סיפורה של טוחן מדיה שזור בסיפור אהבתם ונחישותם של ירוסלב וזלדה פוזילוב (לימים פז), אשר לפחות מבחינה רוחנית, ניתן לראות בהם את האבות המייסדים של החברה.
ירוסלב פוזילוב, נולד במחוז בוכרה אשר באוזבקיסטן בשנת 1878, הוא היה נצר למשפחה עשירה מאוד שהתהדרה בקשרי דם לאלכסנדר מוקדון שכבש את בוכרה, ממלכות בבל, בשנת 319 לפנה"ס.
אך לירוסלב (שחבריו קראו לו ירו) לא שפר המזל ואימו הפסידה את כספיי המשפחה בהימורי קרבות עזים בכפר הסמוך, מה שגרם לאביו לעשות 'ויברח' עם פילגשו לפקיסטן, שם התאסלם, אח"כ התנצר, שוב התאסלם ולבסוף נצלב (בגלל זה הדודים צוחקים עליו וקוראים לו ירוצלב).
ירו, שגדל על סיפורי המורשת היזמית של משפחתו, ידע שהעברת סחורות בנקודות מפתח, שם טמונה הברכה ושם תיפתח הפרנסה. באלף הקודמת, הפוזיילובים שלטו במבצרים הראשיים של דרך המשי ולא היתה סחורה שעשתה דרכה מאירופה למזרח הרחוק (ולהיפך) ללא חותמת של בול פוזילבי אורגינלי.
לכן, כשמורשת היזמות בדמו ועם הגב לקיר עקב חורבן כלכלי, יצא ירוסלב אל סמרקנד, העיר השניה בגודלה באוזבקיסטן. הוא החליט להתמקד בסחר וראה בסחר עגילים טרנד לוהט. ירוסלב החליט לשכנע משפחות עניות למסור לו את התכשיטים המשפחתיים שעברו מדור לדור בשושלתם, תמורת צמר עזים (היה זה חורף קשה וצמר העזים היה מבוקש מאוד). בשיא גדולת העסק שלו "טוחן גדיא", החזיק ירו, לא פחות מ-1.7 טון זהב וכסף שאת חלקו התיך (כאשר לא אהב את התכשיט).
ירוסלב היה גבר חסון, בן 19 בלבד כאשר קנה את עגיליה של זלדה. אחחחח זלדה, היא לא הייתה הכי יפה, לא הכי גבוהה ואפילו מעט פוזלת (ופיסחת), אבל היא הייתה חכמה ואשת חיל אמיתית.
זלדה היתה קשורה לעגיליה כמו קופיפו למרקו, שקע לתקע או דודי אמסלם לביבי. לכן, הציעה זלדה לירו שהיא תנהל יחד עימו את העסק. ירו קיבל מייד את ההצעה וזלדה החלה מדגמנת את התכשיטים בפני סוחרים. כמות החשיפות שזלדה היתה מקבלת היתה עצומה, כיוון שמעולם לא נשארה באוהל בימי המכירה (כמו דוגמניות אחרות שהועסקו בחברה). אחוז ההתעכבות עליה, היה מהגבוהים בענף ופוטנציאל ההמרה הרקיע שחקים. למרבה ההפתעה בכל פעם שירוסלב הציע את מרכולתו וזלדה היתה מקבלת את הביד הגבוה ביותר, ירו סירב למכור. הוא פשוט אהב את התכשיטים עליה. "יופי הולך עם יופי" נהג לומר וחשב שהמציא את משפט המאה. זלדה הייתה מתמוגגת ומסתכלת עליו במבט אוהב (לפחות כך נדמה לנו כי אי אפשר היה לדעת לאן היא באמת הסתכלה).
לאחר שש שנים של נדידה יחדיו, ירוסלב וזלדה מיסדו את הקשר ב-1905. הם המשיכו לנהל יחדיו את 'טוחן גדיא' עד למהפכה הבולשיביקית ברוסיה ב-1917 אשר איימה על עסקים המערבבים עזים ותכשיטים. זאת עקב שריטה של לנין, אשר אביו הציע לעז נישואין עם טבעת יותר יקרה מהטבעת שנתן לאימו (לא דבר נדיר באותה העת). עם סיום מלחמת העולם הראשונה עברו הזוג לארצות הברית כדי להגשים את החלום האמריקאי והקפיטליסטי.
דור ההמשך
ב-1922 נולד בנם הראשון, יורי פוזילוב, יורי היה כל כך שובב וסקרן, כשגדל היה לטכנאי הרדיו בתחנה בה שידר אורסון וולסהאלמותי. האגדה מספרת שיורי היה מי שעיבד יחד עם וולס את "מלחמת העולמות" לתסכית המפורסם, על בני מאדים שפלשו לכדור הארץ. תסכית זה זרע פאניקה גדולה אצל האזרחים ואורסון וולס הפך לכוכב בין רגע. וולס לקח את יורי לכל מקום איתו כך שיורי יצר קשרים רבים והיה לטכנאי המבוקש ביותר בחוף המזרחי (הצד של 2pac).
חברת 'טסלה' ויריבתה המושבעת 'מרקוני' רבו על שרותיו של יורי, אך הוא מצידו החליט שהוא צריך להתקדם. יורי למד אלקטרוניקה והנדסת חשמל וב-1943 היה בצוות הפיתוח של הטרנזיסטור. מכשיר קל ונייד זה, הפך את הרדיו לתחרותי ביותר אל מול מכשירי הטלוויזיה ויורי שזכה לאהדה רבה בתחום לא הספיק לנוח. הוא לימד את בנו, מוסיוף פוזילוב את רזי הטכנולוגיה עד שהאחרון היה אמון על השימוש הראשוני של המצאת האינטרנט במסגרת הצבא האמריקאי.
בשנת 1991 הועסק מוסיוף אצל CERN (המרכז האירופאי לחקר הגרעין) שם עבד על שירות ה-WWW, למעשה זה שהוביל להוספת ה-W האחרון. באותה שנה נבחר מוסיוף פוזילוב למקום 14 ברשימת האנשים הלא מוכרים אך המשפיעים ביותר להפיכת העולם לגלובלי. אך מזל ופוזילוב לא תמיד הולכים יחדיו ושנתיים לאחר מכן נפטר מוסיוף, בעקבות הסתבכות חמורה של דלקת חניכיים (לא התמיד לצחצח את שיניו כל ערב לאחר אושפלו).
בחזרה לימינו אנו
אחיינו של מוסיוף, והנין של ירוסלב וזלדה פוזיילוב, הוא לא אחר מאשר אורי פז. אורי גילה את כל אשר כתוב פה לעיל בעבודת שורשים בבית הספר בן גוריון בנס ציונה. אורי ממש העריץ את המורשת. מסבו יורי, לקח אורי את האהבה לרדיו ואת ההתערבבות עם "אנשי התעשייה", מדודו לקח את החדווה לעולם האינטרנט ולעולם הגלובלי ומסבא רבא, ירוסלב, לקח אורי את התשוקה למכירות, פומביות ובכלל (זוכרים את ה"בידים" הגבוהים שקיבלה זלדה על תכשיטיה בימי הקמפיין?)
מפה לשם, פתח אורי עסק בשנת 2006 עם השם המיתולוגי של חברת סחר העזים של ירוסלב "טוחן גדיא", אך בעקבות פניה מאוחדת של עמותת Vegan-Friendly, מועצת החלב ו'בצלם' (גם לנו לא ברור מה הם קשורים), שינה אורי את השם החברה ב-2009 ל'טוחן מדיה', והשאר... היסטוריה.
זקוקים לשירותי תוכן אינטרנטי? רוצים קמפיין הזיה? מעוניינים באתרים עם חזון? חולמים על מגבונים שמצד אחד לא מתפוררים ביד ומצד שני רכים ונעימים עם שכבת אלו-וורה מלטפת?
צרו איתנו קשר >> http://bit.ly/2TJqWqP
