05/11/2025
"זה ספר שנכתב בקול רגוע, בטוח בעצמו, כזה שלא צריך להוכיח כלום ולא מחפש טריקים. הוא פשוט מאפשר לך לשבת ליד ילדה בשם ריבה, לראות דרכה את העולם, ולספוג קטע של זמן ישראלי שלא חוזר... ספר של ילדה שמביטה סביב ומנסה להבין עולם גדול מדי, לפעמים כואב, ולפעמים מלא קסם.
"מי שמחפש חוויה שקטה, כתיבה מלוטשת, ונוסטלגיה שעשויה באהבה, ימצא כאן הרבה. מי שמחפש טלטלה או קול חדש לגמרי, אולי יישאר מעט באותה נקודה שבה התחיל, אבל עם חיוך קטן ועם געגוע. ואני? אני שמח שקראתי. יש בספר הזה נשמה."
בלוגר הספרים שניר פלג מביא רשמי קריאה ב"רחוב העצמאות" של רבקה מוצפי. תודה שניר!
רחוב העצמאות עשרים ושבע / רבקה מוצפי
הוצאת פטל
188 עמודים
יש לי חיבה לספרות נוסטלגית, ספרות שלוקחת אותך לתקופה של ישראל הישנה, ישראל הצעירה, ודרך הסיפורים האלו אנחנו יכולים להכיר וללמוד על אורך החיים של אותה תקופה.
יש לי חיבה לספרות כזו ורבקה מוצפי לוקחת אותנו למסע כזה.
רבקה מוצפי היא לא סופרת צעירה וזה ניכר, ניכר בכתיבה, בסגנון בו הספר נכתב, השפה, העברית הגבוהה, התחושה הזו כאילו אנחנו שם, בתקופה ובמקום. יש יופי בספר הזה.
זה ספר שנכתב בקול רגוע, בטוח בעצמו, כזה שלא צריך להוכיח כלום ולא מחפש טריקים. הוא פשוט מאפשר לך לשבת ליד ילדה בשם ריבה, לראות דרכה את העולם, ולספוג קטע של זמן ישראלי שלא חוזר. מוצפי מספרת על ילדות בירושלים הנצורה, על רחובות שמלאים גם בפחד וגם בתחושת קהילה חמה, ואחר כך על מעבר לחיפה ומפגש עם עיר נמל גדולה, אנרגטית וקצת פרועה. אבא ימאי שנמצא מעט בבית, אמא יפה ואינטליגנטית שמחזיקה את המשפחה בעומס לא פשוט, שכנים שמרגישים כמו משפחה, חלומות שנולדים בתוך הצניעות והקשיים של התקופה. זה ספר של ילדה שמביטה סביב ומנסה להבין עולם גדול מדי, לפעמים כואב, ולפעמים מלא קסם.
הקריאה זורמת, השפה עשירה בלי להכביד, יש כאן רגישות לפרטים ולרגעים קטנים של חיים. אפשר ממש להריח את הרחובות, לשמוע את המבטאים, להרגיש את הים של חיפה. זה חלק מהכוח של כתיבה שנשענת על זיכרון חזק וחי.
ובכל זאת, צריך לומר ביושר. מי שקורא הרבה ספרות ישראלית שמחזירה אותנו לשנות החמישים והשישים ירגיש שהספר הזה נמצא שם יחד עם עוד רבים. יש פה כתיבה יפה, יש קסם, אבל פחות מצאתי את הדבר שמטלטל או פותח משהו חדש בזיכרון הקולקטיבי שלנו. זה ספר שעושה את מה שהוא מבטיח, עושה את זה טוב, אבל נשאר בתחום המוכר של סיפורי ילדות בראשית המדינה. לפעמים הייתי רוצה שהקול של ריבה יפתיע, שיקפוץ קצת מעבר לדימויים שכבר ראיתי, שיעז לגעת בעוצמה יותר פראית או חדשה.
ובכל זאת, נהניתי. יש ערך לקריאה כזו, במיוחד אם אוהבים להיכנס לרגעים שבהם המדינה הייתה צעירה, לא בטוחה בעצמה, והחיים היו מלאים באמונה ובפשטות לצד כאב. זה ספר שמרגיש כן ונקי, בלי ציניות. הוא מאפשר פשוט להיות שם, ולפעמים זה בדיוק מה שצריך.
מי שמחפש חוויה שקטה, כתיבה מלוטשת, ונוסטלגיה שעשויה באהבה, ימצא כאן הרבה. מי שמחפש טלטלה או קול חדש לגמרי, אולי יישאר מעט באותה נקודה שבה התחיל, אבל עם חיוך קטן ועם געגוע. ואני? אני שמח שקראתי. יש בספר הזה נשמה.
