הכיפורים. ומאז מילות השיר קיבלו משמעות מצמררת לאחר האסון שפקד אותו.

בשנת 1970. חיפש מוני אמריליו מילים מתאימות למנגינה שחיבר.
הוא נתן אותה לכמה משוררים ופזמונאים ידועים כדי שיתאימו לה מילים, אך הוא לא אהב את מה שהם כתבו על פי המנגינה שחיבר. אבל פתאום בערב אחד הגיע אל דירתו של אמריליו נתן יונתן. ומה עושה מלחין כשמשורר פתאום מגיע אליו הביתה?. ניחשתם נכון . מוני אמורליו הקליט עבור נתן יונתן את המנגינה שלו על קלטת. ומכיוון שהיה מאוחר, גם הזמין אותו להישאר ולישון אצלו בבית.

למחרת ישב נתן יונתן ליד השולחן וכתב בהינף יד את מילות השיר "יש פרחים" על פי המנגינה שקיבל בערב. כששאל אותו מוני כיצד הצליח לכתוב את מילות השיר כל כך מהר, ענה לו המשורר שבלילה הוא הניח את הקלטת עם מנגינת השיר מתחת לכרית ולאחר שנרדם המילים ממש הופיעו לו בחלום וכל מה שנותר לו בבוקר זה לשבת ולכתוב אותם.

עוד באותו היום השמיע אמריליו את השיר לצוות הווי של הנח"ל שאיתם הוא עבד אז. והושיר הושר לראשונה שנה לאחר מכן על ידי צוות הווי הנח"ל עם הסולנית נגה אשד ובעיבוד עודד פנחסי במסגרת התוכנית "כל שהיה בינינו" (1971), עוד באותה שנה הקליטו את השיר גם חברי שלישיית פיקוד מרכז עם הסולנית דורית ראובני.

"יש פרחים שעד אין סוף, נשארים במנגינה."
לחניו היחודיים של מוני אַמַריליו ז"ל. מבטאים את פס- הקול של ארץ ישראל הישנה והטובה והפכו זה מכבר לאבן דרך בזמר העברי. הוא נחשב מהמלחינים הפורים והמוערכים ביותר שלנו. היה המלחין הבולט ביותר בפסטיבלי הזמר והפזמון, כתב שירים רבים ללהקות הצבאיות, הלחין שירי משוררים, טקסטים ממקורות ישראל ושירי ילדים. ו עבד עם טובי המשוררים והפזמונאים ועם טובי הזמרים של ארצנו, לאורך עשרות שנים..

רבים משיריו הפכו לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי, בהם "בארץ אהבתי השקד פורח", "ההר הירוק תמיד", "השיר על ארץ סיני". "ומתוק האור בעיניים", "עץ האלון", "פרח משוגע", "ציפור בגשם". "לכל אחד ירושלים",
"נגן לי ירדן", "הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר"' היום היום', 'האיש מן הבקעה', ועוד רבים וטובים. המנגינות שלו ישארו איתנו תמיד. ועל תרומתו הרבה זכה אמירליו בפרס אקו"ם על מפעל חיים לשנת 2004.

בשיבה טובה, ובגיל 93, אנחנו נפרדים ממוני אמריליו ז"ל.
מגדולי המלחינים והמעבדים שלנו. שהותיר אחריו שובל של שירים נפלאים.
שנשארים אצלנו חקוקים בלב. קהילת אתם זוכרים את השירים
משתתפת בצער המשפחה והחברים. תודה על לחנים ושירים
שישארו איתנו תמיד. לנצח נזכור את היוצר הנפלא הזה.
יהי זכרו ברוך
Dany Edelson שדרן רדיו ומנהל הקהילה.

******************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראילת.

צילום: דניאל צ'צ'יק

ברחובות כיבו מזמן את הניאוןאת נראית לי עייפה, נלך לישוןהאור דולק בחדר השניאבל מישהו בוכה וזה לא אניאני רוצה לשמור עלייך ...
26/09/2025

ברחובות כיבו מזמן את הניאון
את נראית לי עייפה, נלך לישון
האור דולק בחדר השני
אבל מישהו בוכה וזה לא אני

אני רוצה לשמור עלייך ועלי
היום עבר עלינו יום קשה מדי
בחוץ יורדים עכשיו גשמי ברכה
ואת בוכה, ואת בוכה

ספרי לי מה כבד עלייך
את כל מה שחבוי בך ונרדם
אני אמחה את דמעותייך
ורק שלא תבכי עוד לעולם

אין מקום לדאגה, היי שקטה
אני איתך, את לא לבד, לעת עתה
עכשיו הכל זורם כאן במנוחה
ואת בוכה, ואת בוכה

ספרי לי מה כבד עלייך
את כל מה שחבוי בך ונרדם
אני אמחה את דמעותייך
ורק שלא תבכי עוד לעולם

נפרדים בעצב מיחיאל ("קיטש") אמסלם, שהיה גיטריסט להקת "בנזין",
שהלך לעולמו בגיל 73. יחיאל היה זה שהלחין ושר את בלדת הרוק האלמותית גשם", שכתב יעקב גלעד.

להקת "בנזין", פעלה בין 1982 ל-1985, כללה כמובן את יהודה פוליקר.
ופרט לאמסלם. גם את בנימין ("בנג'ו") קמחי שניגן בגיטרה בס ואלי חדד
שניגן בתופים. הלהקה, שחבריה הכירו בקריות, נקראה תחילה "ברקת".
מי שהיה המפיק המוזיקלי שליווה אמנותית את בנזין מתחילת דרכה
וכתב עבורה שירים רבים ויפים, הפזמונאי יעקב גלעד. משתף אותנו על ההיכרות שלו עם יחיאל אמסלם ז"ל. והלהקה. ועל השיר "גשם":

"יחיאל אמסלם היה הבחור הביישן המופנם והשקט בחבורה שבה שלושת
האחרים היו בעלי מזג חם וניצוץ של טירוף. קיטץ' ניגן גיטרת קצב ושר את הקולות הגבוהים. משהו בנועם ההליכות שלו היה גורם מאזן וחיובי בין שלושת פצצות האנרגיה בלהקה."

על ההיכרות שלו עם הלהקה מהקריות ולמה שונה השם ל 'בנזין'
משתף גלעד:
"אחרי שהשמיעו לי שיר שהלהקה מהקריות הקליטה באנגלית בקשתי לשמוע עוד שירים. יהודה פוליקר שהגיע באותה תקופה לתל אביב לחזרות עם להקת ברוש וצביקה פיק לקראת המופע "מוסיקה", קבע איתי פגישה בבית קפה תל אביבי. אחרי שהוא סיפר על הלהקה שלו הוא נתן לי אוזניות שהיו צמודות לווקמן סוני שלו והשמיע לי שירים שהוקלטו בחדר חזרות. היו שם שירים מקוריים וגם ביצועים של להיטי התקופה. לא האמנתי למשמע אוזני. זה היה טוב מכדי להיות אמיתי. התחלתי לנסוע יום יום למועדון קיזי בן בקרית חיים שם הם עשו חזרות.
השם ברקת לא נשמע לי סקסי בעליל. באחת החזרות אלי חדד המתופף בקש לעצור הכל ואמר שהוא חייב לשתות משהו כי נגמר לו הבנזין. הרגשנו כולם שזה יהיה השם של הלהקה. בנזין."

אלבומם הראשון של 'בנזין', "עשרים וארבע שעות", יצא ב-1982 וכלל להיטים כמו "יום שישי", "חופשי זה לגמרי לבד" ואת "גשם" שכתב יעקב גלעד ללחן וביצוע של יחיאל אמסלם שנכנס כבר מזמן להיכל הכבוד של המוזיקה הישראלית. די הרבה בזכות גרסת הכיסוי שביצע לו אלי לוזון בפסקול הסרט "עפולה אקספרס". על השיר והלחן של אמסלם. יעקב גלעד משתף שהוא מאוד אהב אותו. והיה בלחן שלו משהו רגיש ומרגש:

"רוב הלחנים המקוריים היו של יהודה פוליקר, שיר אחד היה של קיטץ' אמסלם. כתבתי לכל הלחנים טקסטים, ובעקבות אירוע מסויים בחיי האישיים כתבתי
את המילים לשיר של קיטץ' שקיבל את השם "גשם".
החלטנו די מהתחלה שכל אחד ישיר את הלחנים שלו, מלבד "תני לי סיבה" שנשמע הכי טוב בביצועו של המתופף אלי חדד, שהוא זמר אדיר בפני עצמו. וכך יצא שקיטץ' שר את גשם."

"השיר יצא כסינגל על תקליט שדרים אבל הושמע בעיקר בלילות ומעט יותר בשעות היום. אחרי כמה וכמה שנים פנה אלי יובל שפריר שהפיק את פסקול הסרט עפולה אקספרס וסיפר לי על הרעיון לתת לאלי לוזון לשיר את השיר. הוא השמיע לי סקיצה שונה מאד מהגירסה של בנזין והעיף אותי. כל השאר היסטוריה." מסכם יעקב גלעד.

יחיאל אמסלם, נולד בוואדי סאליב בחיפה, ונמנה בין חבריה הראשונים של להקת הרוק המיתולוגית. בעת הקלטת אלבומם השני, "משמרת לילה",
עזב אמסלם את הלהקה. כשייצא האלבום באוגוסט 1984 הוא כלל שני שירים בהם ניגן אמסלם, "משמרת לילה", ו"בית משותף". בהמשך אמסלם השתמש בלחן המקורי של השיר "פגע וברח" בשיר שכתב לסרט הקולנוע "צומת וולקן", והוא אף זכה בפרס אופיר על חלקו בהלחנת הפסקול לסרט. מדי פעם הוא התעסק במוזיקה אבל עבד לפרנסתו כטכנאי שיניים,

יחיאל אמסלם ז"ל. הלך אתמול. לעולמו. בביתו בחיפה. לאחר שנמצא ללא רוח חיים. בן 73 היה במותו. הוא הותיר אחריו את שני ילדיו - בן ושיר, וחמישה נכדים. בתו שירי ספדה לו בראיון לחדשות 12:
"הוא הלחין ושר את בלדת הרוק הכי יפה בעולם, . המוזיקה הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלו. הוא חינך אותנו על מוזיקה. אני מכירה כל סולו גיטרה, הרוקנרול זרם בעורקיו. למרות כל המילים והטקסטים המדהימים, הוא היה אדם צנוע ושקט ופחות חיפש את אור הזרקורים. הוא המשיך לכתוב וליצור למגירה כל השנים.הוא היה אבא אוהב ומדהים ואיש רגיש" יהי זכרו ברוך
Dany Edelson שדרן רדיו.

*******************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית הישראלית.

תודה רבה ליעקב גלעד על שיתוף הפעולה בהכנת הפוסט.
בתמונה חברי להקת בנזין. יחיאל אמסלם ז"ל .הוא השלישי מצד ימין
צילום: ראובן קסטרו

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָהפָּרְחָה שׁוֹשַׁנָּה אֶצְלִי בַּגִּנָּהבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה סִירָה לְבָנָהעָגְנָה לָ...
24/09/2025

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
פָּרְחָה שׁוֹשַׁנָּה אֶצְלִי בַּגִּנָּה
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה סִירָה לְבָנָה
עָגְנָה לָהּ בַּחוֹף פִּתְאוֹם.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
לִבֵּנוּ עָנָה בִּתְפִלָּה נוֹשָׁנָה
שֶׁיָּפָה וְשׁוֹנָה תְּהֵא הַשָּׁנָה
אֲשֶׁר מַתְחִילָה לָהּ הַיּוֹם.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
פָּרְחָה עֲנָנָה בִּרְקִיעַ הַסְּתָו
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּנֵר נְשָׁמָה
עָלָה בַּשָּׂדֶה חָצָב.
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
לִבֵּנוּ עָנָה בִּתְפִלָּה נוֹשָׁנָה
שֶׁיָּפָה וְשׁוֹנָה תְּהֵא הַשָּׁנָה
אֲשֶׁר מַתְחִילָה לָהּ עַכְשָׁו.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
פָּרְחָה מַנְגִּינָה שֶׁאִישׁ לֹא הִכִּיר
וְתוֹךְ יְמָמָה הַזֶּמֶר הָמָה
מִכֹּל חַלֹּוֹנוֹת הָעִיר.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
לִבֵּנוּ עָנָה בִּתְפִלָּה נוֹשָׁנָה
שֶׁיָּפָה וְשׁוֹנָה תְּהֵא הַשָּׁנָה
אֲשֶׁר מַתְחִילָה לָהּ בְּשִׁיר.

נעמי שמר ז"ל. כתבה לנו שירים יפים לחגי תשרי, כאלו שנשארים אצלנו
בלב כשירי חג אהובים. בדיוק כמו השיר שכתבה והלחינה "בראש השנה".

את "בראש השנה" כתבה נעמי שמר בעקבות הזמנה שקיבלה.
זה היה בספטמבר 1971, ומההפקה של תוכנית הרדיו "דו רה ומי עוד".
בקול ישראל. ביקשו מיוצרים ויוצרות לכתוב שירים לקראת החג הקרב ובא, ראש השנה. שמר נענתה להצעה וכתבה והלחינה שיר חדש העונה לשם "בראש השנה".

בארכיון נעמי שמר. המצוי בספרייה הלאומית. שמור מכתב הנושא את
התאריך "כ"ה אלול תשל"א" . הממוען לרבקה ספיר שהיא אמה של נעמי שמר.
במכתב מופיע השיר החדש שבתה נעמי כתבה. בתוספת הקדשה
"לסבתא רבקי שנה טובה ומבורכת, מאריאל ללי נעמי ומרדכי".

השיר החדש של נעמי שמר שודר לראשונה בתוכנית הרדיו בערב החג של אותה השנה . (ספטמבר 1971) שמר ביצעה אותה בעצמה. והשיר הפך מיד לקלאסיקה ישראלית, המשלבת ישן וחדש. “תפילה נושנה”, עם תקווה
ש”יפה ושונה תהיה השנה”.

"שֶׁיָּפָה ושׁוֹנָה תְּהֵא הַשָּׁנָה אֲשֶׁר מַתְחִילָה לָהּ בְּשִּׁיר" כתבה לנו נעמי שמר ז"ל.
וברצוני לאחל לחברי הקהילה שלנו שתהיה זאת שנה טובה ומתוקה כי מגיע לנו.
שנה של בריאות שקט ושלווה. שנשמע הרבה מוזיקה מרחיבת לב.
שנתרגש מנוסטלגיה ישראלית ישנה וטובה. והשירים יהיו לנו כסוג של נחמה
ועידוד בזמנים קשים. ונחייך לנו בשירים יפים ומרגשים .

והכי חשוב לנו שתיגמר המלחמה. והחטופים שלנו יחזרו עוד השנה.
שנה טובה!!
Dany Edelson שדרן רדיו ומנהל הקהילה

***********************************
קהילת אתם זוכרים את השירים הבית החם של המוזיקה הנוסטלגית
הישראלית
צילום: משה שי

Address

Tel Aviv

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אתם זוכרים את השירים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to אתם זוכרים את השירים:

Share

Category

אתם זוכרים את השירים

”אתם זוכרים את השירים“ הבית החם של המוזיקה הישראלית עם השירים והאמנים שגדלנו עליהם . הדף שנותן כבוד למוזיקה ולנוסטלגיה הישראלית. ז