סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה

07/04/2024

היום לפני 47 שנים, 7 באפריל 1977, זכתה קבוצת מכבי תל אביב לראשונה בגביע אירופה בכדורסל. משחק הגמר התקיים ביוגוסלביה הקומוניסטית ומטוסם של הספורטאים היה המטוס הישראלי הראשון שנחת בבלגרד. את תשומת הלב תפס דווקא משחק חצי הגמר, שבו התמודדה מכבי מול צסק”א מוסקבה. המלחמה הקרה הייתה אז בשיאה, ושידור המשחק משך אליו גם מי שלא התעניין בספורט. בשל סירוב הממשלה הסובייטית לביקורים הדדיים התקיים המשחק בבלגיה. לאחר הניצחון אמר קפטן הקבוצה טל ברודי את המשפט שנחרת בזיכרון “אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה – לא רק בספורט, בהכל”.

בשנת 1979 זכה טל ברודי בפרס ישראל על "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף" והיה לספורטאי הראשון שקיבל פרס בקטגוריה זו. וכך סיפר: "כשקיבלתי את פרס ישראל הייתי בן 34 בסך הכול. חשבתי שאם קיבלתי פרס כזה גדול ומשמעותי, אני לא יכול פשוט 'לשבת' עליו, אני חייב להמשיך את מה שאני עושה. פנה אליי יום אחד אלי לנדאו, ראש עיריית הרצליה, שביקש ממני להקים מערכת כדורסל בעיר. פיתחנו יחד מערכת של בתי ספר ששיחקו בה אלפי ילדים וגידלה שחקנים שהפכו לכוכבים בכדורסל הישראלי".

"הכי ראוי שיש": טל ברודי מברך את מיקי ברקוביץ' על זכייתו בפרס ישראלעכשיו 14 | ערוץ החדשות של ישראל• הצטרפו אלינו עכשיו גם ב:לערוץ היוטיוב של התוכניות המלאות ...

28/03/2024

ג'ו ביידן הוא לא מנהיג המעצמה הראשון שמתהפך עלינו... היום לפני 216 שנים חוו יהודי צרפת היפוך כואב ביחסו של נפוליאון בונפרטה אליהם.

נפוליאון נודע ביחסו האוהד ליהודים: הוא העניק להם אמניציפציה והקים להם 'סנהדרין' – מעין מנהיגות דתית רשמית שייצגה את כלל היהודים בארצו. הוא ביטל את הגטאות והכיר ביהדות כדת רשמית בצרפת. הוא ראה ביהודים ברכה לאימפריה, וכשהגיע לארץ אפילו הצהיר על כוונתו להקים בה מדינה יהודית (אף כי יש המפקפקים בכך...) ואולי היה משנה את פני ההיסטוריה היהודית.

אולם בשנת 1808 חזר בו קיסר צרפת מדרכו כאשר פרסם צו ובו ביטל זכויות רבות שנתן ליהודים. הצו, שנודע בכינוי ‘הצו הנודע לשמצה' (d’ecret infâme) שמט את כל החובות הכספיים כלפי היהודים והגביל את זכויות המסחר והמגורים של היהודים – ממש כמו בימים האפלים של ימי הביניים. מטרתו המוצהרת של הצו הייתה לשלב ולהטמיע את היהודים בחברה הצרפתית, אולם למעשה פגע הצו ביהודים ומוטט אותם כלכלית.

תוקף הצו היה לעשר שנים, ובתום התקופה לא הוארך תוקפו.

223 שנים נסג נפוליאון בונפרטה מעכו בתום מצור של 54 יום, מבלי שהצליח לכבוש אותה מידיו של המושל העות'מאני אחמד אל ג’זאר. לפני המצור על עכו כבש נפוליאון בין השאר את הערים עזה, רמלה ויפו. משנכשל במצור על עכו, לא ראה טעם בהמשך המערכה בארץ ישראל ושב למצרים ביחד עם חייליו.
לכותב זיכרונותיו אמר נפוליאון: "אם עכו הייתה נופלת, הייתי משנה את פני העולם".
נפוליאון הציב את תותחיו בתל עכו ומשם צפה על העיר. לזכר המאורע הוצב פסלו בראש התל המכונה "גבעת נפוליאון".

27/03/2024

האם יש סיכוי לגילויי אומץ לב והומניות תחת שלטון עריצות?
כבר חצי שנה אנחנו מייחלים למשהו או מישהו שיקום ברצועת עזה... שיהפוך את התמונה...

במהלך השנים 1942-1943 נפוצו ברחבי גרמניה שישה עלונים שונים, באלפי עותקים, ובהם קריאה לעם הגרמני להתנגד באופן פעיל להיטלר "הרודן המתועב ביותר שעַמֵנו נאלץ לסבול". העלונים הזהירו את אזרחי גרמניה שכל עוד אינם פועלים נגד המשטר הנאצי הרי הם אשמים בפשעי המלחמה, בהם רצח היהודים "באופן החייתי ביותר שניתן להעלות על הדעת". על קירות מבני ציבור בחוצות מינכן הופתעו אזרחי גרמניה לגלות כתובות גרפיטי בצבעי זפת נוסח “היטלר הוא רוצח המונים”, "הלאה היטלר" או “חירות". העלונים והכתובות גרמו לתסיסה רבה בגרמניה, אולם איש לא ידע מי הם העומדים מאחורי המחאה האמיצה הזו.

היו אלה חמישה סטודנטים צעירים. הם חזרו לגרמניה משדות הקרב וראו במו עיניהם את פשעי המלחמה שביצעה מולדתם. אליהם הצטרף מרצה אחד, פרופ' קורט הובר, והם קראו לעצמם 'הוורד הלבן'.

את העלון השישי פיזרו האחים הנס וסופי שול באוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאן במינכן. הם נתפסו בשעת מעשה, הוסגרו לגסטאפו, והוצאו להורג בעריפת ראשם. שאר החברים הוצאו אף הם להורג, וכל מי שנחשד בסיוע ושותפות לאנשי המחתרת נידון למאסר.

מחאתם של חברי 'הוורד הלבן' דוכאה ביד קשה, אך קולם לא נדם. אחר הוצאתם להורג, התגלגל נוסח העלון השישי לאנגליה, ושם שוכפל במיליוני עותקים תחת הכותרת "מניפסט הסטודנטים של מינכן". העלונים הומטרו בשמי גרמניה ע"י מטוסי בעלות הברית.

במרץ שנה שעברה הלכה לעולמה בגיל 103 טראוטה לפרנץ, הניצולה האחרונה מבין סייעני 'הוורד הלבן'.

During World War II, the rest of the movement's core members were executed for distributing leaflets critical of the N**i regime

24/03/2024

לכל דבר יש היסטוריה......

קיצור תולדות אוזני המן👇
יהודי אשכנז הביאו מגרמניה לפולין כיסון בצק משולש הממולא בפרג שנקרא בגרמנית 'מאן טאש': 'מאן' = פרג ; 'טאש' = כיס או ארנק.

ביידיש נוספה הקידומת אל"ף ויצרה את 'א-מאן טאש', מה שהזכיר בצליל את השם 'המן'. כך זכה המן הרשע למאפה משלו, ודורשי רמזים מצאו בשם משמעויות נוספות, למשל, כוחו של המן תש.

הפרג הפך למילוי הפורימי האולטימטיבי. אולם במקומות אחרים התפתחו סוגי מילוי נוספים: במזרח פולין מולאו הכיסונים אגסים יבשים קצוצים עם קינמון; בבוקובינה ובטרנסילבניה הם מולאו במחית אגוזים ודבש; היו קהילות שבהן הוחלף הבצק הפריך בבצק שמרים, והנועזים אף מילאו את הכיסונים במלית מלוחה, כמו מלית כוסמת עם בצל ופטריות. פרץ יצירתיות בא לעולם דווקא כאן, בארץ הקודש, עם סוגי המילוי משונים כמו קרם וניל ואפילו תערובת קינואה.

בצ’כיה ובבוהמיה מולאו המאפים בפובידל, מחית שזיפים עתירי סוכר שבושלה שעות רבות, ולפעמים ימים שלמים במרקם זפת שחורה. היה זה בעקבות 'עלילת פובידל', עלילת דם שאירעה בבוהמיה במאה ה-17, שבה חנווני יהודי מכר פובידל לגוי שהלך כעבור ימים לעולמו. היהודי הואשם במכירת פובידל מורעל ודינו נגזר למיתה. לאחר חקירה יסודית הוברר שהגוי מת ממחלת השחפת. מפראג יצאה הבשורה המשמחת: רווח והצלה ליהודים. זכר לנס מילאו יהודי המקום את כיסי המן שלהם הם בפובידל.

👂ועדיין לא הסברנו איך הפכו 'כיסי המן' ל'אוזני המן'.
עם עלייתם ארצה עוברתו ה’המן טאשן’ לאוזניים בהשפעת מדרש האגדה: “המן נכנס לגנזי המלך אבל וחפוי ראש ואוזניו מכותפות”. ואיך נראות אוזניים מכותפות אם לא כשני משולשים שווי צלעות, ממש כאותם ‘המן טאשן’ שבאו מן הגלות...

תודה לשף-היסטוריון שמיל הולנדר על הסקירה.
בתגובה ראשונה נביא מתכון של שמיל לאוזני המן בגרסה איטלקית מיוחדת😋
פורים שמח מסגולה!!!

22/03/2024

קראו על הפיגוע הקשה שהוליד שיר שמח. היום לפני 70 שנה.
י"ב באדר. מרץ 1954. אוטובוס שיצא מאילת הותקף במעלה עקרבים על ידי טרוריסטים. 11 מנוסעי האוטובוס נרצחו. ארבעה שרדו.

בחלוף למעלה משישים שנה כתבה מירי פירסטנברג את הספר 'הילדה ממעלה עקרבים', שבו סיפרה על שאירע לנגד עיניה כשהייתה בת חמש וחצי בלבד. היא סיפרה על אנשים בשמלות שחורות שנכנסו לאוטובוס ופגעו ביושביו, על החייל שנשכב עליה כדי להציל את חייה וגם סטר לה ואמר לה "תשתקי אחרת יהרגו גם אותך". היא סיפרה על הדם שמילא את האוטובוס, על העיניים החומות המתות של אביה הנהג, על גופת אִמה שנמצאה מחוץ לאוטובוס ועל אחיה חיים בן התשע ששאל "הם הלכו?", ובשאלתו גרם לאחד המחבלים לחזור לאוטובוס ולירות בו. חיים נפצע אנושות.

היה זה הפיגוע הקשה ביותר שידעה ישראל מאז מלחמת העצמאות. העיתונים מלאו בתגובות מזועזעות ובכל הארץ קראו לממשלה להגיב תגובה הולמת. כנגד הקריאות לפעולת תגמול כתב ראש הממשלה משה שרת ביומנו:

"תגובה על מרחץ דמים כזה רק תטשטש את רשמו המחריד ותעמיד אותנו בדרגה שווה עם המרצחים מהצד שכנגד. מוטב לנו לעשות מעניין מעלה עקרבים מנוף להתקפה מדינית על המעצמות, למען יפעילו לחץ על ירדן שכמוהו עוד לא היה".

בהתאם לתפיסה זו הוחזרו הגופות למקום הרצח שעות לאחר שפונו ממנו. הן צולמו לצד האוטובוס והתמונה הופצה בעיתוני העולם.

חג הפורים נחגג כעבור יומיים באווירת נכאים. בליל פורים בילה משה שרת במסיבה במועדון מילוא בתל אביב ושם פגש את המשורר יעקב אורלנד ואת המלחין מרדכי זעירא. מה עשה? הכניס את השניים למטבחון המועדון בתל אביב והורה להם שלא לצאת עד שיהיה בידיהם שיר חדש שיש בכוחו לרומם את רוח העם. לא עבר זמן רב והשניים הגישו לו את 'שיר שמח':

אִם גַּם רֹאשֵׁנוּ שַׁח
וְעֶצֶב סוֹבְבָנוּ –
הָבָה וְנִתְלַקַּח
מִן הַשִּׂמְחָה שֶׁבָּנוּ.
הַי, הַי,
הָבָה וְנִתְמַלֵּא
שִׂמְחָה, שִׂמְחָה כִּמְלֹא הָעַיִן,
הַי, הַי,
שִׁירוּ עֲלֵה, עֲלֵה
עֲלֵה וּבְעַר הַיַּיִן!

עֲלֵה וּבְעַר כָּאֵשׁ
וְהַדְלִיקֵנוּ כֹּחַ!
אֲבוֹי לַמִּתְיָאֵשׁ,
הַלַּיְלָה יֵשׁ לִשְׂמֹחַ!
הַי, הַי,
הַלַּיְלָה יִגָּאֵל
כָּל מִי, כָּל מִי שֶׁנְּשָׁמָה בּוֹ,
הַי, הַי,
כָּל אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל –
נִיצוֹץ שֶׁל נֶחָמָה בּוֹ!

כשראש הממשלה חיפש תגובה לפיגוע הוא פנה דווקא למשורר ולמלחין. עיון במריבות בין האישים בצמרת המדינה מגלה למה הוא חשב שזו התגובה היחידה הפתוחה בפניו // עטר פלג

18/03/2024

ח' באדר, 55 שנה לפטירתו של ראש ממשלת ישראל השלישי לוי אשכול.
בימים אלו, כשמדינת ישראל יושבת על גדר הגבול ומתלבטת אם ליזום מלחמה בצפון בחרנו לספר לכם על החלטה אחת אמיצה מאוד של אשכול.

הימים ימי מלחמת ששת הימים. שר הביטחון משה דיין היה שקוע בחזית המצרית כשהסורים פתחו בהפגזה על יישובי הצפון. שרי הממשלה ודיין בראשם חששו לפתוח חזית נוספת. אשכול היה בדעת מיעוט. הוא ניסה לשכנע את השרים לפתוח בהתקפה נגד סוריה, ואף הביא נציגים מיישובי הגבול שדרשו תגובה הולמת להפגזות עליהם.

אשכול הסביר את עמדתו: "כידוע אני רגיש לענייני מים. מתעוררת אצלי השאלה אם עכשיו לא הזמן לתקן משהו בענייני המים היותר רחוקים: הבניאס, ואולי גם הליטני, במקום שנצטרך אולי לשפוך עוד דם אחר כך. סוף סוף סוריה נכנסה לעניין והפציצה יישובים שלנו".

דעתו של אשכול התקבלה לבסוף. דיין הורה לכבוש את רמת הגולן, כולל הבניאס, והסורים נדחקו הרחק מקו הגבול. חזונו של אשכול התממש - ישראל השיגה שליטה על 80% ממקורות הירדן.

אשכול הבין כי המים הם נכס אסטרטגי – לא פחות מהקרקע, כי בלי מים בשליטה יהודית, לא תהיה מדינה יהודית. הייתה זו משימת חייו של אשכול כבר מהיותו חקלאי צעיר. הוא נלחם על כל מקור מים ובכל תפקיד שהגיע אליו פעל בנושא כמעיין המתגבר. לזכותו ניתן לזקוף את הקמת חברת מקורות, את שאיבת מי התהום ואת בניית המוביל הארצי. הוא יזם את חוק המים וקידם את רעיון ההתפלה – שהבשיל לידי ביצוע עשורים אחר מותו. אשכול העניק למדינת ישראל את האפשרות להכפיל ולשלש את אוכלוסייתה בזמן קצר, ואף לצמוח לאורך דורות.

הכתבה המלאה והמרתקת מאת ארנון למפרום כאן בקישור >> https://www.calameo.com/read/00697618928e46601baa4

על שטר 5,000 שקלים שהונפק לזכרו של לוי אשכול נבחר המוביל הארצי לייצג את פועלו

17/03/2024

"וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי ה'... וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
ז' באדר, יום פטירתו של משה רבנו, נקבע על ידי רבנות צה"ל כיום הזיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע.

בז' באדר 2004, לפני 20 שנה, נחנך בהר הרצל 'גן הנעדרים' ובו קיר זיכרון עליו חקוקים 566 שמות - חללי מערכות ישראל שלא זכו לקבר משנת 1914 והלאה. קיר החללים הוא מסע היסטורי בין עלילות גבורה לאסונות שוברי לב:
23 'יורדי הסירה' – חברי ההגנה שנעלמו בדרכם למשימה בלבנון, 1941.
139 לוחמי חיל התובלה המלכותי על האונייה ארינפורה שהוטבעה ע"י הנאצים, 1943.
16 חללי המשחתת אח"י אילת שטובעה ע"י מצרים בחופי סיני, 1967.
69 חללי צוללת דקר שעקבותיה נעלמו, 1968.
93 חללי מלחמת העצמאות.
16 חללי מלחמת יום כיפור.

בקיר הזיכרון הוקצה מקום שאליו מעבירים כל שם של חייל שגופתו אותרה והובאה לקבורה. לאחר מלחמת יום הכיפורים, למשל, הוכרז על 1,000 חיילים נעדרים. פעולות חקירה ואיתור מקיפות הורידו את מספרם עד 110 בתוך שנה. כיום נותרו 16 חללי מלחמת יום הכיפורים שמקום קבורתם לא נודע.

והשנה התארכה מאוד הרשימה הנוראה הזאת. 45 מבין אלה שנחטפו לעזה במתקפת השבעה באוקטובר אינם בין החיים. רק 11 גופות שבו לישראל והובאו לקבורה.

בשבוע שעבר הודיע צה"ל למשפחתו של סמ"ר איתי חן כי הרב הצבאי הראשי קבע את מותו לאחר בחינה של כלל הממצאים ועל בסיס מידע מהימן. איתי, לוחם שריון בן 19, נרצח בבסיס נחל עוז בשבעה באוקטובר, וגופתו נחטפה לעזה בידי חמאס. משפחת חן הודיעה כי לא תקיים הלוויה ולא תשב שבעה עד להחזרת איתי לקבורה כגיבור כפי שהוא ראוי לה.

ארץ, אל תכסי דמם!
אל יהי מקום לזעקתם!

הותר לפרסום שמו של חלל צה”ל

-סמל איתי חן, בן 19 בנופלו, מנתניה, לוחם בגדוד 75, ‘עוצבת סער מגולן’ (7), חלל צה”ל חטוף בידי ארגון טרור.

14/03/2024

על חלקת גדולי האומה של מנחם בגין. לציון יום פטירתו, ד' באדר ב' 1992.

16 שנים לפני מותו לקה בגין בהתקף לב. בשבתו בבית החולים קרא לאיש אמונו, ראש הלשכה יחיאל קדישאי, הפקיד בידו מכתב והורה לו: "פתח אותו לאחר מותי". 6 שנים אחר כך נפטרה עליזה, אשת ראש הממשלה. קדישאי היה ליד בגין בשעתו הקשה. "עוד לא פתחת עדיין את המכתב?" שאל אותו בגין, וביקש ממנו לפתוח. קדישאי פתח את המכתב וקרא: "יחיאל יקירי. בבוא היום, הואל נא לקרוא את בקשתי זו: אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתים, ליד מאיר פיינשטיין ומשה ברזני. שלך באהבה, מ. בגין". חלקת הקבר נחפרה בהר הזיתים, ליד ברזני ופיינשטיין, ועליזה בגין נקברה בה. כעבור עשור, נקבר שם גם מנחם בגין על פי צוואתו.

מה בסיפורם של פיינשטיין וברזני העלה את השניים לדרגה כה גבוהה בעיני בגין, עד כדי כך שוויתר על מקומו בחלקת גדולי האומה וביקש להיקבר לצדם?
תשובה לכך אפשר למצוא בנאום התגובה של בגין ל'נאום הצ'חצ'חים' שנשא דודו טופז בשנת 1981. בנאומו חזר בגין לסיפור מותם של שני עולי הגרדום שהרגו עצמם יחד לפני הוצאתם להורג בחבקם רימון יד: ”עכשיו אני אספר לדודו טופז למי הוא התכוון. בני עדות המזרח שלנו היו לוחמים גיבורים, גם במחתרת. פיינשטיין היה ממוצא אירופאי, איך קוראים לזה... 'אשכנזי'. ברזני היה ספרדי מעיראק. בלילה, לאחר שנידונו למוות, והיו צריכים בבוקר בבוקר להוליך אותם אל התלייה, והרב התעקש שהוא יבוא להוביל אותם, והם לא רצו לפגוע ברב, הם לקחו בלִבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזי? עיראקי? יהודים! אחים!! לוחמים!!!"

אחוות לוחמי האצ"ל מסורי הנפש, זקופי הקומה, סימלה עבור בגין את הגבורה היהודית ואת הסיפור הציוני כולו.
גדולי האומה - יהודים. אחים. לוחמים.

בתמונה: קברו הטרי של מנחם בגין לצד קבר עליזה, ליד קברם של מאיר פיינשטיין ומשה ברזני בהר הזיתים

07/03/2024

https://chat.whatsapp.com/ExCMmBW7hQi6mE238weOGY
בואו לקבוצת הווטסאפ שלנו!!! זה כיף!!
שם אתם מקבלים כרטיס חופשי למכונת הזמן שלנו, מבלי שהאלגוריתם יגביל אתכם...
נתראה בווטסאפ💚

WhatsApp Group Invite

06/03/2024

ארצות הברית סופרת היום את קולות הסופר טיוזדיי, כאילו מאז ומתמיד כל אזרח במדינה יכול לקבוע מי יהיו נציגיו. אבל הדמוקרטיה החזקה ביותר בעולם לא קיימה שיוויון זכויות בראשית דרכה.

היום לפני 167 שנים קבע בית המשפט העליון של ארה”ב שעבדים שחורים אינם יכולים להיות אזרחי ארצות הברית, וכן קבע כי שחורים הם גזע נחות מהגזע הלבן וכי הם רכוש של אדוניהם. היה זה פסק דין שניתן ב-6 במרץ 1857 כנגד העבד השחור דרד סקוט.

סקוט נולד כעבד למשפחת בלואו, ואדוניו מכרו אותו לג'ון אמרסון. עם אדונו החדש עבר לאילינוי וויסקונסין שהיו חופשיות מעבדות, ושם התחתן. לאחר מכן שב למיזורי, שם הייתה העבדות חוקית. הוא פנה לכמה ערכאות במיזורי בדרישה שיכירו בו כאדם חופשי, אך לאחר כמה דיונים נקבע שהוא עודנו עבד השייך לאלמנת אדונו אמרסון. ערעורו לבית המשפט העליון בוושינגטון נדחה בטיעון שאין לו כלל זכות עמידה לפני ביהמ”ש ואילו לאדוניתו שמורה זכות הקניין.

היסטוריונים טוענים כי פסק הדין נגד סקוט היה בין הגורמים לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית כמה שנים לאחר מכן, על רקע שאלת העבדות.

לאחר המשפט חזר סקוט למשפחת בלואו בעליו המקוריים, והם שהעניקו לו את חירותו. הוא נפטר משחפת שנה מאוחר יותר.

Dred Scott who petitioned the courts to be recognised as an American citizen.

04/03/2024

הכביש הראשי העובר לאורכה של רצועת עזה, ונמתח בין מעבר רפיח בדרום למעבר ארז בצפון, זכה לשם "דרך צלאח א-דין", או בערבית "טריק סלאח אלדין". היום לפני 831 שנים מת צלאח א-דין המנהיג המוסלמי הנערץ.
מכל הכובשים שעברו על הדרך הזו וכבשו את העיר עזה, זכה צלאח א-דין שהדרך תיקרא על שמו. צלאח א-דין החזיר את עזה לידיים מוסלמית לאחר שבשנת 1100 הגיעו הצלבנים לעזה, והחלו לפתחה. המלך הצלבני בולדווין השלישי הקים במקום מצודה צבאית קטנה לאבירים טמפלרים וסביבה תפתח יישוב עירוני קטן. אולם בשנת 1187 מסרו הטמפלרים את עזה לידי צלאח א-דין בתמורה לשחרור מנהיגם ז'ראר דה רידפור. צלאח א-דין הורה להרוס את המצודה הצלבנית, והשלטון הממלוכי בהנהגתו הביא את העיר למעמד בירת מחוז.

ניצחונו של צלאח א-דין את צבא הצלבנים הפך אותו לדמות נערצת בלאומיות הערבית המודרנית. בצבא השחרור הפלשתיני למשל יש חטיבה בשם 'חיטין'; סאדם חוסיין, שמוצאו מהסביבה שממנה בא צלאח א-דין, ראה עצמו כיורשו המודרני, וכך גם חאפז אל-אסד וגמאל עבד אל-נאצר. סמל העיט המופיע על דגלי מדינות ערביות מיוחס לצלאח א-דין.

צלאח א-דין מתואר כמנהיג אדיב ורחמן, הן כלפי נתיניו והן כלפני יריביו האירופאים. המשורר האיטלקי דנטה אמר עליו כי הוא מן "הנשמות הפגניות הישרות בעולם הבא". לפני גיל 60 נפטר צלאח א-דין בדמשק. כשפתחו את אוצרו, התברר כי אין שם מספיק כסף על מנת לשלם על ההלוויה; הוא נתן את כספו לעניים.

כלי תקשורת פלשתיניים העלו תמונות של דחפורים ומשאיות מפנים הריסות סמוך לציר צלאח א-דין • הרשויות המקומיות בעזה נבחרו על ידי חמאס

22/02/2024

הערב חוגגים 'פורים קטן'🎭, הלוא חג פורים שחל בי"ד באדר א'. בתלמוד הירושלמי נאמר כי נס ההצלה של פורים עצמו אירע בשנה מעוברת, באדר ראשון .על כן מקיימים בקהילות ישראל קצת מנהגי שמחה.

זו ההזדמנות לספר על תופעה מעניינת: חגי פורים מקומיים שחגגו קהילות יבשראל על הצלתן מיד צורר.

בכ"א באדר 1236 ניצלו יהודי נרבונה שבפרובנס מהמון נוצרי משולהב שהחל להתפרע ולפגוע ביהודי העיר בעקבות שמועה על יהודי שהכה נוצרי למוות. למרבה ההפתעה שלח מושל העיר חיילים כדי להגן על הקהילה היהודית. הפרעות פסקו ויהודי העיר ניצלו ממות. יהודי העיר ציינו מעתה ואילך את התאריך כ”א באדר כ'פורים נרבונה'.

ב-כ' באדר 1616 ייסדו יהודי פרנקפורט בגרמניה חג פורים מקומי לציון היום שבו חזרו לעיר אחרי שנעדרו ממנה במשך שנתיים בעקבות פרעות שהוביל וינסנט פטמילך. פטמילך נתלה בכיכר העיר עם שישה פורעים נוספים, והיהודים ששבו לביתם קראו לחג 'פורים וינסנט' על שם הרוצח שבא על עונשו. את החג ציינו בשירת הקדיש באותו יום בניגון עליז.

האם נזכה לייסד בדורנו את 'פורים סינוואר'...?🙌

21/02/2024

מתי האיש הזה היה מעדיף שיציינו את יום פטירתו?
האם בתאריך הלועזי – 21 בפברואר או בתאריך העברי – י"ט באדר א'?

לפני 357 שנה נפטר הפילוסוף היהודי הולנדי ברוך שפינוזה, מי שנחשב ליהודי החילוני הראשון. שפינוזה קבע כי "החירות היא ברכת האושר". בחיפושיו אחר החופש המוחלט העז לערער על כל הנחות היסוד של הדת.

שפינוזה נודע בזכות הרעיונות החשובים שלו בתחום האתיקה, האפיסטמולוגיה, הפילוסופיה הפוליטית, ובעיקר בתחום התאולוגיה. הוא היה מהראשונים שהציעו רעיונות ברוח מה שהתפתח לביקורת המקרא, ומושג האל הפנתאיסטי שלו היה חריג וחדשני. דעותיו המהפכניות הקנו לו מקום של כבוד בהיכלי האקדמיה.

אולם בקרב אחיו שילם שפינוזה מחיר אישי כבד: הוא גורש מהקהילה היהודית באמסטרדם והוחרם על ידי מנהיגיה, ואפילו רבו שלו החרימו. גם הנוצרים נידו אותו על דעותיו וממשלת הולנד החרימה את כתביו.

למרות נידויו, השפעתו הייתה רבה הן על יהודי אירופה והן על אירופה כולה. סופו שנפטר משחפת בשנת 1667 והוא בן 44 בלבד.

מחקרים עדכניים הצביעו על כך שבשנותיו האחרונות היה שפינוזה פחות בודד ממה ששיערו בעבר, שכן הוא מצא מקלט בחברת קהילת המשכילים ההולנדים שהלכה וגדלה באותה תקופה.

בוקר טוב!
להלן חידתנו: מיהו האיש שבתמונה? מה קרה לו היום (ו אב)? כיצד סיים את חייו? ועל מה השפיע?

לתכנים היסטוריים מדליקים וחידות יומיות הכנסו לדף של סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה

19/02/2024

איך מייצרים תמונת ניצחון?

"לממשלת ישראל:
ליום ההגנה לי”א באדר
מגישות חטיבות הנגב פלמ”ח וחטיבת גולני
את מפרץ אילת למדינת ישראל.
אילת (אום רשרש), ט’ באדר תש”ט"

כך נכתב במברק דחוף ומיידי שהגיע ממפרץ אילת היום לפני 75 שנים. כוחות צה”ל נכנסו ללא קרב לאום-רשרש. היה זה בתום מסע מפרך שערכו חטיבת הנגב וחטיבת גולני.

את כיבוש הנקודה היה הכרח לסמן ולצלם. אולם אז התברר למח”ט חטיבת הנגב נחום שריג שאין בידי איש בכוח דגל ישראל, ועל כן פקד על פועה אראל, המזכירה החטיבתית, להכין דגל מאולתר. פועה ציירה בדיוֹ את דגל ישראל על סדין לבן. אברהם אדן, לימים אלוף בצה”ל, טיפס על התורן שמעל בניין המשטרה במקום, והניף את הדגל בראשו.

התצלום הפך סמל לסיומה של מלחמת העצמאות.

(קרדיט לנוסח המברק המרגש: עמליה כהנא כרמון, אז פלמ”חניקית צעירה.)